אומץ לב  |  

פרקים מספרי החדש, שמציין 25 שנות מלחמה בשחיתות השלטונית

ביום 303.2015, בשעה תשע בבוקר, כמה שעות לפני שסיימתי את כתיבת הפרק האחרון של ספרי החדש "אומץ לב" שעומד לצאת לאור בימים אלו, סיימו שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים את הקראת פסק הדין בערעור במשפט שזכה לשם מעטפות טלנסקי. אהוד אולמרט, ראש ממשלה לשעבר, הורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים וקבל דבר במרמה בנסיבות חמורות. הרשעה פלילית שלישית בתוך שנה של מגלגל העיניים והעבריין הסדרתי שהצליח במשך שלוש שנים להתחזות לראש ממשלת ישראל.

במשך יותר משני עשורים טיפלתי, גם כעיתונאי חוקר וגם בשתי התנועות למאבק בשחיתות השלטונית שהייתי שותף להקמתן, "אמיתי" ובאומ"ץ, בעבריין הסדרתי אהוד אולמרט. עשיתי זאת גם כשהאיש היה בתחילת דרכו בפוליטיקה, לאחר שכבר אז עמדתי טיבו. המשכתי גם כשטיפס במעלה השלטון והשחיתות וגם כשהגיע לפסגה.

רבים וטובים לא השלימו עם הכינוי "מגה מושחת" שהדבקתי לאולמרט במאמרים שפרסמתי ובהרצאות שנתתי, והסבירו זאת בכך שפיתחתי אובססיה כלפי האיש, ואני פשוט נסחף אחריה.

בצניעות אומר שלצערי הם לא הבינו אמת פשוטה: עלה בידי לזהות את דמותו העבריינית הפלילית כבר בצעירותו. כבר אז עקבתי אחר הצלחתו לכופף את האקסיומה שעל פיה אי אפשר לתחמן את כולם כל הזמן. לעתים הרגשתי כמו דון קישוט שנלחם נגד רבים מאזרחי המדינה, כמו גם העיתונאים, שהלכו שבי אחר מתק שפתיו וראו בו ראש ממשלה טוב ויעיל. הם לא היו מודעים לכך שהוא בעצם ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד.
 
רק לאחר שנחשפו  בזה אחר זה מעלליו, הבינו  כולם על מה התרעתי כל השנים. גם העיתונאים, שחלקם התחילו לייחס לעצמם גילויים וחשיפות שאני כבר פרסמתי וחשפתי לפני שנים, כשהם עוד היללו את האיש ונהנו מפירורים שידע לפזר לכל עבר
הספר "אומץ לב" הוא סיפורו של המאבק בשחיתות הציבורית שאני מנהל במשך עשרות שנים, מאבק אותו אני מנהל בעזרתם של עשרות ומאות מתנדבים, לוחמי צדק וטוהר מידות.

בחרתי לפרסם כאן מבחר קטעים מתוך רבים שמופיעים בספרי החדש.

מדוע הגנה שולה זקן כל השנים על הבוס העבריין אולמרט?

שולה זקן הנחיתה על אולמרט מכת מחץ שספק אם יצליח להתאושש ממנה. ערוותו הפלילית נחשפה מול פני האומה והפעם בקולו המוקלט. היה זה אותו הקול שבו פנה בשעתו אל אזרחי המדינה, ערב התפטרותו מתפקיד ראש הממשלה, הכחיש שקיבל שוחד ואמר את המשפט המיתולוגי: "מעולם, מעולם לא לקחתי אגורה לכיסי."

הקלטות חשפו מחדש את עליבותם של אנשי תקשורת שפעלו לאורך שנים על תקן של משתפי"ם. הם סגדו לאולמרט, הגנו על מעלליו הנפשעים, סייעו לטייחם ולא היססו למתוח ביקורת על אישים במערכת אכיפת החוק, עיתונאים אמיצים וגופי מתנדבים למאבק בשחיתות השלטונית. אולמרט בתמורה הדליף להם חומרים מסווגים, החמיא להם, ליטף אותם ונתן לכל אחד מהם את ההרגשה שהינו חברו הטוב ביותר. לבושתם, הם לא השכילו להבין שבעצם אולמרט משתמש וגם משטה בהם..

יחסה המתמשך של זקן כלפי אולמרט היה שילוב קטלני של הערכה, הערצה, אהבה וסגידה. זקן פיתחה תלות מוחלטת בו, ואולמרט המניפולטור, הקומבינטור, הערמומי והתחמן, ידע היטב כיצד לשלוט בה בנוכחות קרובה ובשלט רחוק. זו הייתה למעשה הסיבה העיקרית לכך שהיא מעולם לא הסגירה אותו ולא הייתה מוכנה להעיד נגדו.

 זקן ידעה את סודותיו הכמוסים ביותר של אולמרט, נחשפה לשיטותיו ובכמה תחומים התלמידה עלתה על מלמדה. היא חיקתה את אורחות-חייו והפכה לנהנתנית בזכות עצמה. אהבה את המחלקה הראשונה במטוסים, הרבתה להתחכך בחבריו המיליונרים של הבוס ויצאה נשכרת מכך. למעשה, במשך שנים החזיקה זקן את אולמרט במקום רגיש ביותר, ונראה היה שהוא חשש שהפה הגדול שלה עלול להמיט עליו שואה פלילית. ביטוי מוחשי לכך ניתן כאשר המשטרה חשפה בשעתו, במהלך חקירה פלילית, שזקן קיימה האזנות סתר קבועות לשיחות שניהל אולמרט כאשר כיהן כראש הממשלה. כאשר נודע לאולמרט על ההאזנות הלא-חוקיות הללו, שנעשו מסיבות שידועות למתי-מספר, היה מופתע ביותר ואמר לחוקרי המשטרה שלא ידע על כך דבר. מאוחר יותר, אחרי שיחת מוטיבציה עם זקן, חזר בו אולמרט וטען שהן נעשו, כביכול, בידיעתו המלאה.

נשאלתי לא אחת מדוע התייצבה זקן באורח טוטאלי כל כך לימינו של אולמרט, מדוע היתה מוכנה להסתכן בתשלום מחיר אישי כבד וסירבה לכל הצעה לשמש עדת מדינה נגדו ולחלץ את עצמה מהבוץ הטובעני.

יש ודאי סיבות שהן מתחום הפסיכולוגיה, הקרימינולוגיה וחקר המוח אבל סיבה אחת, שאומ"ץ חשפה לפני כמה שנים, הייתה קשורה בשבועה שזקן נתנה לאביה המנוח. התברר שזמן קצר לפני שנפטר אביה, בא אליו אולמרט בשעה ששכב על ערש דווי וביקש את ברכתו בנוכחות בתו. האב השביע באותו מעמד את בתו שלעולם לא תזיק לאולמרט. זקן מילאה את מצוות אביה שלא היה מודע כנראה לכך שבתו מעורבת בפלילים בעצמה וזכות השתיקה מסייעת גם לה.

רב להטרדות מיניות וצבירת מיליונים

הרב יונה מצגר, רב לא מוערך בציבור הדתי, נבחר לתפקיד הרב הראשי לישראל בשנת 2003 בתקופה שבה הוקמה אומ"ץ, וזו הסיבה שלא יכולנו לנסות לבלום את המינוי.

מצגר צבר לא מעט תלונות עוד לפני שהתמנה. תלונות על כך שחתם שלא כדין על כתובות, גבה כספים על עריכת חופות ועוד. לבירור התלונות הוקמה בעבר ועדה של שלושה רבנים בראשות הרב הראשי, אליהו בקשי-דורון, שהחליטה להפסיק את החקירה בתמורה לכך שיסיר את מועמדותו למשרת רב העיר תל אביב. בינתיים היו גם שמועות על נטיותיו המיניות של הרב מצגר ועל הטרדות מיניות שאליהן דווקא לא התייחסו הרבנים הפוסקים שמינו אותו לרב הראשי לישראל.

 כעבור שנים כשנחשפו מעללים נוספים  של מצגר בתחום הזה, היו כאלה שהיכו על חטא על ששתקו והשתיקו אחרים. האתר "חרדים" כתב על כך כעבור שנים: "מזעזע פשוטו כמשמעו, אם כי אין זה סוד, אבל המציאות שאנו עוברים עשרים שנה עם רבנים ראשיים סוטים, אחד חולה על נשים ואחד חולה על גברים, מחייב הרבה מחשבה על היכן שאנו חיים. נטיותיו של יונה מצגר ידועות זה שנים והפלא הגדול הוא איך זה בכל השנים אף אחד לא התלונן בתחום הזה. מילא בעניני כספים ידעו גם ידעו והתלוננו והשתיקו את הענין. אבל בתחום הזה של סטייה, את הרב לאו העמידו למשפט אבל את יונה מצגר לא, והסיבה - מפני שאיש לא התלונן."

הרב מצגר צלח את כל החקירות והתלונות, והגיע בשנת 2003 כאחד משלושת המועמדים למשרת הרב האשכנזי הראשי. הבחירות באותה שנה היו סוערות במיוחד‏ ועל התפקיד התמודד הרב מצגר, מול הרב שלמה דיכובסקי והרב יעקב אריאל, כשמעליהם מרחפת ההצעה לאחד את תפקידי הרבנים הראשיים האשכנזי והספרדי.‏ מצגר זכה לתמיכתו של הרב יוסף שלום אלישיב, של נציגי מפלגת העבודה בגוף הבוחר, נציגי הליכוד וחלק מנציגי המפד"ל.

אומ"ץ החלה לטפל בפרשות השחיתות ובהתנהלותו המופקרת של הרב מצגר, בהתאם למדיניות שהתוויתי לטפל  באישי ציבור חרדיים שסרחו והמשיכו לגלגל עיניים לשמים... במהלך החקירה שניהלנו נגד מצגר, פנינו אליו כדי לקבל את תגובתו על התלונות והחשדות כנגדו. אחד מחברי הטובים, ששימש יועץ תקשורת סמוי של הרב  מצגר, העביר אלי חומרים מחשידים נגד הרב ישראל לאו בנושאים שונים וטרח הוסיף שהרב מצגר משוכנע שהרב לאו עומד מאחורי הפעילות של אומ"ץ".

לא הגבתי.

ביקשתי מאחד מחברי הצוות המשפטי של אומ"ץ לבדוק את החומרים שהיו קשורים לרב לאו, ונמסר לי שאין בהם ממש בתחום הפלילי. התחום הערכי לא עמד למבחן. מאד תסכלה אותי רמת השנאה והתיעוב ההדדי בין שני הרבנים האלה, אנשים שמטבע הדברים צריכים ואמורים היו להתנהג אחרת לגמרי. זו הייתה  שנאת חינם שעמדה בניגוד למתק השפתיים ולהטפות הפומביות שלהם. 

גבות רבות הורמו בתמיהה בציבור החרדי בעקבות בחירתו של הרב מצגר לתפקיד הרב הראשי. מצגר נחשב לרב בינוני שרחוק מלהיות פוסק ומורה-דרך, שלא לדבר על העננה המוסרית הכבדה שרבצה מעל ראשו, שרק בגללה היה צריך לפסול את מועמדותו.

ברבנות הראשית ידעו שבתקופה שבה שימש מצגר כרב של אחד הרבעים בתל אביב וכרב הכנסת "תפארת צבי", הוא חתם שלא כדין על כתובות, וגבה בניגוד לחוק כספים בחופות הרבות שהוא עורך. ואם לא די בכך, במועצת הרבנות היו מודעים לשמועות שהגיעו בוודאי גם לשם, שהרב מצגר נוהג לעיתים לגעת באיברים אינטימיים של נערים נגד רצונם. אף אחד מהם לא הגיש על כך תלונה למשטרה וגם מועצת הרבנות לא טרחה לעשות כן והסתפקה, כאמור, בפסילתו של הרב מצגר לתפקיד הרב הראשי לתל אביב.

אבל כפתגם הידוע: מי שלא רצה הרב מצגר כרב ראשי של תל אביב קיבל אותו בחרפה כרב הראשי האשכנזי לישראל.

... אומ"ץ המשיכה ללחום לבדה במערכה נגד המשך כהונתו של מצגר, אך לצערנו מערכות הצדק והממונים על אכיפת החוק במדינה לא פעלו כנדרש מהם. כעבור שנים, כשנעצר על ידי המשטרה שנת 2013 בחשד של קבלת שוחד, מרמה והלבנת הון, אנחנו לא הופתענו. על פי החשד הוא ומקורביו לקחו לעצמם מאות אלפי שקלים מכספי תרומות. בתום חקירתו נשלח למעצר בית למשך חמישה ימים, והשעה עצמו מחלק מתפקידיו. ‏לאחר פרק זמן מסוים נעצר הרב מצגר פעם נוספת, שוב על רקע החשדות הקודמים בדבר הלבנת הון, וכן שיבוש מהלכי חקירה והדחת עדים. בית משפט השלום האריך את מעצרו בתשעה ימים.‏

הרב הראשי לישראל לשעבר נכנס למסלול של התרסקות מוסרית. ביולי 2013 הוא סיים את תפקידו כרב ראשי אשכנזי, וללשכה נכנס הרב דוד לאו, בנו של יריבו הגדול הרב ישראל לאו. בפברואר 2015 הודיעה הפרקליטות על החלטתה להעמיד לדין את הרב הראשי לשעבר באשמה של גניבה, הפרת אמונים ועבירות מס, לאחר שבחקירת המשטרה התגלו חשדות שמצגר קיבל כשבעה מיליון שקלים בתקופה שבה שימש כרב ראשי.

מעיתונאי מושחת לפרקליט צמרת מושחת ומשחית

אין ספק שמערכת הקשרים של פישר ורות דוד-בלום מחייבת, לדעת אומ"ץ, בדיקה לעומק. חשוב לדעת האם הקשרים ביניהם החלו עוד בתקופה שהיא שימשה בתפקידה הבכיר בפרקליטות ופישר ניצל זאת כדי להשיג למשרדו לקוחות שעברו עבירות פליליות ולגבות מהם, כדרכו, סכומי עתק.

הנורה האדומה הראשונה בנושא זה נדלקה בעקבות חקירת משטרה שנפתחה נגד שוקי משעול, עובד בכיר במע"מ. משעול סיפר לי שבאחד הימים פנה אליו עורך הדין פישר, הציע לו שירותי הגנה משפטיים והוסיף שהוא יכול להסדיר הסכמים נוחים של עד מדינה בזכות קשריו המיוחדים עם עורכת הדין רות דוד-בלום, שכיהנה אז כפרקליטת מחוז תל אביב.

השיחה ביניהם הוקלטה, והתמלול הועבר לאומ"ץ שפנתה ליועץ המשפטי לממשלה, אך משום מה החליטו בפרקליטות שלא לטפל בפרשה. פישר השתמש בשמה של רות דוד-בלום פעמים נוספות כדי לגייס לקוחות בעלי יכולת. בשלב זה לא ברור אם דבר זה נעשה בידיעתה. יואב יצחק כתב על כך באתר NEWS1: "עורכת הדין רות דוד-בלום קיבלה מעורך הדין רונאל פישר מתנות בשווי עשרות אלפי שקלים בתקופה שכיהנה בתפקיד פרקליטת מחוז תל אביב. המתנות ניתנו באופן הנוגד את החוק, האוסר על עובדי ציבור ועל עובדי מדינה לקבל מתנות, למעט מתנות סמליות בערך של עד 100 שקל. המתנות ניתנו לה כאשר במקביל הסתייע בה פישר לקידום ענייני לקוחותיו בפרקליטות ובקרב גורמי אכיפה נוספים. עולה חשש סביר לפיו פישר ציפה ואף קיבל יחס מיוחד מרות דוד. המדובר בשוחד לכל דבר ועניין, שניתן אגב קשריו האישיים עמה ונוכח רצונו וכוונתו לנצל לרעה את מעמדה ותפקידה."

בעקבות הגילוי המדהים, שלא הוכחש על ידי רות דוד-בלום, פנתה אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיורה על חקירה פלילית בנושא הרגיש הזה.

מי שעקב מקרוב אחר התנהלותו השערורייתית של היועץ המשפטי לממשלה, אינו יכול לצפות ממנו לתגובה נחרצת.

שמה של פרקליטת המחוז לשעבר עלה שוב בעת בירור קובלנה שהגשתי נגד פישר בשם אומ"ץ ללשכת עורכי הדין, בעקבות דברים חמורים שעשה לאחר שלקוחו הפדופיל יעקב העליון הורשע בדין. פרקליטתו של פישר, עורכת הדין רות דוד-בלום, עוררה מהומה כאשר דרשה מבית הדין המשמעתי להחרים זמנית את המחשב של אומ"ץ ואת מכשיר הסלולר הפרטי שלי כדי לנסות לגלות כיצד נודע לי על חוות דעת משפטית פנימית שגויה שנתנה בעניינו. בקשתה נדחתה על הסף.

פישר לא ויתר וביקש שכל חברי ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין יעברו בדיקת פוליגרף כדי לאתר מי מהם מדליף לי מידע פנימי בעניינו. גם הדרישה הזו נדחתה על הסף. גם כאשר נערך באיחור רב הדיון המשפטי בעניינו, בעקבות לחץ בלתי פוסק של אומ"ץ, נקט פישר בתחבולות שונות יחד עם פרקליטתו וחברתו  דוד-בלום כדי לזרות חול בעיני השופטים שנעו בין רחמים לבין חששות מידו הארוכה.

לאחר מעצרו של פישר (מדובר על המעצר הראשון באמצע 2014. א.א.) פנינו אל השופטת בדימוס הילה גרסטל, שמשמשת כנציבת הביקורת על הפרקליטות וביקשנו שפרשת פישר-דוד תיבדק באורח יסודי, שכן קיים חשד שפישר ניצל את רות דוד בעת שהייתה עדיין בתפקיד, השתמש בה לרכישת לקוחות והבטיח להם הבטחות שונות בידיעתה או שלא בידיעתה.

ביקשנו שייבדקו התיקים שבהם טיפל עו"ד פישר מול פרקליטת מחוז תל אביב פלילי בתקופת כהונתה של עו"ד דוד-בלום כדי לברר האם ניתנו הנחות ללקוחותיו והאם מעורבים בכך אנשי פרקליטות נוספים.

(הדברים נכתבו עוד בטרם נעצרה הפרקליטה ובטרם הוגש נגדה כתב אישום)

מדוע חשש אלי לנדאו מהסגרתו לישראל של השופט לשעבר דן כהן?

אומ"ץ, שמלווה מראשיתה את פרשת השוחד בחברת החשמל של חברת סימנס והשופט לשעבר דן כהן, פנתה ליו"ר רשות ניירות ערך, פרופסור שמואל האוזר בדרישה להרחיב את החקירה בפרשה, ולחקור גם כמה מחברי דירקטוריון החברה לשעבר, ובראשם את היו"ר אלי לנדאו. לנדאו נחקר בשעתו במשטרה כחשוד עיקרי בקבלת שוחד בסכומים גדולים בשורה של פרשות שחיתות שבהן היה מעורב, כאשר כיהן כראש עיריית הרצליה ויו"ר דירקטוריון חברת החשמל. המדובר בין היתר, בהקמת המרינה בהרצליה ביוזמה משותפת שלו ושל איל ההון מוטי זיסר; בהולכת הפחם באניות שבבעלות אחים עופר וברכישת גז מצרי באמצעות שותפות מצרית ישראלית שאליה הייתה מחוברת חברת מרחב בבעלות איל ההון יוסי מימן.

מי שמצוי בפעילות שהתנהלה מאחורי הקלעים ובמגעים להסגרתו של השופט המושחת כהן מפרו לישראל, היה מודע לכך שלנדאו הוטרד מאד מהאפשרות שכהן יעמוד למשפט בישראל וימסור מידע מפליל נגדו. על-פי מידע מוסמך שהגיע לאומ"ץ, טרח לנדאו להעביר לכהן בדרכים שונות מסרים מאיימים לבל יחזור ארצה. כהן לא אישר ולא הכחיש אבל המידע המסווג שמור היטב בכספת של אומ"ץ.

אין לנו כל ספק שאלי לנדאו הוא הדמות המרכזית בפרשה. בתקופה ששימש כיו"ר חברת החשמל, ביצעה החברה שורה של עסקות ענק עם אילי הון מסוגם של האחים עופר, יוסי מימן וחברת סימנס. קשה לחשוד בלנדאו שפעל במקרים הללו לשם שמים... הוא אחד מאישי הציבור שהתעשרו במהלך שירותם הציבורי ועשו היטב למען ביתם ובני משפחתם. (בשעתו העבירה אומ"ץ לקציני מודיעין בכירים במשטרה מידע מחשיד על זהות המקורות הכספיים בסך למעלה מ-50 מיליון שקל שבאמצעותם רכשו שני בניו של לנדאו את חלקם במרכז הרפואי מדיקל סנטר המשגשג בהרצליה אך המשטרה לא השכילה להתמודד עם הנושא המורכב. גם רשות המיסים והרשות להלבנת הון לא הצטיינה בנושא זה).

לא בכדי לחץ בשעתו לנדאו על חברי הדירקטוריון לחתום על הסכם נוסף עם סימנס ללא מכרז, תוך שהוא מנמק זאת לדירקטוריון כ"דחיפות למניעת נזק של ממש". ידוע שסימנס "שימנה" בכירים בישראל ושילמה שוחד בסך 20 מיליון דולר. כהן קיבל חלק קטן מסכום זה. השאלה שעליה לא ניתנה עד כה תשובה היא מי הם אלה שקיבלו את מירב כספי השוחד בסך 16 מיליון דולר.

על הכוונת של רוצח שכיר שנשלח לחסל אותי

בראשית 1998 היה אירוע דרמטי ביותר שלמרבה  הצער  לא אוכל להרחיב עליו את הדיבור בשל צו איסור פרסום שהוצא על ידי המשטרה ולא בוטל מאז, על אף שחלפו כבר 15 שנה.

באחד הימים הגיע  לישראל חוקר פרטי, ישראלי לשעבר שמתגורר לסירוגין בתל אביב ובניו יורק, שם הועסק כסוכן מיוחד של האפ.בי.איי שתפקידו לפענח רמזים שנשמעו בשיחות בשפה העברית שניהלו ביניהם עבריינים ישראליים כבדים שחיו בארצות הברית.  

יום אחד הוא התקשר אלי וביקש לראות אותי בדחיפות. כעבור שעה קלה הגיע למשרדי בבית העיתונאים ופתח  באמירה מצמררת: "נודע לי שרוצח שכיר אמור היה להגיע לישראל ולחסל אותך, אלא הדבר בוטל ברגע האחרון לאחר שפרטי הפרשה נודעו לאיש עסקים שמאוד מעריך אותך והוא הטיל וטו על המבצע."

הכרתי את האיש בעבר והוא הצטייר לי כאדם אמין. שאלתי אותו לפרטים והוא סיפר שהאזין לפרטי השיחה שבה דובר על חיסולי ודיווח עליה לממונים עליו. לדבריו, החוק האמריקני אוסר עליו למסור מידע לגורמים חיצוניים,  אפילו למי שנוגע בדבר. כלומר, לי.

ביקשתי מהאיש  שיבוא אתי לעורך הדין שלמה ליבליך, שייצג אותי אז כפרקליט בכל משפטי הדיבה וליווה כחבר באהדה רבה את הפעילות הציבורית  שלי. הוא הסכים אך התנה זאת בכך שזהותו לא תיחשף והוא לא יחתום על אף מסמך. לאחר  שליבליך האזין לדברים הוא יעץ לי להגיש תלונה במשטרה.

התקשרתי לניצב גבי לסט, מפקד מחוז תל אביב באותם ימים, ואמרתי לו שיש לי משהו דחוף לספר לו. לאחר שהאזין לדברים הוא התקשר מיד למפכ"ל, רב ניצב אסף חפץ. גם השר לביטחון פנים משה שחל הוכנס לתמונה. ככל הידוע לי זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות המדינה, שבה התגלה איום ממשי על חייו של עיתונאי חוקר  שעסק בחשיפת פרשיות שחיתות גדולות בעלות אופי פוליטי וכלכלי.

שמרתי על חשאיות גמורה. שיתפתי במידע רק כמה מראשי "אמיתי", את הנהלת "ידיעות אחרונות" ואת בני משפחתי כמובן.

חקירת המשטרה התנהלה בעצלתיים והחוקרים ניסו, ללא הצלחה, להשיג מידע ממקורות אמריקנים. בסופו של דבר, לאחר שהתברר שאין כל התקדמות בחקירה, פנה עורך הדין ליבליך לנוני מוזס והציע שאסע מטעם העיתון לארצות הברית כדי לנסות לקדם את החקירה. הגעתי לארצות הברית ושם נעזרתי רבות בצדוק יחזקאלי, שליח העיתון בניו יורק באותה עת, עיתונאי ותחקירן מוערך מאד. כצעד  ראשון פנינו לנציג המשטרה בארצות הברית, ניצב יצחק אהרונוביץ, לימים השר לביטחון פנים, שהבהיר לנו שניסה לשווא להשיג עותק של הקלטת השיחה שנגעה אלי. בשלב הבא, בניסיון למצוא קצה חוט, פנינו לכל מיני גורמים ישראליים בניו יורק, בלוס אנג'לס ובמקומות נוספים בארצות הברית, גורמים שידענו שיש להם קשרים עם ראשי הפשע הישראליים במדינה. בסופו של דבר הגענו לזהותו של איש מפתח בפרשה, קבלן ישראלי לשעבר שהסתלק מהארץ לאחר שצבר חובות כבדים. הוא התגורר תקופה בלוס אנג'לס ובהמשך עזב לאוסטרליה לאחר שהסתבך עם החוק האמריקני.

הבאתי את המידע לידיעת קציני משטרה בכירים בארץ, ואלה מסרו לי לאחר בדיקת המידע ובהיעדר ראיות ברורות אין מקום לנקוט צעדים נוספים בארץ. התיק נותר פתוח  עד שנגנז מן הסתם במועד זה או אחר. כאמור, צו איסור הפרסום הגורף לא בוטל עד היום. כל אמצעי התקשורת לא פרסמו ולו אף מילה אחת על הפרשה, למעט מקום אחד, אתר האינטרנט "רוטר", שהביא חצאי דברים וחצאי רמזים, לא כולם מדויקים, אבל הם הצביעו על כמה אנשים שהיה להם אינטרס לבצע את המעשה הנפשע...

המושחתת שרצתה להיות נשיאת המדינה

אומ"ץ פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיורה על חקירת משטרה בחשד שדליה איציק קיבלה לכאורה טובות הנאה גלויות וסמויות מהמיליארדר הישראלי אמריקני חיים סבן, בעל השליטה בבזק בתקופה שכיהנה כשרת התקשורת.

הרקע להגשת התלונה הייתה תרומה בסך 120 אלף דולר שסבן תרם למטה הבחירות של שמעון פרס בפריימריס של העבודה, שדליה איציק עמדה בראשו. בתמורה לתרומה, טענו, פעלה איציק לשינוי התקנות של הערוץ השני במטרה להעניק לסבן הטבות. זה קרה בשנת 2005 כשדליה איציק שימשה כשרת התקשורת וחיים סבן החזיק ב-27% ממניות חברת הכבלים "קשת". באותה שנה רכש סבן באמצעות קבוצת השקעות שלו, את מניות חברת "בזק", שהחזיקה 50% ממניות חברת הלוויין "יס". בהתאם לחוק היה עליו למכור את רוב מניותיו בחברת "קשת" ולרדת לאחזקה של 5% בלבד בחברה.

סבן לא קיים את החוק שעל אכיפתו הייתה ממונה השרה איציק וזאת על פי היתר מיוחד שקיבל ממנה. אומ"ץ טענה שלא זו בלבד שהחוק לא נאכף, אלא שהשרה  איציק יזמה תיקון דחוף בחוק ודאגה שתצא "הוראת שעה" שמאפשרת לתורם שלה, חיים סבן, להחזיק במשך שלוש שנים נוספות ב-24% ממניות חברת "קשת" במקביל לאחזקה במניות "בזק" ושליטה ב-50% ממניות חברת הלוויין. תיקון זה נועד לטובת סבן, שנהנה ממנו ישירות.

נוכח חומרת הממצאים, טענה אומ"ץ שאין מנוס מהמסקנה הנדרשת לפתוח לאלתר בחקירה פלילית המתחייבת נגד דליה איציק, שלאחר הבחירות ב-2006 מונתה ליו"ר הכנסת. איציק הכוחנית צלצלה אלי ברוב חוצפתה ופיזרה איומים שונים ואיימה שוב ושוב שתגיש נגדי תביעת לשון הרע. בסופו של דבר החליט היועץ המשפטי מזוז שלא לפתוח נגדה בחקירה, בהתבסס על חוות הדעת שנכתבה על ידי עו"ד דוידה לחמן-מסר. הצבענו על העובדה שיש כאן חשש לניגוד עניינים שכן כותבת חוות הדעת היא אשתו של עורך הדין  אורי מסר, מקורבו של ראש הממשלה  אולמרט, הפטרון הפוליטי של דליה איציק באותם ימים.

בתפקידה כשרת התקשורת שודרגה השחיתות האישית של דליה איציק לשיאים חדשים. לקשר ההדוק עם אילי ההון התווסף קשר עם ברוני התקשורת שהחלו לשמור עליה כשהבינו שיש מי ששומר על האינטרסים שלהם. לאיציק האופורטוניסטית לא הייתה כל בעיה לטלפן מסביב לשעון למו"ל או לעורך של עיתון ולנזוף בו. כתבות תחקיר על מעלליה של איציק המושחתת נעלמו בבת אחת.  במקרה אחד היא לא הייתה זריזה מספיק כדי לסכל כתבה נגדה ב"ידיעות אחרונות", וראה זה פלא, כמה ימים לאחר הפרסום הלא מחמיא, הופיעה באותו עיתון כתבה אוהדת על גבול החנפנות. במקרה אחר היא זימנה מו"ל למשרדה ושאלה האם זה נכון שעורכי העיתון שלו מתנהגים אליה כך משום שהיא ממוצא מזרחי. הוא הבין שלא מדובר בשאלה אלא בנזיפה של ממש.

קצין בכיר במטה הארצי "דאג" שלא ייחקרו תלונות נגד צבי בר

אין ספק שההצלחה הגדולה ביותר שלנו היתה  קשורה בצבי בר, ראש עיריית רמת גן. אומ"ץ הייתה מעורבת בשלבים המוקדמים של החקירה כאשר העברנו לידיעת למשטרה, באמצעות עו"ד חיים משגב, חבר הצוות המשפטי שלנו, קבלן רמת גני ידוע שמסר לנו מידע מפליל על מתן שוחד לבר. הקבלן הזה אף היה אחד מעדי התביעה במשפטו של בר.

המעידה הפלילית הראשונה של בר, שבעקבותיה הועמד לדין באשמה של הפרת אמונים, הייתה הסכמתו להעסיק, דרך תאגידים של העירייה, חברי מועצה שהצטרפו לקואליציה בראשותו. בר טען שלא ידע שמדובר במעשה לא חוקי, ובסופו של דבר גובשה עסקת טיעון שעל פיה נמחקה האשמה בהפרת אמונים, ובר הורשע בעבירה אחרת שלא היה בה קלון.

חקירת משטרה שנייה נפתחה בחשד שבר קיבל שוחד ממלך החניונים ראובן גרוס, אבל הוא ניצל ממנה בעור שיניו שכן גרוס נפטר לפני שהוגש נגדו כתב אישום.

אבל העבירות החמורות ביותר שביצע בר במהלך 25 שנות כהונתו כראש העיר, שחלקן מפורטות בכתב האישום הארוך שהוגש נגדו, היו קשורות בהקמת כמה מגדלי מגורים ועסקים בעיר, שקיבלו אישור מעבר למותר בתוכניות הבנייה המותרות.

בר ניצל את תפקידו כיו"ר ועדת בניין הערים המקומית ואת אופיו הדורסני כדי לכפות את דעתו על חברי ועדת התכנון המקומית, לכופף את חברי מועצת העיר מהקואליציה, ולעיתים עלה בידו אפילו להשתלט על ועדת התכנון המחוזית.

תנועת אומ"ץ חשפה כבר לפני כמה שנים את השיטה שבה מועברים כספים לאנשים בעיר, העברנו את הפרטים למשטרה, אך תמיד נראה היה לנו שהמשטרה פועלת באיטיות כל אימת שמדובר במידע מודיעיני שהעברנו או בתלונה שהגשנו למשטרה. הייתה לנו תחושה שגורמים מסוימים במטה הארצי מנסים לסייע לבר, בעבר ניצב במשטרה ומפקד משמר הגבול, כדי שלא ייחקר תחת אזהרה ולא יואשם, חלילה, בפלילים.

התעלומה נפתרה  כאשר אחד המפכ"לים לשעבר גילה לנו שהיה במטה הארצי גורם מרכזי מאוד ששמר עליו. רק לאחרי שגורם זה פרש מהמשטרה החלו החקירות.

אבל אנחנו לא הרמנו ידיים והמשכנו לרכז חומרים מרשיעים נגד בר ולהעבירם למשטרה, בין השאר על שורה של פרויקטים נדל"ניים גדולים שהוקמו ברמת גן בתקופתו של בר והוא נהנה מקבלת טובות הנאה. העברנו למשטרה רשימה של חברות זרות אנונימיות שמחזיקות בבעלות על חלק ממגדלי המשרדים והמגורים שהוקמו ברמת גן בתקופת כהונתו של בר, ועל-פי חשד סביר, לבר יש שותפות בחלק מהן.

התברר לנו שכדי להגן על עצמו מול רשויות החוק, מינה בשעתו בר אנשים שמילאו תפקידי מפתח ברשויות האלה כדי שיסייעו לו בעת מצוקה: אברהם צרפתי, מי שכיהן כמשנה לנציב מס הכנסה לשעבר וכממונה על חקירות המס, התמנה כמנהל החברה הכלכלית של רמת גן וראש אגף החקירות במטה הארצי לשעבר, ניצב בדימוס יוסי סדבון, התמנה כיו"ר מכללת רמת גן.

לאורך תקופה ממושכת הצליח בר, בדרכי ערמה, תחכום וניצול קשרים אישיים בצמרת המשטרה לחמוק מזרועות החוק ולטשטש את עקבות הכספים שקיבל, אבל בסופו של דבר כל אמצעי המניעה לא הועילו. הוגש נגדו כתב אישום פלילי על קבלת שוחד, חלק מרכושו חולט ועוקלו חשבונות הבנק שלו. במהלך חיפוש שנערך בביתו נמצאה על הגג כספת סודית ובה מאות אלפי דולרים.

גם לאחר שהוגש נגדו כתב האישום ותחילת המשפט – ככל הנראה בעקבות גזר הדין החמור בפרשת הולילנד - ניסה בר להינצל מהרשעה ומעונש חמור ופרקליטו הציע במהלך המשפט לפרקליטות לחתום על עסקת טיעון שבמסגרתה יודה בר בעבירות של מרמה והפרת אמונים תמורת מחיקת סעיף השוחד. הפרקליטות סירבה. בר איחר את הרכבת. המשפט הסתיים בתחילת מרס 2015 בהרשעה.

ערב פרישתו של בר מתפקידו - בר החליט שלא להתמודד בבחירות שהתקיימו בנובמבר 2013 - עלה בידי אומ"ץ לבלום תכנית הזויה של הנהלת עיריית רמת גן לקרוא את מתחם הבורסה על-שמו במסגרת חגיגות ה-90 לעיר רמת גן. לא היה לנו ספק שבר עמד מאחורי היוזמה. לאחר שבית הדין נענה לבקשת אומ"ץ וביטל את ההנצחה בחיים של ראש העיר המושחת, בוטלו החגיגות ולא נערכו.

בעקבות זאת הגישה אומ"ץ תביעות אישיות נגד בר להחזרת כספי הציבור שירדו לטמיון אך התביעה נדחתה.




      
 

הוספת תגובה חדשה
שם

עד 250 תווים
תגובה
קוד
תגובות
  • לביא
    13/07/2015 18:44:44
    מוקיר את פעלך להוקעת השחיתות בארצנו.יישר כוח לך למען אזרחי המדינה בפעילותיך הענפה והברוכה...אריה אתה איש יקר.!!.
  • יורם
    09/07/2015 22:33:49
    אריה אבנרי שלום,
    קראתי את ספרך ולדעתי זה ספר מצויין לפחות לתחושתי המסר המועבר הוא שהמדינה בסכנה.
    כמי שקצת עוסק בעולם האינטרנט, אני לא מבין מדוע אתה לא מקשר באופן בולט לדף המאפשר את רכישת הספר?
  • שושנה פרידמן
    19/06/2015 16:07:19
    אבקש להעביר לרותי ספר "אומץ לב"עם הקדשה ההקדשה מאוד חשובה לי
    מסיבות אישיות לא יכולתי לסוע למרות שרציתי מאוד ..
    יישר כוח .לאריה
    האם תהיה פגישה "אות אומץ" אז אעשה הכל להגיע .
  • יוסי ברנע
    06/06/2015 21:40:57
    כמי שכתב עשרות רבות של ביקורות ספרים, אשמח לכתוב ביקורת על ספרך. אולי לאתר "מחלקה ראשונה,".
    יוסי ברנע, יריחו 7 ת"א מיקוד 6203513
  • רונית
    30/05/2015 12:05:18
    יישר כוח לאריה על מלחמתו העיקשת במיגור
    השחיתות של נבחרי ציבור
    הבעיה, הציבור אדיש ולא אכפתי .
    מחכה בקוצר רוח להשקת הספר
  • תגובתי לכחלון מאת גימלאי
    29/05/2015 15:09:03
    החרדים יקבלו הנחות ללא סוף . מה עם מקצועות ליבה
    התלמידים החרדים ישארו בורים חסרי עבוודה
    תלויים בנו שנפרנס אותם . מאשימה את נתניהו
    תחשוב על הגימלאים. . להעלות את
    קיצבאות בטוח לאומי סדר העדיפות חשוב מכל




  • רונית פרידמן
    29/05/2015 14:55:38
    היום פורסם על כחלון שבטחתי בו ,
    אך הוא מלבד דברת לא יעשה דבר למען הציבור
    לא ייטפל בבעיות גז כי החבר שלו מנהל הגז
    כחלון תחשוב על ההאנשים שבטחו בך .ולא על חברך זו התנהלות מבישה ושתפגע בעתידך . הציבור לא יאמין לך יותר
  • שושפרי
    29/05/2015 14:26:08
    כשאני קוראת על מצגר הרמאי ששדד מליונים , איציק ד'ליה המושחתת שלא התביישה להיותנשיאה
    וועוד מעשיים פלילים, בא לי לבכות .
    אין עתיד נתניהו יקח לא יוצלח כיועץ משפטי מול החוק הוא מוגן ימשיך לגנוב הוא ואשתו
  • אופיר פ.
    25/05/2015 14:58:52
    כול הכבוד! ברכות! שיהיה בהצלחה!
  • רותי
    24/05/2015 17:52:00
    מרתק כמו כל הספרים שכתבת
  • יוסי מנהריה
    24/05/2015 17:32:54
    איחולים לרגל הוצאת ספרך .
    לפחות מהתקדימון נראה שמדובר בספר מעניין מאוד
    בהצלחה
  • רונית מראש פינה
    24/05/2015 17:28:29
    יישר כח והרבה הצלחה
  • אורן
    24/05/2015 11:20:43
    ברכותיי על הוצאתו לאור של ספרך החדש! מדהים הסיפור על התכנית להתנקש בחייך! סגולה לאריבות ימים ובריאות טובה
  • חבר ותיק
    24/05/2015 07:27:23
    אומץ ולב. שתי מילים שמאפיינות אותך
  • רבקה
    23/05/2015 21:59:47
    קראתי את פרקי הספר. כמה אפשר עוד לעורר הלם. אני מתקשה לעכל את כל הפרטים. דליה איציק ? חביבתו של שמעון פרס. מתי סוף סוף נדע משהו על התנהלות בית הנשיא בתקופתו. החומר מאלף. יישר כוח,
  • תגובתי ליודע דבר
    23/05/2015 15:00:59
    כחלון אינו צדיק הדור , אך אני מקווה בכל ליבי
    שסדר העדיפות שלו למען הגימלאים יהיה ראשון בתור
    אני מקבל 1500 שקל לחודש . היכן הצדק ?
    בושה לממשלה מקווה שסדר העדיפות תשתנה ואנו נהיה הראשונים בסדר העדיפות.
  • יודע דבר
    23/05/2015 14:33:13
    גם כחלון לא צדיק הדור. בקרוב הסרט
  • שי
    23/05/2015 13:03:42
    כחלון מצפים למעשים ולא לדיבורים
    סדר העדיפות העלאת בטוח לאומי לחלשים ולקשישים
    ולשלוח את החרדים לעבודה ולא לבטלה .
    מקבלים קיצבאות והנחות עד מתי ???????
  • שושי
    23/05/2015 13:00:45
    אריה היקר

    יישר כוח , בריאות לך ולכל משפחתך
    יישר כוח לפעילי "אומץ"
    במדינה מתוקנת מגיע לך פרס ישראל
  • חברא ותי'
    23/05/2015 12:55:41
    מציע לךל לברוח מהארץ שאוכלת יושביה
  • יעקב ברזילי
    23/05/2015 12:44:28
    אתה הגדול מכולם
  • שושפרי
    23/05/2015 11:46:46
    החקירות במימסד גורמות לציבור חוסר אמון טוטלי רוב חברי הכנסת והשרים פועלים רק למענם ולמשפחתם ולא לציבור שבחר בהם. מקווה שכחלון לא ייאכזב אותנו. בטחתי בו ובהבטחותיו.
  • הראלה
    23/05/2015 10:56:45
    מה אומר? רק אתה מסוגל
  • גד
    23/05/2015 10:32:41
    תחזקנה ידך
  • לאריה
    23/05/2015 10:27:36
    כתוב נפלא, כל כך קריא, מלא רגש, מרגישים שהנושא עולה לך בבריאות ובצדק. אריה - רק אתה יכול!
  • ק.ש.
    23/05/2015 10:13:28
    אריה חברי היקר. קראתי בשקיקה את הפרקים מספרך אומץ לב. מרתק. ספר מתח של ממש. כותרת המשנה של סיפרך: לא עושה חשבון...תיהיה לי רק בריא.
    עיצוב: סטודיו נעמה