דוח שבועי (31) - הכוחניות  |   שרה נתניהו חדורת רוח קרב מול מני נפתלי  מירי רגב ממשיכה לנהוג בתחום התרבות כפיל בחנות חרסינה  דליה איציק הנהנתנית הופקדה על גיוס תרומות   1. שרה נתניהו - הנוקמת  החופשה הרומנטית המתוקשרת שנטלו לעצמם בני הזוג נתניהו בשבוע שעבר בצימר בצפון לציון 25 שנות נישואיהם, הייתה עבור רעיית ראש הממשלה אתנחתה בעיצומו של מאבק משפטי שהיא מנהלת נגד אב הבית לשעבר של מעון ראש הממשלה, מני נפתלי. שרה נתניהו חזרה מהחופשה חדורת רוח קרב, לאחר שבית הדין לעבודה בירושלים קיבל את טענותיו של נפתלי בדבר העסקה פוגענית. נתניהו החליטה לנהל מאבק פרטי משלה נגד תשלום הפיצויים הללו, בנימוק שנאמרו בבית המשפט דברי בלע ושקר כלפיה מבלי שניתן לה להשמיע את גרסתה מאחר שלא הייתה צד לתביעה. עתה מנסה שרה, המערערת על פסק הדין, להזים את נפתלי ולמנוע ממנו קבלת פיצויים נדיבים. אין ספק שרבים מאזרחי המדינה מביעים בימים אלה את התפעלותה נוכח נחישותה לשמור על כספי הקופה הציבורית. הסיבה: לאורך כל תקופתה של משפחת נתניהו במעון ראש הממשלה, שסיומה אינה נראה באופק הקרוב, דאגה שרה דווקא להעמיס הוצאות אישיות של המשפחה על הקופה הציבורית. נושא בעייתי זה נבדק בידי מבקרי המדינה מיכה לינדנשטראוס ויוסף שפירא וע"י משטרת ישראל, אך עדיין נותר פתוח עם הרבה סימני שאלה, בדומה לנושאים אחרים החשודים כפליליים שבהם מעורבת משפחת נתניהו. זאת ועוד: לשרה נתניהו אין בעיה לאלץ את המדינה לשלם תשלומי יתר למימון כרטיסי טיסה נפרדים לשרות ושרים במקום שהללו ימריאו איתם לחו"ל במטוסו של ראש הממשלה. הדוגמאות האחרונות: נפתלי בנט ואיילת שקד. השניים שנואים עליה מהתקופה שבה עבדו עם ביבי והוא מימן את העסקתם מתקציב המשפחה, ללא ידיעתה ולא הסכמתה. שרה, הידועה בקמצנותה, פנתה אליהם מאחורי גבו של נתניהו בדרישה שיחזירו את הכסף, וכשסירבו - נמחקו. בחודשים הקרובים צפויה מערכה משפטית בין נתניהו לבין נפתלי בחזיתות נוספות. לאחרונה הופעל לחץ על המשטרה לחקור תלונה של עובדת מעון ראש הממשלה נגד נפתלי, בחשד שהטריד אותה לדבריה מינית שלוש פעמים. עד כה לא חקרה המשטרה את התלונה, "מתוך שיקולי חקירה פנימיים", אבל בימים האחרונים נחקר נפתלי. אין ספק שהיה גם משקל לפנייתן של חמש חברות כנסת מסיעת הליכוד, שגויסו לעורר את הנושא בשירות שרה. כל הסימנים מעידים על מערכה כוללת בו-זמנית בכמה חזיתות בניצוחה של שרה. אין ספק שמי שעלול להיפגע מהפעילות המסועפת הוא ראש הממשלה בכבודו ובעצמו. אופיה החריג של רעייתו והתנהלותה הבעייתית המתמשכת במעונם, לא יירדו מסדר היום הציבורי ולעיתים יוטל ספק לגבי שיקול דעתו העצמאי בנושאים רגישים. נתניהו מוצא את עצמו שלא בטובתו במצבים מביכים, וזאת בשעה שענייני מדינה בוערים בתחומים הביטחוני, המדיני והכלכלי מחייבים שיקול דעת. האמרה הבדוקה שכל שלטון ממושך משחית, הוכיחה את עצמה למרבה הצער לגבי שורה של אישי ציבור במישור הממלכתי והמוניציפלי. בנימין נתניהו אולי אינו מושחת ברמות גבוהות בדומה לראשי הממשלה שקדמו לו, אריאל שרון, אהוד ברק ואהוד אולמרט; אבל הוא נמצא בתהליך מתמשך של הסתאבות אישית ומשפחתית שאינה פוסקת. ואמנם, יש סימנים מדאיגים גוברים והולכים על התנהלותו הלא-ראויה של נתניהו שנמשכת לאורך שנים וצוברת תאוצה. תחילה, במקרים מסוימים, בעט נתניהו בכללי המינהל התקין וטוהר המידות. אחר-כך החל להתעלם מסעיפי חוק. עוד לפני שנתניהו נבחר לראש הממשלה ב-1996, היה ידוע בירושלים שבני הזוג נתניהו נוהגים לבקש הנחות מכל הבא ליד, בעיקר במסעדות יוקרה. בשנת 1994 פרסם העיתונאי יואב קווה בשבועון "כל העיר" תחקיר מקיף - "חגיגת ההנחות של נתניהו" - שהבהיר, כי מדובר בשיטה, וכי בני הזוג נהגו לקבל ארוחות במסעדות רבות בבירה, כמו גם שלל שירותים אחרים, במחירי מבצע ולפעמים גם בלי לשלם. אבל אז לא היה מדובר עדיין בכסף ציבורי. תהליך התרחקותו של נתניהו משלטון החוק החל כבר בתקופת כהונתו הראשונה כראש ממשלה. היה זה כאשר נתן את ידו למהלך מושחת שנרקח על-ידי שר המשפטים דאז, צחי הנגבי, השר אריה דרעי ומנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אביגדור ליברמן, בתמיכה סמויה של אהוד אולמרט, שכיהן אז כראש עיריית ירושלים, למנות את רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. המטרה הזדונית הייתה להציב בראש התביעה הכללית פרקליט מקורב להם, שיסגור תיקים פליליים של אישים בכירים מושחתים מסוגם של דרעי, אולמרט וליברמן. בר-און כיהן בתפקיד זה יממה אחת בלבד ונאלץ לפרוש בבושת פנים. נתניהו ניצל בנס חרף המלצת המשטרה להעמידו לדין, רק בגלל רוחב ליבו של היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, שהסתפק בפרסום דוח ציבורי חריף נגד כל המעורבים בניסיון להשתלט על שלטון החוק. המעידה הבאה הייתה בשיתוף פעולה עם רעייתו שרה, שיש בה שילוב הרסני של נהנתנית, שתלטנית, קמצנית, נקמנית וחולת ניקיון. התברר שבני הזוג נטלו עשרות מתנות שקיבלו בתוקף תפקידם הממלכתי, וניסו להסב את ההובלות הפרטיות (שביצע אבנר עמדי) על חשבון משרד ראש הממשלה. מסתבר שהמתנות נותרו נושא מועדף אצל משפחת נתניהו. כפי שחשף יואב יצחק ב-News1, נוהגת שרה נתניהו להחביא בניגוד לחוק חלק מהמתנות שבני הזוג מקבלים בעת נסיעותיהם לחו"ל. אומ"ץ הגישה על כך תלונה למשטרה, אך ככל הידוע תלונה זו לא נחקרה. השאלה היא, כמובן, באיזו מידה מודע ראש הממשלה למעשים הנעשים בביתו והאם הוא מסוגל למנוע אותם. נמר לא מחליף את חברבורותיו ומשפחת נתניהו לא החליפה את דפוסי ההתנהלות שלה גם בקדנציה השלישית של נתניהו כראש הממשלה, שבאה לידי ביטוי בבזבוזי כספים בארץ, כמו פרשת הגלידה היומית על חשבוננו. אומ"ץ מטפלת מזה ארבע שנים שנתיים בפרשת ביביטורס ואין בדעתה להניח לפרשה זו להמשיך ולהיגרר עד לתקופת ההתיישנות. נעשה הכל כדי שגופי אכיפת החוק יקבלו את ההחלטה המתאימה. אנו מודעים היטב לכך שאת ההכרעה הסופית בתיק אמור לקבל היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שחייב ללא ספק לנתניהו את מינויו. מנדלבליט לא פסל עצמו מראש לטפל בתיקים התלויים ועומדים של משפחת נתניהו. חובת ההוכחה על הגינותו ואי-תלותו מוטלת עליו. בינתיים, למרות שהפרקליטות נטתה שלא לערער על פסק הדין הנחית עליה היועץ המשפטי לממשלה החדש מנדלבליט לערער בכל זאת. מנדלבליט מתחיל לספק את הסחורה. 2. מירי רגב - חסרת המעצורים   מופע האימים השבועי של שרת התרבות, מירי רגב, בוועידת התרבות שארגן עיתון הארץ, שבמהלכו השתלחה פעם נוספת באמני ישראל, העמיק את הקרע בין שני הצדדים. המשבר התרבותי מחריף וממנף את פעילותה הבלתי-נלאית של השרה למען תושבי הפריפריה הזנוחים ואנשי עדות המזרח המקופחים. תנועת אומ"ץ זיהתה את הקרייריזם הבלתי-נדלה של רגב בכנסת הקודמת, שבה כיהנה כיו"ר ועדת הפנים, כמי שגם אמצעים פסולים כשרים בעיניה להגיע למטרתה ולהפוך לדמות פרלמנטרית מרכזית בדרכה לצמרת. לצערנו הסקנו כבר אז, שרגב חסרת רגישות לנושאי מינהל תקין וטוהר המידות, ואת מטרותיה מקדשים גם אמצעים פסולים. היינו הראשונים להגיש נגד רגב קובלנה לוועדת האתיקה של הכנסת על התנהגות בלתי נסבלת בדמות התערבות בוטה בהליך משפטי. בתלונה נאמר: "רגב התנהגה לדעת אומ"ץ בדרך לא ראויה, כאשר זימנה השבוע לישיבת הוועדה את ראש עיריית נצרת עילית, שמעון גפסו, כדי לברר תלונה נגד היועצת המשפטית של העירייה שהייתה שותפה לחשיפת מעשי שחיתות נגדו. עצם העלאת הנושא במהלך הישיבה היה דבר לא ראוי ולא מקובל ונגוע באינטרסים פוליטיים ציניים. "במהלך הישיבה התעמתה ח"כ רגב עם חברי הוועדה ונהגה כלפיהם בחוצפה ובבוטות, ואף דאגה להוציא כמה מהם מישיבת הוועדה לאחר שמתחו ביקורת על ניצול ישיבת הוועדה למטרותיה הפוליטיות האישיות. אנו תובעים לכנס את ועדת האתיקה בהקדם לדון בהתנהגותה הבלתי-נסבלת של ח"כ רגב ולמצות איתה את הדין". ועדת האתיקה קבעה אז, כי רגב הפרה את כללי האתיקה בכך שפגעה בכבוד הכנסת ובכבוד חבריה בהתנהגות בלתי הולמת, אך נמנעה מלנזוף בה. הוועדה קבעה, שמאחר שמדובר בקובלנה ראשונה העוסקת בהתנהלותה כיו"ר ועדה פרלמנטרית. לדעת אומ"ץ, העובדה שזו הייתה התלונה הראשונה שהוגשה נגדה, לא מעלה ולא מורידה. רגב צריכה הייתה למצוא דרך לרסן את עצמה, אבל בפועל היא מעורבת בכמה תקריות מחוץ לכותלי הכנסת שלא הוסיפו כבוד לה ולכנסת. היא הפכה לפרה מועדת שהצליחה להצמיח לעצמה קרני תקיפה. יש לי הערכה מיוחדת אל ילידי פריפריה מוכשרים ובעלי אמביציה, שפורצים בכוחות עצמם למרכז החיים הציבוריים ומצליחים לסלול לעצמם דרך אל ראש הפירמידה. אני מתלהב פחות מאלה מביניהם שהמטרה שלהם להתקרב אל ראש הפירמידה מקדשת את כל האמצעים, כולל הפסולים. אני סבור שרגב שייכת כבר לקטגוריה הזו. הזדמן לי להכיר את רגב לראשונה כאשר שימשה כראש מדור יחסי ציבור בדובר צה"ל, ומאוחר יותר ראש ענף תקשורת מקומית והרבתה לשבת במזנון הכנסת. רגב התגלתה לי כקצינה נאה, מנומסת וחייכנית. אותה שעה לא הייתי יכול להעלות על דעתי, שביום מן הימים היא תהפוך לחברת כנסת כוחנית ותנהג לעיתים כתגרנית בשוק. בדרך אל משכן הכנסת עברה רגב כמה תחנות. היא הועלתה לדרגת אלוף משנה ומונתה לסגנית דוברת צה"ל, תפקיד ממנו פרשה לאחר שלושה חודשים בלבד. לאחר פרישתה מונתה למרכזת מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה, ולאחר מכן יצאה לחופשה ארוכה, שבסיומה מונתה לצנזורית הראשית. עם מינויו של דן חלוץ לרמטכ"ל, מונתה לדוברת צה"ל ושימשה בתפקיד במהלך מלחמת לבנון השנייה. על תפקודה במלחמה זו כתב פרופ' גבי וימן: "לדעת רבים כשלה בתפקיד, לא רק בגלל מגבלות אישיות אלא בעיקר כי נתפשה כ'יחצ"נית של הצבא ושל הרמטכ"ל'. ואכן גם במחקרי עוררו הופעותיה של דוברת צה"ל ביקורת ואף אנטגוניזם רב: יכולתה התקשורתית דורגה לרוב כבינונית והיו שטענו שהיא מעוררת אנטגוניזם". אחרי סיום שירותה, מינה אותה הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, לרכזת אירועי צה"ל לסיום 60 שנה למדינה, תפקיד שבו לא הצטיינה במיוחד. בשלהי 2008 הודיעה רגב על הצטרפותה לליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-18. המחאה החברתית העניקה לרגב הזדמנות להצטייר כלוחמת ללא חת למען השכבות הנחשלות, אבל היא נחשפה כאישה מתלהמת וצרחנית. עד מהרה היא הפכה לגרוטסקית. לשיא הגיחוך הגיעה רגב כאשר פנתה באחד הפאנלים שבהם השתתפה אל קהל המאזינים וביקשה מהם למחוא לה כפיים. מאז דבק בה הכינוי "כפיים" ששימש חומר פיקנטי לתוכנית "ארץ נהדרת". במהלך שירותה בכנסת הקודמת, ביקשה רגב תמיד לטפל בנושאים פרובוקטיביים שחייבו פניות נוספות של אומ"ץ לוועדת האתיקה. כך, למשל, עסקה רגב בהעברת חוק שיאסור על עמותות שעוסקות בענייני שלום לקבל תרומות בחו"ל. בקצב כזה עלולה הייתה רגב להגיש הצעת חוק, תאסור על עמותות מסוגה של אומ"ץ, שעוסקת במאבק בלתי מתפשר בשחיתות השלטונית, לקבל תרומות בארץ ובחו"ל. עכשיו יש לה שדה פעולה רחב אחר שבו הפכה לשרת ריב ומדון. 3. דליה איציק - החמדנית   בימים האחרונים התבשרנו שיו"ר הכנסת לשעבר, דליה איציק, שנגמלה בקושי מחלום חייה להיות נשיאת המדינה, תשמש יו"ר חבר הנאמנים בארגון החדש "הדסה אינטרנשיונל ישראל", שתפקידו יהיה לגייס תרומות למרכז הרפואי הירושלמי לצד ארגון נשות הדסה. לא ברורים לי השיקולים לבחירתה של איציק כאחראית לאיסוף כספים עבור אחרים. מתוך היכרות אישית ממושכת איתה ומעקב אחר פעילותה כנבחרת ציבור וכאשת עסקים, אני מוכן להעיד שבמרוצת השנים היא עשתה הרבה לביתה. בשנים האחרונות, אחרי שפרשה מהחיים הפוליטיים, טוותה איציק קשרים עם טייקונים ואילי הון מקומיים וזרים. דרכה הפוליטית, שהחלה לפני 30 שנה, הייתה זרועה בתחמונים, מניפולציות, חנופה, כוחנות ושקרים. צביעותה באה לידי ביטוי בשעתו בהתגייסותה הפומבית למען בחירתו של יוסף שפירא למבקר המדינה הבא במקומו של מיכה לינדנשטראוס, עימו היו לה שורה של עימותים על-רקע הפגיעות החוזרות ונשנות שלה במינהל התקין ובטוהר המידות. איציק הצליחה להערים על אנשי מבקר המדינה בנושאי רהיטים שלקחה לביתה ללא רשות, עבודות שיפוצים שביצעה בביתה, שכירה של חדרי מלון בארץ ועבירות נוספות לכאורה כהנה וכהנה. הסכום שאיציק החזירה לקופת המדינה כדי לרכך את הדוח שפרסם אז המבקר, היה מגוחך לעומת הכספים ששאבה ממנה בדרך ישירה ועקיפה. בכלל, בזבוז כספי ציבור לצרכים ראוותנים, לרבות אירוח במלונות פאר בחו"ל, הפך אצל איציק הנהנתנית לנוהל קבע. בזבוזים אלה כללו גם שיפוצי לשכות מיניסטריאליות ופרלמנטריות לצורך הפיכתן ליוקרתיות, הזמנת ריהוט יקר, ארוחות פאר וסידורי פרחים נובורישיים. לא במקרה הצליחה איציק במרוצת השנים להתחבר אל שורה של אילי הון ידועים. גשר הברזל המוצק בין ההון לבין השלטון הונח הרבה בזכותה. טעות היא לחשוב שאיציק נבהלת כאשר גוף הקשור לאכיפת החוק מטפל בעניין אישי הנוגע לה או לאחד מבני משפחתה. במקרים כאלה, היא אינה בוחלת באמצעים ופועלת בדרך חסרת מעצורים. בין השאר היא מפעילה לחצים, אוספת מאחורי הקלעים מידע המשמש בידה כנשק ואינה נמנעת מלהרים את קולה בעת הצורך. כך נהגה כאשר היועץ המשפטי דאז, מני מזוז, דן בתלונה של אומ"ץ, שביקשה להעביר לחקירה פלילית גיוס לא חוקי לכאורה של תרומות בסך מאות אלפי דולרים של איציק מאילי הון עבור מטה הבחירות של פרס, כאשר התמודד בשעתו מול עמיר פרץ על ראשות מפלגת העבודה. לאיציק לא הייתה בעיה להפעיל לחצים על לשכת היועץ המשפטי לממשלה ולמשוך חוטים במשרד המשפטים על-מנת שלא תיפתח חקירה. תנועת אומ"ץ רשמה הישג מזהיר בכך שתרמנו את חלקנו לסיכול בחירתה של איציק לנשיאת המדינה. התפקיד הנוכחי של איציק בהדסה תפור על-פי מידותיה. מעניין אם תצליח למלא את הקופה הציבורית כפי שמילאה בשנים האחרונות את הקופה הפרטית שלה.