מותו של אדם ישר (14)  |   לעיתים מזומנות אני נשאל במהלך הרצאה שלי או במפגש חברתי האם אני מודע לכך שיש גם אנשי ציבור ישרים במדינה והאם הם מוכרים לי. אני מגיב על כך שאני עוסק במסגרת מאבקי הבלתי מתפשר בשחיתות השלטונית רק באישי ציבור בעלי רקב מוסרי אישי ששולחים את ידם בכספי הקופה הציבורית ותורמים לקופת השרצים האישית שלהם. אמנם אין ברשותי רשימה שמית של אישי ציבור ישרים אך הבולטים בהם מוכרים לי היטב והם אינם כלולים במסגרת הפעילות השוטפת שלי. עמדתי העקרונית היא שמבחינתי להיות אדם ישר זה דבר אלמנטארי מקובל, זה לא דבר חריג ואין צורך להעניק על כך ציון לשבח. עם זאת אני מודע היטב לכך שבעידן הנוכחי של שחיתות שלטונית מפלצתית זה דבר יוצא דופן להיות פוליטיקאי ישר דרך שפיו וליבו שווים. אני מבקש בהזדמנות זו לומר כמה מילים על איש פוליטי וותיק מאוד יוסף תמיר ז"ל שהלך לעולמו בימים אלה בגיל 94 וסימל באורחות חייו ובהתנהלותו הציבורית את ההגינות השלטונית שאבדה מזמן. תמיר היה בצעירותו קולגה שלי כאשר שימש עיתונאי בכיר ביומון "הבוקר" אך מאוחר יותר וויתר על קריירה תקשורתית לטובת פעילות פוליטית. הוא היה למעשה העיתונאי הראשון שחצה את הקווים וסימל את הדרך לאלה שבאו אחריו מסוגם של יוסף (טומי) לפיד המנוח, שלי יחימוביץ, דניאל בן סימון וניצן הורוביץ. מראשית פעילותו החדשה היה תמיר פוליטיקאי מזן נדיר בגלל יושרו האישי וחוסר רצונו לשחות בביצה הפוליטית המצחינה. כך נהג בתפקידו כמזכ"ל המפלגה הליברלית וכך המשיך כחבר כנסת במסגרת פעילותו הפרלמנטארית. חבר הכנסת תמיר לא כיהן מעולם כשר או סגן שר ובכל זאת עלה בידו לתרום רבות לאיכות חייהם של אזרחי המדינה בזכות היותו החלוץ ומורה הדרך בתחום איכות הסביבה ומניעת מפגעים. פעילותו המבורכת של חבר הכנסת תמיר בתחום זה נסקה כאשר כיהן כיו"ר ועדת הפנים של הכנסת והייתה לו הזדמנות בלתי אמצעית להחדיר לערים וישובים ברחבי המדינה את התודעה של טיפוח הנוף והטבע, שמירה על אתרים ומניעת מפגעי עשן מכלי רכב, רעש, עישון וכל השאר. תמיר נחשב לאורך השנים "מר איכות הסביבה" וזכה לשורה של פרסי הוקרה. אבל שכרו האמיתי היו שורה של חוקים ותקנות שנועדו לשמור על בריאותם של אזרחי המדינה ולהבטיח את האינטרסים של איכות חייהם. תמיר קיבל גם בשעתו בסיפוק את ההחלטה להקים משרד ממשלתי מיוחד לאיכות הסביבה אך נפגע מכך שאת עמלו הרב קצרו אחרים ודחקו אותו לקרן זווית. בספר האוטוביוגראפי "ארץ הבגידה" שנכתב אודותיו דיבר תמיר בעיקר על בגידתה של מדינת ישראל באזרחיה בתחום איכות הסביבה אבל נראה היה לי שהוא נפגע לא פחות מהבגידה האישית בו. במרוצת השנים נפגשתי פעמים רבות עם תמיר לשיחות מקצועיות ואישיות והתפעלתי מבהירות שיכלו וכושרו הגופני חרף גילו המתקדם. כמה חודשים לפני פטירתו ביקש שאשתתף בסרט שהופק ביוזמתו ושיקף את פעילותו המסועפת בשרות הציבור. הוא הכיר לי תודה על דברי החמים ועל אזכורה של רעייתו נעמי שהסתלקה לעולמה זמן מה לפניו. הסרט הוקרן בסינימטאק וזכה לביקורות טובות. הייתה זו נחמה מאוחרת. שלום לעפרך איש ציבור ישר.