הפראיירים לא מתחלפים (21)  |  

אני מקווה שהפה של השטן לא יישאר פתוח הרבה זמן אבל נראה לי שבשנה החולפת שהייתה עלינו לרעה בתחום השחיתות הציבורית המפלצתית נפל דבר.

 
התברר לי למגינת ליבי שהולך ונכחד הזן הנדיר של אזרחים נאמנים שומרי החוק שנפשם קצה מהשחיתות במקום עבודתם והם שמו אותה בכפם וחשפו בפומבי את הסיאוב והתיעוב סביבם.

ואמנם, אין זה סוד שכיום קשה מאוד לאתר חושף שחיתות שיהיה מוכן לשלם את המחיר הכבד של התערערות בחיי המשפחה, התדרדרות במצב הבריאותי שלהם וצניחה חופשית במצב הכלכלי ששילמו הפריירים שקדמו לו והוא כבר מבין שמבחינתו עשה טעות חמורה .
הפריירים האמיצים האלה שנודו במקומות עבודתם ע"י ההנהלות ולמרבה הצער גם העובדים נותרו חסרי פרנסה והותירו אחריהם אדמה חרוכה ומושחתת ואין כבר מי שילך בעקבותיהם לשום מקום.

עד היום אני לא שוכח את חושפת השחיתות הראשונה שנתקלתי במהלך עבודתי המקצועית כעיתונאי חוקר ופעילותי הציבורית  המקבילה בעמותה למען מינהל תקין וטוהר מידות.
הייתה זו מיה קוך, אישה רווקה בשנות הארבעים לחייה שעבדה אז במחצית שנות השמונים במחלקת החשבונות של "תנובה" שלא הייתה יכולה לשתוק נוכח חליבה שיטתית של כספי הציבור ע"י קומץ עובדים בכירים מושחתים.
קוך העבירה אלי אז מסמכים ששימשו בסיס לסדרת כתבות שפרסמתי ב"ידיעות אחרונות" ולא ידעה שבכך חרצה את גורלה לחיי סבל וייסורים.
מאמצי הבלתי נלאים לשמור על זהותה בסוד כמוס על מנת להגן על מקור פרנסתה לא צלחו מאחר שהיא עצמה חשפה ברוב תמימותה בפני חוקר פרטי את דבר היותה המקור שהדליף לי.

חקירת המשטרה בפרשת השחיתות שקוך חשפה לא מנעה מהנהלת "תנובה" ברוב חוצפתה לקבל מקופת החולים ההסתדרותית את תיקה הרפואי ולפרסם מתוכו פרטים שפגעו קשות בצנעת הפרט שלה.
החוק המיושן לא הגן על מיה קוך שלא נשברה הקשיחה את מאבקה והפכה למיתוס בקרב חושפי שחיתויות שבאו בעקבותיה הציצו בשחיתות ונפגעו אנושות.

קוך הקימה למענם ולמענה את "עוגן" בתקווה שתהיה לא רק עמותת מקלט של חושפי שחיתויות במקומות עבודתם אלא גם חוד חנית למאבק כללי בשחיתות הציבורית.
למרבה הצער "עוגן" לא הצליחה להתרומם בהשוואה לתנועות מתנדבים אחרות שפועלות נגד השחיתות אם בגלל העדר תקציבים ואם משום שמרבית חבריה היו מותשים כבר ממאבקם האישי ואיבדו את האמונה שניתן להדביר את השחיתות.
ניסיתי לשווא לשכנע את קוך למזג את "עוגן" עם עמותת "אמיתי" ואחר כך עם אומ"ץ שפעלו בתחום זהה אבל בגלל גאוותה סירבה עד ליום מותה לפני שלוש שנים.

לאורך השנים נתקלתי בחושפי שחיתויות לא מעטים עם חלקם שיתפתי פעולה לאחרים סיעתי בדרך זו או אחרת.
עקבתי מקרוב אחרי הפגיעה בכל אחד מהם ומצאתי אפילו מכנה משותף: אובססיה בלתי נלאית להמשיך במאבק באמצעות איסוף מסמכים ודיבורים בלתי פוסקים על כך באזני כל מי שחפץ או לא חפץ להאזין.

במקביל שוחחתי על הצורך למצוא דרכים לסייע לחושפי שחיתויות בתחום הכלכלי עם אישים שונים בהם מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדרשטראוס והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז לפי שעה אני לא איש בשורות .
באתי בדברים גם עם חברי כנסת מסוגם של שלי יחימוביץ ורן כהן (שפרש בינתיים מהכנסת) בנושא תחיקה שתבטיח להם הגנה ותעניק להם הכרה ציבורית.

רק לפני זמן קצר פניתי אל נשיא המדינה שמעון פרס בבקשה שיעניק בפומבי תעודות הוקרה לחושפי השחיתויות ואני ממתין עדיין לתשובתו.
אני מוכן להמר על כך שהוא יתחמק. לאורך כל פעילותו הציבורית לא אמר פרס מילה נגד השחיתות ונמנע מלגנות אישים שסרחו ולא קשה לי לנחש למה.
פרס לא יכנס לשדה המוקשים מחשש שחלק ממעשי השחיתות נוגעים במישרין או בעקיפין לחבריו או לאנשים שהוא חפץ ביקרם. 
 
אם היו לי עדיין ספיקות לאן נושבת הרוח טפחה המציאות העגומה לפני כמה ימים כאשר השתתפתי ברב שיח בנושא הון ושלטון שנערך באוניברסיטת חיפה בהשתתפותם של שני פרקליטי הצמרת רם כספי ופיני רובין.
השניים הגנו בלהט על לקוחותיהם בעלי ההון הכבדים שחברו לשלטון והשחיתו כמה אישים ידועים וטענו שרמת השחיתות במדינה נמוכה. חושפי מעשי השחיתות הם כנראה לטעמם מוקצים מחמת המאוס ואעפ"י כן נוע תנוע המערכה נגד מעשי השחיתות.

בעוד זמן קצר תפתח בגלריה של עמליה ארבל בתל אביב תערוכת ציוריה של הציירת המוערכת מעיין אגם "אור זרוע" שתכלול גם ציורים על מאבקם של כוחות האור בכוחות החושך. מבקר המדינה החליט לכבד אותה בנוכחותו ויישא דברים באירוע הפתיחה, ללא ספק צעד נדיר וייחודי.
   
אגם הייתה בעבר עובדת האיגוד המקצועי של הסתדרות העובדים הלאומית שחשפה את פרשת מעלליו העבריינים של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון והביאה גם לניקוי האורוות.
למרבה האירוניה היא פוטרה מעבודתה ע"י אנשי השלטון החדש שהיא סייעה להם רבות אבל הם החלו לחשוש ממנה.
אגם פתחה בקריירה אמנותית חדשה ולא הלכה בדרך ללא מוצא שבה נשרכים חושפי השחיתות האחרים.

תנועת אומ"ץ תעניק לאגם תפאורה מתאימה כאשר תציג במקביל בגלריה תערוכה מקורית בשם "מושחתים נמאסתם" שתשקף חצי תריסר שנות מאבק בלתי פוסק בשחיתות השלטונית.

מי יודע אולי ישמשו שתי התערוכות הללו קרן אור שתבקיע את חומת השחיתות ותעניק תקווה לחושפי השחיתות.