עוזי, עוזי הוא לא נקי (22)  |  

קצת היה לי מוזר להאזין בימים האחרונים לפנייתו הרדיופונית של נשיא כנס ישראל שדרות לחברה אלוף במיל עוזי דיין לקהל הרחב לבוא וליטול חלק בכנס שמתקיים השבוע.

 
לדידי מאז שנחשף דיין כאופורטוניסט פוליטי שנדד בשנים האחרונות ממפלגה למפלגה על מנת לזכות לממש את חלום חייו להיות חבר כנסת בכל מחיר הוא פסול מלעסוק בענייני חברה באורח בלתי תלוי.

התחנה הפוליטית  האחרונה של דיין הינה הליכוד שהייתה בעיניו במרוצת השנים מפלגה מסואבת שפגעה בשכבות החלשות שהייתה אמורה לייצג אותם.

דיין האמין שיעלה בידו בדומה לשני קציני צבא בכירים אחרים שהופיעו בבחירות האחרונות ברשימת הליכוד לכנסת רב אלוף (מיל) משה יעלון ואלוף ( מיל) יוסי פלד להיבחר לא רק לכנסת אלא לזכות גם בכיסא סביב שולחן הממשלה ולהטביע בה את חותמו אבל נחל אכזבה צורבת.

לא אתפלא אם בבחירות הבאות ישבור דיין מחדש שמאלה וינחת במפלגת קדימה החסרה אנשים ברמתו. העובדה שמספרם של האישים במפלגה זו שהינם בעלי קופות שרצים אינה מטרידה את מנוחתו של האיש שהקדיש כמה שנים לא טובות למאבק בשחיתות הציבורית.

יש לי אפילו  טיפ עבור דיין. כדאי לו לפנות לחברת הכנסת דליה איציק ששימשה ראש מטה הבחירות של קדימה בבחירות האחרונות כאשר כיהנה עדיין למרבה הבושה גם כיו"ר הכנסת ולא הפנימה שתפקידה הממלכתי מחייב אותה אפילו למראית העין ולסבור האוזן.
איציק המושחתת תזכור אולי לדיין את העובדה העקומה שכנס שדרות בניוחו של דיין בחר בה לפני כמה שנים כפוליטיקאית הישרה ביותר במדינה ותאמץ אותו אל חיקה הפוליטי.
 
בניגוד לרבים וטובים לא עמדתי מעולם דום מול שם המשפחה דיין שסימל לגביהם שילוב של לוחם ללא חת ואיש אדמה שורשי. הסמל היה משה דיין.

לאורך השנים עקבתי מרחוק אחר התנהלותם המרתקת של משפחת דיין שלא הפסיקו לככב בכלי התקשורת והעסיקו את החברה הישראלית לטוב ולרע.

לפני חמש שנים התוודעתי לראשונה אל בן המשפחה אלוף (במיל) עוזי דיין אחיינו של משה דיין שכיהן בעבר כסגן הרמטכ"ל ויו"ר המועצה הלאומית לביטחון והקים מאוחר יותר תנועה חברתית בשם  "תפנית".

היה זה בעת פגישה שקיימה נציגות של תנועת אומ"ץ עם צמרת "תפנית" במלון "סיטי טאואר" ברמת גן שבו היו ממקומים משרדיה בדבר אפשרות  לשיתוף פעולה בנושא המאבק בשחיתות  הציבורית ובנושאים חברתיים שונים.

באותה פגישה נכחו כמה חברים משותפים מסוגם של דן מרגלית ועורך הדין אמנון זכרוני והיו לי תקוות ציפיות לא מעטות שנצליח להרים פרויקטים משותפים.

אבל כגודל הציפיות כך גודל האכזבה. בהדרגה נכחתי בנשירה של פעילים מתנועת "תפנית" שהתאכזבו כנראה מהתנהלותו של דיין.
גם אני רשמתי לפני כמה תכונות אופי שלו שלא נראו לי. הוא נתגלה לי כסכסכן, תחמן, ערמומי וחסר מעצורים שמתכסה באצטלא של איש חינוך בעל ערכים.

למרות זאת נתתי לו קרדיט. לצערי הרב לא הערכתי אז עד כמה הוא שפוט של  עורך הדין אליעד שרגא וסוגד לו. וגם מוכן להתעלם מהתנהלותו התמוהה.

מצד אחד הוא לחש באזני שפנייתו אל שרגא והתנועה לאיכות השלטון להגיש עתירה נגד מיוניו של שאול מופז הרמטכ"ל לשעבר כשר בטחון ללא תקופת צינון לא נענתה מאחר ששרגא מועסק ע"י משרד הביטחון ומצד שני שיבח אותו ללא הרף.

עד היום אני לא סולח לעצמי על שנעניתי לבקשתו של דיין לשתף את התנועה לאיכות השלטון בפרויקט משותף  משפט פומבי לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שנערך באוניברסיטת תל אביב.

התנועה לאיכות השלטון לא עמדה בהתחייבותה וניסתה להשתלט על המשפט ולהטות אותה לכיוון הרצוי לה (תזכורת  אולמרט היה בשעתו אורח כבוד של התנועה לאיכות השלטון בכנס למען טוהר המידות והומלץ באזני אולמרט ע"י חברו דן מרגלית למנות את שרגא כשר לביטחון פנים).

בפעם השנייה הוליך אותי שולל דיין בעת ההפגנה הגדולה בכיכר רבין נגד כשלי מלחמת לבנון כאשר בניגוד לסיכום נענה לבקשת שרגא ומנע מיו"ר מועצת אומ"ץ עורך הדין פרופ' מיכאל קורינלדי לשאת דברים בכיכר.

כדאי אולי לציין בלי סוגריים ששרגא התמחה כעורך דין במשרדו של קורינאלדי שהיה מהוגי רעיון הקמת התנועה לאיכות השלטון  ואחר כך דחק אותו מממנה. 
 
הנהלת אומ"ץ  שדנה בשעתו בכשלים שהיו לתנועה במגעיה עם דין ואנשיו החליטה לנתק אתו מגע. דיין לא וויתר וביקש להיפגש עם חברי המזכירות כדי להתנצל ולנסות לפתוח דף חדש.

הפגישה לא העלתה דבר. דיין חזר לסורו  וחזר להתבטל בפניו של יו"ר התנועה לאיכות השלטון כפי שהוא ממשיך בכנס הנוכחי בשדרות שבה הוא ממשיך להחרים את אומ"ץ.

גם עליבותו הפוליטית של דיין לא חדלה ועוד נכונו לו עלילות בתחום זה.
     
אומ"ץ החליטה להקים שלוחה חברתית  עצמאית בראשותה של חברת הכנסת לשעבר אראלה גולן. השלוחה  זוקפת לזכותה שורה של פעולות מעשיות בתחום של הבריאות, איכות החיים והסביבה ותיקון עוולות חברתיות שישתקפו בתערוכה מיוחדת של אומ"ץ בחצי תריסר שנות פעילותה המסועפת בתחום זה.

התערוכה תפתח בסוף שבוע זה בגלריה עמליה ארבל בתל אביב. לא טרחנו להזמין את עוזי דיין כאחד מאורחינו.
     
דבר אחד חיובי יצא לי בכל זאת מהמגעים עם עוזי דיין. רעיון שהעלה בשעתו  להקים מרכז לחקר השחיתות במדינה ולא הבשיל אחרי שהוא הרים ידיים קורם עור וגידים ביזמתה הפעילה של אומ"ץ ובשיתוף עם גופים נוספים.

דבר אחד לא מוטל בספק: לעוזי דיין לא יהיה מקום במועצה הציבורית שתלווה את פעילות המרכז. אני  מעדיף בלעדיו.