החיים המתוקים של שליחי הציבור (61)  |  

הקשר של אולמרט לנסיעות של בנימין ושרה נתניהו. מדוע לא פסל עצמו היועמ"ש מלבדוק את פרשת הנסיעות? "גוד טיים" בחו"ל ותרומות נדיבות גם לנשיא המדינה. דליה איציק מכשירה את האמצעים הפסולים למטרת נשיאות המדינה וחוגגת בחופשיות על כספי ציבור  בשוליים: זכות לליברמן - חובה לנו. 

 
המסמכים הנוגעים לנסיעותיהם השנויות במחלוקת לחו"ל של ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, בתקופות שבהן שימש שר אוצר ויו"ר האופוזיציה, שנחשפו בימים האחרונים בערוץ 10 על-ידי העיתונאי החוקר המוערך רביב דרוקר (חתן אות אומ"ץ לשנת 2008) לא הועברו אליו על-ידי ג'וליאן אסאנג', בעליו של אתר ההדלפות הבינלאומי ויקיליקס.

יש לי חשד סביר-פלוס שמי שבחש מאחורי הקלעים, בדרך זו או אחרת, הוא לא אחר מאשר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שעומד בימים אלה לדין על שורה של עבירות פליליות, בהן טיסות כפולות לחו"ל במחלקה ראשונה על חשבונם של ארגוני צדקה ועמותות לטיפול מוכי-גורל המתקיימות מתרומות דחק של הציבור הרחב.

אולמרט נוסע מתמיד שטס מאות טיסות לחו"ל במרוצת 35 שנות פעילותו הציבורית, שבהן עשה למען ביתו הרבה יותר מאשר למענם של בוחריו, לא נזקק לצבירת נקודות לצורך רכישת כרטיסים ושדרוג מחלקה במטוס.

כבר בראשית דרכו הפתלתלה מצא אולמרט דרכים לטוס לחו"ל על חשבונם של גופים פוליטיים וציבוריים שהוא היה פעיל בהם "על הנייר" בהתנדבות. מאוחר יותר, אחרי שאולמרט חיבר את ההון לשלטון ברמות מדהימות, חלק בלתי מבוטל של טיסותיו במטוסי חברות מסחריות מומן על-ידי אילי הון מקומיים וזרים שנמנו על חבריו או לקוחותיו. כמות הטיסות שאולמרט טס במטוסיהם הפרטיים של טייקונים בינלאומיים מרשימה ביותר.

גם כאשר שימש אולמרט כשר במשרדים שונים, לא פסק גל הצונאמי של נסיעותיו לחו"ל. כך, למשל, בחצי השנה הראשונה לכהונתו כשר התמ"ת עשה בעיקר שני דברים - הקדיש תשומת לב רבה לענייני חלוקת קרקעות מושחתת במסגרת מינהל מקרקעי ישראל וביצע שש נסיעות לחו"ל.

אולמרט המגה-מושחת, הערמומי והמתוחכם הפועל בדרכם של שועלים עתירי ניסיון הנוהגים לטשטש את עקבותיהם, לא זוכר לביבי את חסד שתיקתו האובססיבית על מעשי השחיתות שלו בעת שהוא כיהן כראש הממשלה ונתניהו שימש כיו"ר האופוזיציה.

לאולמרט הנהנתן הכפייתי אצה הדרך לטשטש את העבריינות האווירית שלו ולהכניס לבוץ את יורשו כמי שגם טס לחו"ל לכאורה במימון כפול. על-ידי כך אולמרט מבקש לצוד שתי ציפורים בירייה אחת: גם לסבך את נתניהו בעבירות זהות לאלה שלו וגם להוריד אותו מהשלטון ולסלול את הדרך לשלטון למפלגת קדימה, צור מחצבתו, בתקווה שייצא נשכר מכך.

מהלך זה הוא עושה כנראה בעצה אחת עם חברו הטוב חיים רמון, יועץ הסתרים של מנהיגת קדימה ציפי לבני, שאף היא לא הדירה בשנים האחרונות את רגליה משדות-תעופה זרים במימונם של גופים שונים ולא פסחה אפילו על האי האקזוטי הוואי.

ואמנם מפלגת קדימה עמוסת העבריינים, לא הסתפקה בהחלטה שיזם אחד מפעיליה המרכזיים, יו"ר ועדת ביקורת המדינה, ח"כ יואל חסון, נוסע מתמיד מתלמד. ביוזמת חסון העניקה הוועדה הפרלמנטרית שבראשותו לעובדי משרד מבקר המדינה מעמד של ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת נסיעותיו של נתניהו.

בימים האחרונים פנתה קדימה במקביל ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בדרישה שיבדוק גם הוא אם פרשת הנסיעות הנגועות של ביבי ושרה. היועץ המשפטי לממשלה הרים את הכפפה וכבר החל בבדיקת החשדות נגד בני משפחת נתניהו.

ממשרד המשפטים נמסר, כי הפניות שהתקבלו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה ייבחנו בהקדם, כמקובל, על-ידי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות. בהמשך יוחלט אם יש מקום להמשך בדיקה וטיפול במשרדנו, או שיש להמתין לסיום בדיקת המבקר וקבלת ממצאיה.

צעדו של וינשטיין נראה תמוה לאור העובדה שהוא בשעתו, כפרקליט פרטי, ייצג את משפחת נתניהו בקדנציה הראשונה של ביבי כראש הממשלה בפרשת חשדות לקבלת מתנות אסורות מגורמים שונים, שממנה נחלצו בני הזוג בשן ועין ועוד כמה איברים בגוף.

מאחר שטיסות לחו"ל על חשבון גורמים זרים שלא אושרו על-ידי ועדת האתיקה של הכנסת נחשבות לעבירה על חוק איסור קבלת מתנות, ניתן היה לצפות שוינשטיין יפסול את עצמו מלטפל בנושא זה, כפי שהתחייב לגבי כמה מלקוחותיו בעבר, אבל הוא לא נהג כך. (העובדה שוינשטיין מעורב גם בבדיקת אספקטים שונים של פרשת השחיתות הגדולה הולילנד, שבה שקוע עד צוואר לקוח אחר שלו בעבר, אהוד אולמרט, גרמה גם היא להרמת גבות שנותרו עדיין מורמות).

כך או אחרת, טיסותיו של נתניהו הציתו תבערה פוליטית שבמהלכה תבעו ראשי הליכוד לחקור גם את מנעמי השלטון של אישים מרכזיים בקדימה. מבקר המדינה, שניסה לשמור בעיצומה של הסערה על איזון פוליטי, אמר בעת ישיבת ועדת ביקורת המדינה של הכנסת כי בכוונתו לבדוק את נסיעות החינם לחו"ל ואופי אירוחם החל בשנת 2006. אלא שלגבי בני הזוג נתניהו יש כוונה לחקור עוד כמה שנים אחורה.

למען האמת העובדתית, יש לציין שבמהלך שיטפון הפרסומים על טיסותיו של נתניהו לחו"ל נוצר בלבול מסוים לגבי לוחות הזמנים של הטיסות והאירוחים. בהקשר לכך ראוי לציין כי בתקופת הביניים, אחרי פרישתו של נתניהו מכס ראש הממשלה בקדנציה הראשונה בשנת 1999, ועד למינויו כשר האוצר בממשלתו של אריאל שרון בשנת 1999, סייעו כמה אילי הון זרים לנתניהו להתעשר, בעיקר באמצעות ארגון הרצאות שנשא בפני גורמים עסקיים, שעבור כל אחת מהן הוא גבה עשרות אלפי דולרים. הטיסות והאירוח של האזרח הפרטי נתניהו ושל רעייתו שרה, המשמשת עזר כנגדו הרבה מעבר לסטנדרטים המקובלים, נעשו תמיד על חשבון המארחים. למרבה הצער, לא נמנע נתניהו באותה עת לגבות במקביל שכר אומנם צנוע יותר מעמותות חברתיות ישראליות דלות-אמצעים שעבורן פעל בחו"ל לצורך גיוס תרומות.

אי-אפשר להתעלם מכך שלוחות טיסותיהם הממומנות ואירוחם המפואר של שרים וחברי-כנסת פירנסו בימים האחרונים את כותרות העיתונים. כמה מהם ליבו את האש בעיקר סביב בני הזוג נתניהו משיקולים מזוהים ונטלו חלק פעיל במערכה גלויה להדחתו של נתניהו מהשלטון.

מי שיצא להגנתו של נתניהו - ולא במפתיע - הוא לא אחר מאשר נשיא המדינה שמעון פרס, יוצא מפלגת קדימה שניסה לשמור על ארשת ממלכתית ושאמר בין השאר: "גם בביקורת צריך להיזהר ולהימנע מרצח אופי לראש הממשלה ולבני משפחתו". פרס צבר במרוצת שלוש וחצי שנות כהונתו כנשיא המדינה פופולריות רבה שעומדת בסתירה קיצונית לסלידה כלפיו, שהייתה קיימת בעברו הפוליטי מצד חוגים רחבים בציבור.

פרס היה מאז שחר נעוריו הציבוריים מחובר לאילי הון מקומיים ובעיקר זרים, ומחובק על-ידם. בדרך-כלל לא איכזב אותם כאשר התבקש לפתוח בפניהם דלתות שלטוניות. אחד התחומים שבהם הצטיין פרס הוא טיסות לחו"ל על חשבונם של אילי הון, שחלק מהם דאגו גם לארחו במלונות פאר ולהעניק לו "גוד טיים" ולעיתים גם מתנות, בעיקר חליפות יקרות. אחד הבולטים בהם היה איל ההון הישראלי המנוח ברוס רפפורט, שהתגורר בשווייץ ומטוסו הפרטי עמד לשירותו של פרס בכל עת שחפץ. איל הון שוויצרי אחר, דניאל עמר, הטיס בשעתו גם הוא את פרס לחגיגת בר-מצווה משפחתית, ופרס בחוסר רגישותו הידועה לנושאים אתיים לא ראה בכך פסול.

בעקבות התערבותה של תנועת אומ"ץ, שהגישה עתירה לבג"צ והתלוננה נגד הארבעה בוועדת האתיקה של הכנסת, בדרישה שיעבירו לקופת המדינה את מתנות החינם שהם קיבלו בניגוד לחוק - החליטו פרס, רמון ופואד לממן מכיסם חלק מבוטל ממימון הטיסה והאירוח. איציק, לעומת זאת, סירבה להחזיר תמורת הנסיעה, בנימוק הזוי שהיא הגיעה למונקו בטיסה מניו-יורק עם פרס והיא שימשה למעשה אורחת שלו. אומ"ץ לא רצתה להתמודד עם נימוק עלוב מעין זה.

מי שחשב לתומו שפרס למד מאותה פרשה - אינו מכיר את נשיאו. לפני כשנתיים, באחת מנסיעותיו הרבות של פרס לחו"ל, הוא הוטס בארה"ב מניו-יורק לוושינגטון, לכינוס השדולה הפרו-ישראלית איפא"ק, במטוסו הפרטי של המיליארדר היהודי-אמריקני דניאל אברהמס, שהייתה לו מאז ומתמיד מעורבות פוליטית לעידוד מחנה השמאל במדינה. אגב, אברהמס היה אחד מאילי ההון שתרם גם לפרס במסע הבחירות הפנימי שלו במפלגת העבודה ב-2005. על כך מתח מבקר המדינה ביקורת קשה על התנהלותו של פרס.

במסגרת ההתמודדות של פרס מול עמיר פרץ על ראשות מפלגת העבודה, קיבל תרומות נדיבות בסך כולל של למעלה מ-300 אלף דולר מתורמים נוספים, בהם: חיים סבן וארנון מילצן, תוך מעורבותה של דליה איציק, ששימשה כראש ועדת ההיגוי במטהו של פרס והייתה מופקדת על גיוס התרומות. החבירה של הון לשלטון במקרה זה זעקה לשמיים לאור העובדה שאיציק, שכיהנה אז כשרת התקשורת, פעלה כדי שסבן יחזיק בעת ובעונה אחת אחזקות בבזק (בעלת yes) - שהייתה אז בבעלותו, ובערוץ השני.

מסתבר שהקשרים האתיים הבעייתיים בין איציק לסבן העמיקו כאשר כיהנה איציק כיו"ר הכנסת ודאגה לשלוח את עצמה וכמה ממקורביה וחברי-כנסת שחפצה ביקרם, בהם ציפי לבני, לפגישות השנתיות של "פורום סבן" בוושינגטון במימון הפורום כפי שנחשף השבוע. לא קשה לאבחן שבשאיפתה הבלתי נלאית של ח"כ איציק, המשמשת כיום כיו"ר סיעת קדימה, להיבחר לנשיאת המדינה, היא מכשירה את האמצעים, ביניהם הפסולים, כדי לקדש את המטרה של משכן נשיאי ישראל.

בהקשר לכך משחקת איציק התחמנית משחק כפול עם משפחת נתניהו. מצד אחד היא מחניפה לשרה, מבקרת בבית המשפחה בתקווה לזכות לתמיכתו של נתניהו ביום הדין. מצד שני היא משתפת פעולה עם ראשי מפלגתה המבקשים לערוף את ראשו הפוליטי של נתניהו בעקבות פרשת "הנסיעות הכפולות" שלו, כדי להבטיח שהיא תהיה המועמדת, ולא בגלל חסדיו.

ח"כ איציק היא חובבת ותיקה של נסיעות לחו"ל על חשבון אחרים ומקפידה שהאירוח יהלום את מעמדה. כך נהגה בשעתו, כאשר הוזמנה על-ידי הבונדס ללוס אנג'לס, ולא פחות משלוש פעמים ביקשה להחליף את המלון שבו התארחה, שלא הלם את מעמדה כמי שהייתה בעבר ממלאת מקומו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב בתקופת הנבצרות שלו. איציק אוהבת מלונות פאר זרים.

כדאי שאנשי משרד מבקר המדינה, שהעניקו לה בעבר הנחות על פגיעות חמורות בכללי המינהל התקין וטוהר המידות בארץ, יתאמצו בקבלת נתונים על טיסותיה לחו"ל ואופי אירוחה. כך, למשל, יתברר להם כי בשעתו התגוררה איציק במלון היוקרתי היקר 'בריסטול' בפריס וישנה כנראה במיטתה של מרי אנטואנט. ארבעת ימי שהותה של איציק בעיר האורות גרמו לקופת המדינה צללים בשל הוצאותיה המופרזות שהסתכמו ב-75 אלף שקלים.

איציק רבת המעללים לא לקחה, כדרכה, אחריות על המעלל החדש שלה, וטענה כי תחילה שהתה במלון אחר, אבל אחרי שהתברר כי נבצר ממנה לקיים בו פגישות עבודה סדירות עם גורמים סמויים, בחר קצין הביטחון של שגרירות ישראל בצרפת את המלון היוקרתי. כדאי שמבקר המדינה יבדוק גם נסיעה אחרת של איציק ללונדון, שבמהלכה ביזבזה כספי ציבור על ימין ועל שמאל.

למבקר המדינה צפויה מלאכה רבה כדי לבדוק את רשימת הנוסעים המתמידים ומהות נסיעתם, שעליה נמנים שרים בהווה ובעבר וחברי-כנסת רבים. רשימת הנוסעים המתמידים ארוכה ומבישה, ורשימת הנסיעות המפוקפקות והפיקטיביות מצחינה ומדיפה ריח רע.

אחד הבולטים בהם הוא שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, שלא בחל לשלב בנסיעותיו לחו"ל ביקורים במועדוני לילה ובמקומות אחרים, ולעתים איחר לפגישות רשמיות. תלונה שהגישה נגדו אומ"ץ לוועדת האתיקה של הכנסת תלויה ועומדת.

אתר "בושה" הטיב לתאר את המצב שנוצר השבוע:
קיימות הוראות נוהל בנושא נסיעות לחו"ל ונדרש אישור של ועדת האתיקה של הכנסת, אנו למדים כי לוועדה הוגשו מאות בקשות של חברי כנסת למי ששימש בעבר יו"ר הוועדה, כי הוועדה אינה מסוגלת לבדוק בדיעבד את חיוניות הנסיעה ואת דרכי המימון.

עולה החשש כי חלק גדול מנסיעות אלה של חברי-כנסת, גם אם נעשו למטרה טובה, נוצלו והורחבו לשימושים אחרים של חופשות, אירועים משפחתיים וכולי, ואין להוציא כמובן מכלל חשבון, כי מועדי הנסיעות תוכננו כך, כדי שחברי-הכנסת יוכלו להשתתף בחו"ל באירוע פרטי שמן הראוי שייסע אליו על חשבונו.

מצב בו מבקר המדינה פותח בימים אלה בחקירה על דרך נסיעותיו של ראש הממשלה והדרישה המוצדקת של כמה חברי-כנסת הנמנים על הקואליציה, כי ייבחנו גם נסיעותיהם של מנהיגי האופוזיציה, תציף על פני השטח גלי ריח לא נעימים שרק יגבירו את המיאוס אותו חשים רבים כלפי הפוליטיקאים שלנו ולא יאדירו את שמנו בין העמים. כל הבושה הזו הייתה נמנעת, אם היו קיימים ומיושמים כללים ברורים על-פיהם נוסעים שרים לחו"ל, משך השהות, רמת האירוח, דרכי המימון המותרות – זאת תוך הקפדה של דיווח ובחינה של אותן נסיעות.

אפילוג לסיום: נדמה לי שהאיש הפוליטי החכם ביותר בתחום זה הוא שר החוץ אביגדור ליברמן, שתפקידו מחייב אותו להרבות בנסיעות לחו"ל, אבל הוא יודע לעטוף אותן במעטה של חשאיות. עד כה לא הואשם ליברמן באירוח ראוותני ולא נחשף אם ניצל נסיעה זו או אחרת למטרות נוספות וזה נאמר לזכותו של ליברמן ולחובתנו.