שרים סוררים (94)  |  

שר הביטחון אהוד ברק, שר החוץ אביגדור ליברמן, שר המשפטים יעקב נאמן, שר האוצר יובל שטייניץ, שר התמ"ת שלום שמחון, שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, וגם רה"מ בנימין נתניהו - כולם סוררים  החוק הישראלי מת מזמן מוות קליני מצחוק

 
בדיעבד אני מפנים כיום באיחור של שלוש שנים מדוע התעקש ראש הממשלה בנימין נתניהו ערב הקמתה של ממשלתו, שלא לכלול בהסכם הקואליציוני סעיף המחייב אותו ואת ממשלתו החדשה להיאבק בשחיתות השלטונית.

תנועת אומ"ץ פנתה אז אל נתניהו והתריעה על כך ששני ראשי הממשלה שקדמו לו, אריאל שרון ואהוד אולמרט, היו מושחתים באורח אישי ברמות גבוהות והתנהלותם המוסרית הירודה הביאה להשחתת חלקות טובות במדינה. נתניהו לא טרח להגיב על הפנייה, אולי משום שחש רגשי אשמה על כך שלאורך כל תקופת כהונתו כיו"ר האופוזיציה לא יצא מעולם נגד השחיתות הציבורית, ובכך היה שותף פאסיבי להתפשטות של גרורותיה הממאירות.

 

רוקח ההסכם הקואליציוני 
לא היה צריך להתאמץ הרבה אז, כדי להבין שלנתניהו אין רגישות לשחיתות מכל סוג שהוא. את מלאכת רקיחת ההסכם הקואליציוני המביך הוא הפקיד בידיו של שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, המסווג כצדיק קטן מאוד וכמי שעושה לאורך השנים מאמצים בלתי נלאים לטהר את חברו הטוב, השרץ אולמרט.

נאמן היה בעבר פרקליטם הפרטי של נתניהו, ליברמן ואולמרט, ויש לו מידע בדוק על כמה ממעלליהם. בעבר התחייב בפני אומ"ץ שלא לעסוק בעניינם במהלך מילוי תפקידו הממלכתי כשר המשפטים. כבעל מצפון גמיש, לא הייתה לנאמן בעיה להפר עוד הבטחה. מה כבר יש לצפות מאדם שהמליץ בפני נתניהו במסגרת ההסכם הקואליציוני להפקיד בידיו של שר החוץ אביגדור ליברמן - החשוד הוותיק ביותר במדינה בביצוע עבירות פליליות חמורות - את האחריות לתפקידי המפתח במערכת אכיפת החוק במדינה? גם את התפקיד שלו כשר המשפטים חייב נאמן לליברמן. אין לתהות אפוא מדוע שר המשפטים נאמן גם לשולחו ומנסה בכל פעם לרצותו.

שחיתות שלטונית: תמונת מצב 
החוק הישראלי מת מזמן מוות קליני מצחוק, ורק הודות להחייאות חוזרות ונשנות מפה אל הפה ואל האוזניים הוא ממשיך לגסוס. אם נוסיף לכך את העובדה המצערת שחשף מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, באירוע חלוקת אות אומ"ץ 2011, על פיה ראש הממשלה ושר המשפטים לא נענו לדרישתו להעביר לתחום בדיקת משרדו את נושא ניגוד האינטרסים של השרים, והעדיפו להשאיר את הנושא הבעייתי האקטואלי בידי "ועדת שרים", התפאורה של השחיתות הממשלתית מושלמת.


תמונת המצב של השחיתות השלטונית שמשתקפת באורחות חייהם והתנהלותם של שרים בממשלה הנוכחית היא עגומה ביותר:

  • ראש הממשלה בנימין נתניהו ממתין לדוח הבדיקה של מבקר המדינה על נסיעות נהנתנות שלו לחו"ל במרוצת השנים בחברתה של רעייתו הצמודה שרה, שחלקן נעשו על-פי החשד במימונם של גופים ואילי הון. השם שהדבקנו בשעתו לבני הזוג "נהנתניהו" לא היה תלוש מן המציאות. המבקר צריך לקבוע אם היו היבטים פליליים לנסיעות הללו. השאלה אם המבקר יספיק לעשות זאת בתקופה הקצרה שנותרה לו לסיום הכהונה.

    פרט מאלף: במשרד מבקר המדינה הכחישו בשעתו שהייתה כוונה למנות את ניצב משנה בדימוס נחום לוי לעמוד בראש צוות הבדיקה. לוי, לשעבר סגן ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), חקר לפני תריסר שנים את נתניהו בחשד שקיבל מאות מתנות במסגרת תפקידו כראש ממשלה (בקדנציה הקודמת) וקבלת טובות הנאה מקבלן הובלות ירושלמי בשם אבנר עמדי. בפרשה זו הוחלט לבסוף לא להעמיד את נתניהו לדין.
  • שר הביטחון אהוד ברק, אף הוא נהנתן לא קטן, הצליח עד כה לחמוק יבש מהחקירות של המשטרה ומבדיקות של מבקר המדינה משורה של פרשות שבהן היה מעורב, ועלול להירטב בקרוב כאשר תיחקר מחדש על-פי תביעת אומ"ץ פרשת מסירת שדות הגז ליד עזה לרשות הפלשתינית בתקופת כהונתו כראש הממשלה, ללא אישורה של הממשלה.

    לברק צפויה בקרוב רטיבות נוספת, כאשר יחל משפטה של רעייתו נילי פריאל, המואשמת בהעסקת עובדת זרה בניגוד לחוק. אין ספק שברק לא שמע ולא ידע דבר על העוזרת וגם לא ראה אותה מסתובבת בביתו, ולכן נשמט שמו מכתב האישום. ברק לא ידע ולא שמע כידוע, גם שרעייתו הקימה בשעתו חברה מסחרית בשם "טאורוס", ליצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כולל אלה של משרד הביטחון. חברת "טאורוס" פעלה בשירות קרנות וגורמים זרים, למעשה מבלי שקיבלה היתרים. נוצר לכאורה מצב של ניגוד אינטרסים, כאשר רעיית שר הביטחון שירתה במקביל אישים ישראלים לצורך יצירת קשרים עם גורמי שלטון כולל במערכת הביטחון. בהנחייתו של מבקר המדינה נסגרה החברה ועשרות אלפי שקלים הוחזרו ללקוחותיה.
  • שר המשפטים יעקב נאמן מצוי בימים אלה בבעיה לא קטנה. מתברר שבשנתיים האחרונות ערכה רשות המיסים בדיקה יסודית בחשד שבתקופה שבה שימש פרקליט העלים מיסים. עו"ד נאמן נחשב כמומחה למיסוי וקיים חשד שבמקרה האישי שלו הסנדלר לא הלך יחף, אלא נעל נעליים מרופדות. רשות המיסים פנתה באחרונה אל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, בבקשה לאשר לה לחקור את שר המשפטים, שבאופן פורמאלי הוא ממונה עליו. אומ"ץ פנתה בימים האחרונים אל המנהל בפועל של רשות המיסים, דורון ארבלי, בבקשה לברר באיזה שלב מצויה החקירה, שמשום מה מתעקשים לכנותה "בדיקה", בגלל מעמדו הרם של החשוד.
  • שר החוץ אביגדור ליברמן הערמומי והמתוחכם משחק היטב משחק כפול: מצד אחד הוא הגיש עתירה לבג"ץ לחייב את רשויות החוק לסיים בהקדם את עניינו ולהכריע לגבי כתב האישום נגדו. מצד שני, בעקבות השימוע מנהלים פרקליטיו בראשות עו"ד ד"ר יעקב וינרוט מלחמת התשה נגד הפרקליטות, מתוך כוונה להגיע להסדר טיעון מקל שישמיט את כל סעיפי האישום החמורים שכלולים בכתב האישום (קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, שיבוש הליכי חקירה ועוד). הפרקליטים לא שוללים אפשרות שבסופה של שנת התריסר לתחילת פתיחת החקירה המשטרתית נגד ליברמן, לא יוגש נגדו בכלל כתב אישום ודרכו לכס ראש הממשלה תישאר סלולה. בשלב זה התיק של ליברמן תקוע וההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום פלילי אינה מתממשת.
  • שר התמ"ת שלום שמחון, בעל קופת שרצים, ממתין להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, באם להורות על חקירת משטרה בפרשת עדות שקר ששמחון נתן בבית המשפט במהלך דיון משפטי על ראשות הקק"ל. את התלונה ליועץ המשפטי הגישה תנועת אומ"ץ. שמחון התחמן פעל לסילוקו של היו"ר הנוכחי של הקק"ל אפי שטנצלר, מתוך כוונה לרשת את מקומו ולשלוט על קרקעות המדינה, כדי לזכות בערך המוסף שטמון בהן לגבי אנשים מסוגו, שהחוק לא היה מעולם נר לרגליהם.

    אחת הדוגמאות למעלליו של שמחון משתקפת בפנייה של אומ"ץ בשעתו אל היועץ המשפטי לממשלה, שבה נאמר בין השאר: "בשבועות האחרונים היינו עדים למסע ציבורי אדיר מימדים מוצדק - שנגע בהשתלטותו של האלוף יואב גלנט שהיה מועמד לרמטכ"לות, על קרקע ציבורית, שנסתיים בניצחונו של היושר והצדק. פרשה זו דומה במהותה לפרשה קודמת של השתלטותו של שלום שמחון שר החקלאות לשעבר ושר התעשיה והמסחר בהווה על שטח ציבורי שאותו הפך לקרקע פרטית. לא זו אף זו אלא שכל הקומבינה אושרה ע"י אחיו אלי שמחון, ששירת עד לאחרונה בתפקיד יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מעלה הגליל. עבודות הפיתוח נעשו גם הן על חשבון תקציבי הסיוע שקיבלו ישובי הצפון מקופת אוצר המדינה כאזורי קו עימות לאחר מבצע "ענבי זעם" - כשאת הביצוע בשטח ביצעה הקק"ל שבראשה מבקש שמחון לעמוד מסיבות שקופות".
  • שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ ממתין להכרעת היועץ המשפטי, באם יש מקום לפתוח נגדו בחקירה בחשד שביצע עבירה של הפרת אמונים. גם בפרשה זו הייתה אומ"ץ זו שהגישה את התלונה ליועץ המשפטי לפני שנתיים: "אנו פונים אליך בבקשה שתורה למשטרה לחקור חשדות שעל פיהן שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, עבר לכאורה על החוק בעקבות היתר שהעניק לחברת הנדסה בע"מ לייבא ארצה 700 עובדים זרים לענף הבניה. ההיתר של שר האוצר עומד בניגוד להמלצת אגף התקציבים של משרד האוצר ותוך חריגה מהחלטת הממשלה להגביל את מספר העובדים הזרים בענף זה.

    "צעדו של שר האוצר הינו חמור במיוחד לאור העובדה כי גיסו גרי חכים משמש כיועץ של חברת שפיר הנדסה בע"מ. בדרך זו גורם שר האוצר לכך שגיסו יצבור רווחים בעקבות היתר המבוסס על ניגוד אינטרסים קיצוני. אין ספק שצעדו של שר האוצר מהווה דוגמה שלילית לציבור הרחב, הרואה בכך זלזול בכללי המנהל התקין ופגיעה בטוהר המידות, דבר שיש לו השלכות על הנורמה הציבורית". בתשובה לפניות חוזרות ונשנות של אומ"ץ, נמסר לנו שהנושא עדיין נבחן. מעניין שהבחינה לא הסתיימה אחרי פרק זמן כה ארוך.
  • שר התיירות סטס מיסז'ניקוב ממתין להכרעת היועץ המשפטי לממשלה בתלונה שאומ"ץ הגישה נגדו לפני למעלה משנה, בעקבות פרשה חמורה שנחשפה בתוכנית "המקור" בערוץ 10. מממצאי התחקיר של "המקור" עולה, כי משרד התיירות אישר לפסטיבל באילת תמיכה כספית יוצאת-דופן בסך מיליון שקלים, בשל קשריו האמיצים של השר עם האישה שניהלה את הפסטיבל.

    מבקר המדינה בדק במקביל את הפרשה והשלים באחרונה טיוטא של דוח הכולל ממצאים חמורים, המבקרים גם את התנהלותם של היועץ המשפטי של משרד התיירות ומנכ"ל המשרד. היועץ המשפטי עדיין לא קיבל החלטה בנושא זה. מי יודע, אולי ממצאי דוח המבקר יזרזו את קבלת ההכרעה באם להעמיד לדין פלילי את שר התיירות, אבל הסיכויים לכך נראים קלושים.

אריכות ימים לשרים הסוררים 
 
מי שסבור לתומו שעד לסיום הקדנציה הנוכחית של הממשלה יתקבלו הכרעות משמעותיות לגבי העמדתם לדין של שר סורר זה או אחר, משלה את עצמו. מבקר המדינה עומד לפרוש בשבועות הקרובים וספק אם יעלה בידו לבצע את כל הבדיקות. היועץ המשפטי לממשלה מכהן על תקן של סניגור פרטי יותר מאשר של תובע כללי.

כנראה שבסופו של דבר, החוק ימות מצחוק מוות סופי.