שומר הסף הולך (173)  |  


לדור מאמין שבתקופת כהונתו עלה בידו לקבוע את ההלכה שכולם שווים בפני החוק, אך לא תמיד הדבר הסתייע  סיכום תקופה עם פרישתו של פרקליט המדינה



                                                               ▪  ▪  ▪
חצי תריסר שנים סוערות בפרקליטות המדינה הגיעו בימים אלה לסיומן עם פרישתו של פרקליט המדינה משה לדור מתפקידו ובחירתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שי ניצן כמחליפו.

לשבחו של לדור ייאמר כי בשלהי 2009 כתב מכתב פומבי שיצא חוצץ נגד תוכניתו של שר המשפטים לשעבר פרופ' יעקב נאמן, ידידם הקרוב של כמה אישים פוליטיים מושחתים, בראשם אהוד אולמרט, שחתר לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

לדור טען שהתוכנית רוויית סכנות וכי התוכנית המוצעת, שתפצל בין מוסדות היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, תפגע פגיעה קשה באכיפת החוק בישראל. עוד טען כי מדובר במהפכה במבנה מערכת המשפט הישראלית, ועל כן דרוש דיון מעמיק בהליך פומבי, ולא "שיחות בארבע עיניים" אותן קיים שר המשפטים.

לדור מאמין שבתקופת כהונתו עלה בידו לקבוע את ההלכה שכולם שווים בפני החוק והפרקליטות בתקופתו לא היססה להגיש כתבי אישום נגד אישים רמי דרג ביניהם נשיא המדינה משה קצב, ראש הממשלה לשבר אהוד אולמרט ושורה של שרים וחברי כנסת.

למרבה הצער כמה אישים פוליטיים בכירים נוספים שהיו אמורים לתת את הדין על מעשי עבריינות שהם ביצעו אך משום מה תקועים תיקיהם בפרקליטות עד היום או שנתקבלו לגביהם החלטות חפוזות תחת הסיסמה "אין עניין לציבור" שהחלה לזלוג למרבה הצער גם לתיקים פליליים משמעותיים.

אין ספק שהציר המרכזי בפעילותו של לדור היו העימותים החוזרים ונשנים שהיו לו עם ראש הממשלה לשעבר המגה מושחת אהוד אולמרט שנקט במרוצת השנים בפעולות גלויות וסמויות כדי לתעתע במערכת אכיפת החוק ולשבש את החקירות במטרה לא לתת את הדין על מעללי העבריינות שלו.

מאחר שהיועץ המשפטי לממשלה החלש והנרפה יהודה וינשטיין היה מנוע מלטפל בענייניו הפליליים של אולמרט שהוא הכירם מקרוב בעבר כאשר שימש פרקליטו נפל עיקר העומס על כתפיו של לדור.

לשבחו של לדור יאמר גם שהוא גילה עקשנות להגיש לראשונה בתולדות המדינה כתבי אישום נגד ראש ממשלה מכהן אף כי אלה נוסחו במשורה ולא ביטאו את מלוא העבירות שביצע אולמרט.

לחובתו של לדור נזקפת החלטתו שלא להגיש כתב אישום נגד אולמרט בפרשת מינויים פוליטיים שביצע במשרדי הממשלה שבהן כיהן כשר חרף המלצת המשטרה. הנימוק שניתן להחלטה שכאילו אין רצון להעמיס עליו תיק נוסף היה דחוק.

גם העובדה שאולמרט נחלץ מפרשת השחיתות הגדולה ברשות המיסים שבה היה מעורב אף כי טרח שלא להותיר טביעות אצבעות לא הוסיפה נקודות.

החלטתה של הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד עורך הדין אוריאל מסר פרקליטו ושותפו לדברי עבירה של אולמרט הרבה בזכות פעילותה של רעייתו עורכת הדין דוידה לחמן מסר שבחשה מאחורי הקלעים כדי לחלץ את בעלה מהבוץ הפלילי.

בתקופה שבין הגשת כתב האישום להכרעת הדין לדור מעד בלשונו בראיון עיתונאי כאשר טען שאולמרט לא החזיר הלוואה כספית שקיבל בשעתו מאיל הון שעמו היו לו קשרי הון ושלטון.

לרוע מזלו של לדור דווקא ההלוואה הנקובה הוחזרה לעומת הלוואות נדיבות רבות אחרות שאולמרט נטל מאותו איל הון ומאילי הון שנזקקו לשירותיו בתקופות שבהן כיהן כשר וכראש עיריית ירושלים והוא לא טרח להחזירן.

אולמרט הגיש נגד לדור תביעת דיבה על לשון הרע ולדור נאלץ להתנצל וע"י כך הוא הפסיד נקודות.

הזיכוי המפוקפק של אולמרט משני כתבי אישום והצלחתו להיחלץ מקלון ממכתב אישום שלישי שבו הורשע אחרי שהונה את השופטים כאשר התחייב שלא ישוב לחיים הפוליטיים עלתה על הפרק שאלת הגשת הערעור על הזיכויים.

אחד מחבריו הקרובים של אולמרט העיתונאי המנוח אמנון דנקנר הציע ללדור ברוב חוצפתו ורשעותו להתאבד בגלל הזיכויים אבל לשמחתנו הוא לא קיבל את ההצעה.

אולמרט מצדו הפעיל מכבש כדי למנוע את הגשת הערעור אבל לדור התעקש כנראה למורת רוחו של שר המשפטים יעקב נאמן חברו הקרוב של אולמרט.

קבוצת חברי כנסת ממפלגת קדימה הפגינה חוצפה בלתי נסלחת כאשר פנתה אל שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן וביקשה ממנו למנוע מפרקליט המדינה משה לדור לעסוק בערעור.

הפניה אל נאמן לא הייתה אולי מקרית. נאמן הוא חבר קרוב ותיק של אולמרט ובניגוד לסדר הציבורי היד לטובתו במשפט של קבלת מעטפות כסף במזומן מאיש העסקים האמריקני משה טלנסקי
בתגובה לצעדם של חברי הכנסת הללו שלחה אומ"ץ את המכתב הבא אל שר המשפטים פרופ' נאמן:
"תנועת אומ"ץ פונה אליך בבקשה לדחות על הסף את פנייתם אליך של כמה חברי כנסת ממפלגת קדימה למנוע מפרקליט המדינה משה לדור שלא להיות מעורב בהליך הערעור של הפרקליטות על זיכויו השנוי במחלוקת של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים.

לא יעלה על הדעת שמתוך שיקולים פוליטיים שקופים בתקופה של ערב בחירות ינסו חברי כנסת להתערב בעבודתה המקצועית הבלתי תליה של פרקליטות המדינה שמבקשת לבצע את מלאכתה נאמנה.

צעד חריג זה מעורר שאט נפש, מהווה פגיעה חמורה בהפרדת הרשויות במדינה דמוקרטית ועלול להוות תקדים מסוכן למקרים דומים בעתיד.

אומ"ץ רואה בכך נדבך נוסף בהשתלחות חסרת הרסן של אולמרט ושליחיו בפרקליטות המדינה שרודפת את אולמרט כביכול. מתעורר חשד שחברי הכנסת הנמנים על תומכיו הפוליטיים גויסו על ידו למטרה נואלת זו.

זאת ועוד: אומ"ץ סבורה שאתה מנוע מלטפל בעניין זה הן משום שהעדת כעד הגנה במשפטו של אולמרט שעליו נדון הערעור והן משום שבעבר היית פרקליטו של אולמרט ואתה נחשב כחברו הקרוב".
העתק הפנייה הועבר לראש הממשלה, למבקר המדינה, ליועץ המשפטי לממשלה וללדור עצמו.

נאמן לא טרח להשיב על המכתב.

נותר בודד במערכה
כך או אחרת: אין להתעלם מעובדה יסודית: היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין שנחשב לתובע הכללי של המדינה ומכהן בתפקידו רק במחצית השנייה לתקופת כהונתו של לדור הותיר אותו בודד במערכה בכמה פרשות שחיתות ובלם אותו בפרשות אחרות.

הפרשה הבולטת ביותר קשורה בתיק הגדול של שר החוץ אביגדור ליברמן שעליו עמלו המשטרה והפרקליטות למעלה מתריסר שנים בגלל מורכבותו והצורך לערוך חיקורי דין בכמה ארצות בחו"ל. גם היעלמם המסתורי של כמה עדים בחול תרמה, ללא ספק, לסחבת הממושכת שהפכה להיות, (קשה היה להבחין לאורך התקופה הממושכת שליברמן סובל ונאנק. נהפוך הוא מצב רוחו היה לרוב מרומם והוא לא חדל מלהתלוצץ).

לדור סבר בצדק שיש מקום להגיש כתב אישום כבד נגד ליברמן באשמת ביצוע עבירות חמורות והפרקליטות טרחה להכין כבר טיוטה של כתב אישום אלא שבשלב מאוחר יותר התנדפה רוח הקרב בגלל עמדתו של וינשטיין נגד הגשת כתב אישום.

אומ"ץ הגישה לפני כמה שבועות יחד עם חבר הכנסת מיקי רוזנטל עתירה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה. העתירה לא התקבלה אומנם אבל הערה אחת שהשמיע במהלך הדיוןהמשפטי הנשיא אשר גרוניס אומרת הרבה: "יועץ משפטי אחר היה אולי מכריע אחרת".
לדור שחש כנראה עייפות לקראת סיום תפקידו לא עלה על בריקאדות ולא יצא בפומבי נגד עמדתו של וינשטיין כפי שניתן היה לצפות מאדם שרואה עצמו אמיץ, נחוש ועשוי ללא חת.

מי שכן העזה לומר בפומבי שהמלך היועץ הוא עירום הייתה מנהלת המחלקה הכלכלית לשעבר בפרקליטות אביה אלף שטיפלה בתיקו הכבד של ליברמן והייתה מודעת היטב למריחה הגדולה בניסיון שצלח למנוע את הגשת כתב האישום.

גם בפרשת ה"תיק הקל" שהוגש בסופו של דבר נגד ליברמן הוכיחה הפרקליטות אזלת יד כאשר חלק מהמעורבים לא נחקרו והחומרים שקשורים אליהם הגיעו רק ברגע האחרון.

פרק בפני עצמו היוותה פעילותה של הפרקליטות להדברת השחיתות המוניציפלית המפלצתית.

לא פחות מ-30 ראשי ערים ורשויות נחקרו בחצי תריסר השנים האחרונות כחשודים בביצוע עבירות שונות בהן קבלת שוחד וטובות הנאה, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים.

חלק מהחקירות של המשטרה ורשויות המס עדיין לא הסתיימו וקיימת בהחלט אפשרות של סגירת תיקים ע"י הפרקליטות שמרבה לכסות עצמה בנימוק אוטומטי של "העדר ראיות מספיקות" כל אימת שלא מוגש כתב אישום.

גם לגבי כמה מהחקירות שהסתיימו והוגשו באיחור רב כתבי ישום התבררו עובדות שלא הוסיפו כבוד לרמה המקצועית של הפרקליטות.
הטיפול בחלק מהתיקים הללו התנהל בעצלתיים ונמשך שנים.

דוגמה בולטת לכך הוא תיקו של ראש עיריית רמת גן לשעבר צבי בר שנחשד והואשם מאוחר יותר בשורה של עבירות פליליות חמורות ונחלץ בהעמדה לדין בשתי פרשות בלבד של קבלת שוחד והלבנת הון.

אומ"ץ העבירה בשנים האחרונות למשטרה חומרים רבים שקשורים במעלליו של בר ובקשרים העסקיים הסמויים שיש לו לכאורה בכמה מגדלים שהורמו בעיר במשך 20 שנות כהונתו. חלק מהחומרים הללו הגיעו לפרקליטות ולא הבשילו משום מה לסעיפי אישום.
למרבה האירוניה גם כתב אישום שהוגש באחרונה נגד ראש עיריית רמת השרון יצחק רוכברגר זמן קצר לפני הבחירות המוניציפליות האחרונות, היה אמור להיות מוגש כבר לפני חמש שנים, לפני הבחירות הקודמות מאחר שהתייחס לעבירות שרוכברגר ביצע לפני 7 שנים כאשר כיהן בתפקיד בכיר בהסתדרות.

במהלך תקופת כהונתו של רוכברגר כראש עיריית רמת השרון החלה המשטרה לחקור חשדות של ביצוע עבירות חדשות בעקבות תלונות שהגישו גורמים שונים וביניהם אומ"ץ.

אבל הפרקליטות וסקת עדיין בעבר וראה זה פלא: באחרונה צורפו לכתב האישום הישן חדש ישן שני סעיפי אישום נוספים שנגעו להסתדרות ולא לעיריית רמת השרון.
חלמאות במיטבה.

אחרי שהוגש באיחור רב, כאמור, כתב האישום נגד רוכברגר ניסתה אומ"ץ באמצעות עתירה לבג"ץ למנוע את התמודדותו מחדש.
בג"ץ קיבל החלטה להדיחו יחד עם ראשי ערים נוספים שנגדם הוגשו כתבי אישום אך לא יכול היה למנוע את ההתמודדות בבחירות עצמן.

היחיד שמרד בפרקליטות היה ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני שנקטבתרגילים שונים כדי לדחות מועד השימוע עד אחרי הבחירות.
לדור אמר לי אז על כך בעת שיחה בלשכתו: "לא אתן לו לשטות בנו".

באותה שיחה ניסה פרקליט המדינה להבהיר לי מדוע הוא מתנגד להקמת גוף ביקורת חדש שידון בתלונות נגד פרקליטים ציבוריים שמועסקים בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות אחרות ברחבי המדיה".
"עלול להיווצר מצב שבו נאשמים יגישו תלונות בסיטונות במטרה לעכב משפטים או בניסיון להפחיד פרקליטים" אמר לדור "צריך לחפש דרך ביניים כדי לאפשר לפרקליטים לעשות את מלאכת נאמנה".

הייתה לפרקליט המדינה ציפייה שאומ"ץ לא תתמוך במהלך אבל אני הפתעתי את לדור כאשר סיפרתי לו שכבר לפני שמונה שנים ניסתה אומ"ץ ליזום באמצעות תחיקה בכנסת בשיתוף עם חבר הכנסת לשעבר מיכאל איתן שכיהן אז כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט.

באותה שיחה אמרתי לו גם שאומ"ץ מתקשה לסלוח לו ופרקליטות על שעמדו מנגד בפרשת שני סוכני המשטרה שנרצחו בגלל רשלנות פושעת.

מי שחשף את הפרשה היה קצין המשטרה לשעבר ניצב משנה בדימוס ישראל אברבנאל שנאלץ לפרוש מהארגון אחרי שחש את מחדליה של כמה קצינים בכירים ביותר ביניהם המפכ"ל הנוכחי ב ניצב יוחנן דנינו ששימש כראש אגף החקירות פניותיו החוזרות ונשנות של פרקליטו של אברבנאל עו"ד פנחס (פיני) פישלר לא נענו.

תנועת אומ"ץ שלוותה את הפרשה לא עמדה מנגד והעניקה לאברבנאל אות הוקרה על יושרו ואומץ ליבו.

פרט מאלף: תוכנית עובדה חשפה בימים אלה נתונים מדאיגים נוספים על הפרשה ובעקבות זאת פנה עורך הדין פישלר פעם נוספת אל מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא בבקשה שיבדוק מחדש את הפרשה שנתקעה במשרד בתקופת קודמו השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. התנהלותה של הפרקליטות בעניינו של קצין המשטרה המוערך ניצב אפרים ארליך (קרמשניט) שחשף מעשי שחיתת חמורים במשטרה ושילם על כך מחיר אישי כבד הייתה גם היא לצנינים בעיניה של אומ"ץ שטיפלה בפרשה.

עו"ד פישלר פנה לפרקליטות בבקשה לחקור את גילוייו של קרמשניט אבל נענה בתשובות מתחמקות.

לדור מילא את פיו מים.

למזלנו מבקר המדינה הנוכחי נכנס לעמקה של פרשה זו בשלב הראשון לחץ להעניק לקרמשניט את הדרגה שנשללה ממנו זמן רב כל כך.

באורח זמני עבר קרמשניט לכהן בנציבות של מערך הכבאות לתקופה מסוימת ועתה מבקשת אומ"ץ שיחזור לשירות פעיל במשטרה.

פרט מאלף: שלא כמקובל לא השיב לדור עד היום לפניה האחרונה של אומ"ץ אליו לפני כמה חודשים בנושא שנוגע לתפקידו.

המדובר היה בעתירה שהגשנו לפני למעלה משנה נגד היועץ המשפטי לממשלה הנרפה יהודה וינשטיין בעקבות התחמקותו להורות למשטרה לחקור את פרשת הרפז החמורה על היבטיה השונים.

היינו מודעים אומנם לכך שרק לעיתים נדירות ביותר מתערב בג"ץ בהכרעות של היועץ המשפטי לממשלה אבל חומרת הפרשה זעקה לשמי המדינה ואי-אפשר היה לעמוד מנגד.

כצפוי דחה בג"ץ את העתירה וכיאה לעמדתו החדשה לקצץ את כנפיהם של עותרים ציבוריים הטיל על אומ"ץ הוצאות בסף 15 אלך שקלים.

כעבור כמה חודשים, בעקבות פנייתו של הפצ"ר אלוף דני עפרוני שבחן את ממצאיה של חקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) בקטעים של הפרשה, חזר בו וינשטיין מעמדתו העיקשת.

פנינו אפוא אל לדור בבקשה שיתמוך בפניה שלנו אל בג"ץ להחזיר כספים ששולמו שלא כדין לקופת המדינה.

הוא אפילו לא טרח לומר שפרקליט המדינה אינו הכתובת לפנייה שלנו.

אבל אנחנו לא שופטים את לדור בקטנות.

המאזן הכללי שלו בתפקיד פרקליט המדינה היה חיובי יותר מאשר שלילי.