מצעד האיוולת (184) | מעניין לעקוב אחר התנהלותם של כמה בעלי תפקידים בכירים במדינה שכיכבו באחרונה בכלי התקשורת, לאו-דווקא באור מחמיא, ולברר אם הפיקו לקחים ואם נמשכים הנזקים שהם גרמו לאזרחי המדינה 1. פרופ' שלמה מור יוסף מי שחושב לתומו שההפוגה הזמנית בהמשך מאבקם הסוער של עובדי בית החולים "הדסה" בירושלים מבשרת על כך שנמצא פתרון לגירעונות הכספיים הכבדים, שבגינם יש כוונה לפטר אלפי עובדים ולקצץ את משכורתם של היתר, תימשך זמן רב, משלה את עצמו. עובדי "הדסה" יושבים עדיין על חבית נפץ שהכין להם בשעתו מנכ"ל המרכז הרפואי לשעבר, פרופ' שלמה מור-יוסף, המכהן עתה כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. מור-יוסף טווח בעת הסערה ב"הדסה" על-ידי התקשורת והעובדים הממורמרים אחרי שנחשף שאחרי פרישתו זכה למצנח זהב, שכולל תשלום של 75 אלף שקלים לחודש עד לצאתו לגמלאות בעוד ארבע שנים, וזאת ללא התחשבות אם הוא עובד וכמה הוא משתכר. במקביל זכה הפרופסור לחבילת הטבות ובונוסים נדיבה, בסה"כ מסתכמים התשלומים שניתנים למור-יוסף ב-10 מיליון שקלים. ואם לא די בכך, מתברר שמור-יוסף משתכר בתפקידו הנוכחי במוסד לביטוח לאומי שכר חודשי של 70 אלף שקלים - כפול מהסכומים שהשתכרו קודמיו בתפקיד, בזכות היותו רופא. הביצועים הבעייתיים של פרופ' מור-יוסף בהדסה לא היו יכולים להותיר את אומ"ץ אדישה. בפנייה אל מבקר המדינה נאמר, בין השאר: "הקריסה הכלכלית של בי"ח הדסה בירושלים חשפה את התנהלותו של מנכ"ל המוסד הרפואי לשעבר פרופ' שלמה מור-יוסף כאחראי ישיר לשר"פ שהוא אחד הצירים המרכזיים לגרעון של בי"ח הדסה. "בד בבד נחשף כי פרופ' מור-יוסף תמך ופעל למען הפצת תשלומים מופרזים ביותר לרופאים ולעובדים בבית החולים ודאג לתנאי פרישה נדיבים ביותר עבורו המסתכמים כיום ב-130 אלף שקל לחודש מכספי המדינה. "כל המומחים קובעים כי הניהול של פרופ' מור-יוסף היה כושל ותרם לקריסה של בי"ח הדסה. "כידוע, מונה לפני כשנה פרופ' מור יוסף למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי המהווה את הגוף הכלכלי הגדול במדינה. "על-פי מידע מוסמך שהגיע לתנועת אומ"ץ גם הניהול של המוסד לביטוח לאומי בראשות פרופ' מור-יוסף לקוי ביסודו. "נשאלת השאלה האם אדם מסוג זה יכול לשמש כיום כמנהל המוסד לביטוח לאומי - ובכך לסכן גוף המשרת את כלל אזרחי המדינה". פרופ' מור-יוסף נעלב מהביקורת החריפה והמוצדקת וטען שאת הבונוסים המופקדים על שמו בחשבון הבנק הוא לא משך בכלל ויש לו כוונה לתרום חלק נכבד מכספי הבונוס. ברשותכם אני מרשה לעצמי לפנות אל פרופ' מור-יוסף בפנייה אישית בתקווה שהיא תהיה בעלת תוצאות: "כדי שנאמין בכנותך ונפנים שפיך וליבך שווים, פונה אליך אומ"ץ בבקשה שתודיע לאלתר בפומבי את שמות הגופים החברתיים שאתה מבקש לתרום וכן את גובה התרומה. "אל תחשוב, חלילה, לרגע שאומ"ץ מבקשת להימנות על הגופים שמצפים לקבלת תרומות ממך. "אנחנו לא נוהגים לקבל תרומות מה'לקוחות' שלנו. בעיקר כאשר מדובר בהטבות לא ראויות של בכירים חסרי רגישות ציבורית". 2. ד"ר אמיר גילת יו"ר מליאת רשות השידור, ד"ר אמיר גילת, ספג השבוע סטירת לחי פומבית מקבוצת חברי מליאת רשות השידור, שפתחו בהליך פומבי על גילת, שהם רואים בו אחראי בלעדי להתדרדרות הפנימית ברשות שהגיעה באחרונה לשיא חדש. אנשי הקבוצה טוענים שגילת לא כשיר לתפקידו ומאשימים אותו, בין השאר, בכך שהוא התחמק מלכנס את המליאה לדיון בכמה נושאים בוערים כמו התקציב החדש. המליאה לא דנה במועד בנושא, והיו"ר לא בא בדברים עם משרד האוצר וגורמים אחרים, ובכך פגע בתפקודה השוטף של הרשות. בנוסף לכך החל מתנכל גילת למנכ"ל הרשות יוני בן-מנחם, מנסה להצר את צעדיו ולנגוס בסמכויות שלו, רק משום שבן-מנחם לא היה מוכן לעצום עין על מעשים בלתי תקינים של היו"ר. לפני זמן קצר החליט גילת לפעול להדחת בן-מנחם בנימוק שהוא חותר תחתיו ואינו מקיים את הנחיותיו, אך נכשל. עתה הגיעה שעת פעולת התגמול של חברי המליאה, שהבינו מדוע בן-מנחם פתח במערכה חזיתית נגד גילת שיצר נורמות בלתי מקובלות ברשות. אחד המקרים הבולטים היה קשור בהתערבותו הגלויה של גילת בקידום הפקה חיצונית לרשות שהוקצב לה סכום של שבעה וחצי מיליון שקל מעבר לתקציב ההפקות המקורי בו מחויבת הרשות על-פי חוק. בניגוד למינהל התקין נכח יו"ר הרשות בישיבותיה של ועדת ההתקשרויות של הרשות על תקן של "משקיף", נטל חלק מעשי בדיונים והתערב לטובת גורמים חיצוניים שהשתתפו במכרז והוא חפץ ביקרם. גילת הוחשד גם על-ידי דוברת הרשות לינדה בר בהטרדה מינית מילולית. עד כה ניסה גילת להתחמק מבדיקת חקירת הפרשה ורק הודות לחצו של המנכ"ל התערב באחרונה היועץ המשפטי לממשלה ותלונתה של הדוברת נבדקת. גילת לא סולח גם לבן-מנחם על כך שהוא טרפד את כניסתו של מנהל לערוץ 1, שנבחר על-ידי ועדת איתור מאולתרת שהוקמה ביוזמתו של גילת, ולטעמו של בן-מנחם הייתה בלתי חוקית. אומ"ץ ניסתה למנוע בעבר ללא הצלחה את מינויו של ד"ר אמיר גילת לתפקיד יו"ר מליאת רשות השידור, שהיה בעייתי מראשיתו, הן בשל קשריו הפוליטיים והן לגבי התנהלותו הארגונית והאנושית הבעייתית. גילת כיהן בעבר כדובר משרד האוצר בתקופה שבה היה נתניהו שר האוצר וגם אחרי שפרש מתפקידו נלווה אל נתניהו לאחת מנסיעותיו לחו"ל. ואמנם לאורך כל תקופת כהונתו הסתכסך, כאמור, גילת עם חברי ההנהלה הבכירה שסירבו לקבל ממנו תכתיבים, ועתה הוא מבקש להיפרע מהם. מי שמשלם את המחיר הם מאזיני הרדיו וצופי הטלוויזיה של השידור הציבורי. גילת חש שהחבל נכרך סביב צווארו והוא מבקש בימים אלה לפעול לפי הכלל "תמות נפשי עם פלישתים". אומ"ץ תפעל בדרכים ציבוריות ומשפטיות שהפעם לא ימשיך גילת לפגוע ברשות השידור וילך לבדו. 3. המפכ"ל רנ"צ יוחנן דנינו כמה ערים בישראל נוספות צריכות להיכלל ברשימת ערים המצויות בסיכון בגלל פעילותם הפומבית של ארגוני הפשע המבצעים חיסולים בסיטונות? כיום כבר מופיעות ברשימה תל אביב-יפו, ראשון לציון, אשדוד, אשקלון, באר שבע, נתניה ופתח תקוה. מי בתור? מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, זיהה את הבעיה במלוא חריפותה, ואמר בעת דיון בכנסת בהקשר לכך: "כיום חוששים אזרחים לצאת לרחובות". מיד פורסמו דברי התקפה אנונימיים נגד המבקר על-ידי גורמים אנונימיים במשטרה, שטענו ש"המבקר החלש" צריך לעסוק בדברים אחרים ולא לחלק ציונים למשטרה. לא קשה לזהות את טביעות אצבעותיו של המפכ"ל היהיר שאינו מוכן לקבל ביקורת ומאמין שהמשטרה שהוא עומד בראשה מתפקדת כראוי. אומ"ץ פרסמה הודעת תמיכה במבקר: "תנועת אומ"ץ דוחה בשאט-נפש את השתלחות משטרת ישראל, על העומד בראשה וקצינים בכירים עלומי שם במבקר המדינה ובמוסד מבקר המדינה. "השתלחותה של המשטרה, באמצעות 'דוברים' אנונימיים ובכירים עלומי שם הבאים מטעמה - במבקר המדינה ובמוסד מבקר המדינה הינה חסרת רסן, ומהווה הפקרות, התנהגות מבישה וכוחנית האופיינית למשטרים טוטליטאריים במדינות אפלות. "דומה, כי המשטרה עושה שימוש לרעה ושלא כדין בכוחה כדי לרסן ביקורת לגיטימית ומקצועית וכדי לסכור פיות במטרה שניהול כושל, מחדלים, עוולות ומעללים לא יראו אור. "למעלה מן הצורך נזכיר למי אשר שכח כי משטרת ישראל, כגוף ממלכתי, היא גוף המבוקר על-ידי מוסד מבקר המדינה וטוב תעשה המשטרה אם תפנים כי לצד שמירה על כבוד המבקר והמוסד בראשו הוא עומד, עליה גם להתנהל במקצועיות, ביושרה, ביעילות, במוסריות ובאחריות. "במקום שהמשטרה תגלה פתיחות לביקורת, היא נוהגת באופן פסול ונפסד ומשתלחת במי המבקר אותה, כאילו מנסה היא 'להרוג את השליח' ולהתנער מכל אחריות. "נדמה כי משטרת ישראל התירה בימים אלו כל רסן, כשהיא משתלחת במבקר המדינה העושה את עבודתו ואת מלאכתו נאמנה והממלא את חובתו בהבעת ביקורת נוקבת אודות התנהלותה וחוסר ביצועיה. "אומ"ץ מגבה את מבקר המדינה, את עובדיו ואת מוסד מבקר המדינה וסבורה כי טוב יעשה השר לביטחון פנים אם יעיר למפכ"ל על ההשתלחות במבקר המדינה". השר לביטחון פנים העניק גיבוי למפכ"ל דנינו כדרכו בתקווה שהביקורת תיעצר אצלו. אין זו הפעם הראשונה שנדרשנו להתעמת עם מפכ"ל המשטרה דנינו. ערב מינויו לתפקידו לפני שלוש שנים, פנינו אל השר אהרונוביץ' וביקשנו לשקול מחדש את מועמדותו לתפקיד המפכ"ל. הצבענו על כך ששורה של נושאים חמורים לכאורה, שאירעו בתקופת כהונתו של דנינו כראש אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, ראויים להיבחן ביסודיות בטרם תתקבל החלטה סופית אם הוא ראוי בתפקיד שוטר מספר 1 במדינה. אחד הנושאים שהתמקדנו בו הייתה העובדה שאגף החקירות פרסם במרוצת תקופת כהונתו של דנינו נתונים לא נכונים על היקף החקירות של המשטרה בתחומים שונים, כדי להאדיר את פעילות מערך החקירות המשטרתי ודיווחנו שמבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בודק את הנושא. הבדיקה עלתה על שרטון ודנינו נבחר לתפקיד. אחד המהלכים ההזויים שעשה דנינו היה בפגישה סגורה עם מערכת החדשות של ערוץ 10, שבמהלכה הטיל דופי בארגוני המתנדבים הפועלים נגד השחיתות השלטונית ובראשם אומ"ץ שדבק בהם, לדבריו, רבב. אומ"ץ דרשה מדנינו לחזור בו מדבריו ולהתנצל, שאם לא כן, נגיש נגדו תביעת לשון הרע. דנינו הפגין פחדנות ולא הגיב. במקום זאת הייתה אלינו פנייה של כתב בכיר בערוץ 10, שהכחיש בשפה רפה את הציטוט שייחסנו לדנינו, שהובא לידיעתו על-ידי אחד הנוכחים בפגישה. החלטנו להתעלם מדבריו, אבל לא יכולנו לעבור לסדר היום על מה שמתרחש בשטח. כשליה הגוברים והולכים של המשטרה בתקופת דנינו, לא יכלו להותיר אותנו אדישים מאחר שהם נגעו לכלל אזרחי המדינה. לפני כמה חודשים פנינו פעם נוספת לשר לביטחון פנים, הפעם בדרישה שיקצר את הקדנציה בת שלוש השנים של דנינו ויחליף אותו לאלתר. המכתב ששלחנו היה חריף במיוחד אבל שיקף את המציאות העגומה. "פנייתנו נובעת משורה של מחדלים בלתי פוסקים הן בתפקודה החיצוני של המשטרה כמי שאמורה לשמור על ביטחון הפנים במדינה, לאכוף את החוק כראוי ולשרת את אזרחי המדינה בתחומים רבים ומגוונים והן בגלל המתרחש בין כותלי המשטרה עצמה שבה הולכים ורבים המקרים של תקלות, כשלים, מחדלים והסתאבות פנימית", נאמר במכתב. "הדוגמה האחרונה היא בריחתו של עד המדינה בפרשת הבר-נוער שסייע לחקירת משטרה שנמשכה 4 שנים ואמור היה לסייע בפענוח רצח מתועב.השר לביטחון פנים התעלם מהפנייה שלנו. כבר התרגלנו לכך. מאז, היו עוד תריסר חיסולים בחוצות ערי ישראל. הקדנציה של דנינו הוארכה בשנה נוספת. |