שחיתות נשיאותית  |   המאבק על כרטיס הכניסה למשכן נשיאי ישראל חשף שורה של תופעות פסולות שהשתרשו, למרבה הצער בקרב אישי ציבור ברמות השונות שאומ"ץ נאבקת בהן מאז הקמתה לפני 11 שנים בהצלחה חלקית                                                                ▪  ▪  ▪ המאבק הכוחני, יצרי וחסר המעצורים לבחירת הנשיא העשירי של ישראל שהוציא שלדים סמויים מארונות וכספות וחשף את קלונם של חלק מהמועמדים לנשיאות לא יכול להיחשב כאפיזודה חולפת אלא כציון דרך לטוב ולרע בחיים הציבוריים במדינה. במהלך המאבק שלבש אופי של יד מכשפות ומכשפים מתוקשר נאלצו שניים מהמועמדים בעלי הסיכויים השר סילבן שלום וחבר הכנסת בנימין (פואד) בן-אליעזר להסיר את מועמדותם בעל כורחם. חמשת המועמדים האחרים שנותרו במרוץ יו"ר הכנסת לשעבר דליה איציק, השופטת בדימוס דליה דורנר, חברי הכנסת ראובן ריבלין ומאיר שטרית וחתן פרס נובל פרופ' דן שכטמן נאלצו לחשוף בפומבי את רכושם הנדל"ני והפיננסי. (אין לי ספק שאיציק ושטרית חשפו נתונים במשורה שחלקם היו ידועים. השניים גילו טפח מנכסיהם והסתירו כמה טפחים מחשש אולי של עין רעה). בכל מקרה: זו הפעם הראשונה מזה שנים שהשחיתות השלטונית נחשפה במערומיה ועמדה על סדר היום הציבורי במלוא עצמתה. לא ניתן יותר לעצום עיניים ואי-אפשר יותר לטייח ולמרוח. להכרתם של אזרחי המדינה חדרה באיחור רב התודעה שתנועת אומ"ץ מתריעה בפניה מזה שנים שעל פיה השחיתות השלטונית במדינה הינה מחלה ממארת ששלחה כבר את גרורותיה למרבית החלקות הטובות במדינה ויש לטפל בה טיפול שורש כדי למנוע שתהיה סופנית ותביא כליה למדינה. המאבק על כרטיס הכניסה למשכן נשיאי ישראל חשף שורה של תופעות פסולות שהשתרשו, למרבה הצער בקרב אישי ציבור ברמות השונות שאומ"ץ נאבקת בהן מאז הקמתה לפני 11 שנים בהצלחה חלקית.הבולטות בהן:   בניגוד לבעלי תפקידים ממלכתיים בכירים שהמועמדות שלהם עומדת למבחן מוקדם ע"י ועדה ציבורית שבודקת את נתוניהם האישיים ונשענת בהחלטותיה, בין השאר, על מידע שמגיע מהציבור הרחב, נבחרי הציבור הינם מעל החוק בתחום זה. אחרי שהם נבחרים לכנסת ולממשלה הם הופכים לזנים מוגנים מפני ועדות בדיקה למיניהם. התוצאה הבלתי נמנעת כביסה מלוכלכת בחוץ לעיני הציבור שלא היה מודע למידע שנחשף. תופעת ההתעשרות במהלך השירות הציבורי צברה תאוצה בשנים האחרונות. סוד גלוי הוא ששורה של ראשי ממשלות לשעבר, שרים, חברי כנסת, ראשי ערים ועובדי ציבור בכירים צברו נכסים ששכרם הרשום ושכר בני זוגם לא יכול היה לשמש תשתית להתעשרותם שנעשתה ברוב המקרים תוך כדי פגיעה בטוהר המידות ובשלטון החוק. לקטגוריה זו שייכים גם כמה מהמעומדים לנשיאות. קשרי הון ושלטון הדוקים ביותר שבמסגרתם מצליחים אילי הון להשתלט על אישי שלטון מרכזיים במדינה בעבר ובהווה, לנווט אותם כרצונם ולזכות תמורת תגמול מתאים בנתחים ממשאבי המדינה ואחזקותיה. קיים חשש סביר שכמה אילי הון בעלי אינטרסים היו מעורבים מאחורי הקלעים במאבק על הנשיאות בלי שהותירו עקבות מרשיעות. קיימת בעיה אמיתית בשקיפות של אישי ציבור ברמות השונות לא רק בתחום של חשיפת הנכסים האישיים אלא גם בעניין החיבורים אל אילי הון מקומיים וזרים תוך חשיפת האינטרסים ההדדיים של שני הצדדים לקשר הבעייתי. אגב, התמורה לאנשי ההון אינה חייבת להיות מיידית. לפעמים חל הכלל: "שלח עוגתך על פני המים". העסקתם של חוקרים פרטיים. המציאות הישראלית מלמדת שכמעט בכל פעם שנערכת במדינה התמודדות על תפקיד רם דרג נפתח בין המועמדים מאבק סמוי שמלווה בהכפשות והשמצות שמבושלות בידי מקרוביהם. על-רקע הנאמר לעיל ראוי להרחיב את הדיבור על פרישתו הדרמטית של חבר הכנסת בנימין (פואד) בן-אליעזר מהמאבק הבזוי על תפקיד נשיא המדינה. פרישה זו באה בעקבות זימונו לחקירת משטרה כחשוד בביצוע שורה של עבירות פליליות לא הפתיעה את מי שעקב מקרוב לאורך השנים אחר התנהלותו באזור הדמדומים של שלטון החוק. אומ"ץ טיפלה בעבר בכמה פרשות שחיתות שפואד היה מעורב בהן ובהן נחשפו, בין השאר, דרכי התעשרותו במהלך שירותו הציבורי ובזכות קשריו המיוחדים עם אילי הון מקומיים וזרים. בתפקידיו המיניסטריאליים השונים לא הייתה לפואד בעיה לחלק מתנות מקופת המדינה לאילי הון ואנשי עסקים. המשטרה חוקרת באיחור רב אם חלקם גמלו לו בטובות הנאה באמצעות הלוואות אמתיות ופיקטיביות ותשלומים במזומנים. הכספת של פואד עמוסת מאות אלפי הדולרים שנחשפה בירושלים היא לפי כל הסימנים רק קצה הקרחון שמתחיל להפשיר באיחור רב. אין ספק שכמה אוכפי חוק בכירים בעבר ובהווה חייבים להכות על חטא בשל כך. למרבה הצער לא נחקרו בעבר פרשות השחיתות בהן היה מעורב פואד באורח יסודי ע"י רשויות אכיפת החוק וניתנו לו הנחות בחקירות בדומה לאישים רמי דרג נוספים שהיו בעבר מעל החוק. גם הגילוי המסעיר של נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק לפני למעלה משנה שעל פיו שילמה מצרים לפואד שכר חודשי קבוע בסך אלפי דולר לא נחקר ע"י המשטרה חרף פניותיה החוזרות ונשנות של אומ"ץ. כך גם לא נחקרו קשריו הסמויים של פואד עם הרב יאשיהו פינטו שנרקמו בתיווכו של איש העסקים האשדודי ג'קי בן זקן, שהכיר לו גם את שותפו לעסקים איל ההון המסתורי אברהם נניקשווילי האיש שהעניק לו הלוואה נדיבה לצורך רכישת ביתו המפואר ביפו. בימים האחרונים נודע כי קטעי מידע לגבי אופן רכישת הבית היו בחודשים האחרונים בנפרד במשטרה, רשות המיסים והרשות למניעת הלבנת הון. סוד גלוי הוא ששיתוף הפעולה בין הגופים הללו לוקה בחסר ולעיתים הפרקליטות לא מקבלת את מכלול העובדות לקראת קבלת הכרעות לגבי טיב הראיות בפרשת שחיתות זו או אחרת. בשעתו היו, אמנם, ניסיונות ליצירת מסגרת משותפת להעברת מידע הדדי ולחקירות משולבות אבל הן עלו על שרטון. יש הטוענים שהדבר נבע לא רק מסיבות של אגו אישי וגאווה מקצועית אלא מסיבות אוביקטיביות ובלתי תלויות. המציאות העוגמה מלמדת על מצב אבסורדי שבו גוף אחד אינו מדווח לגופים האחרים שעוסקים בנושא זה או אחר וכתוצאה מכך קטעי המידע נופלים לעיתים בין הכסאות או מתויקים כחומר מודיעיני שאינו מבשיל באורח אופרטיבי. במקרה של פואד מתברר שהמידע הראשוני הגיע לרשות המיסים מגופי ממשלה שונים אך לא הייתה יכולה לפעול מאחר שהחוק לא מאפשר לה לעשות בו שימוש. המשטרה נחשפה לנושא זה לפני כמה חודשים במסגרת החקירה המסועפת שנערכה בנמל אשדוד אך לא טרחה בשלב זה לעדכן את הגופים האחרים לאכיפת החוק. ואמנם, הניסיון המגוון של אומ"ץ במרוצת השנים מול גופי אכיפת החוק מצביע על מצב בעייתי בלתי נסבל. משטרת ישראל עורכת חקירות באורח סלקטיבי בעיקר כאשר מדובר באישי ציבור כאלה או אחרים. חלק מהחקירות של אישי ציבור שסרחו לא מבשילות להמלצה להגשת כתבי אישום רק משום שחסרות עובדות שמצויות בגופים אחרים. חקירות בעלות אופי כלכלי לא מתקדמות בקצב הראוי בגלל קשיי התמודדות של החוקרים עם עבריינים מתוחכמים. רשות המיסים טוענת שהחוק אוסר עליה לחשוף מידע מתוך תיקי נישומים גם כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירות פליליות. מחלקת החקירות של רשות המיסים פועלת באורח עצמאי ומעדיפה להגיש כתבי אישום באמצעות הפרקליטות לכלכלה ומיסוי. כאשר יש צורך לבצע חקירה משותפת נוצרות לעיתים חריקות שלא ניתנות לגישור. הרשות להלבנת הון לא עוסקת כלל בחקירות ופועלת למעשה רק על יסוד חשדות כבדים או ראיות מוצקות. לשבחה של רשות המיסים יאמר שהיא פועלת לשינוי החוק הקיים על-מנת שניתן יהיה להעביר מידע מודיעיני באורח מידי מגוף אחד למשנהו ובמקביל לערוך חקירות משולבות בהיקף מלא. למרבה האירוניה ממצא חקירתו של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד אלון חסן היא שהביאה לחיבור בין גופי אכיפת החוק שגילו בזה אחר זה שיש בידיהם חומרים מחשידים בלתי מנוצלים נגד פואד וכך התפוצצה הפרשה. על כך כבר נאמר: "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא". ולקראת סיום אפיזודה: אחת הממליצות הנלהבות בתקשורת על דליה איציק כמי שראויה ביותר, כביכול, לתפקיד נשיאת המדינה הייתה מנכ"לית הטלוויזיה הלימודית לשעבר יפה ויגודסקי המשמשת כיום כיו"ר שדולת הנשים ומנהלת פרויקט הסיוע לעסקים הקטנים. הרוח הגבית שהעניקה ויגודסקי לחברתה איציק אינה מקרית ויש לה רקע זהה. שתיהן קורצו מאותם חומרים שליליים: שקרים, מניפולציות, תחמנות, תככים, בוגדנות והעמדת פנים. שתיהן אימצו לעצמן אורחות חיים זהות. מבחינתן ניתן להכשיר את כל האמצעים כדי להשיג את המטרות ולהשיג את היעדים שהן הציבו לעצמן. הלכה הזרזיר אצל העורבת. למזלנו לא עלה הפעם בידה של איציק להגשים את שאיפת חייה להיות הנשיאה הבאה של ישראל. איציק יכולה להתמודד בהחלט על תפקיד נשיא התאחדות בעלי הבתים ולדאוג לאינטרסים שלהם מול שוכרי הדירות. בבעלותה מצויות לפחות שלוש דירות ועוד ידה נטויה ואין כל סיבה שלא תבחר. אולי יעלה בידה של איציק בדרך זו לבלום את העלאת דמי השכירות של הדירות ולתרום את חלקה למחאה החברתית.