שומרי הספא  |  

שני אישים מרכזיים בתחום אכיפת החוק במדינה - היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין ומבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא כידררו השבוע זה לעבר זה וחוזר חלילה והטיחו האשמות הדדיות, שכללו, בין השאר, הפצת שקרים, טיוח, בריחה מאחריות והתחמקות מלבצע את התפקיד. ברקע נחשפה התרפסות בפני משפחת המלוכה נתניהו שזוכה פעם נוספת להגנה היקפית


אם זה לא היה עצוב כל כך זה היה בוודאי היה מצחיק: שני אישים מרכזיים בתחום אכיפת החוק במדינה - היועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין ומבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא ניהלו ביניהם השבוע מול פני האומה מאבק חריף שחשף אותם במערומיהם.

למען ההגינות כדאי לציין שהמאבק בין השניים לא התנהל בתנאים שווים. בעוד שוינשטיין המותקף היה במשרדו בירושלים מוקף עוזרים ויועצים שפירא שהה במזרח הרחוק בחופשה והיה צריך לנווט את המתקפה, המגננה בשלט טלפוני רחוק.

וינשטיין נתגלה פעם נוספת כמי שאינו מסוגל לטפל במעשי שחיתות גוברים והולכים של אישי ציבור בכירים ושפירא נחשף כמי שאינו רוצה להתמודד עם השחיתות השלטונית הגואה.

השניים כדררו השבוע זה לעבר זה וחוזר חלילה והטיחו האשמות הדדיות שכללו, בין השאר, הפצת שקרים, טיוח, בריחה מאחריות, התחמקות מלבצע את התפקיד.

ברקע נחשפה התרפסות בפני משפחת המלוכה נתניהו שזוכה, משום מה, פעם נוספת להגנה היקפית מפני מערכת אכיפת החוק.

למרבה האירוניה הפרסה אירעה דווקא בתקופה שבה הוכח שאין במדינה אישים שהם מעל החוק גם בעת כהונתם רמת הדרג.

עדות מוחשית לכך הם נשיא המדינה לשעבר משה קצב המרצה עונש מאחורי סורג ובריח וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט שעומד, ככל הנראה, להצטרף אליו בקרוב.

מחול השדים שנערך השבוע סביב ראש הממשלה ורעייתו כלל מקבץ של בעיות משפטיות, חשד לפלילים, פגיעה באתיקה, הפרת אמונים ודוגמה אישית לקויה.

על הפרק התביעה של אב הבית לשעבר נגד שרה נתניהו, פרשת רהיטי הגן, שערוריית הבקבוקים, הדוח המעוכב על הוצאות שלושת בתיו של ראש הממשלה וספיחי פרשת ביבי טורס.

במכלול הנושאים החליטה אומ"ץ להמשיך את טיפולה בפרשת ההוצאות אחרי שהתברר שמבקר המדינה נענה לבקשתו של פרקליטה של משפחת נתניהו שביקש לפרסם את הדוח המעוכב אחרי הבחירות.

אומ"ץ מחתה על כך באמצעות עורך הדין אבינועם מגן, פרקליטה של הנהלת אומ"ץ שכתב אל מבקר המדינה: "הזכות לדעת במי בוחרים, היא חלק בלתי נפרד מהזכות לבחור ולהיבחר, שהרי איזה ערך יש לבחירות בעיניים מכוסות שאינן יותר מרכישת "חתול בשק". כאשר מדובר בבחירות, הנערכות אחת למספר שנים. הסתרת מידע מהציבור, ופרסומו רק לאחר הבחירות, היא הטעיה רבתי של הציבור, וניסיון מפורש, להעמיד אותו בפני מעשה עשוי ובלתי הפיך, רק משום שהבחירות כבר הסתיימו, כשמודבר בראש ממשלה".

שמחנו, אפוא, שכעבור יומיים הודיע משרד מבקר המדינה על כוונתו לפרסם את הדוח ב-17 בפברואר חודש ימים לפני הבחירות.

אין ספק שתדמיתם הציבורית וכבודם המקצועי של שני שומרי הסף וינשטיין ושפירא נשחקו השבוע והם יצטרכו לעמול הרבה כדי להוכיח שהם ממלאים את תפקידם כראוי ברוח ההלכה המשפטית "ייקוב הדין את ההר" ולא משרתים את שולחיהם.

הבעיה העיקרית שלהם היא ללא ספק, שמכאן ואילך כל מהלך שלהם בתחום המאבק בשחיתות השלטונית יזכה לבחינה ציבורית מדוקדקת ולבחינה של התקשורת שתמשיך להצליף בהם ללא רחם.

היועץ המשפטי לממשלה: יהודה וינשטיין 
 
וינשטיין החל את כהונתו בת חמש השנים בחודש פברואר 2010 עומד לסיים אותה בעוד שנה.

מינויו של וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה עורר בשעתו ספקות לגבי כישוריו לתפקיד זה וחששות מוצדקים לגבי שיקול דעתו המקצועי ומידת עצמאותו האישית. למרבה הצער, המציאות העגומה המחישה את התחזית המוקדמת.

כסנגור ותיק ומוערך ייצג וינשטיין בעבר שורה של אישי ציבור מושחתים ברמות שונות, שהבולט בהם היה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, והיה מנוע מלטפל בתיקיהם הפליליים. וינשטיין הומלץ לתפקידו על-ידי שר המשפטים לשעבר, פרופ' יעקב נאמן, על דעתו של שר החוץ אביגדור ליברמן, שהבין כנראה כבר אז מה שאנחנו הבנו מאוחר יותר. המעורבות חסרת טביעות האצבעות של ליברמן במינויו של וינשטיין נעשתה במסגרת ההסכם הקואליציוני בממשלה הקודמת.

וינשטיין התמנה לתפקידו בעיתוי גורלי, שבו מערכת המשפט מחויבת להילחם מלחמת חורמה למיגור השחיתות השלטונית שהגיעה לממדים מפלצתיים, אך במקום זאת הוא הפך את שלטון החוק לצחוק. היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, שכיהן בעבר לאורך שנים כסנגור פלילי מוערך, ממשיך לסנגר גם בתפקידו הנוכחי על עבריינים פוליטיים כבדים שהשחיתו כמעט את כל החלקות הטובות במדינה. על רשימה זו נמנים, בין השאר, למרבה הבושה, ראשי ממשלות לשעבר, שרים בהווה ובעבר, ראשי ערים ועובדי ציבור בכירים.
 
רפיסות וליקוי מאורות בתיק הרפז 
 
ואמנם במרוצת כהונתו כיועץ משפטי לממשלה הוא הוכיח רפיסות, עליבות ומורך רוח כאשר דן בתיקים כבדים עמוסי ראיות לכאורה נגד אישי ציבור ובסופו של דבר לא הגיש נגדם כתבי אישום מחויבי מציאות.

אין ספק שהחלטתו של וינשטיין לסגור את תיק החקירה הגדול נגד ליברמן הייתה אומללה. על-פי טיוטת כתב האישום שהתפוגגה בינתיים, ליברמן נחשד בכך שקיבל לאורך שנים מאיל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, שהיו לו אינטרסים כלכליים בארץ, סכומי כסף בסך מיליוני דולרים שהועברו לחשבונות בנק סמויים. אחד הנימוקים לסגירת התיק נגד ליברמן היה סירובו של שלאף להיחקר בפרשה זו ולמסור עדות נגד ליברמן וגם נגד אישים אחרים שהוא שיחד, ביניהם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ושני בניו, עמרי וגלעד.

וינשטיין ממשיך לכהן למעשה גם בתפקידו הנוכחי כסנגור פלילי כפי שנהג בשוק הפרטי כאשר פעל לזיכוי לקוחותיו, כולל אלה שביצעו עבירות פליליות הלכה למעשה.

על מידת עליבותו של היועץ המשפטי לממשלה ניתן לשפוט גם באופי טיפולו בתיק הרפז שהיה בו ליקוי מאורות. היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין העביר באיחור רב לחקירת המשטרה חשד להיבטים פליליים בפרשת הרפז, שנחשבת לאחת הפרשות החמורות ביותר בתולדות המדינה. המדובר היה בחשד לביצוע מעשים פליליים שנעשו בלשכותיהם של שר הביטחון לשעבר אהוד ברק והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי במהלכם של עימותי אגו חריפים ביניהם.

וינשטיין עשה את המלאכה כמי שכפאו שד, וזאת רק אחרי שהפצ"ר (פרקליט צבאי ראשי), אלוף דני עפרוני, הבהיר ליועץ שבמהלך חקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) התגלו ממצאים חמורים שאי-אפשר להתעלם מהם. החקירה של מצ"ח דחקה את היועץ המשפטי לפינה.

כאשר העביר וינשטיין את הבדיקה למצ"ח, תחם אותה מראש לכיוון המשמעתי לגבי הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי ומנהל לשכתו, אלוף משנה (במיל.) ארז וינר, וציפה לקבל חיזוק לעמדתו.

ברק היה בכלל מחוץ לתמונה, מאחר שבעת ביצוע העבירות בפרשה הוא היה אזרח ואין למצ"ח זכות חוקית לחקור אותו. הפרקליט הצבאי הראשי סבר אחרת, הרחיב את הבדיקה של מצ"ח ועל יסוד הממצאים דרש חקירה משטרתית.

אומ"ץ זיהתה מזמן את חומרת המעשים שנחשפו בבדיקה יסודית שערך משרד מבקר המדינה ופנתה בעבר כמה פעמים בבקשה שיורה על חקירת משטרה, אך נענתה בהתחמקות. הסתמכנו על מידע וחומרים שהועברו אלינו ממקורות שונים, שהצביעו על כך שאנחנו צועדים על גשר בטוח.

לא יכולנו להתעלם גם מדבריו של מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, שגילה לנו שוינשטיין התחייב בפניו שיגיש תוך פרק זמן קצר כתב אישום נגד גיבור הפרשה בועז הרפז, אך לא עמד בדיבורו. בעקבות זאת הגשנו עתירה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה, בתקווה שהוא יורה על חקירה משטרתית מקיפה, אלא שהעתירה נדחתה על הסף והוטלו עלינו הוצאות בבחינת "ישלמו וייראו".

כעבור כמה חודשים הורה וינשטין בלית ברירה על חקירה משטרתית אחרי שהפרקליט הצבאי הראשי אלוף דני עפרוני הודיע לו שחקירת מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) בפרשה זו העלתה ממצאים חמורים.

למרות שהחקירה המשטרתית הסתיימה מזמן לא הוגשו עד כה כתבי אישום נגד המעורבים.
 
הפיכת שלטון החוק לצחוק 
 
וינשטיין הוכיח את התנהלותו הבעייתית גם כאשר החליט בשעתו לסגור סופית את תיק החקירה נגד משפחת שרון המושחתת, שהיה פתוח קרוב לעשר שנים. בהחלטה זו הפך וינשטיין את שלטון החוק לצחוק, אחרי שקבע כי בניו של ראש הממשלה לשעבר שרון, גלעד ועמרי, לא יועמדו לדין על-אף מעללי המשפחה החמורים.

השוחד ניתן על-פי ממצאי החקירה המשטרתית לגלעד שרון תמורת יעוץ, כביכול, בהקמת קולחוזים ברוסיה על-ידי איל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, שהשחית במרוצת השנים שורה של אישים פוליטיים בכירים במדינה, שהבולט ביניהם היה האב אריאל שרון. אחיו עמרי סייע לו על-פי כתב האישום בקשירת הקשרים ובהסדרת התשלומים.

החלטה מוזרה זו של וינשטיין שיקפה היטב את הרפיון שפקד את לשכת היועץ המשפטי לממשלה בתחום הגשת כתבי אישום נגד אישי ציבור שסרחו. תהליך זה צבר תאוצה אחרי זיכויו המפוקפק של ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת אהוד אולמרט מסעיפי אישום חמורים, והתחיל לתת את פירותיו הבאושים.

מתברר שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, הודיע ערב פרישתו על כוונתו להגיש כתב אישום בפרשה זו, אך נמנע משום מה מלעשות זאת. מזוז ספג בראשית כהונתו ביקורת נוקבת ממשפטנים בכירים במדינה, בעקבות החלטתו ההזויה לסגור את תיק החקירה נגד אריאל שרון ובנו גלעד בפרשת "האי היווני".

קשה להניח שוינשטיין ישנה את סגנון פעילותו הרופס. כל הסימנים מעידים על כך שעד תום תקופת כהונתו בעוד למעלה משנתיים, אנו צפויים לסגירת תיקיהם של אישי ציבור אחרים.

גם הפניות לבג"ץ נגד ההחלטות התמוהות של וינשטיין, לא מסייעות. בג"ץ אינו נוטה להתערב, ברוב המכריע של המקרים, בהכרעותיו של היועץ המשפטי לממשלה, ומעדיף בימים טרופים ומטורפים השוררים במערכת המשפט להטיל הוצאות כבדות על עותרים ציבוריים.
 
מבקר המדינה: השחיתות השלטונית לא במוקד 
 
מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא שנתמנה לתפקידו בחודש מאי 2012 מצוי בעיצומה של הקדנציה שלו שאמורה להסתיים רק בעוד למעלה מארבע שנים.

כבר בראשית תקופת כהונתו הכריז שפירא שאין לו כוונה להתמקד בנושא השחיתות השלטונית נושא שעמד במרכז פעילותו של קודמו בתפקיד השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס.

אחד מצעדיו הראשונים של שפירא היה ביטול התפקיד של היועץ לענייני שחיתות שתפקידו היה להיות המוציא והמביא בתחום זה.

אומ"ץ מחתה על שינוי הכיוון ובתגובה לכך הבהיר לנו המבקר שמשרדו יטפל בשחיתות אבל בדרך שונה והרחק מזרקורי התקשורת כפי שהיה בעבר. (למרבה האירוניה היה השבוע אופי טיפולו של משרד מבקר המדינה בחשדות למעשים פליליים במוקד התקשרותי).

כעבור כמה חודשים חזר המבקר בהרצאה שנשא באוניברסיטת בר-אילן על עמדתו המקורית:

"אני לא מתכוון לרדוף אחרי אישי ציבור מושחתים" הבהיר שפירא וטען שממלא אין למבקר סמכויות חקירה אלא רק בדיקה וביקורת.

בתגובה לכך הערתי לשפירא בנימת הומור: "אינך צריך לרדוף אחרי המושחתים הם מצויים במרחק לא רב ממך אומ"ץ מוכנה לסייע לך לזהותם".

בשנתיים האחרונות לא חדלה אומ"ץ להעביר למשרד מבקר המדינה תלונות שמהן עלו חשדות למעשי שחיתות של אישי שלטון.

בלית ברירה החל משרד המבקר לטפל בחלק מהן אף כי לעיתים היה נדמה לי שהדבר נעשה כמי שכפאו השד.
 
הטיפול בפרשת ביביטורס 
 
למען האמת העובדתית יש לציין שהטיפול הראשוני בפרשת ביבי טורס החל בתקופת כהונתו של מבקר המדינה לשעבר השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בעקבות חשיפה בתוכנית "המקור" בערוץ 10 בעריכתו של רביב דרוקר שהכתה גלים בציבור.

לינדנשטראוס הורה לעוזרו למאבק בשחיתות הציבורית קצין המשטרה לשעבר נחום לוי לבדוק את הפרשה. הטלת המשימה על לוי הייתה לצנינים בעיני משפחת נתניהו שלא שכחה את חריצותו הרבה בשעה שעמד בראש צוות חקירה של יאח"ה שחקר את פרשת עמדי (קבלת מתנות והובלתן) שאירעה בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש הממשלה.

נתניהו נקט בצעד מחוכם כאשר תבע במפגיע מהמבקר שהבדיקה לא תתמקד רק בו וברעייתו בתקופות שבהן כיהן שר וחבר כנסת אלא גם בשרים, סגני שרים וחברי כנסת נוספים.

אומ"ץ פנתה בשעתו אל לינדנשטראוס כמה פעמים בבקשה שיזרז את סיום הבדיקה במשמרת שלו, אבל הבדיקה התנהלה בעצלתיים בגלל העדר שיתוף פעולה של המבקרים אולי משום שהעריכו שלינדנשטראוס לא ישלים את הדוח מאחר שהוא נמצא על סף סיום הקדנציה שלו כמבקר המדינה ואמנם הממצאים הלא שלמים הועברו כתפוח אדמה ליורשו מבקר המדינה החדש השופט (בדימוס) יוסף שפירא.

רבים תהו לדעת כיצד ינהג המבקר החדש ושאלו עצמם האם יעניק הנחות לנתניהו שפגש אותו זמן קצר לפני אישור מינויו לתפקיד. כלי התקשורת מצאו רמזים לעמדתו של המבקר החדש בעקבות החלטתו של שפירא להחליף את היועץ למאבק בשחיתות הציבורית נחום לוי בניצב (בדימוס) עמיחי שי שזכה לתואר חדש שקיים בשורה של גופים ציבוריים ופרטיים: "יועץ לעניינים מיוחדים".

אומ"ץ נכנסה מחדש לתמונה ופנתה אל שפירא בבקשה שישלים את המלאכה והציעה לשתף פעולה עם משרד מבקר המדינה בתחום זה. לא הרפינו וחזרנו לעסוק מדי פעם בנושא. באחת הפניות נאמר: "תנועת אומ"ץ פנתה אליך בשעתו בנושא בדיקת התנהלותו הנהנתנית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בעיקר בתקופה שהיה ראש האופוזיציה שבהן הרבה בנסיעות ראוותניות עם רעייתו לחו"ל ע"ח גופים ציבוריים ואילי הון שונים שהכיסוי לחלק מהן היה הרצאות.

בתגובה לכך נמסר לנו כי הבדיקה כוללת אישי ציבור נוספים שנסעו לחו"ל בנסיבות שנויות במחלוקת ורק לאחר שיתקבלו כל התגובות יתפרסם הדוח. אומ"ץ מבקשת לדעת האם נושא הדוח עומד על הפרק ומתי אמור להתפרסם".

מסתבר שמבקר המדינה החדש טרף את הקלפים של מבקריו שטענו כי הוא חייב לנתניהו את מינויו ומשום כך לא יגע בו.

הוא הטיל את הטיפול על ניצב בדימוס עמיחי שי עוזרו לתפקידים מיוחדים. בהקשר לכך כתב לנו עמיחי שי תשובה מפורטת: "נושא נסיעותיו של ראש הממשלה בהיותו חבר כנסת נבדק בשעתו ע"י קודמי בתפקיד נחום לוי בהמשך התברר כי למבקר המדינה אין סמכות לבדוק ולחקור חברי כנסת והטיפול הופסק".

שי טען בהמשך שלאור חוות דעת משפטית פנימית במשרד מבקר המדינה עמדו בפני מבקר המדינה שלוש אפשרויות לגבי החומרים שנאספו בנושא זה:
  • להעביר את הנושא לבדיקת ועדת האתיקה של הכנסת.
  • להעביר את הנושא ליו"ר הכנסת.
  • להעביר החומרים להכרעת היועץ המשפטי לממשלה.
לדבריו של שי המבקר בחר בדרך השלישית המחמירה והעביר את החומרים להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה.
שי גילה במכתב התשובה לאומ"ץ כי נתניהו ביקש בשעתו מהיועץ המשפטי לקבל את ממצאי המבקר, אך היועץ המשפטי לממשלה דחה את הבקשה בנימוק שצעד מעין זה עלול להזיק לחקירה אחרת שאותה לא פירט. נוכח הסחבת התעורר מחדש מסע של לחישות על הכוונה לטייח את הפרשה דווקא מכיוונו של היועץ המשפטי לממשלה.

אבל העניינים התגלגלו אחרת.

בסופו של דבר החליט וינשטיין לסגור את תיק "ביבי טורס" בנסיבות שנויות במחלוקת. היועץ המשפט קבע בהחלטתו: "במכלול החומר שנאסף לא נמצא שיש מקום לפתיחה בחקירה בחשד לביצוע עבירה ע"י מר נתניהו".

לעומת זאת נותר פתוח התיק של הוצאות שלושת בתיו של ראש הממשלה שלגביו הודיע כבר המבקר שיש חשד למעשים פליליים.

הדוח יועבר בימים הקרובים להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה אחרי תקופה ממושכת של בדיקה שהייתה אמורה להמשך עד אחרי הבחירות אך המבקר נכנע ללחץ של דעת הקהל ואולי גם אומ"ץ תרמה משהו .

בכל מקרה דוח המבקר עשוי להיות אחד הנושאים המרכזיים של מערכת הבחירות הקרובה.

במערכת היחסים הטעונה בין המבקר ליועץ נראה שלא יהיה בכך סוף פסוק ואולי יתחיל סיבוב נוסף בין השניים וזו תהיה ההצגה הכי טובה בארץ.