עבריין מוניציפלי בכיר  |  

לאורך תקופה ממושכת הצליח צבי בר באמצעות צעדי עורמה, תחכום וניצול קשרים אישיים בצמרת המשטרה לחמוק מזרועות החוק ולטשטש את העקבות של דרכי התעשרותו הרבה במהלך שירותו הציבורי. דרכו הסתיימה כאשר נידון ל-5 וחצי שנות מאסר ולקנס של מיליון שקלים בגין ביצוע שורה של עבירות פליליות



                                                             ▪  ▪  ▪
אחרי שני תריסר שנים שבהן כיהן צבי בר ראש עיריית רמת גן ירד המסך והקריירה שלו הסתיימה לפני כמה ימים בצורה מבישה. בר נדון ל-5 וחצי שנות מאסר ולקנס של מיליון שקלים בגין ביצוע שורה של עבירות פליליות בהן קבלת שוחד, הלבנת הון העלמת מס והפרת אמונים.

השופט המחוזי צבי גורפינקל שהרשיע את בר קבע בין השאר: "הכרעת הדין מגוללת התנהלות בלתי תקינה, בלתי מוסרית ומהווה דוגמה מובהקת לשחיתות שלטונית. את היושר, השקיפות והגילוי הנאות החליף ניצול המעמד לטובתו לטובת לקיחת טובות הנאה".

לא עמדה לבר הקריירה הקרבית שלו כמפקד בכיר בצבא ובמשמר הגבול ולא הועילו לו שורה של עדי אופי בעלי שם ומעמד. היה זה השופט העליון חיים כהן המיתולוגי שקבע בשעתו שרקע אישי מרשים של איש ציבור שסרח דווקא מחייב להחמיר בענישה.

מסתבר שפסק דינו החמור של השופט דוד רוזן בפרשת הולילנד שגזר בשעתו 6 שנות מאסר לכמה נאשמים בכירים שהורשעו בקבלת שוחד ובראשם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אותת לאישי ציבור נאשמי שוחד על הצפוי להם. אחד מהם, ראש עיריית בת ים לשעבר שלומי לחיאני הזדרז לחתום על עסקת טיעון שבמסגרתה נמחק סעיף השוחד והוא זכה מן ההפקר וקיבל עבודות שירות בלבד. בר איחר את הרכבת פרקליטו של בר, עורך הדין נבות תל צור ניסה להשיג גם לו עסקת טיעון בעקבות גזר הדין החמור בפרשת הולילנד, שבמסגרתה הוא יודה בעבירות של מרמה והפרת אמונים תמורת מחיקת סעיף השוחד אבל הפרקליטות סירבה בתוקף נוכח חומרת העבירות. בר איחר את הרכבת.

בר הזדרז לקחת טרמפ עלוב על הערה של השופט וטען שהוא אישר את טענתו שכל הפרויקטים שהוקמו בעיר בתקופת כהונתו הממושכת היו תקינים והוא משוכנע בחפותו שתצא לאור אחרי שמיעת ערעורו. הבדיחה המקברית היא שהמשטרה פישלה בחקירתה הממושכת מעוררת התהיות ולא חקרה חשדות לעבירות פליליות נוספות שבר ביצע בשורה של פרויקטים בעיר שבחלקן בר שותף סמוי על-פי החשד באמצעות חברות אנונימיות זרות.

מסע העברייני של צבי בר 

המסע העברייני הממושך של ראש עיריית רמת גן לשעבר צבי בר החל כבר בראשית כהונתו - תנועת אומ"ץ חשפה כבר לפני חצי תריסר שנים את החשד להפעלת שיטת קבלת טובות-הנאה. מי ששיתף אתנו פעולה היה ראש האופוזיציה במועצת עיריית רמת גן, עו"ד כרמל שאמה-הכהן שהצליח לגייס בשעתו בשיתוף עם אומ"ץ עד מדינה מקומי שמסר עדות במשטרה על מתן שוחד לכאורה לבר.

גיליון האישום המייחס לבר, בין השאר, עבירות של קבלת שוחד שבגינן הוחלט לחלט חלק מרכושו הגלוי ולעקל את חשבונות הבנק שלו, מתבסס על ראיות מוצקות שנאספו בכמה ארצות, אבל רחוק מלהקיף את מלוא הפעילות העבריינית שלו המוכרת לי היטב. משום-מה נראה היה לנו שהמשטרה פועלת באיטיות כל אימת שמדובר במידע מודיעיני שהעברנו או בתלונה שהגשנו למשטרה.

כך היה, למשל, בשעתו, בשלהי פרשת אברהם הירשזון, כאשר קיבלנו מידע לגבי עסקת מקרקעין רמת-גנית שלא נחקרה כנדרש. למרות שאומ"ץ צירפה מסמכים רלוונטיים, החקירה עלתה משום-מה על שרטון. אבל לא הרמנו ידיים והמשכנו לרכז חומרים מרשיעים נגד בר שהצביעו על שיטת עבודה מקורית. אומ"ץ הייתה מעורבת בשלבים המוקדמים של החקירה כאשר חיברנו למשטרה באמצעות חבר הצוות המשפטי עו"ד חיים משגב קבלן רמת גני ידוע שמסר לנו מידע מפליל על מתן שוחד לבר. קבלן זה העיד במשפטו של בר.

לאורך תקופה ממושכת הצליח בר באמצעות צעדי ערמה, תחכום וניצול קשרים אישיים בצמרת המשטרה לחמוק מזרועות החוק ולטשטש את העקבות של דרכי התעשרותו הרבה במהלך שירותו.

אלי לנדאו - האיש שהשחית את בר 

אין ספק שהאיש שהשחית את בר ולימד אותו כיצד ניתן להתעשר במהלך השירות הציבורי מקבלת טובות-הנאה, היה ראש עיריית הרצליה לשעבר, אלי לנדאו, אדם אלים, גס רוח, ערמומי ומתוחכם ברמה של אהוד אולמרט, שהיה מורו ורבו של בר בתורת השחיתות הציבורית.

בר התגלה כתלמיד מצטיין, אבל עדיין לא עלה על רבו שפעל גם מחוץ לתחום המוניציפלי ולא הסתפק בגזירת קופונים במרינה של הרצליה. לנדאו ובר הכירו בעת פעילותם בתנועה "חוקה לישראל", הפכו לחברים טובים והתעשרו במקביל. לימים התחברו שני בניהם של לנדאו ובר, שהתגוררו בצוותא בלונדון. המשטרה בדקה חשדות לביצוע מעשים בלתי חוקיים. הבדיקה נגד צבי בר הולידה חקירה וסעיף אישום על הלבנת הון.

לנדאו הינו בעליה של קופת-שרצים שהלכה ותפחה במהלך שירותו הציבורי לצידו של אריאל שרון במשרדי הממשלה השונים - החקלאות, הביטחון והאנרגיה. שרון מינה את לנדאו לתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת החשמל כדי שיפעל לא רק למען המדינה אלא גם כעוזרו של אריאל שרון בתקופה שכיהן כשר החקלאות, יו"ר דירקטוריון שק"ם ויו"ר דירקטוריון חברת החשמל בתקופה שבה שימש דן כהן כדירקטור בחברה. לנדאו היה האיש שלחץ על חברי הדירקטוריון לרכוש את הטורבינות מחברת סימנס, שבגינן שולם שוחד נדיב לכמה אישים ועובדים בחברת החשמל. לא במקרה נמנה לנדאו על רשימת האנשים שחוששים שאם תיחתם עסקת טיעון עם כהן, הוא עשוי למסור מידע על אודות מערכת יחסיהם עם חברת סימנס.

הסגרתו של עו"ד כהן מפרו ומהעמדתו לדין באשמת קבלת שוחד מחברת סימנס בתקופת כהונתו כדירקטור בחברת החשמל הלחיצה מאוד את בר שחשש מפתיחת תיבת פנדורה. כהן מחזיק בידיו מידע מפליל נגד בר בנושא החברות הזרות האנונימיות שמחזיקות בבעלות על חלק ממגדלי המשרדים והמגורים שהוקמו ברמת גן בתקופת כהונתו של בר בקצב גובר והולך. ואמנם, באופן לא מפתיע החלו חברות זרות בבעלות לא מזוהה שנרשמו לעיתים בשרשור בפנמה, איי הבתולה, ואדוז ומקומות אחרים, בזו אחר זו לרכוש פרויקטים שונים ברמת גן, להקים מגדלי מסחר ומגורים ולבצע השקעות שונות.

בשעתו ערכה אומ"ץ מיפוי של המגדלים הרמת גנים החשודים והעבירה את החומרים לאגף המודיעין של המשטרה, בצירוף חשדות שבר מחזיק בשותפות חלקית בכמה פרויקטים. למרבה הצער, המשטרה לא הצליחה להתמודד עם נושא זה שנראה גדול עליה, בטענה פורמלית, שאין בידינו מסמכים המאששים את החשדות.

חבל שהמשטרה לא פנתה אל עו"ד כהן שיכול היה לפזר את הערפל בתחום זה. הצרה היא שאין תיאום בין גופי החקירה במדינה והחקירה בפרשות השחיתות של חברת החשמל נעשו ע"י מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך.

מעידה הפלילית הראשונה של בר 

המעידה הפלילית הראשונה של בר הגיע לכתב האישום הפלילי אחרי שהחל לצעוד בדרך לא ישרה, שבעקבותיה הועמד לדין באשמה של הפרת אמונים, הייתה הסכמתו להעסיק, דרך תאגידים של העירייה, חברי מועצה שהצטרפו לקואליציה בראשותו.

בר טען שלא ידע שמעשה זה אינו חוקי, ובסופו של דבר גובשה עסקת טיעון על פיה נמחקה האשמה בהפרת אמונים, ובר הורשע בעבירה אחרת שלא היה בה קלון. חקירה משטרתית שנייה נערכה בחשד שבר קיבל שוחד ממלך החניונים המנוח ראובן גרוס. בר ניצל בעור שיניו רק משום שגרוס נפטר לפני שהוגש נגדו כתב אישום. אבל העבירות החמורות ביותר שביצע בר במהלך 21 שנות כהונתו כראש העיר, שחלקן מפורטות בכתב האישום, היו קשורות בהקמת שורה של מגדלים בעיר ובאישור תוכניות בינוי רבות-נפח הרבה מעבר למותר ובהפשרת קרקעות. בר ניצל את תפקידו כיו"ר ועדת בניין הערים המקומית ואת אופיו הדורסני כדי לכפות את דעתו על חברי ועדת התכנון המקומית, לכופף את חברי מועצת העיר מהקואליציה, ולעיתים עלה בידו אפילו להשתלט על ועדת התכנון המחוזית. אנשי מפתח לעת מצוקה על-מנת להגן על עצמו מול רשויות החוק, מינה בשעתו בר אנשים שמילאו תפקידי מפתח ברשויות אלה כדי שיסייעו לו בעת מצוקה.

אברהם צרפתי, מי שכיהן כמשנה לנציב מס הכנסה לשעבר וכממונה על חקירות המס, התמנה כמנהל החברה הכלכלית של רמת גן. ראש אגף החקירות במטה הארצי לשעבר, ניצב בדימוס יוסי סדבון, התמנה כיו"ר מכללת רמת גן ( סדבון טוען שבר לא היה מעורב במינוי שלו). במקביל דאג בר להיות מוקף בעבריינים ובאנשי עולם תחתון מקומיים וארציים. קשה היה לדעת אם תפקידם לסוכך עליו ולפגוע בדורשי-רעתו או שיש להם אינטרסים עסקיים. כל אמצעי המניעה שבר השתמש בהם לא הועילו. בסופו של דבר הוגש נגדו כתב אישום פלילי על קבלת שוחד שבגינו חולט חלק מרכושו ועוקלו חשבונות הבנק שלו. במהלך חיפוש שנערך בביתו של בר נמצאה על הגג כספת סודית ובה מאות אלפי דולר.

כדאי להדגיש כי במשך שנים היה קיים במשטרת ישראל מידע על שורה של פרויקטים נדל"נים גדולים שהוקמו ברמת גן בתקופתו של בר והוא נהנה מקבלת טובות הנאה. במקביל העברנו למשטרה רשימה של חברות זרות אנונימיות שמחזיקות בבעלות על חלק ממגדלי המשרדים והמגורים שהוקמו ברמת גן בתקופת כהונתו של בר בקצב גובר והולך. על-פי חשד סביר לבר יש שותפות בחלק מהן. מי שמר על בר? הייתה לנו תחושה שגורמים מסוימים במטה הארצי מנסים לסייע לבר כדי שלא ייחקר באזהרה במשטרה בעניין הפרויקטים הללו. התעלומה נפתרה בשעתו כאשר אחד המפכ"לים לשעבר גילה לנו שהיה במטה הארצי של המשטרה גורם מרכזי מאוד ששמר על בר. אחרי שגורם זה פרש מהמשטרה החלו החקירות לצאת מקיפאונן.

אילו המשטרה הייתה עושה את עבודתה כנדרש הייתה מגלה דברים מדהימים בתחום קבלת שוחד מקומי. לאורך תקופה ממושכת הצליח בר באמצעות צעדי ערמה, תחכום וניצול קשרים אישיים בצמרת המשטרה לחמוק מזרועות החוק ולטשטש את העקבות של דרכי התעשרותו הרבה במהלך שירותו הציבורי. בר נקט בצעדים נוספים כאשר מינה אנשי אכיפת חוק שישמרו עליו לעת צרה ומצוקה.

במקביל התברר שבר מוקף בעבריינים ובאנשי עולם תחתון מקומיים וארציים. קשה היה לדעת אם תפקידם לסוכך עליו ולפגוע בדורשי-רעתו או שיש להם אינטרסים עסקיים. כל אמצעי המניעה שבר השתמש בהם לא הועילו. הוא שכר צוות פרקליטים יקר כדי שינסה לחלץ אותו מעונש כבד ולהביא לזיכויו. בעקבות זאת הוקמה בשעתו עמותה שתפקידה לאסוף כספים לסייע לבר במאבקו המשפטי.

בשעתו הצליחה אומ"ץ לבלום תוכנית הזויה של הנהלת עיריית רמת גן לקרוא את מתחם הבורסה על-שמו של צבי בר במסגרת חגיגות ה-90 לעיר רמת גן. אין לנו ספק שבר עמד מאחורי יוזמה זו לקראת פרישתו. מאחר שבית הדין נענה לבקשת אומ"ץ וביטל את ההנצחה בחיים של ראש העיר המושחת, בוטלו החגיגות ולא נערכו עד היום. בעקבות זאת הגישה אומ"ץ תביעות אישיות נגד בר להחזרת כספי הציבור בסך של מאות אלפי שקלים שירדו לטמיון. לצערנו בקשתנו נדחתה ע"י בית המשפט. ללא קשר לגזר הדין בר חייב להודות למערכת אכיפת החוק על כך שלא מיצתה עמו את הדין על יתר העבירות הפליליות שהוא ביצע בעיר לאורך כל תקופת כהונתו הממושכת.

מעניין מה היה קורה אם אומ"ץ הייתה נכשלת בפעילותה זו ומתחם הבורסה היוקרתי של רמת גן היה נקרא על שמו של עבריין הצמרת צבי בר.