דוח שבועי (3) - המתחסדים  |  

ליברמן - הפעילות הפרלמנטרית של ליברמן נועדה בעיקרה לקצר את ימיה של הממשלה הצרה של נתניהו  דנינו הנהנתן – מסיבת הפרישה הבזבזנית עלתה מאות אלפי שקלים לקופה הציבורית והלמה את מידותיו של דנינו שידוע כחובב מסיבות  אללוף תאב הכסף - במרוצת 18 השנים האחרונות ניהל את קרן רש"י שהתברר כי רוב פעילותה מתבססת על תקציבי משרדי הממשלה. תמורת פעילותו קיבל אללוף שכר חודשי של 85 אלף ש"ח ועוד הוצאות והפרשה נדיבה לפנסיה


ליברמן הקוזק הגוזל 

היה זה מחזה גרוטסקי לצפות השבוע בראיון טלוויזיוני עם חבר הכנסת אביגדור ליברמן שעה קלה לפני שנדחתה ההצבעה בכנסת בנושא הגז. כדרכו בחול דיבר ליברמן בשני קולות. פיו ליבו לא היו מעולם מתואמים ביניהם ולרוב סותרים זה את זה. מצד אחד ליברמן הביע תמיכה במתווה הגז שהממשלה גיבשה ובאותה נשימה הכריז שסיעתו "ישראל ביתנו" לא תצביע בעד הצעת הממשלה.

הפעילות הפרלמנטרית של ליברמן נועדה בעיקרה לקצר את ימיה של הממשלה הצרה של בנימין נתניהו שבעבר היטיב עמו והכניס אותו לחיים הפוליטיים וכיום הוא נשוא נפשו.

ליברמן שנחלץ בעור שיניו מחקירה פלילית ממושכת שבמהלכה הוחשד בעבירות פליליות חמורות נותר בתחום האפור של עבירות על החוק. למרבה הצער הפעילות המסועפת של אומ"ץ לאור השנים למיצוי הדין עם ליברמן שכללה, בין השאר, הגשת שורה של עתירות לבג"ץ לא עלתה יפה. ליברמן קיבל עידוד מכך שהמשטרה ירדה מעל גבו וחוששת להתעמת אתו. העובדה שהוא לא נחקר עד כה בפרשת השחיתות של "ישראל ביתנו" למרות שהחשדת הוליכו גם אליו זועקת בעד עצמה.

ליברמן חגג בימים האחרונים בחברתם של אילי הון בעלי קופות שרצים שנמנים על חבריו הקרובים. כבר נאמר במקורות "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה". תחילה שימש ליברמן סנדק של בן זקוניו של חברו הטוב האוליגרך מיכאל צ'רנוי שהיה בעבר טייקון בענפי האלומיניום והפחם ברוסיה ונאלץ לעזוב לישראל בעקבות חקירות שנפתחו נגדו. כעבור שנים רכש צ'רנוי את חברת הסלולר הבולגרית היחידה בבולגריה - שהייתה על סף פשיטת רגל. מאוחר יותר הואשם על-ידי הרשויות הבולגריות בקשירת קשר לסחיטת כספים, גורש והורחק מבולגריה. בעת שהותו בארץ הפך צ'רנוי יעד מודיעני של המשטרה אחרי שהסתבך בחקירה של המשטרה בפרשת רכישת חברת בזק.

עובדות אלה לא הפריעו לליברמן להתיידד עם צ'רנוי לקבל ממנו תרומות נדיבות לישראל ביתנו. לא במקרה היה צ'רנוי בהזדמנויות שונות אורח כבוד באירועים של "ישראל ביתנו". המשטרה בדקה בעבר חשדות שלפיהם הייתה מערכת כספית מקבילה בין השניים.

אירוע משמח שני שבו נכח ליברמן הייה טקס נישואין של אחיינו של איל הון היהודי אוסטרי, מרטין שלאף האיש שתרם להשחתתם של שורת אישים בצמרת הפוליטית במדינה. על רשימה זו נמנים בנוסף לליברמן אריאל שרון ובניו, אהוד ברק, חיים רמון, אריה דרעי, אלי לנדאו, שמעון שבס ואחרים. בשנים האחרונות אחרי ששלאף מכר את ביתו המפואר בהרצליה הוא נמנע מלהגיע לישראל כדי לא להיחקר ע"י המשטרה בשורה של פרשות שחיתות חמורות.

שלאף היה מעורב מאוד בעסקיו המפוקפקים של ליברמן בחו"ל והעניק לו את מנעמי החיים בעת ביקוריו התכופים בווינה. ביקורים אלה נמשכו גם אחרי שליברמן נתמנה כשר החוץ ודאג לשלב את וינה כמעט בכל ביקור שלו בחו"ל תוך צפצוף על החוק וכללי המנהל התקין. כל הדרכים הממלכתיות והאישיות של ליברמן הובילו תמיד אל וינה העיר שהיטיבה עמו והעשירה אותו. מעולם לא נחשפה מערכת היחסים האמיתית שקיימת בין ליברמן לבין שלאף.

מסתבר למרות המכה האנושה שהדיקטטור הפוליטי ליברמן ספג במערכת הבחירות האחרונות לכנסת הוא לא ויתר עדיין על חלומו לרשת את נתניהו בראשות הממשלה. לשבחו של ליברמן ייאמר גם שבראיונות לכלי התקשורת הוא לא הסתיר את כוונתו להיות היורש של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה. אפשר לסמוך על ליברמן שהוא יפעיל במועד המתאים את כל התרגילים המסריחים האפשריים כדי שהדבר יתבצע במוקדם יותר מאשר במאוחר.

בדרך להגשמת שאיפתו חסרת המעצורים אין בעיה לליברמן לזגזג, לבגוד בשותפים לדרך לשעבר, לחצות קווים אידיאולוגים הלוך וחזור, להתכחש לעברו ולאחז את עיניהם של שותפיו הפוליטיים הפוטנציאליים.

ליברמן גדול בתחום זה בכמה מספרים על כל מתחריו מהאופוזיציה החותרים גם הם לתפקיד זה. לגנותו של ליברמן יאמר שהוא מתעקש להמשיך את שושלת ראשי הממשלות המושחתים שכיהנו במדינה החל ממחצית שנות התשעים שעליה נמנים אהוד ברק, אריאל שרון המנוח, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו.

המתחרים של ליברמן לכס ראש הממשלה לא מטרידים את מנוחתו. ליברמן לא מעריך את הרצוג חובב השינה שמתעקש לא להיקרא יותר בשם החיבה בוז'י, הוא בז לציפי לבני שבעבר הצטער על כך כאשר היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה (בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו) מינה אותה כמנהלת רשות החברות.

את כחלון ינסה ליברמן לנצל למטרותיו הפוליטיות ולמטרה זו ירעיף עליו מחמאות מדומות וימשיך להלום בבוס שלו לשעבר נתניהו שהוא הפסיק להעריך מזמן. את יאיר לפיד המגלומן בעל השאיפות הזהות הוא דווקא סופר ויש ביניהם אפילו ברית פוליטית סמויה ואולי גם הבנה שלליברמן מגיעה הבכורה בכס ראשות הממשלה.

תמיד יכול ליברמן לסמוך על חברו הקרוב אריה דרעי שיסייע לו לרקוח תרגילים פוליטיים מסריחים. לא אתפלא אם המהלך האחרון של דרעי שסירב ברגע האחרון לקחת אחריות על מתווה הגז הוא מבית היוצר של ליברמן. לליברמן ולדרעי יש משהו סמוי משותף: במהלך החקירות בפרשות השחיתות שבהן כיכבו נפגעו נחקרים פוטנציאליים שיכלו למסור לחוקרי המשטרה מידע פלילי חמור ואולי אף להעיד במשפטם.

אצל דרעי נדרסה למוות קרובת משפחה בניו-יורק והפרשה לא פוענחה עד היום. אצל ליברמן נעלמו ארבעה אזרחי חוץ לפני שנחקרו. לגבי אחד מהם ידוע ששלח יד בנפשו.

אומ"ץ לא תפסיק את מאמציה ללחוץ על המשטרה להמשיך ולחקור בפרשת ליברמן בתקווה שאולי יתגלו עובדות חדשות שיהפכו את קערת סגירת התיק על פיה.

דנינו הנהנתן הסדרתי  

שמנה וסלטה של צמרת השלטון נכחה השבוע באירוע פרידה ראוותני ויקר ממפכ"ל המשטרה הפורש רב-ניצב יוחנן דנינו. החגיגה הבזבזנית עלתה מאות אלפי שקלים לקופה הציבורית והלמה את מידותיו של דנינו שידוע כחובב מסיבות.

אומ"ץ פנתה אל מבקר המדינה כדי שיבדוק מי נתן את ההוראה לערוך מסיבה כזו ומאין יכוסו ההוצאות. האירוע היה סגור משום מה לתקשורת מסיבות שונות ומשונות שהיו בניגוד מוחלט לכללי המנהל התקין ולחוק השקיפות. ההסבר הפשטני היה שדנינו החליט שהגיעה השעה לשלוח אצבע משולשת לתקשורת שלא חדלה לבקרו לאורך כל תקופת כהונתו.

אולי חשש דנינו שהעיתונאים ילעגו לו על דברי הרהב כאשר הרבה לשבח את תפקודה והישגיה של משטרת ישראל בארבע שנות כהונתו שהיו למעשה בדיחה מקאברית לא מוצלחת. היו גם כאלה שהסבירו זאת בכעסו של דנינו על עיתונאים שחשפו את מסע הפרישה שלו בשבועות האחרונים ממרבית יחידות המשטרה ברחבי המדינה במהלכן שובשה העבודה השוטפת של אכיפת החוק. אבל לדנינו לא היה אכפת ממה שיגידו מחוץ לכותלי המשטרה. הוא העדיף להתבשם מדברי החנופה וההתרפסות ונהנה כדרכו מהמתנות והמזכרות.

יש הסבר פרוזאי נוסף: דנינו לא היה מעוניין שאנשי התקשורת יזהו חלק מהאורחים הקרואים שהזמנתם נראית בעייתית. המדובר הוא אף קשור לעובדה מאלפת: באירוע הפרידה נכחו כמה פרקליטים בכירים שמייצגים אנשי ציבור ואילי הון בחקירות רגישות שהמשטרה מנהלת בימים אלה. בדיחה הכי גדולה באירוע הייתה חלוקת מאות עותקים של ספר הילדים "אבא שלי מפכ"ל" שיצא לאור ביזמת מערך ההסברה של המשטרה שעל שערו התנוסס איך לא צילומו של דנינו.

אומ"ץ לא קונה את ההסבר הרשמי שניתן שעל פיו דנינו לא היה מעורב באירוע בשלב כלשהו. אני מציע שמחלקת זיהוי פלילי של המשטרה (מז"פ) תזהה ללא קושי את טביעות אצבעותיו של המפכ"ל. לאמיתו של דבר מערכת היחסים ששררה בין אומ"ץ לפיקוד העליון של המשטרה במהלך כהונתו של דנינו הייתה טעונה.

דנינו התקשה לסלוח לאומ"ץ בגין פעילותו הבלתי נלאית של חבר המועצה הציבורית עורך הדין פנחס (פיני) פישלר שחשף מעשי שחיתות במשטרה והתנהלות בעייתית אישית של קציני משטרה בכירים לרבות זו של דנינו בעצמו ולא בכבודו.

דנינו נתן לכך ביטוי פומבי בשעתו בעת פגישה סגורה עם מערכת החדשות של ערוץ 10 כאשר ניסה להטיל דופי אישי ביושרם של פעילי התנועה. (דברים אלה שהודלפו לנו ע"י מקור מהימן הוכחשו ע"ח המארחים לבקשתו של דנינו).

לאומ"ץ היה חשבון ארוך עם דנינו בשל התנהגותו המחפירה כלפי קצין המשטרה המוערך ניצב משנה אפרים ארליך (קרמשניט) שהיה בן חסותנו ופעלנו רבות למענו. דנינו נטר לקרמשניט על שחשף בפומבי את ערוותם העבריינית לכאורה של קצינים בכירים במשטרה ולא פסח גם עליו.

הוא רדף אותו על כל צעד ושעל ורק במאמץ עלה בידי אומ"ץ לבלום את התנהלותו של דנינו ולהחזיר לקרמשניט חלק מכבודו המקצועי. בטקס העלאתו בדרגה של קרמשניט הפגין דנינו צביעות כאשר אמר לו שהצדק עמו התמהמה ובא באיחור. באותה נשימה הוא לא היסס לפעול להגלייתו לתפקיד חסר תוכן במערך הכבאות במטרה להרחיקו משירות פעיל במשטרה ולא נענה לפניות המבקר לבטל את רוע הגזירה.

פרישתו של דנינו מהמשטרה מאפשרת למבקר לחדש את טיפולו בפרשה כאובה זו על-מנת לתקן את המעוות במגעיו עם השר החדש לביטחון פנים גלעד ארדן בתקווה שיעלה בידו לכופף את ממלא-מקום המפכ"ל ניצב בנצי סאו.

אומ"ץ חידשה השבוע את טיפולה בעניינו של קרמשניט. כאשר נשאל באחרונה דנינו אם בכוונתו להשתלב בעתיד בחיים הפוליטיים לא שלל על הסף אופציה כזו.

אם אומנם חולם דנינו להיות ביום מן הימים השר לביטחון פנים עליו לחבור כבר עכשיו לאישים פולטים מושחתים, בדרך זו יגדלו סיכוייו של דנינו.

אללוף - תאב הכסף 

היו כאלה שהתפעלו לפני זמן קצר מצעדו האמיץ של חבר הכנסת אלי אללוף (כולנו) שיצא ממליאת הכנסת באמצע נאומו הגזעני של סגן שר הפנים ירון מזוז כשהוא מכריז "כאב לי לשמוע את הדברים שנאמרו נגד הערבים".

אללוף אמר את דבריו, בין השאר, בתוקף תפקידו בעבר כיו"ר הוועדה למלחמה בעוני שבוחנת את מצבן של שכבות המצוקה בני כל הדתות. הוועדה הגישה לפני כשנה דוח חריף עם המלצות שלא יושמו עד כה.

אללוף מנסה לקדם את טיפולו בנושא טעון זה במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. כמה ימים לאחר מכן התברר שאללוף ועוני לא הולכים ביחד.

במרוצת 18 השנים האחרונות הוא ניהל את קרן רש"י עמותה שפועלת בתחום החינוך והרווחה שהפכה לאחת מהקרנות הפילנתרופיות הגדולות במדינה. בפועל התברר כי רוב פעילות הקרן מבוססת על תקציבי משרדי הממשלה שאיתם היא משתפת פעולה.

פעולות הקרן בשירות משרד החינוך, למשל, כוללת תוכנית שיעורי העשרה, ניהול פנימיות יום ואת כל מערך המזון בבתי הספר. אללוף לא עשה את עבודתו בהתנדבות. תמורת עבודתו קיבל שכר חודשי של 85 אלף שקלים ועוד הוצאות והפרשה נדיבה לפנסיה. בעקבות פרישתו בשנת 2013 מניהולה של קרן רש"י עמותה פילנתרופית בתום 18 שנות עבודה הוא שלשל לכיסו מענק פרישה בסכום של כ-5 מיליון שקלים.

על-פי דוח שהוגש באחרונה לרשם התאגידים קיבל אללוף באותה שנה עוד סכום נכבד של רבבות שקלים למרות שפרש מעבודתו בשנת 2012. בתגובה לכך טענה הנהלת קרן רש"י: "מר אלי אלאלוף תרם רבות להתבססותה של אחת הקרנות הפרטיות הגדולות והמשפיעות ביותר על החברה בישראל. באשר לתנאי פרישתו של אלאלוף, מדובר בהסכם פרטי של מר אלאלוף עם הנהלת הקרן בחו"ל, הסכם שנחתם לאור סיום העסקתו בקרן ואשר משקף את הוקרתם והערכתם להישגיו והצלחותיו בעשייתו רבת השנים כמנכ"ל הקרן, לטובת החברה בישראל".

אין לי מה להעיר על תגובת הקרן.

מה שמפתיעה היא העובדה שאללוף זכה בשעתו לפרס ישראל בגין פעילותו בקרן רש"י. אפשר אולי היה לחשוב בטעות שאללוף עושה את מלאכתו בהתנדבות למען החברה בישראל כמפורט לעיל. המציאות שנפרסה בימים אלה שונה מן הקצה.

הבדיחה הגדולה היא שקודמו בתפקיד יו"ר ועדת העבודה והרווחה הינו חבר הכנסת חיים כ"ץ שהכריז בעבר גם הוא על מלחמה בעוני ובעת ובעונה אחת התעשר. כיום מכהן כ"ץ כשר הרווחה ובימים אלה נחשף שהינו מיליונר בזכות מניות שרכש בעבר בחברת חיפושי הנפט ושותפות במאגרי הגז.

מצא מין את מינו.