תיאטרון אולמרט (44)  |  

מערכה שנייה

"זה לא היה תענוג גדול לטוס 300 פעמים לחו"ל להרצאות. רציתי מחלקה ראשונה כדי לאגור כוחות וביקשתי לשכור לי סוויטה מפוארת במלון יוקרתי שתשמש את צרכי כממלא מקום ראש הממשלה. איפה הייתי צריך לפגוש אנשים שבאו אלי ברחוב"?  (דברים שאמר השבוע אהוד אולמרט במהלך עדותו בבית המשפט המחוזי בירושלים). 



הקוזק הגוזל
מחזה טראגי קומי

ראש הממשלה אהוד אולמרט הסטנדאפיסט ממשיך את הופעת היחיד שלו בבית המשפט במונולוג ארוך ובכישרון נדיר. מדי פעם הוא מציץ לעבר מנהלת לשכתו הנאמנה שולה זקן שהסכימה לשכב למענו על הגדר של הכספת. להלן קטעים נבחרים מדבריו:

"כל השנים אני מתפלץ כשמכנים אותי מיליונר כבד על לא עוול בכפי. הרכוש שלי הסתכם בסה"כ בבית ברחוב כט' בנובמבר בירושלים שמכרתי ב 3 מיליון דולר, בית ברחוב כרמיה בירושלים שמכרתי ב 2 מילון דולר וכיום יש לי בית במושב ליד ירושלים, דירה ברחוב שיינקין בתל אביב ועוד כמה נכסים שאני לא יכול לפרט אותם מפאת צנעת הפרט.

כשרציתי לקנות דירה מפוארת בבתי אקירוב בתל אביב סמוך לדירתו של אהוד ברק שהיה פעם חבר שלי ואני המלצתי לבחור אותו כרמטכ"ל אבל אחרי שהפך לאיש פוליטי בגד בי כמקובל אצלנו. אקירוב חייב לי הרבה מאחר שבעת כהונתי כראש עיריית ירושלים סידרתי לו להקים את מתחם ממילא המפואר באמצעות כל מיני מניפולציות שעשיתי ולחצים שהפעלתי ולא קבלתי ממנו תמורה משמעותית פרט לכמה ציורים שהוא רכש מרעייתי עליזה במחירים גבוהים הרבה מערכם. חשבתי שרכישת דירה יוקרתית אצלו בהנחה משמעותית תהווה פיצוי מתאים.

תמיד נהגתי למכור ביוקר ולקנות בזול אבל עליזה התנגדה וטענה שדירה כזו תנקר את העיניים ותמשוך אלי אש נוספת. היא אישה חכמה.

צירפתי את עליזה לחלק מהטיסות שלי לא כדי למכור ציורים אלא כדי שיהיה לי את מי לחבק במלון בערב אחרי הימים העמוסים שעברו עלי בחו"ל....למען האמת אני אדם שלומד לקחים.

כשהייתי חבר כנסת צעיר הקפדתי שלא להיות חבר באף אחת מוועדות הכנסת על מנת להיות חופשי. נהגתי לנסוע בכל יום רביעי אחרי הצהרים לחו"ל לפעולות תיווך שונות שהכניסו לי כסף לא רע והופעתי במשכן הכנסת ביום שני בבוקר ואף אחד לא ידע היכן הייתי בסוף השבוע. אבל מאז התבגרתי וכאשר נסעתי להרצאות מטעם כל מיני ארגונים הומניטאריים רציתי לחזור הביתה לקראת שבת אבל לא תמיד היה מקום פנוי במחלקה האשונה ונאלצתי להישאר בחו"ל.

מאוד כואב לי לשמוע שאני עשקתי ארגונים של כל מיני מוכי גורל למיניהם באמצעות כרטיסי טיסה כפולים במחלקות ראשונות שנרכשו באמצעות ראשונטורס ומאוחר יותר נרכשו בעודפי הכספים כרטיסים לבני משפחתי. אני ידוע כפעיל חברתי ותיק בעל רגישות מיוחדת לאנשים חריגים וכל הדיבורים בעניין זה גרמו לי למפח נפש ולהתקפי חרדה.

אני מבקש להדגיש שבאמצעות חברת הנסיעות ראשונטורס נרכשו בהמלצתי כרטיסים מהבנק למימון טיסות שעמדו לרשותי בחברה עבור אנשים נוספים מבלי שידעתי בכלל כמה כסף עומד לרשותי..

אני דוחה בשאט נפש את כל הטענות שהייתי מעורה בכל העניינים הכספיים שלי. בכל ענייני הכספיים טיפלה מנהלת הלשכה שלי שולה זקן. היה לה את פנקס הצ'קים שלי, את כרטיסי האשראי ואת רשימת הכספים שחייבים לי והתשלומים שאני חייב לשלם לאחרים.

הקשר שלי עם שולה התחזק בעקבות הצוואה שציווה לה אביה המנוח. לפני פטירתו הוא השביע אותה שלעולם לא תפגע בי ולא תספר עלי דברים שהשתיקה יפה להם. בעשר הדיברות מצוות כיבוד אב ואם חשובה ביותר. עלי לציין ששולה מכבדת עד היום את אביה... 

לא במקרה כאשר כיהנתי כשר האוצר נתתי לשולה ולאחיה יורם קרשי יד חופשית במינויים ברשות המיסים ואני רק קיבלתי דיווח ונתתי אישורים בשקט. לצערי הם הסתבכו שלא באשמתם ועומדים עתה לדין והם לא הסגירו אותי. יש לי מזל שהמשטרה לא חקרה אותי בפרשה זו וכך לא נחשף חלקי. רק זה היה חסר לי...האימון שלי בשולה הוא בלתי מוגבל.

זו הסיבה ששולה ריכזה גם את כל רישומי ההלוואות במזומן שקיבלתי לאורך השנים מאילי הון בארץ ובחו"ל ולא נתתי תמורתן ערובות בכתב או צ'יקים מאחר שידעתי מראש שאין לי כל כוונה להחזירן. נותני ההלוואות היו חייבים לי והם יודעים היטב למה. לא הייתה סיבה שהם יגישו נגדי תביעות אזרחיות מאחר שלא היו להם מסמכים כתובים. אם היו מתלוננים עלי במשטרה היה נוצר מצב של מילה מול מילה ובעניין זה אסור לשכוח שאני בעל מכבסת מילים לניקוי יבש. בנוסף לכך הם היו עלולים גם להפליל את עצמם... מאז ומתמיד סמכתי עליהם בעיניים עצומות. 

לסיכום נושא זה אני מבקש להדגיש פעם נוספת, אני לא אדם עשיר וכל הסיפורים על חשבונות בנק שיש לי, כביכול, בחו"ל הם עלילות דם.

בחשבון הבנק היחיד שיש לנו בארץ הייתי תמיד באוברדראפט. בקושי היה לנו כסף לגמור את השבוע. זה לא פשוט לגדל ארבע ילדים שלומדים באוניברסיטה ואני צריך לדאוג למחסורם.

בן אחד שלי שסירב לשרת בצה"ל למד בפאריס ובן אחר למד בניו יורק והתגורר שם כמה שנים. לצערי הרב קישרו אותו לענייני התרומות שקיבלתי בארצות הברית למרות שהוא לא היה מעורב בהן. הוא ליווה אותי אמנם לשתים שלוש פגישות עם טלנסקי אבל זה לא אומר כלום. הוא בן מסור ואני שמח שהוא חזר ארצה, על כגון זה נאמר שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ אלא נשאר על העץ"......