|
מכתבים פומביים

 |
06/09/2008 - ציפי, אל תאכזבי אותנו

ציפי היקרה,
ככל שהולך וקרב מועד ההכרעה בשאלה שמעסיקה את אזרחי המדינה מי יכנס לנעליו המזוהמות של ראש הממשלה אהוד אולמרט כדי לחטא אותן, גוברות ההתקפות האישיות עלייך במטרה להציגך כבלתי ראויה לשאת בנטל הכבד.
המתחרה הראשי שלך על הכתר של יו"ר קדימה, שר התחבורה שאול מופז, טען בימים האחרונים שאת "חדלת אישים" בתחום המדיני ומהווה סכנה מדינית מאחר שאבו עלא "מקרקס" אותך מזה שנה וחצי ואת מפגינה כלפיו חולשה.
למופז יש טענות כלפייך גם בתחום הפנימי. לטעמו, לא גילית בממשלה לויאליות לאהוד אולמרט כמספר 2 שלו, נשפת בעורפו והפרעת לו לתפקד.
אני מקווה שאינך מתרגשת כל כך ממופז שבכרטיס הביקור האישי שלו יש כבר שלושה תארים מוכחים: "אופורטוניסט", "צבוע", ו"מזגזג". יתכן מאוד שבעוד זמן קצר יתווספו לו כמה תארים נוספים שיעידו כי אינו בקיא כל כך בכללי המינהל התקין. חבל שלא השמעת עד כה את קולך על החשד לזיופים במפקד של קדימה, על ההרשמה הכפויה של עובדים בגופים הסמוכים על שולחנו של שר התחבורה ועל התפקדות סיטונית של חברי הליכוד לקדימה כדי לסייע למופז.
תנועת אומ"ץ עשתה את המלאכה במקומך. בשלב הראשון הפנינו את תשומת לבו של מבקר המדינה לתופעות נלוזות אלה ועפ"י הצעתו של המבקר הגשנו תלונה למשטרה.
במקביל העברנו באחרונה לבדיקת מבקר המדינה שורה של מקרים שמעלים חשד שמופז קידם פרויקטים תחבורתיים על חשבון הקופה הציבורית בערים שבראשן עומדים תומכיו מקדימה.
חשפנו גם כמה מינויים לא כשרים של מופז שיש בהם חשד לחלוקת טובות הונאה ואלה נבדקים ע"י רשויות אכיפת החוק. זה עדיין לא הכל: לקראת ההתמודדות בקדימה פנינו אליך ואל שלושת המועמדים הנוספים (שאול מופז, אבי דיכטר ומאיר שטרית) וביקשנו מכם לחשוף את מקורות המימון שלכם. זכותו המלאה של הציבור לדעת זאת.
את היית הראשונה שהגבת. דיכטר הלך בעקבותייך. מופז ושטרית מתחמקים ונמנעים מלהגיב. לא קשה לנחש את הסיבה. אנחנו מרכזים כמה עובדות מאלפות ובימים הקרובים נביאן לידיעת הציבור הרחב.
ניצולי השואה
ציפי היקרה, קצת הפריע לי לקרוא במעריב של יום שישי האחרון שתא"ל (במיל.) משה שחורי, מנהל מטה הבחירות שלך, פועל ממשרדי הקרן לרווחת ניצולי השואה שבראשה הוא עומד ומשתמש באמצעים שהועמדו לרשותו לגיוס מתפקדים עבורך. מעשה זה לטעמי אינו כשר וגם מסריח.
ברשותך אעבור מעניין לעניין באותו עניין: חבל שבישיבת הממשלה האחרונה לא התייצבת לימינם של ניצולי השואה כאשר התברר כי בגלל העדר כיסוי תקציבי הממשלה לא תוכל לממש את התחייבותה לפצות לאלתר את ניצולי השואה.
נושא כאוב זה מטריד את מנוחתם של רבים וטובים שנחשפו אליו באחרונה בעקבות פרסום הממצאים החמורים של ועדת חקירה ממלכתית בראשותה של השופטת העליונה (בדימ.) דליה דורנר שעומדת לקבל על כך בעוד זמן קצר אות הוקרה מאומ"ץ.
ביום הבחירות לקדימה, ה-17 בספטמבר, ייסגר מעגל שנפתח לפני שלוש שנים כאשר הענקתי לך בטקס חגיגי שנערך בחודש ספטמבר 2005, בתקופה שבה כיהנת כשרת המשפטים, את אות המופת של תנועת אומ"ץ.
בנימוקי הבחירה נאמר, בין השאר: "ציפי לבני מקרינה אמינות רבה, עמדה מוסרית ויכולת שאינה מרובה במחוזותינו, עלה בידה למצוא את האיזונים הנכונים בין צדק ,משפט וערכים לבין הפוליטיקה בכלל והמפלגות השוחקות בפרט".
באותו מעמד צבעתי בדברי על בימת הנואמים בצבעים קודרים את הקפה המדאיג של השחיתות השלטונית בעידן של ראש הממשלה דאז אריאל שרון.
כאשר הסבתי לידך לאחר מכן אמרת לי כמעט בלחש: "הרווחנו זאת ביושר" ואני הפטרתי: "דווקא באי יושר".
בדברי התודה הפומביים שלך התחייבת להיאבק ללא פשרות בשחיתות ואני ברוב תמימותי הידועה האמנתי לרגע שבעיה חמורה זו תעמוד מכאן ואילך על סדר יומך, אבל עד מהרה הבנתי שיש נבחרי ציבור בצמרת המדינה שהשלטון משחית אותם ולעומתם יש כאלה שהוא משתיק אותם.
תראי איזו סמליות נוצרה: ביום שבו תתמודדי על ראשות קדימה ולמעשה על ראשות הממשלה, תערוך אומ"ץ את האירוע השנתי של חלוקת האות. מקבל אות המופת הוא לא אחר מאשר ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, לשעבר יועצו של מבקר המדינה למאבק בשחיתות, שזוקף לזכותו את הכנת התשתית לחקירות המשטרה שהביאו להדחתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט מתפקידו.
צביעות תקשורתית
אני נפעם ונרגש מהפרגון התקשורתי סביבך. בתוך עמי התקשורתי אני יושב ואין לי כמעט ספק שהתמיכה התקשורתית שאת זוכה לה שמשתקפת, בין השאר, בתוצאותיהם של סקרים מחמיאים, לא נולדה בגלל יושרך המוכח אלא בזכות דעותיך השמאלניות שתואמות את אלה של אנשי התקשורת הבכירים. אני רק מקווה שלא תסתחררי ותדבקי במחלה המידבקת של צביעות תקשורתית.
אני מייחס את המטריה התקשורתית לפעילותם הבלתי נלאית של חבורת האדלרים, ראובן אדלר ואיל ארד, שאין להם בעיות מצפוניות לחצות קווים פוליטיים ולשרת את כל האדונים, עפ"י האינטרסים האישיים והכלכליים שלהם.
בעבר הלא רחוק היה אדלר יועץ הסתרים של אריאל שרון אהוד אולמרט ואהוד ברק. זה האחרון עקץ אותך באחרונה וניסה לרמוז כי הוא מייחל לנו שנקלע חלילה למצב שבשעה 3 לפנות בוקר תצטרכי לקבל החלטה גורלית בעלת אופי ביטחוני. אני דווקא רגוע בתחום זה, בהנחה שבשלוש ודקה תצלצלי אל ברק ותיוועצי בו.
אגב, כשכינה אותך ברק "ציפורה", ציפיתי שתעמידי אותו במקום הנכון בקומה ה-23 של בתי אקירוב ותפני אליו כאל: "מר אהוד פריאל".
אני רוצה להאמין שאם וכאשר תהפכי ליו"ר קדימה לא תורי לפרוע לאדלר חוב בסך מיליוני שקלים שאדלר טוען כי מפלגתך חבה לו. היו"ר הפורש של המפלגה, אהוד אולמרט, בצעד נדיר של שמירת כספי המפלגה סירב לשלם לו את החוב שנוצר בתקופת קודמו אריאל שרון ולאדלר יש כנראה ציפיות מציפי.
שתיקה שלא במקומה
ציפי היקרה, אני מוכרח לומר לך כמה דברים שאולי לא ינעמו לך. עד כה לא קיימת את התחייבותך הפומבית להיאבק בשחיתות השלטונית. לא עשית זאת בשארית תקופת כהונתך כשרת המשפטים ולא בתפקידך הנוכחי כממלאת-מקום ראש הממשלה ושרת החוץ.
לא הייתה לך בעיה לפרוש מהליכוד וללכת אחרי שרון לקדימה למרות שידעת מראש כי שיקוליך הפוליטיים גוברים על העובדה שאת חוברת לראש ממשלה שעלול להשחית את המדינה בנורמות האישיות הפסולות שלו.
סכרת את פיך בתקופתו של שרון כאשר נחשפה פרשת האי היווני ששיקפה יותר מכל את דרכי התנהלותה של המשפחה המושחתת ששלטה במדינה. שיירת השחיתות של שרון עברה לידיך מבלי שהשמעת אפילו ציוץ. היה זה יותר מדי לצפות ממך לנביחה. על נשיכה אפשר היה רק לחלום.
הגדלת לעשות בתקופתו של ראש הממשלה הנוכחי אהוד אולמרט ששחיתותו האישית שלו עולה עשרת מונים על זו של שרון והוא שקוע עד צוואר בביצה עמוקה של שחיתות שהולכת ומעמיקה. כאשר שימשת בשנתיים ורבע האחרונות כממלאת מקומו, נחשפו בזו אחר זו עשרות פרשות שחיתות של אולמרט ונאמרו ע"י אנשי חוק ברמות הגבוהות ביותר דברים חמורים על כך שהשחיתות המפלצתית מהווה סכנה קיומית למדינה.
שילמת מס שפתיים נמוך לאזרחי המדינה שוחרי היושרה כאשר פלטת בקול ענות חלושה כמה מילים בלתי מחייבות על הצורך לכבד את שלטון החוק. דברים אלה היו לעג לרש.
גילית אטימות מול דברי הנבלה של אולמרט כשהשתלח בקולו באישים שעומדים בראש הגופים לאכיפת החוק במדינה, ביניהם היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה ופרקליט המדינה ופגע בחוקרי משטרה באנשי הפרקליטות ובעובדים הבכירים של משרד מבקר המדינה. זו לא הייתה למרבה הצער רק שתיקה של כבשה שפעיותיה נדמו אלא גם חירשות מדאיגה.
ההר הוליד עכברה
מלחמת לבנון השנייה שחקה במידה בלתי מבוטלת את עצמאותך. לא עלית על הבריקאדות ברוח השיר ששרו הוריך לוחמי אצ"ל, אלא זרמת עם שרי הממשלה הכנועים שהסכימו בדיעבד עם מהלכיהם של ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ שהיו אחראים באורח ישיר לשורה של כשלים ומחדלים.
אחרי המלחמה, כאשר ההורים השכולים וחיילי המילואים התאחדו למאבק משותף בדרישה להתפטרותו של אולמרט, העדפת לשמור על מרחק בטוח. לא נאבקת למען הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת ההתנהלות בחזית ובעורף בעת המלחמה האחרונה והשלמת עם מהלכו האופורטוניסטי של אולמרט שהתעקש למנות את חוקריו חברי ועדת וינוגרד.
דוח הביניים של הוועדה עורר הדים רחבים בציבור והתחדשו הקריאות להתפטרותו של אולמרט. נראה שהחושים שלך דחפו אותך לעשות בכל זאת מעשה. נדמה היה אז שהגיעה שעתך הגדולה. כינסת מסיבת עיתונאים חפוזה שבה קראת לאולמרט להתפטר לאלתר מתפקידו. בדברייך היה רמז אולטימטיבי. חשבנו לתומנו שאין זו סתם הפגנת שרירים רפויים ולצערנו טעינו.
כשאולמרט התעלם מקריאתך לא התפטרת בעצמך ובכך הוכחת שגם בכיסא שלך יש דבק. לא מימשת את איומך לגייס 10 חברי כנסת מסיעת קדימה ולהקים סיעה עצמאית שהייתה יכולה לקצר את תקופת שלטונו המסואבת של אולמרט וירדת למחתרת.
ההר הוליד עכברה. נדמה היה שנבהלת מעצמך... לא ברור אם היו אלה האולמרטים שפתחו במתקפה חזיתית נגדך וחשפו את תמיכתך העיוורת במהלכי המלחמה שהצליחו להפחיד אותך, או שחששת מפיטורייך ע"י ראש הממשלה.
היו כמה טיפשים אחרי מעשה שטענו כי לעזאזל העקרונות וטוב שהתקפלת אז ובכך סללת את הדרך למועמדותך לרשת את אולמרט בקדימה. לדידם, טוב להיאבק על הנהגת המפלגה מכיסא של שר בכיר מאשר של חבר כנסת שמשמיע קול זעקה מעל הדוכן.
ואמנם המטרות שלך החלו לקדש כמה אמצעים. למשל לא הייתה לך בעיה להתחבר פוליטית לקראת ההתמודדות עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי, שעומד לדין בימים אלה באשמת ביצוע עבירות פליליות בתחום המינויים הפוליטיים. ברשמית התומכים הבכירים שלך מצויים כמה אנשים שאפשר להציב סימני שאלה על מידת יושרם האישי.
חבל גם שהזדרזת להכריז כי שאם תבחרי לראשות הממשלה את עשויה להשאיר את שר המשפטים דניאל פרידמן בתפקידו. פרידמן ביצע בחודשים האחרונים שורה של שירותים משפטיים בזויים לראש הממשלה אהוד אולמרט ולמשנה חיים רמון. המהלכים האחרונים שלו לצמצם את זכות העמידה בפני בג"צ, לאפשר לכנסת להגדיל את סמכויות הכנסת מול בית המשפט העליון ולכווץ את היועץ המשפטי לממשלה הינם בלתי נסבלים. חבל שאת תדבקי בקרציות של פרידמן.
לסיום
בסוף השבוע פרסם העיתונאי בן כספית, עיתונאי הלשכה של אולמרט, כי הסופר האמריקני ג'רי קורסי, שחיסל בעבר את מועמדותו של ג'ון קרי, המועמד הדמוקרטי לנשיאות בארה"ב, באמצעות ספר שכתב אודותיו, כותב בימים אלה ספר אודותייך, במטרה לקעקע את מועמדותך.
כספית שואל שאלת תם - מעניין מי עומד מאחוריו. אני מוכן להתנדב ולהשיב לו: אהוד אולמרט. ואמנם חשוב שתדעי ותפנימי, שאולמרט הוא כיום חיה פצועה ונוקמת. אהוד ברק ספג באחרונה ממנו מכת אש קשה בגין פעילותו להדחתו. עכשיו הגיע תורך ואת על הכוונת שלו.
אם תזכי בהתמודדות הוא לא ייתן לך רגע של מנוחה ויעשה הכל כדי להכשילך. אל תבני על כך שהוא יצא לתקופת נבצרות ויאפשר לך לכהן כראש ממשלה (בפועל), כפי שהוא היה אחרי ששרון קרס. אני לא מאמין שהוא יזדרז להגיש את התפטרותו לנשיא שמעון פרס. הוא ואנשיו יעשו הכל כדי לטרפד את יכולתך להרכיב ממשלה ובמקביל להאריך את תקופת כהונתו.
זו תהיה שעת המבחן שלך. תצרכי להפגין מנהיגות, נחישות, כושר הכרעה ובעיקר יכולת הבקעה של המתחם המושחת של אולמרט. התחלת לעשות זאת בפרשת טלנסקי.
עיניהם של אזרחי המדינה נשואות אלייך. את חייבת להיות אמיצה. הגיע הזמן שיהיה לנו ראש ממשלה נקי כפיים שיבער את השחיתות השלטונית.
|
 |
 |
23/08/2008 - מזוז, אתה מחפף

מני שלום,
כדורי ההרגעה שנטלתי בימים האחרונים, אחרי ששמעתי על החלטתך לסגור את תיק החקירה בפרשת השוחד שקיבלה השרה רוחמה אברהם בלילא לחגיגות ה-60 מחברת "אגרקסקו", לא הצליחו לאזן אותי ואני שרוי בתחושה שאתה לא מצליח להתרומם.
קיים פער גדול בין הדברים חוצבי הלהבות שאתה אומר בהופעות פומביות שלך, שבהן אתה מתאר את השחיתות הציבורית כסכנה קיומית למדינה, לבין ההחלטות המשפטיות שלך בתיקים פליליים של אישי ציבור. למרות שהם שליחים לדבר עבירה הם אינם ניזוקים.
גם כאשר הפגנת שרירים בפרשת הנשיא לשעבר משה קצב, עדיין מרחפת על ראשך עננה ואיש אינו יודע עדיין כיצד תסתיים הפרשה ואיזה נזק מקצועי ותדמיתי היא תגרום לך.
החלטתך לרחם על רוחמה מעידה פעם נוספת שאתה ממשיך לבזבז את האשראי הבלתי מוגבל שהציבור העניק לך, אחרי שנקעה נפשו מהקפה המפלצתי של השחיתות השלטונית במדינה.
היה לי הכבוד המפוקפק לעסוק בפרשת השוחד הזו מראשיתה. המידע שהגיע לתנועת אומ"ץ על שיטות השיחוד של אישים פוליטיים ע"י חברת "אגרקסקו" היה מבחיל.
מנכ"ל החברה, שלמה תירוש, ניסה אומנם בשיחות עם נציגי אומ"ץ להרחיק מעל עצמו ביצוע עבירות פליליות, אבל השוחד היה כתוב על דפנות מטוסי החברה. זו הייתה הסיבה שהגשנו עתירה לבג"צ בדרישה שתירוש יועמד לדין אבל הוא נחלץ בעור שיניו.
התקווה שלנו הייתה שאתה תקבל את ההחלטה המתבקשת להגיש כתבי אישום נגד שני אישים פוליטיים משוחדים, חברי הכנסת אברהם אפללו ורוחמה אברהם בלילא, בגין קבלת שוחד והפרת אמונים, אבל במציאות הישראלית העקומה הם שודרגו והפכו לשרים.
תיקו של אפללו נסגר בנימוק שלא נמצאה תמורה שהוא העניק לחברה ששיחדה אותו. אבל המקרה של בלילא היה חמור במיוחד, מאחר שהיא העניקה תמורה נאה ל" אגרקסקו" באמצעות החלטת מחטף שהיא ביצעה בוועדת הכלכלה של הכנסת שדנה בענייני החברה מבלי שהייתה בכלל חברת הוועדה.
לאומ"ץ יש קשיים לעכל את החלטתך המוזרה אולי משום שאנחנו מתקשים לשכוח דברים שאמר בשעתו האקס שלה בראיון למקומון בראשון לציון: "אם הייתי פותח את הפה שלי 'רוחה' הייתה נכנסת לכלא". אבל הוא לא פצה את פיו.
הצרה היא שבמדינה יש היום הרבה יותר אזרחים ששרים בצוותא שירי מולדת מאשר אלה שמוכנים לזמר פזמונים פליליים במשטרה.
לסלוח לשמחון
מני היקר, אם אנחנו עוסקים בטיסות שוחד יש לי הצעה שבוודאי לא תסרב לה מאחר שהיא חופפת את ההתנהלות שלך. סגור את תיק החקירה של שר החקלאות שלום שמחון שנחשד אף הוא בעבירות דומות בעקבות טיסותיו וטיסות בני משפחתו במטוסיה של חברת ק.א.ל.
אומ"ץ קיבלה בשעתו מידע מוסמך בנושא זה, העבירה אותו לבדיקת מבקר המדינה והוא הגיש לך המלצה לערוך חקירה פלילית. החקירה הסתיימה מזמן וההכרעה מצויה על שולחנך.
למה שייגרם עינוי דין לשמחון השמח בגלל הסחבת הממושכת בעניינו? שמחון רוצה להיות שר האוצר בממשלה הבאה. חקירה משטרתית שלא הניבה כתב אישום רק תסייע לו כמו שאירע לאפללו בלילא. למה שתפריע לשמחון להיכנס לנעליו הפליליות גדולות של הירשזון?
העובדה ששמחון בז מאז ומתמיד לכללי המינהל התקין וטוהר המידות בתפקידיו הציבוריים לא צריכה להפריע לו להתקדם בקריירה הפוליטית שלו.
מי יודע, אולי גם הוא קורץ מחומרים של ראשי ממשלות בדומה לעשרות שרים וחברי כנסת הרואים את עצמם כראויים. למען האמת, כל הטיסות הללו במטוסי מטען חקלאיים מחווירות לעומת טיסותיו הפליליות של ראש הממשלה אהוד אולמרט במחלקות ראשונות של מטוסים במימון כפול של המדינה ושל כמה גופים וולנטאריים שנעשה באמצעות משרד הנסיעות "ראשונטורס".
אומ"ץ פנתה באחרונה לגופים אלה בבקשה שיפנו אל אולמרט בדרישה שיחזיר את הכספים שקיבל שלא כדין. התשובות שקיבלנו מהם היו מגמגמות ומתחמקות, כאילו אולמרט לא הוציא מהם במרמה כספי תרומות שנועדו לאוכלוסיות פגועות ונצרכות.
אני שואל את עצמי, האם קיים עדיין פחד מאולמרט גם אחרי שהודיע על כוונת התפטרותו? אני משיב לעצמי שכנראה קיים חשש מנקמתו של אולמרט שנוהג כיום כחיה פצועה.
עדות מוחשית לכך היא ידו הארוכה והנוקמת של אולמרט שמנסה להטביע בימים אלה יחד אתו את שר הביטחון אהוד ברק בביצה מצחינה של השחיתות שהוא בעצמו מתבוסס בה לאורך כל חייו הציבוריים.
מכתבי הקודם אליך, שהוכתר במילים: "מזוז אל תפחד מאולמרט", נכתב לפני כשנה, כאשר ראש הממשלה היה בשיא פריחתו המושחתת והטיל את חיתתו על גופי אכיפת החוק, במטרה אולי שיהפכו לגביו לגופי עקיפת החוק על כל המשתמע מכך.
לא במקרה פניתי אליך אז בדרך ישירה וגלויה בניסיון לעודד אותך ולהעניק לך רוח גבית וגשם ברכה של אומ"ץ. הייתה לי תחושה שאתה חושש להתעמת עם אולמרט ואפילו פוחד ממנו. ונדמה לי שלא טעיתי.
רשמתי לפני אז בצער כמה החלטות שלך בעניינו של אולמרט, שכמה מהן היו תמוהות בלשון המעטה ואחרות נותרו שנויות במחלוקת. בשתי הקטגוריות לא יצאת אמיץ.
המעידה הראשונה
המעידה הראשונה שלך הייתה החלטתך לסגור את תיק החקירה נגד אולמרט בפרשת מעורבותו באי היווני שבה הייתה מעורבת שולה זקן מזכירתו השתקנית שלך אולמרט.
בפרשה זו קיבל אולמרט שוחד מאיש העסקים דוד אפל בצורת תרומות למטה הבחירות שלו בהתמודדות לראשות הליכוד מול אריאל שרון וסיוע פוליטי אחר תמורת חלקו בקידום פרויקט האי היווני שאפל ביקש לממשו בסיועם הפעיל של אישים רמי דרג.
כאשר סגרת את התיק כיהן עדיין אולמרט כממלא מקומו של ראש ממשלה אריאל שרון, שגם תיקו ותיק בניו בפרשה זו נסגר בנסיבות מוזרות עוד לפני שהחלה הטרגדיה של שרון.
סגירת תיקו של אולמרט סללה לו למעשה את הדרך להגיע לראש הפירמידה להתחיל להשתלח ולהפחיד בעלי תפקידים בעלי מפתח בתחום אכיפת החוק כדי שלא יבצעו את מלאכתם נאמנה ולא יעסקו בפרשות השחיתות שהוא גרר אחריו.
לאורך תקופת כהונתו של אולמרט כראש ממשלה הגישה לך אומ"ץ לא פחות מ-8 תלונות נגד אולמרט, בדרישה שתורה על חקירה פלילית בעבירות שביצע בתפקידיו הציבוריים הקודמים ובתפקידו כראש הממשלה.
עבירות אלה נגעו לקבלת שוחד, גניבה, מרמה, הפרת אמונים, שיבוש הליכי חקירה ואיומים על עובד ציבור. לצערי הרב, דחית את התלונות שלנו נגד אולמרט בזו אחר זו בנימוקים שונים ומשונים. יתכן שסברת שאנחנו מגזימים בתלונות ולא רצית להפנים שמדובר באיש הפוליטי המושחת ביותר בתולדות המדינה.
כעסת עלינו גם כאשר תבענו ממך שתמדר את המשנה שלך, עורכת הדין דודיה לחמן מסר, על-מנת שלא תהיה לה נגישות לתיקיו של ראש הממשלה בגלל מעורבותו הפעילה של בעלה, עורך הדין אוריאל מסר, שאמור לשמש עד תביעה נגד אולמרט.
רק אחר כך התברר שצדקנו. מסר האישה פרשה מתפקידה ומסר הבעל דחה את בקשת המשטרה להתעמת עם אולמרט והודה שהוא פוחד ממנו. גם הוא ברשימת הפחדנים.
בהזדמנות מסוימת התבטאת אומנם שהכמות החשדות נגד אולמרט יוצרת את ה"איכות", אבל לא הוכחת נחישות וזריזות פעולה. העובדה שכמה מתיקי החקירה הכבדים נגד ראש הממשלה, שצמחו במשרד מבקר המדינה ונחקרים בימים אלה ע"י המשטרה עפ"י הנחייתך, היו מונחים במשרדי הפרקליטות ובלשכתך זמן רב מדי זועקת בעד עצמה.
יש כאלה שטוענים כי קרה לנו נס מאז שמשה לדור נתמנה כפרקליט המדינה והוכיח שהוא אינו עושה חשבון לאיש, גם לא לאולמרט. ואולי הוא הקרין לך מאומץ לבו. ובלשון מחורזת ניתן לומר שתיקי אולמרט שנחסמו ע"י מזוז החלו לזוז ובעקבות זאת צצו הפרשות החדשות של טלנסקיוראשונטורס.
החשש שלך שבעקבות החקירות בפרשות התלויות ועומדות לא יהיה מנוס מהגשת כתב אישום נגד אולמרט וכך עלול להיגרם נזק מדיני למדינה הנתונה בבעיות ביטחוניות חמורות, לא הוכיח את עצמו. אולמרט הגיש לך לפני זמן מה את ראשו, אחרי שהבין שהחבל הפלילי נכרך סביב צווארו.
בג"צ דחה אומנם את עתירתו של עמיתי יואב יצחק להכריז על נבצרות של אולמרט ונראה כי יחלוף עוד זמן עד שראש ממשלה אחר ישב על כסאו.
אל תיפול במלכודת של אולמרט. הוא מצפה שאחרי שהודיע בפומבי כי הוא עומד לפרוש מתפקידו, תניח לו ולא תגיש נגדו כתב אישום. אני רוצה לקוות שלא תירתע ברגע האחרון.
אולמרט חייב לתת את הדין על מעשי השחיתות הנפשעים שלו שיטביעו את חותמם על המדינה עוד שנים רבות. אתה חייב לעשות זאת למען ישמעו ויראו.
חגיגות התזמורת
השבוע הגישה לך אומ"ץ תלונה נוספת שניתן להתייחס אליה כספיח נוסף של פרשות אולמרט. ביקשנו לבדוק חשד לניגוד אינטרסים בין פעילותו של עורך הדין יחזקאל ביניש, בעלה של דורית ביניש נשיאת בית המשפט העליון, כיו"ר התזמורת הסימפונית הירושלמית לבין פעילותו כאחד מחברי הנהלת הקרן לירושלים בתקופה שאולמרט עמד בראשה. הבעיה התעוררה אחרי שהתברר שהתזמורת לוותה בשעתו סכום כסף גדול מהקרן. מעניין כיצד תטפל בתלונה זו.
בשעתו התלוננו בפניך על עבירות מס שביצעה לכאורה התזמורת בניצוחו של ביניש וציפינו שתורה להעמידו לדין אבל אתה התחמקת.
רציתי שתדע שבספרי החדש "זעקי אם ארץ מושחתת" אני מגלה, בין השאר, שדורית ביניש, בתקופה שבה כינה כפרקליטת המדינה, חששה להגיש כתבי אישום נגד אולמרט בשתי פרשות שחיתות שבהן היה מעורב. מעניין לדעת, האם גם היא נמנית עם אלה שחששו בעבר מאולמרט?
לסיום: לתומך חשבת אולי שאם שר המשפטים לשעבר חיים רמון, בן בריתו הקרוב של אולמרט, יפנה את מקומו בעקבות עבירת ההטרדה מינית שביצע, ירווח לך. אבל למגינת לבך קיבלת במקומו שר משפטים שהוא עוף מוזר שמטריד את המערכת המשפטית ומתנכל לך אישית בניסיונותיו הלא מוצלחים לגונן על ראש הממשלה.
בין השאר הוא הציע להפריד בין שני תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, תפקיד היעוץ ותפקיד התובע הכללי במדינה. למרות שלא מדובר על הפרדה בתקופתך, נזעקת להגן על תפקיד היועץ וטענת בין השאר שע"י כך יגרם נזק ליועץ.
במחשבה ראשונה, אני סבור שדווקא ביוזמה זו של פרידמן כדאי לתמוך. נוכח המציאות העגומה שקיימת במדינה, שבה מעורבים שרים ואישים פוליטיים בכירים בפרשות שחיתות חדשות שצריכות להגיע להכרעתו של היועץ, אולי מוטב שהוא יהיה עצמאי בפעולתו ומשוחרר מהצורך להסב בישיבות ממשלה בחברת נחקריו ולעמוד בקשרים יומיים עם חלקם בענייני משרדיהם.
למדינה שרבים מקברניטיה מושחתים דרוש תובע כללי עצמאי, בלתי תלוי, אמיץ ובעל יכולת הכרעה. מזוז, האם אתה כזה?
|
 |
 |
02/08/2008 - ברוך שפטרנו

אהוד שלום,
מחוגיו של שעון הבוץ האישי שלך עושים את הסיבובים האחרונים שלהם. כל הסימנים מעידים על כך שבראשית השנה האזרחית החדשה תקיא אותך הארץ שאתה זיהמת את אווירה ושחקת את טוהר המידות והמינהל התקין שלה.
פרשנים שונים הבהירו בימים האחרונים שהשמחה על פרישתך עדיין מוקדמת. אתה מסוגל ליזום כל מיני מהלכים קיצוניים וליצור אנדרלמוסיה שתכניס את המערכת הפוליטית לתזזית וע"י כך תוארך תקופת כהונתך למחצית השנה הבאה אם לא יותר.
אבל אני סבור שכלו כל הקיצין. בהדרגה תהפוך בשבועות הקרובים לטווס צולע שנוצותיו ימרטו בזה אחר זה, אתה תיוותר עירום ועריה.
אפילו חברך הטוב, המשנה לראש הממשלה חיים רמון, מורשע בעבירת מין שחזר לממשלה אחרי תקופת חימום שבמהלכה הוכיח את כישוריו בנשיקות צרפתיות שהביאו לשיפור היחסים האינטימיים בין ישראל וצרפת, לא יוכל להושיע אותך בתעלוליו הפוליטיים המוכרים.
בשעתו רקם רמון "תרגיל מסריח" כושל יחד עם שני שותפים למזימה שמעון פרס ואריה דרעי במטרה להדיח את ראש הממשלה יצחק שמיר מתפקידו.
אין לי ספק שכל הניסיונות הנואלים הנוכחיים של רמון להאריך את תקופת כהונתך לא יצלחו. במו אזני שמעתי כיצד רמון מתדרך במקום פומבי את יאיר לפיד, ממשיך דרכו של אביו טומי, חסידך המנוח, ומסביר לו שהוא הנחה אותך לנקוט בכמה מהלכי הישרדות.
רמון טען שחזר לממשלה בזכותך. אולי הוא יסיים את הקריירה הפוליטית שלו בגללך, עוד לפני שמבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדרשטראוס יסיים את בדיקתו בנושא האזנות הסתר.
אנחנו צופים בימים אלה במערכה האחרונה של מחזה תעתועים שכתב שר ההיסטוריה, שהציב אותך לתקופה קצובה בראש הפירמידה כדי שתמאיס על אזרחי המדינה המתעבים אותך את השחיתות השלטונית המפלצתית ותסלול את הדרך לפוליטיקה נקייה.
לא במקרה הוטל דווקא עליך לבצע את התפקיד בעת הזו. נהוג לומר ששלטון ממלכתי ומוניציפאלי משחית בדרך כלל מנהיגים ונבחרי ציבור רמי דרג.
אותך השלטון לא היה צריך להשחית. אתה באת לשלטון עם הכשרה אישית יסודית ממושכת ומיומנת בתחום השחיתות האישית. אתה השחתת את השלטון, רמסת את מערכת אכיפת החוק ופגעת בחלקות הטובות שנותרו במדינה.
התרומה החיובית הגדולה ביותר שלך לחיים הציבוריים במדינה באה לידי ביטוי בסקרי סוף השבוע שהעידו לצערי באיחור על התעוררותם של אזרחי המדינה ועל רצונם של 54 אחוז מאזרחי המדינה לראות בשלטון פוליטיקאים ישרים בלבד.
ערב הבחירות האחרונות, כאשר כיהנת עדיין כראש ממשלה (בפועל), עמדה השחיתות באחד המקומות האחרונים בשיקולי הבחירה. רבים טענו אז שאי אפשר להגיע לצמרת המדינה אם אינך מושחת. מתברר שאז עדיין לא הכירו אותך אזרחי המדינה. הבטחת להם שאתה עובד למענם ימים ולילות בעוד שפועל עבדת כמעט על כולם.
הקוזק הגוזל
עלי לא הצלחת לעבוד מעולם. לאורך השנים טענת שאני רודף אותך, איימת עלי וניסית לגרום ללא הצלחה לפגוע בפרנסתי באמצעות פיטורי מידיעות אחרונות ולקטוע את פעילותי הציבורית ע"י סילוקי מראשות האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל.
לא הבנת שהדבר היחיד שהניע אותי היה הרצון הכן לבלום אותך כדי שלא תהרוס את המדינה ותגרום לה נזקים בלתי הפיכים. אתה היית ונשארת הקוזק הגוזל. מעולם לא שכחתי זאת.
בעיתוי מדהים נזדמן לי להשתתף ביום רביעי האחרון, כמחצית השעה לפני שהופעת בנאום הפרידה הפתאטי שלך מול פני האומה, בתוכנית "שעה של חברה", ברשת ב' של קול ישראל שבה שודר נאומך. מיקי מירו, עורך התוכנית, עיתונאי ישר וחרוץ בעל רגישות לאוכלוסיות פגועות ודחויות, זימן כמה הורים שכולים ממלחמת לבנון השנייה בהם דוד איינהורן ואילן מורנו, לשתף את הציבור בכאבם ועלבונם במלאות שנתיים למלחמה הארורה שאתה נושא באחריות עליונה לכשליה ולמחדליה.
בפתח התוכנית העניק לי מירו זכות לגלות עובדה מאלפת: בספרי החדש, "זעקי ארץ מושחתת", שצילומך הגרוטסקי מפאר את שערו, מתפרסם כי בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, בשבת שבה נפלו חיילים רבים, אתה אירחת במעונך בירושלים את איל ההון הזר לואי פרנק שלמענו ניסית להטות את המכרז למכירת בנק לאומי ואת איש העסקים הישראלי אלפרד אקירוב שהעניק לך הלוואות כספיות נדיבות ורכש את ציוריה של רעייתך עליזה במחירים מופקעים.
להזכירך, מירו היה אחד מעיתונאי רשות השידור שמעמדם המקצועי נפגע עפ"י הנחיית מזכיר הממשלה עובד יחזקאל, אחד מנושאי כליך המצחינים, רק משום שחבר לכוחות האור שעמדו על משמר הדמוקרטיה וטוהר המידות במדינה.
האם היה זה מקרי שבנאום שלך לאומה, שבו הצבעת על הישגיך שרובם היו מדומים, הפגנת צביעות והתחסדות ונמנעת במתכוון מלהזכיר את המלחמה ברשימת חטאיך האנמית שכללה, לדבריך, רק "כמה טעויות"? ולא ביקשת סליחה ומחילה מעשרות ההורים השכולים וממאות הנכים והפגועים למיניהם?
לעומת זאת הייתה לי קורת רוח לקרוא למחרת נאומך מודעת ענק שפרסמו המילואימניקים בכלי התקשורת תחת הכותרת "בשעה טובה" ובה הביעו את שמחתם על פרישתך המאוחרת אף כי לא לקחת אחריות. תנועת אומ"ץ הופיעה במודעה ברשימת הגופים שתמכו במאבקם לסילוקך.
נאומך הוכיח שגם בימים הקשים שעוברים עליך נותרת אדם חסר מצפון, יהיר, שחצן, בעל ביטחון עצמי מופרז. הרגישות שלך שבה מתפארים מקורביך הינה מכוונת, סינטטית וחולפת.
לא התרגשתי מהדמעות שלך כאשר חזרת ואמרת שצדקתך תצא לחושך וכאשר יתבררו העובדות לאשורן יבושו כל דורשי רעתך, אלה ששפטו אותך לטענתך על לא עוול בכפך ואתה כינית: "רודפי צדק מטעם עצמם".
מאחר שאני כולל את עצמי בצניעות בקטגוריה זו אני מבטיח לך שיום כזה לעולם לא יבוא. ואם חלילה יתברר שטעיתי ואתה צדיק הדור אבלע לא רק את כובעי אלא גם את זוג נעלי הבית שלי. היטב חרה לך בדבריך על הפגיעה בבני משפחתך, רעייתך עליזה וילדיך, וכבר אמרת מזמן שלא תסלח לאלה שעושים זאת. מעניין לדעת האם הם ביקשו אי פעם לדעת את המקורות הבלתי נדלים של ההתעשרות שלך ואת גלגולי הכספים הבלתי פוסקים?
עליזה לא שאלה אותך מעולם מאין יש לך מיליוני דולרים לרכישת בתי פאר ומוצרי מותרות? היא לא שאלה אותך מאלו מקורות אתה מממן את האירוח במלונות הפאר, את הטיסות במחלקה הראשונה? היא לא ידעה על "תפירת גסה של שליחות ממלכתית כביכול כדי שהמדינה תממן נסיעה משפחתית פרטית במחלקה הראשונה לבר מצווה של הנכד בניו-יורק?
ילדיך לא טסו עשרות פעמים לחו"ל באמצעות "ראשונטורס" בכספי תרומות של יד ושם, אקים, עלה, האגודה למען החייל וארגוני צדקה למיניהם?
הייתי סקרן להיווכח אם בסיום דבריך תחזור על האמירה הנוקבת בנאומך הקודם לאומה: "מעולם לא לקחתי אגורה לכיסי". לא היה טעם בכך. בחושיך המחודדים אתה מעריך שכולם כבר יודעים שלא היה צורך להטמין שוחד ושלמונים בכיס חליפתך ההדורה. הכספים זרמו לכספות גלויות וסמויות שלך ושל מקורביך, הוטמנו במשרדי נסיעות, שימשו לרכישת נדל"ן וגולגלו למקומות מסתור.
פצועים מדממים בשטח
ברשותך אהוד, עוד ספיח קטן: בנאומך אמרת שיש לך תשובות לכל השאלות שקשורות בחשדות שהועלו נגדך. אני בכלל לא משוכנע בכך.
מי שקרא באחרונה בכלי התקשורת על מהלך החקירות שלך ע"י חוקרי המשטרה התרשם לשלילה מההתחמקויות הוירטואוזיות שלך. למעשה שמרת על זכות השתיקה בלי ששתקת ולעומת זאת הטלת את האחריות על ביצוע העבירות הפליליות שמיוחסות לך על פרקליטך לשעבר וחברך לשעבר עורך הדין אורי מסר ומזכירתך הנאמנה והשתקנית שולה זקן.
שניהם תמימים ולא מבינים שאתה לעולם לא לוקח אחריות ומטיל על אחרים את האחריות על מעשיך, ומה שחמור יותר אין לך בעיה להותיר פצועים מדממים בשטח. הם ילמדו זאת על בשרם הצרוב ואולי יום אחד יפסיקו לשתוק.
אני בספק אם בחקירתך אתמול סיפקת לצוות החוקרים תשובות על כל השאלות שנשאלת. מעניין אם נשאלת גם על נסיעות של מקורבים אחרים שלך בנוסף לבני משפחתך באמצעות חברת "ראשונטורס" מכספי חלכאים ונדכאים שהיו חבויים בחשבונך הסודי.
בשנתיים האומללות שבדברי ימי המדינה שבהן כיהנת כראש הממשלה פרסמתי באתר Nfc שורה ארוכה של מכתבים פומביים אליך שבאמצעותם חשפתי אותך כעבריין סדרתי, אדם נקלה ונכלולי ששדד את כספי הקופה הציבורית, שהפך את תפקידו הציבוריים קרדום להתעשרות.
ספגתי לא מעט קיתונות של שופכין מידי חסידיך השוטים ודברי עלבון מלהקת העיתונאים הלקקנים והמתרפסים שגוננה עליך. היו גם אזרחים תמימים, בהם חברים אישיים, שניסו להסביר לי שאין זה יאה למתוח ביקורת חריפה כל כך על ראש ממשלה מכהן הנושא בתפקיד ממלכתי רם דרג.
אבל אני לא הרפיתי לא ממך ולא מרעייתך עליזה שהינה שותפה מלאה בשתיקה ולפעמים בהנאה לפשעיך ולמעלליך. ידעתי שמישהו חייב לעשות את העבודה ולבצע מלאכת קודש של חשיפת דמותך האמיתית באורח שיטתי ויסודי, בנחישות ובהתמדה, על-מנת לקצר ככל שניתן את תקופת שלטונך המסואבת לטובת העם והמדינה.
ידעתי היטב ששיטות ה"פגע וברח" שנקטו פה שם כמה עיתונאים, חוקרים ופרשנים מגמגמים אינן יעילות לגבי אדם חסר ערכים ומוסר מסוגך שהמטרה לשרוד בתפקיד מקדשת אצלו את כל האמצעים הפסולים והנלוזים ביותר.
לשם כך היה צורך לנהל מאבק ממושך בלתי מתפשר ולא להיכנע לאכזבות ותסכולים בגלל סירובו של היועץ המשפטי לממשלה להורות על חקירות משטרה בתלונות על עבירות שביצעת, על סחבת בחקירות המשטרה בתיקים פתוחים ועל ההגנה ההיקפית שהעניקה לך התקשורת הקנויה והכנועה.
היו לי בני ברית ספורים בתחום זה: ראשי תנועת אומ"ץ, העיתונאי והחבר יואב יצחק עורך Nfc, בכירי משרד מבקר המדינה וגורמים נוספים שעמם חלקתי מידע כמוס על מעלליך שזרם אלי ממקורות שונים בארץ ובחו"ל.
הייתי מודע לכך שקשה מאוד לסלק אותך מכיסאך בגלל התמיכה הגורפת שהייתה לך בממשלה שהפכה למנזר של שתקנים ומרבית חברי הכנסת שדבקו בכיסאותיהם.
אני מכיר היטב את תכונותיך שאפשרו לך, לתמרן, לשטות, להרקיד ולסובב סביב אצבעותיך את האישים הפוליטיים המרכזיים במדינה. אתה פוליטיקאי מיומן, מתוחכם, ערמומי, חמקן, שקרן, תחמן, מניפולאטור ושחקן שמתחזה לאוהב אנשים. למעשה שיטת ברובם כאשר נתת לכל אחד מהם בנפרד את ההרגשה שהוא כביכול חבר אישי שלך, אתה מעריך את חכמתו, נועץ בו ומשתף אותו בסודותיך.
למעשה הם יצאו ממך מסופקים בלי שבידיהם תהיה בכלל תאווה. מצאת דרכים מפוקפקות גם כדי לקנות את קבלני הקולות של קדימה ולזכות בתמיכת ה"שטח"? התקנון של מפלגתך שחובר בידי קודמך אריאל שרון במטרה להבטיח לו שלטון נצחי התאים לך מאוד.
כדי להתגבר על מערך ההגנה המבוצר שלך היה צורך לנקוט בצעדים נוספים במטרה לעורר את דעת קהל, כדי שהלחץ לסילוקך יבוא מקרב אזרחי המדינה .
ספרי "זעקי ארץ מושחתת" שאתה מככב לאורכו ולרוחבו, שחושף דף אחר דף כיצד הפכת למיליונר כבד על חשבון הקופה הציבורית, תרם לא מעט בתחום זה.
למרות שהספר הוחרם ע"י התקשורת הכתובה העוינת, מאחר שלא חסכתי את שבטי ממנה, הוא זוכה לתהודה רבה. את כל ההכנסות ממכירתו תרמתי לתנועת אומ"ץ. אין לי רצון להתפרנס מהשחיתות האישית שלך.
בעשרות הרצאות שנשאתי בשבועות האחרונים ברחבי הארץ שבהן חשפתי בפני אלפי אזרחים את פרצופך האמיתי נתקלתי באמפטיה וברצון לפעול ולשנות את פני הדברים. הם רוצים שבראש המדינה יעמוד ראש ממשלה נקי כפים וישר שיעשה למענם ולא למען ביתו
המהפכה להדחתך החלה מלמטה ובגלל התנשאותך והעדר מגעיך עם העם לא הבנת זאת. היוצרות התהפכו, אתה משלם עכשיו את המחיר. אתה היית רגיל שישלמו לך.
בימים האחרונים ניסו כמה משרידי חבריך וחסידיך השוטים בתקשורת לנהל מלחמת מאסף למענך.יצחק לבני, לשעבר מנכ"ל רשות השידור, שנוהג להיספח לחופשות שלך, הפליג על ההגינות שלך. אמנון דנקנר, לשעבר עורך מעריב, בעל תעודת הסמכה של צביעות שניהל בעבר מסע נגד השחיתות תחת הכותרת "איפה הבושה", החל לקונן על לכתך וקובי אריאלי, עיתונאי סייען ברמה של קוני למל, החל לקטר על החקירות החדשות שמצפות לראשי המדינה שיישארו בתפקידם.
להשלים את המלאכה
מן הראוי שתדע כי סילוקך מתפקידך אינו סוף פסוק. אתה עומד כיום בראש משמלת זדון. למעלה ממחצית שריה לוקים בשחיתות אישית. כדי להשלים את המלאכה יהיה צורך להמשיך במאבק נגד שרים, חברי כנסת, ראשי ערים, אישי ציבור וחברי כנסת רודפי שוחד ומקבלי שלמונים. מרביתם מתועדים ומסומנים.
לסיום הכנתי לך הפתעה גדולה: ב-17 בספטמבר ש.ז. היום שבו תיערך ההתמודדות בקדימה לבחירת היו"ר החדש של המפלגה ומועמדה לכהן כראש הממשלה הבא, מקיימת תנועת אומ"ץ במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב את האירוע השנתי החגיגי של חלוקת אות אומ"ץ. לאישים, ארגונים ואנשי תקשורת שפעלו למען מינהל תקין וטוהר מידות.
כמה סמלי הדבר הוא שאות המופת יוענק באותו מעמד ליועץ מבקר המדינה למלחמה בשחיתות, ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, האיש שאתה חיפשת את ראשו ולפני שפרש ביזמתו תרם תרומה מכרעת לפתיחתן של שתי החקירות האחרונות שהכריעו אותך.
את הנאום המרכזי ישא מבקר המדינה השופט (בדימ.) מיכה לינדרשטראוס שאתה פעלת לקצץ את סמכויותיו ולכווץ את פעילותו והוא עמד מולך זקוף קומה.
שניהם פעלו ללא לאות כדי לחשוף את העבריינות הפלילית שהייתה לאורך השנים חלק בלתי נפרד מאורחות חייך המעוותים והגיעה לשיאה בשחיתות השלטונית המפלצתית שלך. הם סומנו על ידך וניסית לפגוע בהם בכל דרך.
חבל שממלאת מקומך, שרת החוץ ציפי לבני, שקיבלה לפני שלוש שנים את אות אומ"ץ והייתה אמורה להשתתף בטקס תעדר בגלל ההתמודדות שלה באותו יום. קיבלנו את הסברה בהבנה. אהוד, כך חולפת תהילת העולם הזמנית והקצרה שלך. אתה יורד מהבמה מבויש, מבוזה, מוכה, מושפל. במו ידיך הלא נקיות הבאת זאת על עצמך.
|
 |
 |
26/07/2008 - מופז, היזהר מאולמרט

שאול שלום,
למען השקיפות אקדים ואומר שמעולם לא פגשתי אותך בארבע עיניים, לא כתבתי לך מכתבים אישיים, לא חשפתי אודותיך "פרשות" של שחיתות אישית ולא חלמתי עליך בלילות.
לזכותך אני יכול לציין כי מעולם לא נחקרת במשטרה ולא הועלו לגביך חשדות לביצוע עבירות פליליות כאלה או אחרות. עם רקורד אישי כזה, להיות חבר בממשלתו של אהוד אולמרט שבה למעלה ממחצית השרים הם מושחתים עם קבלות, פורעי חוק סדרתיים, מתעשרים על חשבון הקופה הציבורית וחשודים על תנאי זה, ללא ספק, זהו ערך מוסף בכרטיס הביקור שלך.
עם זאת עקבתי די מקרוב אחרי הקריירה הפוליטית שלך בתשע השנים האחרונות וזיהיתי בך תכונות של צלופח מהסוג המצוי, אישיות מזוגזגת ואופורטוניזם ברמה מדאיגה.
ההתעניינות האישית לוחצת שלי בך בימים אלה נובעת מכך שאתה רץ כבר במסלול המרוץ הפנימי בקדימה לראשות התנועה. הזוכה במרוץ עשוי להיבחר בקונסטלציה מסוימת לראשות הממשלה.
בשלב זה אין לך אומנם התחייבות בלתי חוזרת של האסטרולוגית שלך מרים בנימיני. במציאות הקיימת כיום במדינה חלק מהאישים הפוליטיים הולכים לקבל חיזוקים מבני אנוש רוחניים הרבנים "רנטגן" פינטו ובצרי וחלק שמים את יהבם על כוכבי המרום.
אני חייב להקדים ולומר לך בגלוי שלא התרשמתי שאתה קורצת בתכונות שמעניקות לך את היכולת להיות ראש ממשלה שיביא לנו בשורה.
בתקופה הרת גורל זו יכולת לבצע מניפולציות פוליטיות אינה מהווה ערובה לכושר הנהגה לבצע צעדים מדיניים מרחיקי לכת, לחתימת הסכמי שלום, לאיחוי הקרעים הקשים בחברה הישראלית ולהבראת המשק.
אתה לא יכול גם לשמש דוגמא אישית ומנוף ביצועי לביעור השחיתות המפלצתית במדינה ולחיזוק מערכת אכיפת החוק. מעולם לא עלית על הבמות והשמעת דברים כדורבנות בגנות השחיתות הציבורית שכנראה לא מעיקה עליך ולא מדירה שינה מעיניך. במיומנות של שר התחבורה אתה מעדיף לעקוף אותה במהירות למרות הפס האדום והדרך המשובשת.
נמנעת באדיקות רבה מלהוקיע ברבים את אריאל שרון ואהוד אולמרט, שני האישים שאחראים לשחיתות הציבורית יותר מכול, בהתנהלותם האישית הקלוקלת. אולי משום שהם קידמו את הקריירה הפוליטית שלך.
לא צייצת אפילו לנוכח הפגיעות החוזרות ונשנות בבית המשפט העליון, במבקר המדינה, ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליט המדינה. זו כנראה נורמה שמקובלת עליך.
יועץ סתרים
אחרי כל זאת מדוע שאנחנו נבקר אותך על כך שקיבלת את הנחייתו של המזניק אותך במרוץ לראשות קדימה, אתור פינקלשטיין, יועץ סתרים פוליטי מיומן, שלא לעסוק במרוץ שלך בנושאים באנאליים ותפלים מסוגם של טוהר מידות.
פינלשטיין אסר עליך להצטייר חלילה כ"מר קלין" תואר השמור לציפי לבני, אלא דווקא כמר ביטחון. אבל מה לעשות שגם שלוחות מרכזיות של מערכת הביטחון נגועות כיום בשחיתות.
לצערי אני מבין שלא הייתה לך באחרונה בעיה מוסרית אישית להיצמד אל אולמרט ולהתחבר אליו, בהנחה שתמיכתו ותמיכת קהל חסידיו בקדימה יעניקו לך מקדמה חשובה במרוץ, שתאפשר לך להקדים את המתחרה הראשית שלך שרת החוץ ציפי לבני.
אין לי מושג אם אולמרט מעריך אותך או לא. דברי הנאצה מפיו הגדול והמלוכלך כלפי ציפי לבני יכולים רק להחמיא לה. ידוע לי היטב שאנשיך הקרובים מטפטפים לאנשי התקשורת "קטעי מידע" שליליים על ציפי לבני כדי לשחוק את תדמיתה, אבל נראה לי שהם מחטיאים את המטרה.
במסגרת המרוץ הצבוע שלך היה זה מחזה מרנין לצפות במהדורת החדשות של ליל שבת, כיצד לבני ואתה ניצבים על במה אחת ומזמרים שירי מולדת. היא הביאה כתגבורת את בעלה, חבל ששכחת בבית את רעייתך. אולי הייתם שרים בצוותא בדואט כפול את שיר הרעות ואולי אולמרט היה מוחה לכם כפיים.
חיבוק דוב
שאול היקר, יש כאלה שמכנים את היחס שמעניק לך בימים אלה אולמרט כחיבוק של דוב שקשה להיחלץ ממנו ונזקו עולה על תועלתו.
אתה מכיר בוודאי את משמעות האמרה: "אדם לאדם זאב". לא פעם היית כזה. כמו למשל כאשר התמודדת מול מתן וילנאי על תפקיד הרמטכ"ל ובעטת בו. מזלך הוא שהוא תן. הפעם יש לך עניין עם זאב גזעי. אני סבור שאולמרט מחבק אותך בימים אלו חיבוק של זאב מדמם שפגיעתו עלולה להיות קטלנית.
כדאי שתפנים: כאשר שועט עדר של זאבים קדימה, הם רצים אחרי מנהיגם הזאב לאן שיוליך אותם. אם הוא נפצע, למשל, ע"י צייד ולא מסוגל להנהיג אותם, הם עטים עליו וטורפים אותו. אבל אם פגיעתו אינה קטלנית הוא עדיין מסוגל להגן על עצמו.
אני מכיר את אולמרט היטב. הוא לא יתפטר ולא יפרוש מראשות הממשלה וימשיך לנהל קרבות ומסע של השמצות נגד ציפי לבני, בנימין נתניהו, אהוד ברק, מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, ופרקליט המדינה והמשטרה, בסיועם של כמה זאבים נאמנים לו, בעיקר חיים רמון ופרופ' דניאל פרידמן.
אם תזכה במרוץ לראשות קדימה אתה עלול להיות בידיו חומר בידי היוצר. בן ערובה. קלף מיקוח לא מנצח ובעיקר דחליל. אם אני מעריך נכון הוא לא יאפשר לך ביזמתו לרשת אותו ויעשה הכל כדי לטרפד הקמת ממשלח חליפית בראשותך ויעדיף שאתה תפעל בצלו עם תואר חסר תוכן של "יו"ר קדימה".
התקווה היחידה שלך להגיע לראשות הממשלה בעידן אולמרט היא שיוגש נגדו כתב אישום חמור ודעת הקהל תסתער ותחייב את מחממי הכיסאות בממשלה ובכנסת לפעול להדחתו באיחור רב.
תחנות בחיים הציבוריים
מאחר שהציבור הרחב כמעט שאינו מכירך, אני רוצה ברשותך לציין כמה תחנות בחייך הציבוריים, למען ישמעו ויראו וידעו ויפנימו. עד היום אני לא מבין איך עלה בידך להיחלץ יבש מדוח ועדת וינוגרד לבדיקת מחדלי וכשלי מלחמת לבנון השנייה. אין ספק שהייתה לך אחריות אישית לאי מוכנות של צה"ל, להעדר אימונים של אנשי מילואים, לציוד הלקוי ועוד כהנה וכהנה, בתוקף תפקידיך כרמטכ"ל וכשר הביטחון בממשלתו של שרון.
עמיר פרץ, שר הביטחון בממשלת הזדון של אולמרט, קיבל ממך "ירושה" שלא היה אפשר להתפאר בה ורק בגלל העדר ניסיון ושלומיאליות הכל כמעט דבק בו. אתה עשית הכל כדי להרחיק ממך את האש.
אני מתקשה גם לשכוח שהזינוק שלך מכס הרמטכ"ל לחיים הפוליטיים ברשימת הליכוד ואחר כך לתפקיד שר הביטחון נעשה ללא תקופת צינון.
אלוף במילואים עוזי דיין, שהתמודד בבחירות האחרונות לכנסת בראש תנועת "תפנית" שהניפה את דגלך המאבק בשחיתות ולא הצליח להיבחר. בבחירות הקרובות עשוי דיין להופיע כבר ברשימת הליכוד שבראשה יעמוד ביבי נתניהו, המנהיג שנכשל בתפקידו כיו"ר האופוזיציה בכנסת, כאשר לא הניף את דגל המאבק בשחיתות השלטונית וחשש לצאת נגד אהוד אולמרט, גדול המושחתים בכל הזמנים.
דיין סיפר לי בשעתו שהוא פנה בעניין זה אל יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עורך הדין אליעד שרגא, בבקשה שיגיש עתירה אך לדבריו הוא התחמק.
לא היה צריך להתאמץ ולאתר את הסיבה: שרגא ייצג בשעתו את הורי חיילי סיירת מטכ"ל שנפגעו באסון צאלים וכן את משפחתו של רון ארד ויש לו עניין שקוף לשמור על שקט תעשייתי.
בתקופה שבה כיהנת כאחד מראשי הליכוד, תפשת את הפרינציפ מהר מאוד והבנת שצריך לקנות ולרצות מדי פעם את חברי מרכז המפלגה שחרצו אז את גורלם של ראשי המפלגה לשבט או לחסד.
באחת הפעמים עשית מעשה חמור שנחשף ע"י העיתונאי שלום ירושלמי במעריב. מערכת הביטחון עמדה להפסיק את ייצור טנק המרכבה. אחד מקבלני הקולות הראשיים במרכז הליכוד הפעיל עליך לחץ להמשיך בייצור בנימוק שהפסקתו עלולה לפגוע בפרנסתם של רבים, בהם אנשי ליכוד, ואתה נכנעת לו. אחר כך הלך אותו קבלן קולות לקושש עמלות של עשרת אלפי דולר.
עוד נקודות שחורות
ויש עוד כמה נקודות שחורות ברקורד האישי שלך. אחרי ששרון וכמה מראשי הליכוד פרשו מהליכוד והקימו את קדימה, הכרזת קבל עם ומפלגה שהליכוד הוא ביתך לנצח נצחים. הנצח הזה נמשך יומיים בלבד.
כאשר החל שרון להפעיל את תוכנית הינתקות שחצתה את העם, נמנית עם המתנגדים החריפים ביותר והבאת לכך נימוקים ביטחוניים כבדי משקל. כעבור זמן מה איבדו הנימוקים האלה ממשקלם, אולי בעקבות דיאטה רצחנית שעשו, ואתה הצטרפת ללא נקיפת מצפונך הגמיש למקהלה של שרון ושרת בקול רם את שיר ההינתקות. כולם חשו בזיוף, חוץ אולי ממך.
אתה נוהג בכל הזדמנות להדגיש את הרקע הביטחוני שלך. כך עשית באחרונה כאשר שיגרת הערת אזהרה פומבית לאירן שהדהדה בעולם. כמה גורמים בינלאומיים יחסו לך גם את העלאת מחירי הנפט ובכך פגעת למרבה האירוניה בבעלי הרכב במדינה שאתה אמור לייצג אותם והם נאלצים לשלם את מחיר עליית הדלק .
תפקידך כשר התחבורה איפשר לך למנות מינויים מטעם בתחבורה היבשתית ימית ואווירית. קידמת לא רק קציני צה"ל בכירים לשעבר, אלא ביצעת גם כמה מינויים פוליטיים לכאורה.
תפארתך לא תהיה על מפקד ההצטרפות לקדימה שערכת באמצעות שליחים לדבר עבירה שפקדו עבורך חברים בסיטונות בנמלים, במקומות עבודה מאורגנים נוספים שקשורים למשרדך במישרין או בעקיפין, בבזק ועוד. אתה מודע היטב לכך שמועמד לראש ממשלה בישראל לא נבחר היום ע"י העם אלא ע"י קבוצות לחץ חזקות וארגוני עובדים חזקים בעלי אינטרסים למיניהם המחזיקים את המדינה בגרונה. והמשכיל בעת הזו לא ישתוק.
מה שמדאיג אותי במיוחד, שלמרות שאתה אדם מאוד זהיר, לא תמיד אתה נזהר ועושה לכאורה מעשים שיש בהם מינהל לא תקין המבשרים רעות. העובדה שתנועת אומ"ץ פתחה לך באחרונה תיק של טיפול שוטף אינה מבשרת לך טובות.
לפני זמן קצר פנינו אל מבקר המדינה בבקשה לבדוק פרויקט תחבורתי נדיב שבוצע ע"י משרדך באחת הערים שבראשה עומד פעיל מרכזי בקדימה. אנחנו בודקים בימים אלה פרויקטים נוספים של משרדך.
לסיום, רציתי להבהיר לך שהמדינה זקוקה בימים אלה לראש ממשלה נקי כפים שלא שלח את ידו בכספי הקופה הציבורית והשלטון אינו משחית אותו.
ואפילוג קצר: לפני שלוש שנים תפשו שלושה אישים ילידי אירן עמדות מפתח במדינה. הראשון, הנשיא משה קצב, סרח והסתבך ופרש בבושת פנים. השני, הרמטכ"ל רב אלוף (מיל.) דן חלוץ, התפטר אחרי כשלון מלחמת לבנון השנייה. נותרת רק אתה. תשתדל לא לאכזב אותנו, כי בנפשנו הדבר.
|
 |
 |
19/07/2008 - אולמרט, אתה נבל

שלום אהוד,
אני מודע לכך שעוברים עליך ימים קשים. למרות שאתה מנסה לשדר שאתה מנהל את ענייני המדינה כרגיל, אתה כבר לא עובד בשביל אזרחי המדינה, כפי שטענת בעבר, אלא עובד עליהם.
עיניך, הכבויות למחצה, החיוך הממזרי שלך שהתפוגג, שפת הגוף שלך שהחלה לזייף, הפסקת עישון הסיגרים היקרים והתפרצויות הזעם התכופות שלך מקרינים את קץ תקופת שלטונך הבזוי.
הניסיון הפתטי שלך בפריז לזכות מול פני המצלמות ללחיצת ידו של הנשיא הסורי, באשר אסד, בניסיון עלוב לזכות בתהילה זמנית על תחילת עידן של שלום מדומה, נכשל כישלון עצל.
הוא הראה לך את גבו מאחר שהוא מבין היטב שמסוחר במצבך אי-אפשר לקנות אפילו מכונית. ההכרזה שלך שהשלום עם הפלשתינים מצוי בפתח שווה כקליפתו של שום מדיף ריח רע.
השבוע החלו להיסגר סביבך מעגלים באופן סמלי. לאזרחי המדינה שעדיין לא תהו מקרוב אחר קנקנך המלא מים דלוחים ניתן לעקוב מקרוב כיצד ההתנהלות האישית המושחתת הבלתי פוסקת שלך ששואבת במשך שנים את כספי הקופה הציבורית מתנקזת גם לבטחון המדינה וחונקת את כולנו.
בסוף השבוע שעבר נחשפה פרשת "אולמרטורס" ונתגלה כיצד העזת, במצח נחושה, לגנוב מארגונים של חסרי ישע, ניצולי שואה ומסייעים לחיילי צה"ל כספים למימון כביכול של טיסות ראווה שלך במחלקה הראשונה לחו"ל. טיסות אלה מומנו למעשה בכספי המדינה. המימון הכפול והמשולש נועד לממן למעשה טיסות של בני משפחתך.
אין לי ספק שרימית את ילדיך שגדלו באווירה של משפחה סנובית, כאשר סיפרת להם שאתה מעניק להם את הטיסות כמתנות אישיות שלך והם לא הבינו, כנראה, את מקור הכספים. ההודעה הפומבית שהם פרסמו לא העניקה לך גיבוי מוסרי, אולי משום שהם כבר החלו להפנים את העובדה שאביהם נכלולי בעל פנקסי קבלות.
הבן היחיד שמגבה אותך הוא שאול, שהתגורר בשנים האחרונות בארה"ב. בזכותך היה לו את הכבוד המפוקפק להכיר את מוריס טלנסקי ולהיחקר במשטרה על מהות הקשרים ביניהם.
אתה יכול להיות גאה בו. יש סימנים בולטים שהוא ירש ממך לא רק את היהירות והשחצנות, אלא גם את יכולת ההיתממות מול חשדות מוצקים. התפוח הזה לא נשר אלא נשאר על עץ הבאושים.
ילדיך האחרים יחקרו גם הם בקרוב בנושא הנסיעות. אני מקווה שהם ינהגו בחוקרי המשטרה ביתר כבוד מכפי שאתה נהגת, לא ישתלחו בהם ויטיפו להם מוסר אלא ישיבו בכנות על שאלותיהם.
תנועת אומ"ץ פנתה השבוע אל הארגונים ששילמו בתום לב עבור טיסותיך וטיסות בני משפחתך רבבות דולרים, בהם אקים, יד ושם והאגודה למען החייל, בבקשה שיתבעו ממך ומבני משפחתך להחזירם. גם אם יעשו זאת אתה לא תחזיר מכספך אגורה שחוקה, אתה יודע רק לקחת.
גם רעייתך עליזה בצרות. היא החלה לקונן על כך בפומבי. במוקדם או במאוחר היא תתבקש על-ידי רשויות החוק להשיב על שאלות לא נעימות. לא הייתה לך בעיה לאורך השנים להסתיר מרעייתך את מרבית המקורות הכספיים שלך ואני משוכנע שהיא בעצמה לא יודעת כמה נכסים פיננסיים יש לך והיכן בדיוק הם חבויים. עד להיכן הגיעה עזות המצח שלך כאשר לא חששת לסבך את בני משפחתך הקרובים?
אפילו המחותנים המכובדים שלך, עורך הדין פרופ' יוסי גרוס יו"ר עמותת שבי"ל הפועלת למרבה האירוניה לשמירת האתיקה הציבורית ורעייתו צביה, לשעבר היועצת המשפטית של משרד הביטחון, האמינו לך בשעתו כאשר אמרת להם ש"אין לך כסף". היכולת המניפולטיבית לך לעבוד על אנשים הינה בלתי נדלית.
לא לוקח אחריות
בשבוע העצוב שעבר עלינו, שבו הוחזרו ארצה ארונותיהם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר, שני חיילי צה"ל שבעקבות חטיפתם החליטה הממשלה בראשותך לצאת למלחמת לבנון השנייה, היה זה מחזה קפקאי לראות אותך מחבק את האלמנה הצעירה. במרחק קצר ממך ניצב הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל.) דן חלוץ, שהתפטר מתפקידו וטרח להגיע. שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ לא הוזמן. גם הוא התפטר...
רק אתה, אבי אבות המחדלים, סירבת ליטול על עצמך את האחריות ולהתפטר. למרבה הקללה נשארנו אתך ועם השחיתות שלך. הצלחת למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית שהייתה מדיחה אותך ללא ספק, הולכת שולל שרי ממשלה, קציני צה"ל בכירים, חברי כנסת, חיילי מילואים ומשפחות שכולות.
מצעד החיילים החטופים הגיע לסיומו הטראגי. כמה סמלי ואופייני לך היה הגילוי בכלי התקשורת למחרת, יום קבורתם של שני החיילים, שנחקרת פרשת שחיתות חדשה שלפיה נסעת לחו"ל גם על חשבון אחת מעמותות מצעד החיים שנועדה לממן נסיעות של תלמידים ובני נוער למחנות ההשמדה בפולין.
עד לאיזה שפל אתה יכול לרדת? אם תקרא בעיון את ספרי החדש: "זעקי ארץ מושחתת" שצילומך "מפאר" את שערו, תגלה עד כמה גופי אכיפת החוק מתקשים להתמודד עם כמויות החומר המחשיד בעניין קשריך העסקיים הסמויים עם הירשזון. בהסתדרות העובדים הלאומית, בקופת החולים שלה ובמצעד החיים.
הירשזון נעצר בשעתו בנמל התעופה בלוד עם מזוודה עמוסת מאות אלפי דולרים, ונחלץ מפרשה זו בשן ועין וגם אוזניו נותרו במקומם ושיער זקנו לא נמרט. אבל מי כמוך יודע שהיו מזוודות רבות נוספות. יום אחד נדע אולי כולנו כמה כספים היו בהן ולאן הם הלכו. אתה חושב ששכחתי שאתה והירשזון הייתם נפגשים מדי פעם בסניף של בנק שוויצי?
בספרי אני מספר עליך בהרחבה כעל נוסע מתמיד שטס במהלך שירותו הציבורי הממלכתי מאות פעמים לחו"ל במחלקות עסקים ובמחלקות ראשונות. מעולם לא טסת על חשבונך הפרטי.
ניצלת את שהותך בחו"ל לא רק לענייני משרדך ולהרצאות אלא גם לפגישות עסקיות. עם שדרה של אילי הון. לא הייתה לך בעיה לעבור על תקנות האתיקה של הכנסת ולעבוד במקביל כפרקליט כשם שלא נדדה שנתך כאשר גבית, בשעה שכיהנת כשר הבריאות, מאיש העסקים יעקב נמרודי, מאות אלפי דולרים כיתרת עסקת התיווך של מכירת חברת "הכשרת הישוב". הכסף הועבר באמצעות משרדו של עורך הדין אורי מסר, שחשוד במעורבות בשורה של עבירות פליליות שביצעתם ביחד. אתה מתייחס אליו כאל מי שבגד בך אחרי שעבר משבר אישי. שמחת ללא ספק על כך שבימים האחרונים הוא הפסיק לזמר בחקירות המשטרה וחדל מלהפליל אותך.
לא כולם תמימים
אהוד, תנוח דעתך, על שולחנו של ראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה, ניצב יוחנן דנינו, מונח עותק של ספרי "זעקי ארץ מושחתת", שהועבר אליו על-ידי אומ"ץ בצירוף תלונה לחקור את מערכת הקשרים העסקית בינך ובין מסר המפורטת לאורך דפי הספר.
בימים האחרונים החלה חקירתו הנגדית של מוריס טלנסקי, האיש שחשף את שיטת קבלת מעטפות מזומנים על-ידך וע"י מקורביך, תוך ביצוע שורה של עבירות פליליות.
פרקליטך ניסו לשווא לקעקע את עדותו ולפגוע באמינותו. לצערי הרב, אתה מסרב להפנים שנושא המזומנים דבק בך והפך חלק מאישיותך. אתה סבור שכולנו תמימים ופראיירים?
אני לא יודע כמה הלוואות במזומנים ובהיקפים גדולים נטלת במרוצת השנים מאילי הון מקומיים וזרים אחרי שביצעת עבורם שירותים שונים, כאשר כיהנת כבר כנבחר ציבור בראשות עיריית ירושלים ובכמה משרדי ממשלה? (בריאות, תקשורת ותמ"ת)?
רובם המכריע ואולי כולם לא קיבלו את כספי ההלוואות בחזרה. הם חוששים לדבר כדי לא להפליל את עצמם. רק השבוע העבירה אומ"ץ למשטרה עניין נוסף בתחום זה. בקרוב צפויות לך כמה הפתעות לא נעימות.
אני רוצה להחמיא לך על יכולת ההישרדות שלך שעולה על זו של כל כוכבי סידרת "הישרדות". אתה עושה בית ספר, אוניברסיטה, מכללה וקורסי השתלמות לכל האישים הפוליטיים הבכירים במדינה. בעיקר לאלה שנושפים בגבך ורוצים לרשת אותך בתפקיד ראש הממשלה. אישים אלה סבורים בטעות שאתה ברווז צולע, כלב דוברמן בעל שיניים תותבות וחתול מסורס, ולא קולטים שמאז שהסרת את משקפיך אינך עוד נחש משקפים ניתן לחליבה, אלא נחש ארסי מסג ממבה הפועל בשלט רחוק.
ראשית לכל אתה נותן שעורים פרטיים בתורת המדינה המקייבלית לחבורת היורשים הקלינאית ציפי לבני, הביטחוניסט החיצוני שאול מופז, הביטחוניסט הפנימי אבי דיכטר, והמתמודד הקבוע מאיר שטרית.
כל אחד מהם כבר תופר חליפה אופנתית של כס ראש הממשלה ואינו מודע די הצורך לכך שאתה מפעיל מאחורי הקלעים "תרגילים מסריחים" כדי לטרפד את הפריימריז לראשות קדימה. השליחים שלך לדבר עבירה פועלים בשטח ומפעילים לחצים על חברי מועצת המפלגה שלא להשתתף בהצבעה ובכך למנוע את הרוב הנדרש בתקנון.
הם לא מבינים גם שאם בכל זאת יבחר אחד מהם כמנהיג קדימה, לא מובטח לו כלל שיוכל להרכיב ממשלה חליפית. אני מכיר אותך ואת מעלליך היטב. אתה תטמון לו מוקשים כדי שלא יוכל להרכיב ממשלה ובינתיים תישאר בתפקידך ותנסה לגנוב עוד כמה חודשים בתפקיד.
לא מהזן המתפטר
מי שסבור שאתה תתפטר כאשר יוגש נגדך כתב אישום כפי שהבטחת בפומבי, אינו מעריך די הצורך את כישוריך המגוונים ומתעלם מתכונותיך השליליות הרבות כל כך.
אתה לא נמנה עם המתפטרים. וגם הפעם לא תתפטר. אתה תטען שכתב האישום "צמחוני" ואינו מחייב את התפטרותך. אף אחד לא יכול לאלץ אותך להתפטר בכוח. אתה תלחם עד טיפת דמם האחרונה של האחרים.
מעולם לא התפטרת מתפקיד ציבורי כלשהו. לעומת זאת בגדת בכמה אישים פוליטיים שקידמו אותך בתפקידים פוליטיים, ופעלת להדחתם כדי לסלול לך את הדרך העקלקלה והפתלתלה לצמרת השלטון.
אז מה אם הבטחת לאומה שתתפטר? הישרת את מבטך ואמרת לאזרחי המדינה שמעולם לא לקחת מהקופה הציבורית אפילו אגורה לכיסך ואני אומר לך שלקחת מיליוני שקלים...
אבל אתה לא מסתפק בחסימת דרכם של בכירי קדימה לתפקיד ראש הממשלה, אלא מטפל באמצעות עוזריך ומלחכי פנכתך בדרכים מתוחכמות וערמומיות לפגוע גם בסיכוייהם של מועמדים פוטנציאלים של המפלגות האחרות.
אתה נבל ברשותם של שרי ממשלתך, שסוכרים את פיהם במים עכורים. בדקתי וספרתי ומצאתי שיש לך בממשלה "מניין" של שרים מושחתים או חשודים. אתה יכול להתברך בכך שאתה עומד בראש ממשלת זדון.
יש לך תיקים מוכנים ומידע על כל אחד מאויבך או מבקשי רעתך או חושפי פרשות השחיתות שלך. גם אותי רצית בשעתו להפחיד. שלחת אלי אזהרה באמצעות איש התקשורת גדעון רייכר. לצערך, הבנת שאני לא חושש ממך. הדבר פעל אצלי כבומרנג: הגברתי את קצב הפעילות כדי לחשוף את מעלליך ולחסום את התקדמותך לראש הפירמידה.
הסיכול הממוקד הראשון נעשה ליו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, על שהעז לכפות על קדימה את קיומו של הפריימריז בחודש ספטמבר הקרוב.
ברק ואתה הייתם פעם חברים קרובים. בשנת 1999 תמכת במועמדות שלו לראשות הממשלה מטעם העבודה, למרות שהיית אז איש ליכוד, רק כדי לחסום את נתניהו להיבחר לקדנציה שנייה. ממתי האידיאולוגיה הייתה נר לרגליך? הערך העליון היחיד של חייך הציבוריים והאישים הוא הכסף.
סימנת את ברק באחרונה, אחרי שתבע את התפטרותך והתכוון לגרור את מפלגתו להצבעת אי-אמון בממשלתך, אחרי שנחשפה ברבים פרשת טלנסקי המבישה.
אחד מיועצך האסטרטגיים, טל זילברשטיין, ששימש יו"ר מטה הבחירות של ברק ונחלץ יחד עמו בקושי מפרשת העמותות, הציע לברק להוריד פרופיל בעניין טלנסקי מחשש שיחשפו הטלנסקים שלו. הרמטכ"ל לשעבר, גיבור עטור ששת אותות המופת של צה"ל, התקפל מפחד ממך ומאנשיך חסרי המעצורים והמוסר.
כמה ימים אחרי שברק התחצף כלפיך והתעקש לכפות פריימיריז בקדימה הוכחת לו מאיפה משתין הכריש. לפתע הופיעו הדלפות בכלי התקשורת על כך שבמטה הבחירות שלו לראשות הממשלה התגלגלו כספי מזומנים בהיקפים גדולים.
יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, זכה גם הוא בימים האחרונים לסיכול ממוקד רק משום שניסה להפיל את ממשלתך. לא עזרה לו העובדה המבישה שבשנתיים האחרונות הוא מעל בתפקידו ולא אמר מילה אחת על פרשות השחיתות המפלצתיות שלך. כך נהג כאשר נחשפה פרשת "אולמרט טורס" שתלווה אותך מכאן ועד שנקיא אותך מקרבנו.
אתה כפוי טובה חולני. במקום להוקיר לו תודה על כך, מקורביך פעלו לפי כל הסימנים מאחורי הקלעים לחשוף את פרשת הנקודות האסורות שצבר מטיסותיו עבור טיסותיה של רעייתו שרה. אני מקווה שהוא יתעשת ויפתח בך במאבק חזיתי. אתה מבין הרי רק את שפת הכוחניות.
הטבעת מתהדקת
בסיום מכתבי אליך אני חייב להבהיר לך עד כמה עגום מצבך. לאורך השנים פעלו לידך שתי צוללות. בצוללת האחת ישבו אנשי תקשורת שנמנים עם חבריך וחסידך: יוסף (טומי) לפיד, אמנון דנקנר, דן מרגלית, יצחק לבני ונחום ברנע.
הצוללת השנייה כללה קבוצת עבריינים וחשודים, ביניהם אברהם הירשזון, עורך הדין אורי מסר, שולה זקן ואחיה יורם קארשי, שלומי עוז ואחרים.
שתי הצוללות טבעו. אנשיהם או התפזרו או הסתלקו ואתה נותרת חסר הגנה היקפית צמודה. לפני תשע שנים, כאשר עמדת לדין פלילי בפרשת הגשת דיווחים כוזבים ושימוש בחשבוניות מזויפות של הליכוד, בעקבות עתירה שחברי ואני הגשנו לבג"צ, אחרי שדורית ביניש, אז פרקליטת המדינה, נמנעה משום מה מלהגיש נגדך כתב אישום, אמרת למקורביך שאתה חושש שפרשה זו תסתיים בכליאתך.
הצלחת להיחלץ ממנה בקושי רב אחרי שקנית עדים ושיבשת הליכי חקירה. הפעם יעשו את הכל קומץ של אנשי תקשורת נחושים שעמם נמנים יואב יצחק, חברך לשעבר דן מרגלית ואני, שמעולם לא הייתי עבדך וכן תנועת אומ"ץ, כדי להבטיח שמערכת אכיפת החוק: המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי יבצעו את תפקידם הראוי.
מקומך מאחורי סורג ובריח לשנים ארוכות. רק כך יגיע הקץ לשלטונך שייזכר לדיראון בתולדות העם והמדינה.
|
 |
 |
12/07/2008 - פרידמן אתה פגע רע

פרופסור פרידמן היקר,
לצערי, ואולי גם לשמחתי, איני מכיר אותך אישית. מעולם לא נפגשנו ולא שוחחנו פנים אל פנים. הקשר העקיף היחיד שיש לנו הינו באמצעות פעילותה של תנועת אומ"ץ, שעוקבת בדאגה גוברת והולכת אחר צעדים שונים שלך לרמיסת שלטון החוק ולשחיקה ההדרגתית המדאיגה באמון שרוחשים אזרחי המדינה למערכת המשפט על שלוחותיה.
העובדה שפחות ממחצית מאזרחי המדינה מאמינים בבית המשפט העליון צריכה להדיר שינה מעיניך ולא לגרום לך, חלילה, לסיפוק ולשמחה לאיד, אבל בטירוף המערכות הפוליטי והמשפטי הכל ייתכן.
בעבר קראתי בשקיקה מאמרים שפרסמת בדרך כלל ב'ידיעות אחרונות' וראיתי בך בתמימותי הידועה פרופסור למשפטים אמיץ מהאקדמיה שאינו חושש לשחות נגד הזרם ואפילו לטבוע. התעלמתי מפרשנות בעלת אופי של רכילות שעל פיה המאבק שלך בבית המשפט העלן בכלל ובנשיאה דורית ביניש הינו אישי ונובע מהתנגדותה הנחרצת למנות כשופטת עליונה את ידידתך הקרובה פרופ' נילי כהן מהאוניברסיטה בתל אביב. אבל לא העליתי אז על דעתי שכאשר תינתן לך הזדמנות של עשייה, תהפוך את המלל שלך קרדום לעריכת חפירות במערכת המשפטית שעלולות לקעקע את היסודות. אצלך הקרדום הפך מזמן לדחפור חסר מעצורים.
אין לי ספק שאתה עושה זאת בשירות פטרונך, ראש הממשלה אהוד אולמרט, איש הציבור המושחת ביותר שקם מאז הקמת המדינה וייזכר כך לדיראון עולם. שלא תבין אותי לא נכון: גם לי יש טענות כבדות משל עצמי כלפי המערכת המשפטית במדינה המקרטעת, שגורמת לעיתים לאבדן התקווה בצוק האחרון בעידן השחיתות המפלצתית הקיימת במדינה. אני מודע היטב לכך שיש למערכת הצדק במדינה שתי זרועות: האחת מקלה, מלטפת ומטייחת שפועלת מול אילי הון, נבחרי ציבור בכירים ומיוחסים למיניהם והשנייה מפגינה את נחת זרועה, אטימותה וקוצר רוחה כלפי אזרחים מן השורה, בוזגלואים ורבינוביצ'ים למיניהם.
יש לי גם ביקורת נוקבת גם על דרכי התנהלותם, פסקי הדין השנויים במחלוקת והרמה המוסרית הרדודה של שופטים בעבר ובהווה ברמות השונות לרבות בית המשפט העליון, על אנשי פרקליטות שמחפפים וגורמים לעיוות דין ועל סחבת נוראית בבתי המשפט שגורמת לעינויי דין, על מערכת ערער בעיתית וצולעת, על תיקים כבדים שנסגרו בנסיבות תמוהות ולעומתה, על סגירה סיטונית של תיקים תחת סעיף מפוקפק של "אין עניין לציבור". (לתנועת אומ"ץ שיש לי הכבוד לעמוד בראשה יש דווקא עניין בתיקים הסגורים הללו ואנו פועלים להפסקת תופעה נפסדת זו).
אני לא מאושר גם בלשון המעטה משורת החלטות של היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין אישי ציבור שסרחו. אין לי ספק שאם הוא היה מחליט להעמיד לדין את ראש הממשלה בעבר בכמה תיקים, כמו למשל בפרשת האי היווני, לא היינו מגיעים למצב המביש שבו אנו שרויים כיום.
מכאן ואילך אני מעביר את האחריות אליך.
בימים הקרובים אני מתכוון לעקוב מקרוב ולראות באם תפתיע אותנו ותגיב לגילויים החדשים על העבריינות הפלילית המוטסת של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שלא היסס לגנוב כספים מוסדות שפועלים להנצחת השואה ולטיפול בפגועי גורל ולעשוק אותם. אני לא משלה את עצמי: אין לי כמעט ספק שתמשיך לסכור את פיך ולשתוק כפי שעשית מאז שנכנסת לתפקידך כשר המשפטים - האיש שאמור לסמל את שמירת ואכיפת שלטון החוק במדינה.
לא אמרת עד כה מילה אחת בגנות השחיתות האישית המפלצתית של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהולכת ונחשפת כיום בעוצמות בפני הציבור הרחב. אין לי ספק שהובאו לידיעתך קטעי מידע מדהימים נוספים על העבריין הסדרתי אולמרט שנחשפו באתר Nfc ע"י יואב יצחק ועל-ידי אבל אתה שתקת. לשווא ציפו ממך אזרחי המדינה שתתעלה על עצמך בתפקידך כשר המשפטי , תפגין עצמאות ואומץ לב, ותבהיר את עמדתך בעניין חקירות אולמרט שהפכו את המדינה למדמנה.
הם ציפו לכך שתעניק גיבוי למערכת המשפט ולגופי אכיפת החוק, תאמר מילה טובה על פרקליט המדינה החדש משה לדור שמביא כבוד למערכת, והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, שהחל להתעשת אחרי שגילה שהכמות העבריינית האדירה של אולמרט יוצרת איכות בלתי נמנעת להגשת תיקים פליליים.
נכשלת בתפקידך כאשר לא הבעת הסתייגות פומבית ממעשיו הנלוזים של אולמרט, שלא הסס להשתלח באורח ישיר ובאמצעות מקורביו בגופי אכיפת החוק (מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה והפרקליטות). רק בסוף השבוע יטען פרקליטו כי מזוז אינו עומד בלחצים ונכנע למבקר המדינה השופט (בדימ.) לינדרשטראוס. ניסיון שקוף לסכסך בין שני האישים שכשל. שתיקתך האובססיבית לא בולמת את ההתדרדרות של אימון הציבור במערכת המשפטית שמדביקה אפילו את הירידה הדראסטית בדולר. לא בכדי התדמית שלך הינה כיום בשפל המדרגה ואתה נחשב כיום לסר המשפטים.
אין לך על מי להלין: זמן קצר אחרי שאולמרט מינה אותך לתפקידך אחרי שחברו ובן בריתו חיים רמון סרח, רתמו אליך בהסכמתך המלאה העגלה מושחתת של הסייס אולמרט ומבלי שהצליפו בך בכלל, התחלת לדהור קדימה כמו סוס עיוור לעבר יעדים שמאיימים על שלטונו, לעיתים במחיר פגיעה בערכי הדמוקרטיה.
בדרך לא היססת לפגוע במבקר המדינה שפועל כסלע איתן לביעור השחיתות השלטונית הגואה. במקום לחבור אליו בשמירה על טוהר, המידות פעלת באורח מופקר לכבילת ידיו, בשלב זה ללא הצלחה. בתחום זה נמצא לך בן ברית בצלמך ובדמותך - חבר הכנסת פרופסור מנחם בן-ששון יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שהיה מוכן גם הוא להירתם לעגלת השחיתות במטרה לקצץ בסמכויותיו של המבקר. בסיבוב הראשון של המערכה יצא המבקר וידו על העליונה, למגינת ליבך, אחרי שלא עלה בידך לספק את הסחורה ל"בוס" אולמרט.
במסגרת הדהירה שלך לבית המשפט העליון השנוא עליך ורצונך לכווץ את פעילותו בשורה של תחומים, החלטת לבעוט בגופים ציבוריים של מתנדבים מסוגה של אומ"ץ שמגישים לעיתים תכופות עתירות כדי להבטיח מינהל תקין, צדק חברתי ושוויון בפני החוק. ברוב חוצפתך התייחסת אלינו כאל כמטרדים הפוגעים במנוחתו של ראש הממשלה הנוכל ותבעת להגביל את זכות העמידה שלנו בבג"צ וטענת שלעיתים מגישים לנו שופטים עליונים כדורים להנחתה.
גם בפעילות זו נכשלת, אולי משום שאינך ער די הצורך לרחשי הציבור ואינך מבין שיש כיום טינה כלפי ספקי שירותים כמוך. איך כתב עליך חבר הכנסת לשעבר יוסי שריד במאמר שהתפרסם אתמול ב'הארץ' תחת הכותרת 'הזרזיר והעורב': "דניאל פרידמן שונה: עניינים שבמוסר עוטפים אותו בשתיקה כקורי עכביש. הוא קם כלביא מאתר בנייה ממלכתי העומד בפיגומיו וכמו דחפור הוא זורע הרס רומס כל מה שנקרה בדרכו... מי היה מאמין שאברך משי מתולתל שנלקח מאחורי צאן מאמריו הוא דק יכרות את הענף שבית המשפט והיועץ המשפטי ופרקליט המדינה והמשטרה יושבים עליו"..
פרופסור פרידמן היקר, אם לא ניחשת עדיין, כדאי שתדע הזרזיר הוא אתה והעורב הוא חברך חיים רמון, הנשקן הצרפתי שבזכותו השתפרו באחרונה יחסי ישראל וצרפת. אחרי שרמון אולץ להתפטר מתפקידו והועמד לדין פרסמת מאמר ב'ידיעות אחרונות' תחת הכותרת 'משפח רמון' שבו מתחת ביקורת חריפה וערערת על שיקול דעתם ועל אמינותם של השופטים שהרשיעו אותו ועדיין לא גזרו את דינו. למעשה הילכת עליהם אימים, ובכך עברת לכאורה על החוק. זמן קצר לאחר מכן התמנית כשר המשפטים.
אומ"ץ לא עמדה מן הצד והגישה תלונה ליועץ המשפטי בבקשה שתיפתח חקירת משטרה, אך הוא, כצפוי, לא רצה להתעמת גם אתך אחרי שהכריע להעמיד לדין את קודמך רמון. אתה לא הסתפקת בתמיכה הפומבית ברמון ערב הכרעת הדין, אלא הוספת חטא על פשע אחרי שכבר ירשת אותו בתפקיד. נפגשת אתו במשרדו של גיסו לשעבר אפרים קונדה, מי שהזמין חקירה פרטית נגד הקצינה המנושקת במטרה לערער את אמינותה (למרות שרמון טען שהדבר נעשה ללא ידיעתו, הגישה אומ"ץ תלונה למשטרה בבקשה שתחקור את נסיבות המקרה. החקירה עדיין תקועה).
חשיפת פרשת האזנות הסתר לרמון, שהינה חמורה כשלעצמה, העניקה לך הזדמנות לנהל קרב נוסף נגד שלטון החוק . במקום לשכנע את רמון לערער על ההרשעה שלו בפרשת הנשיקה או אפילו לתבוע משפט חוזר, כרתת ברית עם שר עבריין להיאבק במשותף בשלטון החוק. אתה יכול להתבייש על כך.
ישיבת הממשלה שדנה בהצעתך להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת האזנות הסתר לרמון הייתה מבישה לא פחות. אני מברך את מזוז על שאזר עוז סוף סוף ויצא נגדך בגלוי. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. אילו הייתה קמה ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת כל נושא האזנות הסתר לאור עניינו של רמון, הייתי מברך על כך. אבל מהדורה חדשה של נחקר שממנה את חוקריו בדומה לוועדת וינוגרד, זה כבר מוגזם ללא ספק. לא התפלאתי על שתיקתך בעת ישיבת הממשלה שבה נטל רמון חלק פעיל מדי והשתלח לכל עבר. אין לי כבר יותר ציפיות ממך. ההחלטה לדחות את הצעתך ולהעביר את בדיקת הנושא למבקר המדינה הינה צעד נבון. אבל לפי כל הסימנים אתה לא תניח לנו ותמשיך לדהור ולבעוט ולהרוס.
מי יודע, אולי תבוא לנו הישועה דווקא אחרי שאולמרט יסולק סופית מכס ראש הממשלה ויעמוד לדין פלילי. אני במקומו הייתי מצרף אותך לצוות ההגנה שלו. למעשה אתה מזמן חבר סמוי בצוות. ואולי תבוא הישועה ממקום אחר. ביניש תתעשת ותסכים נילי כהן לכהונת שופטת בבית המשפט העליון ואז תניח לה, למערכת המשפטית ולנו, וכולנו נברך: "ברוך שפטרנו מעונשו של שר המשפטים הזה".
|
 |
 |
05/07/2008 - איציק, את צבועה

דליה היקרה,
אני מודע היטב לכך שאת מגלה רגישות רבה לכל מה שנכתב עלייך בכלי התקשורת מחשש שיגרמו לך נזקים בדרך לראש הפירמידה במדינה. התפקיד של יושבת-ראש הכנסת מתחיל להיות קטן עליך. תפקיד זה מקנה לך מעמד של ממלאת-מקום נשיא המדינה ואת לא מסתפקת בכך ורואה בו תחנת ביניים בלבד. כדי לספק את השאפתנות האישית שלך תהיי מוכנה להפוך מתחרים פוליטיים לגוויות ואחר כך לדרוך עליהן. לצערי הרב, לא כולם מכירים אותך ולא מבינים זאת.
שרת החוץ ציפי לבני, למשל, שניסתה להתקרב אלייך באחרונה ולבחון אפשרות לשיתוף פעולה בקדימה, אינה יודעת עדיין עם מי יש לה עסק. כשתחוש יום אחד דקירות בגבה תבין איזו סכינאית את. חוסר נאמנות לבני ברית פוליטיים היה מאז ומתמיד טבוע על גבי כרטיס הביקור שלך.
בפעם הקודמת כשכתבתי עליך כאן ב-Nfc ב-27 בינואר 2007 סיפרתי על המעורבות שלך כשרת התקשורת בגיוס תרומת שוחד בסך 120 אלף דולר שקיבל ביוזמתך פטרונך שמעון פרס מאיל ההון חיים סבן לצורך מימון הפריימריז שלו במפלגת העבודה בהתמודדות שלו מול עמיר פרץ.
את יצאת מכליך, איבדת כל רסן. צלצלת אלי ונתת לי אולטימטום של שלוש שעות להכחיש את אשר כתבתי. איימת שאם לא אעשה כן, תתבעי אותי על פרסום לשון הרע. הודעתי לך שאני לא זקוק אפילו לשלוש שעות כדי לסרב. מאז חלפו אלפי שעות ואני עדיין ממתין בקוצר רוח לתביעה והיא מבוששת להגיע משום מה.
אני משוכנע שבינתיים חזרת לכלייך והפנמת את העובדה שלא כולם מתרגשים מהאיומים ומהפה הגדול שלך. לא כולם נכנעים לצרחות ולהשתוללות שלך במצבים שבהם את מאבקת את השליטה עליהם. חלפו עברו הימים שבהם זכית לתקשורת מפנקת ומלטפת בזכות שירותים ממלכתיים מועדפים וחריגים שהענקת לברוני התקשורת. את חושבת ששכחתי את פרשת התחקיר על חלק מעלליך בתפקידיך הממלכתיים שפורסם בשעתו בידיעות אחרונות? כמה ימים לאחר מכן סחטת מאמר אוהד מוזמן באותו עיתון שמחק את הרושם הרע של התחקיר.
חוסר אחריות
בעניין תרומת השוחד אני רוצה לשתף אותך בתחושה מוזרה שמלווה אותי מאז. בשעתו הגשתי בשם תנועת אומ"ץ ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז תלונה נגד פרס ונגדך בדרישה שיורה על חקירת משטרה בחשד שקיבלתם שוחד. בניגוד למקובל, הודיע לנו מזוז תוך ימים ספורים על דחיית התלונה ואי-פתיחת תיק.
לשכת היועץ דחתה בכעס השערה פומבית שלי, שעל-פיה את הפעלת לחצים כבדים בלתי מקובלים על לשכת היועץ כדי שירדו מהנושא. נמנעתי מלהתנצל על שחשדתי בכשרים מאחר שיש לי ספיקות לגבי אופי הכשרות.
את רוצה לדעת מדוע? אני רוצה לרענן את זיכרונך: המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, עורכת הדין דוידה לחמן מסר (רעייתו של עורך הדין אוריאל מסר, שותפו לדבר עבירה של ראש הממשלה אהוד אולמרט), הייתה זו שהעניקה לך את ההכשר להטבה חריגה שקיבל ממשרד התקשורת, איל ההון חיים סבן, שתרם, כאמור, למטה הבחירות של פרס.
את חושבת שאני לא יודע שהפעלת לחצים כבדים גם על עובדים בכירים במשרד מבקר המדינה בעת שבדקו את הפרשה הכספית המסריחה הזו במסגרת מעקב אחר ההתנהלות הכספית הפנימית במפלגות?
כמי שעומדת בראש הרשות המחוקקת ואמורה לסמל בעיני אזרחי המדינה את ההקפדה על שמירת שלטון החוק, את נוהגת בחוסר אחריות ובאופן חסר מעצורים. לא חששת להעמיד את מבקר המדינה במצב רגיש. משרד המבקר המדינה נמנע מלבקר אותך על תפקודך כיו"ר הכנסת. את זו שמקבלת מהמבקר בלשכתך מול פני האומה את הדוח השנתי. במקום לברך על כך ולהקפיד על קלה כבחמורה, את משחקת כאילו את מעל החוק ומנסה לשטות בכולם.
בהקשר לכך, כדאי שתדעי שבמשרד המבקר יש שורה של תלונות של אומ"ץ ושל קבוצת עובדי המשכן שקבלו על חשד של מינהל לא תקין בכנסת שבא לידי ביטוי, בין השאר, במינויים של בני משפחה ומקורבים, חלוקת הטבות ובזבוזי כספים.
הדבר החמור ביותר היו השיפוצים שנעשו בביתך הפרטי בירושלים במסגרת סעיף של "אחזקה וניהול". שיפוצים שעלו לקופת המדינה למעלה מ-30 אלף שקלים. מקורבייך טענו אומנם שהיית זכאית לדירת שרד בתוקף תפקידך וויתרת עליה, אבל סעיף ההוצאות לדירתך נתפר עבורך.
זאת ועוד: התעלמת מכך שמשרד המבקר רשאי ואפילו חייב לבדוק גם פעילויות נוספות שנויות במחלוקת בתפקודך כמשרד התקשורת. אני רוצה להאמין ולקוות שנעשו בדיקות לעומק בחומרים מחשידים בתחום זה שהובאו לידיעת משרד מבקר המדינה.
כוחנית וחנפנית
דליה היקרה, אני מודע היטב לכך שההקפדה על טוהר המידות ושמירת כללי המינהל התקין לא היו מעולם ערכים שהטרידו את שלוותך. במרוצת שנות פעילותך הפוליטית הוכחת שאת תלמידה מצטיינת בכל המקצועות השליליים והפכת לתחמנית, מניפולטיבית, כוחנית וחנפנית. גם קצת בכיינית.
ההיכרות הראשונה שלי איתך הייתה כמדומני בשנת 1992, אחרי שנבחרת לראשונה לכנסת בתום עיסוק מקצועי כמורה ושירות ציבורי קצר כיו"ר הסתדרות המורים בירושלים.
היה זה על-רקע מידע שהועבר לעמותת אמיתי (גלגולה הקודם של אומ"ץ) על-ידי קבוצת מורות מירושלים שהעבירה אלינו מסמכים שהעלו חשד שכאשר שימשת מורה בבית ספר ירושלמי הגשת דוחות כוזבים למשרד החינוך. התגובה שלך לבדיקה שלנו הייתה היסטרית והפעלת עלי לחץ לחדול. כנראה שחששת כבר אז מפרסום פומבי בתקשורת עם תחילת הקריירה הפוליטית שלך.
בדיקה של משרד החינוך לבקשת אמיתי עלתה על שרטון. גם היועץ המשפטי לממשלה סירב להתערב. את יצאת יבשה מהפרשה אבל לא למדת לקחים.
כבר אז למדתי שהשתמטת משירות בצה"ל אחרי שהצהרת שאת דתיה וגם לא טרחת להתנדב לשירות הלאומי, כפי שעשו בנות דתיות אחרות. ניסית להדוף את הביקורת בנימוק שאת בת למשפחה מרובת ילדים והיית צריכה לסייע למשפחה. בצה"ל שירותו חיילות רבות במצב דומה.
הדאגה שלך לבני משפחתך נוגעת ללב. חלק מהם קידמת במסגרת השירות הציבורי ועל חשבון הקופה הציבורית בלי להותיר עקבות. כך למשל דאגת יפה לאחותך רות אשכנזי שנבחרה בשעתו במכרז שנוי במחלוקת לתפקיד סמנכ"לית למשאבי אנוש של משרד האוצר, בזכות המאחז שהקמת בנציבות שירות המדינה בעזרתה של עורכת הדין נורית אלשטיין, ששלטה בוועדות המכרזים ומונתה בינתיים על ידך ליועצת המשפטית של הכנסת.
פרט מאלף: אחת מחברות ועדת המכרז הייתה בינה בראון, רעייתו של שר האוצר רוני בראון. הלשונות הרעות אומרות שבינה יצאה נשכרת מכך בקידום בשירות הציבורי. הלשונות הטובות שותקות. כנראה, יחסי האנוש הם לא הצד החזק של אחותך הממונה על משאבי האנוש והיא אלא מהססת להתנכל לעובדים במשרד שלא השלימו עם המינוי שלה. אחת העובדות התלוננה בשעתו במשטרה נגד אחותך בחשד להפעלת מעשי אלימות כלפיה. החקירה במשטרה עדיין תקועה. אומ"ץ מכינה בימים אלה תיק מיוחד על המתרחש בין כותלי משרד האוצר.
לא ראויה לתפקיד
ברשותך, אני רוצה לעסוק בתפקודך הבעייתי כיו"ר הכנסת, שעלה באחרונה על-סדר היום הציבורי, אחרי שהורית להוריד מעל דוכן הכנסת את יו"ר סיעת הליכוד, חבר הכנסת גדעון סער, שכינה את חברי סיעת העבודה "סמרטוטים", אחרי שחזרו בהם ברגע האחרון מכוונתם לתמוך בחוק פיזור הכנסת בעקבות פרשת טלנסקי שחשפה פעם נוספת את התנהלותו העבריינית המתמשכת של חברך הקרוב, ראש הממשלה אהוד אולמרט.
בכך הוכחת פעם נוספת שאינך ראויה לכהן בתפקיד ממלכתי רם דרג, זה שאיפשר לך לשבת על הדוכן במחיצתם של נשיאי ארה"ב וצרפת ולהעמיד פנים שאת מדינאית דגולה.
לטעמי, היית ונשארת עסקנית מפלגתית תלת-פרצופית, שפיה ולבה לא חיו מעולם בשלום זה עם זה. אחרי שפרצה פרשת הנשיא החמדן לשעבר משה קצב, לא הייתה לך בעיה להלך אימים על חברי כנסת מסורסים ולהחניף לחברי כנסת גבריים כדי לכופף אותם לרצונותייך. את הרי מומחית ובעל ותק ב"תרגילים מסריחים".
על-סדר היום של ועדת הכנסת עמדה שאלת הדחתו של קצב מתפקידו, בעקבות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום חמור. אילו הייתה מתקבלת החלטה כזו ברוב קולות, היה נבחר נשיא חדש וחלום חייך לכהן כנשיאת המדינה היה נגוז.
בעזרתן של שתי נשים שפוטות שלך, השרה רוחמה אברהם-בלילא, ששימשה אז יו"ר ועדת הכנסת למרות שעדיין לא נסגר התיק המשטרתי שלה בגין חשד לקבלת שוחד, והיועצת המשפטית של הכנסת, עורכת הדין נורית אלשטיין, נדחתה הדחתו של קצב ואושרה לו תקופת נבצרות.
בתקופה זו כיהנת כנשיאת המדינה בפועל. החיים במשכן הנשיא נעמו לך ועשית הכנות נפשיות להתגורר שם תקופה ממושכת. כאשר סיים קצב את תפקידו, הכרזת אומנם בפומבי שאין לך כוונה להתמודד על תפקיד נשיא המדינה, אבל אני לא האמנתי לך.
ככל הידוע לי, פעלת מאחורי הקלעים כדי לטרפד את מועמדותו של פרס, האיש שהיית צמודה אליו פוליטית לאורך שנים, למרות שפרס התנה את הצטרפותו לקדימה ב"עסקת חבילה" שגם את תשתלבי בצמרת המפלגה.
אני לא משוכנע שפרס מעריך אותך במיוחד. בשעתו סופר לך על התבטאות של זלזול כלפייך בשיחה סגורה עם חברים במסעדה תל אביבית ומאז נטרת לו טינה והיית עמו ב"ברוגז". למרות שהשלמתם בינתיים, מן הסתם הוא לא שינה את דעתו עלייך. במסגרת מאמצייך הזכרת לא פעם את גילו. אני יודע שגם ראש הממשלה אולמרט שוחח אתו בנדון, אולי בשליחותך, ושאל אותו איך יחזיק מעמד בגיל 84 שבע שנים ויחצה את גיל ה-90. פרס לא שלל באותה שיחה את האפשרות שיתפטר אחרי מחצית קדנציה, אבל מי שמכיר אותו יודע כי היה זה מס שפתים.
פרס הוא שועל ותיק ומתוחכם ממך. הוא השהה את הכרזת המועמדות מול חברי הכנסת, ראובן ריבלין וקולט אביטל, עד הרגע האחרון, ורק אחרי שהיה משוכנע שאיחרת את הרכבת אמר: "רוצה אני" וכך נכנס לכס הנשיאות שמעולם לא נשא את דגל המאבק בשחיתות הציבורית מסיבות שלא קל לנחש אותן.
לגונן על אולמרט
דליה היקרה. תנוח דעתך: גם את לא נאבקת מעולם בשחיתות אלא דווקא השתלבת בה. בשנתיים האחרונות שבהן נחשפו בזו אחר זו פרשות השחיתות של אולמרט, שתקת, וכמובן לא עלה בדעתך לקיים בכנסת דיון חירום כדי שלא יקרוס ביטחונם המתערער של אזרחי המדינה ההמומים מחסונה המוסרי של המדינה. מהלך כזה לא משרת את מטרותייך.
כאשר ביקשתי ממך בשעתו מטעם אומ"ץ לפעול להקמת ועדה פרלמנטרית לחקירת השחיתות השלטונית במדינה. התחמקת מכך בנימוקים פורמאליים. העובדה שהכנסת הקודמת החליטה על הקמת הוועדה, אך בגלל פיזורה ההחלטה לא מומשה, לא מחייבת לצערי אותך.
במקום זאת הענקת גיבוי והגנה היקפית לאהוד אולמרט, ראש הממשלה המושחת ביותר בתולדות המדינה. דוגמא בולטת הייתה באחרונה אחרי שנחשפו מעשי שחיתות נוספים של אולמרט בפרשת מעטפות המזומנים. בניגוד לאורחות התנהגות ממלכתית שמחייבות אותך, נטלת חלק בישיבת סיעת קדימה, הסבת לידו של אולמרט והכרזת: "זה לא סוד שאני אוהבת את אהוד אולמרט, מראשי הממשלה הטובים שהיו לנו". אחר-כך פנית אל אולמרט ובנימה של גננת לאומית בכיינית אמרת לו: "אני כואבת את מה שנעשה לך. גם בפוליטיקה יש גבולות. זה לא ג'ונגל. אתה נטוע בתוך העם מגיעה לך לפחות חזקת החפות".
בא לי לבכות אחרי הדברים הנרגשים האלה שלך. אבל עלי קשה יהיה לך לעבוד: אין לי ספק, אם תרגישי שאולמרט נחלש ועומד סוף-סוף לפרוש מתפקידו, את תהיי בין הראשונים שייטשו את הספינה הטובעת.
בימים האחרונים פורסם בכלי התקשורת כי בנסיבות פוליטיות מסוימות את עשויה להציג את המועמדות שלך לתפקיד ראש הממשלה. אני מקווה שאת לא חושבת על כך ברצינות. את רוצה להיכנס לנעליה הגדולות של גולדה מאיר??? איזו בדיחה מקאברית.
בינתיים מטריד כנראה את מנוחתך מצב בריאותו של פרס, אחרי שהוצמד לו פארמדיק והוא עובר בדיקות רפואיות לעתים תכופות. אני משוכנע שאת מאחלת לו אריכות חיים. מי כמוך יודעת שאם ממשלה זו תתפזר כאשר פרס מתגורר עדיין במשכן נשיאי ישראל, הסיכויים שאת תגיעי למשכן הנשיא או לראשות הממשלה הינם אפסיים. ואולי מוטב כך.
|
 |
 |
28/06/2008 - ביבי - אתה שפן

ביבי שלום,
השבוע הוכיח ראש הממשלה אהוד אולמרט פעם נוספת שהוא שועל פוליטי ברמה הגבוהה ביותר ונחש ערום מהסוג הלא מצוי שיכול לגבור ללא קושי על כל מתחרי תוכניות "הישרדות".
אתה, לעומת זאת, נתגלית בפעם המי יודע כמי שפוחד מאולמרט ושכל המהלכים שלך לחילופי השלטון היו הססניים, בלתי מתוחכמים ושקופים.
במקום לתפור את פיזור הכנסת בתפירה אמנותית של חייט מקצועי מיומן ומשופשף נעשתה על ידך תפירה גסה בסיועו של ה"חייט" חבר הכנסת סילבן שלום, בעל רקורד של מפזר כנסות, שכשל אולי משום ששכח להתייעץ עם האסטרולוגית שלו שמנחה את מהלכיו הפוליטיים. אני במקומך לא הייתי נרדם בשמירה כאשר סילבן מסתובב בשטח ומפיץ מאחורי גבך שמועות שווא על מצב בריאותך בסיועה הפעיל של "אשת ראש הממשלה המיועד לשעבר" ג'ודי ניר שלום מוזס. אריאל שרון זכה בשעתו להכנס לפיה מפיק המרגליות המטופשות ועכשיו הגיע תורך.
עוזריך מתפעלים מכך שאתה הערכת מראש שברק יברח ברגע האחרון ולכן לא היית מופתע מהתוצאה הסופית. ביג דיל. אני לעומת זאת הייתי מופתע מכך שלא השמעת את קולך הרועם אחרי שיו"ר הכנסת, הגננת הותיקה דליה איציק, סילקה בבושת פנים מעל דוכן הכנסת את יו"ר סיעתך חבר הכנסת גדעון סער על שכינה את ברק וחבריו מהעבודה בכינוי לגיטימי "סמרטוטים מארץ הסמרטוטים". דוברו של נתניהו, אופיר אקוניס, אמר כי הייתה תגובה חריפה של הליכוד שעליה חתמו נתניהו וסער; וכי נתניהו גינה בסוף השבוע פעם נוספת את התנהלותה של איציק נגד סער.
אילו היית ראש אופוזיציה אמיתי ובעל משקל סגולי היית מעניק לסער גיבוי ונוזף באיציק בפומבי אבל אתה כדרכך שתקת יחד עם המקורבים שעדיין לא נטשו אותך. שתיקת התיישים.
הפרשנים הפוליטיים טענו אחר כך כי בצעדה הנחפז הזה ניפצה איציק את התדמית הממלכתית שסיגלה לעצמה מאז ששימשה כנשיאה זמנית בתקופת הנבצרות של משה קצב והיא מפסידה נקודות בתקופת ההמתנה שלה הנוכחית להיכנס לנעליו של פטרונה הנשיא שמעון פרס. אבל אתה יכול לטעון כי אתה ממשיך לנהוג בממלכתיות מדומה כפי שעשית בשנתיים האחרונות שבהן אתה מכהן כראש האופוזיציה.
נכשלת בתפקידך
ביבי היקר. מוטב שאומר לך גלויות: נכשלת בתפקידך כראש האופוזיציה. הגורל הועיד לך הזדמנות חד פעמית להיות נושא הדגל הפרלמנטרי במלחמה בשחיתות שהרקיעה לשחקים בתקופתו של אולמרט, שהינו הפוליטיקאי המושחת ביותר בתולדות המדינה, והפכה למחלה ממארת ששלחה את גרורותיה אל כל המגזרים והגופים הציבוריים במדינה והפכה לסכנה קיומית למדינה. אבל אתה שתקת לאורך כל התקופה ובכך מעלת בתפקידך הציבורי. לא אמרת מילה אחת בגנותו האישית של ראש הממשלה בעל המוסר הרקוב ולא זעקת על השחיתות השלטונית המפלצתית.
בשם הממלכתיות המצחיקה שלך נדם קולך. לא טרחת אפילו לדרוש את חידוש פעילותה של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הקריטי של השחיתות השלטונית בראשותו של חבר מפלגתך חבר הכנסת מיכאל איתן שהוקמה בכנסת הקודמת והפסיקה את פעילותה בשל פיזור הכנסת והקדמת הבחירות.
לפני זמן קצר פניתי בעניין זה אל יו"ר הכנסת דליה איציק, הזכורה לרע, והיא השיבה לי תשובה מתחמקת ואופיינית לאישיותה. והמשכיל בעת הזו לא ידום.
למעון הדיוק, בעצם כן השמעת כמה מילים רפות על השחיתות במדינה. לא עשית זאת חלילה מעל דוכן הנואמים של הכנסת מול פני אזרחי המדינה, שרוב מוחץ מהם קבע כי המדינה מושחתת, העדפת משום מה לעשות זאת בכינוס בנושא טוהר המידות שערכה לפני זמן קצר התנועה לאיכות השלטון. כדאי שתדע שלפני שנתיים אורח הכבוד של התנועה שישב על אותה הבמה היה אהוד אולמרט שע"י כך קיבל לגיטימיות של פוליטיקאי הגון.
אגב, בתקשורת פורסם בימים אלה שמשני שרים שנויים במחלוקת נמנעה ההשתתפות בכינוס. העובדה שאתה ישבת על כיסאו של אולמרט צריכה ללא ספק להחמיא לך.
אני נזכר שלפני שנים רבות, כאשר כיהנת כשגריר ישראל באו"ם, נפגשנו בניו-יורק ושוחחנו. לאורך כל השיחה הזכרת את אולמרט כאיש מסוכן והחמאת לי על הפעילות האינטנסיבית המתמשכת שלי לחשוף את מעלליו המושחתים ומאמצי לבלום את המשך זינוקו לצמרת הפוליטית.
באותה שיחה התרשמתי שאתה פוחד ממנו ולצערי לא טעיתי. אחרי שהשתלבת בחיים הפוליטיים והגעת בדרכך לכס ראש הממשלה נוכחתי לתדהמתי כיצד אתה מתחמק מלהתעמת אתו.
בבחירות של 1996 שבהן זכה הליכוד בשלטון מחדש אחרי תקופת כהונה קצרה של שמעון פרס כראש ממשלה, שהחלה אחרי הירצחו של יצחק רבין, הועדת את תפקיד שר הביטחון בממשלה שהרכבת לאהוד אולמרט שכיהן אז כראש עיריית ירושלים. המועמדות נבלמה בזכות עתירה שהגישה עמותת אמיתי (גלגולה הקודם של אומ"ץ) לבג"צ למען העמדתו של אולמרט לדין בגין עבירות פליליות שביצע בתפקידו כגזבר הליכוד ואמנם הוא הועמד לדין פלילי שממנו זוכה בנסיבות מזורות אחרי שקנה עדים.
תמהתי על צעד זה שדמה למינוי של עמיר פרץ לשר ביטחון כאשר אולמרט הגיע לראש הפירמידה. הרקורד הצבאי שלך כקצין בסיירת מטכ"ל וראש צוות שהיה מעורב בכמה מבצעים מרשימים היה צריך למנוע ממך למנות את אולמרט ששירת ככתב צבאי בגלי צה"ל לתפקיד שר הביטחון.
ממי אתה פוחד ביבי?
אני רוצה להביא לידיעתך עובדה מאלפת הזועקת בעד עצמה: בספרי החדש "זעקי ארץ מושחתת", שצילומו של אולמרט מכתים את שערו, אני חושף, בין השאר, כיצד התחמק אולמרט משירות קרבי בגולני. בתקופת מלחמת יום הכיפורים הוא סופח ככתב צבאי לאוגדה של שרון אבל לפני חציית התעלה נעלמו עקבותיו והוא לא חצה אותה כפי שחייב אותו תפקידו. אולמרט הופיע בשטח הישראלי מחדש רק אחרי שמצב הביטחוני התייצב.
אגב, לא באת אתו חשבון עם אולמרט ולא אמרת מילה גם כאשר בבחירות שבאו אחר-כך תמך באהוד ברק מהעבודה לראשות הממשלה. בספרי אני חושף עובדה נוספת שמעידה על אופייך: כאשר כיהנת כשר האוצר בתקופת כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה והצלחת בתפקיד ביקש שרון להטיב עם אחד ממקורביו הפוליטיים. האיש שנחשב לקבלן קולות ירושלמי עמד בראש בנק מסחרי פרטי בבעלות משקיעים מצרפת שהעניק הלוואות לרשויות המקומיות והוא דרש במפגיע ערבות מדינה להלוואות הללו. אבל החשב הכללי לשעבר ד"ר ירון זליכה סירב. הבן עמרי שרון שלח באמצעות אחד מעוזריך אזהרה חמורה לזליכה שעל פיה יבולע לו אם יתמיד בהתנגדותו (אומ"ץ התלוננה על כך במשטרה כאשר העניין הובא לידיעתה).
למרבה הפלא אתה פנית אל זליכה וביקשת ממנו לבדוק אם יש מקום לרביזיה בעמדתו ובאותה הזדמנות סיפרת לו ששרון האב איים שלא לאשר את תקציב המדינה. עד היום לא ברור לי מדוע לא התייצבת בגלוי נגד מהלך סחטני זה.
זליכה התמיד בעקשנותו ולא ויתר. רק אחרי התפטרותך ופרישתו הכפויה של זליכה, הורה אברהם הירשזון, יורשך בתפקיד, בגיבויו של אולמרט להסדיר את הערבות המבוקשת לדיראון עולם.
בהקשר לכך עד היום לא ברור לי מדוע הפרת את הבטחת ולא הגעת בחודש ספטמבר שעבר לאירוע השנתי של חלוקת אות אומ"ץ לאישים וגופים שלוחמים בשחיתות הציבורית ופועלים למען מינהל תקין וצדק חברתי.
אות המופת הוענק באותו אירוע לד"ר ירון זליכה. הייתה לך אז הזדמנות כמעט בלתי חוזרת להפגין הזדהות עם האיש שסימל את המאבק בשחיתות השלטונית בכלל שסמלה המסואב הוא ראש הממשלה אהוד אולמרט אתה החמצת אותה.
באירוע השנתי הקרוב של אומ"ץ אמור לקבל את אות המופת ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, יועצו לשעבר של מבקר המדינה למאבק בשחיתות, האיש שהיה אמון על כמה מחקירות השחיתות של אולמרט ועל יצירת התשתית לפרשת המזומנים של טלנסקי שתביא לקץ שלטונו המושחת של אולמרט.
מעניין יהיה להיווכח אם הפעם יהיה לך אומץ לב אישי לבוא ולהזדהות עם כוחות האור הפועלים נגד השחיתות הציבורית. אם תתחמק גם הפעם תוכיח בכך שאתה מפחד מאולמרט גם בדמדומי שלטונו. מי יודע אולי יש לך מה להסתיר. ע"י כך גם תסלול את הדרך לפרשנים מכורים מסוגו של אמנון אברמוביץ שאמר במשדר בליל השבת האחרון שאחרי שתיבחר כראש ממשלה מצפות לך החקירות.
ביבי הנכבד, כאשר כיהנת כראש הממשלה ניצבת על בימת אחד הביתנים בגני התערוכה בתל אביב מול קהל משולהב של חברי מרכז הליכוד, הפנית אצבע מאשימה כלפי התקשורת העוינת וקראת לקול תשואות הקהל: "הם מפ חד ים", "הם מפ חד ים". צר לי להפנות אליך הפעם קריאה משלי: "אתה מפחד". הגיעה השעה שתתעשת.
|
 |
 |
14/06/2008 - חיים רמון - לא יצאת צדיק

חיים שלום,
למען הגילוי הנאות, אקדים ואומר שלשמחתי - מעולם לא היינו חברים ולא היה לי הכבוד המפוקפק להימנות על מקהלת המעודדים שלך בתקשורת, שהמנצח עליה הוא החסיד הלא שוטה אמנון אברמוביץ.
אתה נטרת לי טינה על החשיפות התקשורתית שלי בעניין קשריך הבעייתיים עם חברך הטוב אריה דרעי, שעליהם ארחיב את הדיבור בהמשך, ואילו אני לא אהבתי את הצביעות שלך, שהשתקפה היטב בדברי פאתוס בנאומים חוצבי להבות של טובל ושרצים בידו.
את שובך לחיים הפוליטיים ייחסת לחברך הטוב ובן בריתך אהוד אולמרט, שלחץ עליך והתעקש שתהיה לצידו בניסיונות שלו לחתום הסכמי שלום עת תסייע לו באותה הזדמנות לכתוש את שרת החוץ ציפי לבני. אמור לי מי חברך ואומר לך מי אתה. לאולמרט ולך יש שורה של תכונות שליליות זהות ונורמות מוסריות ירודות. שניכם נהנתנים, כוחניים, חסרי מעצורים, תחמנים וקומבינאטורים. שניכם פרקליטים שלא ששו להופיע בבתי משפט והעדפתם לעומת זאת לעסוק בתיווכים וקומבינות בשירותם של אילי הון.
אחד מהם, איש העסקים משה רייך, ששמו השתרבב באחרונה לפרשת המעטפות של ראש הממשלה, נמנה בעבר על לקוחותיך בהמלצתו של אריה דרעי שהורשע בקבלת שוחד. אתה לא ראית פסול בקבלת טובות הנאה מאיל ההון השנוי במחלוקת אהרון פרנקל, שהטיס אותך יחד עם שמעון פרס, דליה איציק ופואד בן-אליעזר למונקו ואירח אתכם בסוויטות מפוארת על חשבונו. מתנה מחבר עשיר מקובלת עליך ואינה עבירה על החוק גם אם יש לו אינטרסים כלכליים במדינה. כשפנתה אליך בשעתו אומ"ץ בדרישה להחזיר את דמי הטיסה והאירוח - סירבת. רק אחרי שהתנועה התלוננה במשטרה והגישה עתירה לבג"צ, הסכמת לתרום סכום מזערי לאיל"ן.
אולמרט ואתה חובבי כדורגל משובעים. הוא של בית"ר ירושלים ואתה של הפועל תל אביב, אבל בניגוד אליך, אולמרט ידע לעשות לביתו גם מבוררות שהוא ביצע בסכסוך כספי שהתגלע בין בעלי הקבוצה. אצל אולמרט שום דבר לא היה בחינם ולשם שמיים, ובכך הוא עולה עליך.
אחרי תקופת שתיקה מרצון שגזרת על עצמך מאז שסיימת לבצע עבודות שירות שנפסקו לך במשפט פלילי שבו הורשעת אך נחלצת מאות קלון, חזרת בימים האחרונים לכותרות העיתונים האהובות עליך כל כך והתחלת לככב מחדש בכלי התקשורת. עיני לא צרה בך חלילה. שיהיה לך לבריאות. אבל אני חושש מאוד שאתה גורם לעצמך נזק אישי מאחר ואתה נחשף מחדש כאדם לא אמין, כשר שפיו וליבו אינם שווים, וכפוליטיקאי בעל רקורד לא מרשים שאינו יכול לפעול בלי תרגילים מסריחים. (עד היום אנחנו לא שוכחים את התרגיל המסריח הכי גדול שרקחת בחודש מרס 1990 יחד עם שר החוץ דאז שמעון פרס והשר העבריין דרעי כדי להדיח את ראש הממשל יצחק שמיר מהשלטון שהסתיים בפיאסקו) .
בוא ונראה כיצד ההיסטוריה האישית העגומה שלך חוזרת על עצמה: לפני זמן קצר קראת בפומבי למגר את שלטון החמאס בעזה נגד עמדתו של שר הביטחון שנוא נפשך, אהוד ברק, המצדד בהסכם רגיעה משלה. אתה היית בין אלה שדחפו את אולמרט לשנות את עמדתו ולא להתמיד בהתנגדותו למבצע צבאי בעזה. אבל השבוע, בעת ישיבת הקבינט הביטחוני, לא תמכת בהצבעה בזכות המבצע והעדפת להימנע בנושא ביטחוני כל כך רגיש.
בראשית השבוע תקפת בעת הופעת ב'פורום העסקים' של אוניברסיטת בר-אילן את היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, והאשמת אותו ב"כפיה משפטית" שבולמת את פעילות הממשלה בתחומים מסוימים. בדבריך התייחסת, אמנם, להחלטתו של מזוז למנוע את מינויו של ראש עיריית רמלה יואל לביא לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל בגלל תלונה שהוגשה נגדו למשטרה, אבל רק פתי מאמין שדבריך לא נועדו לסלק אתו חשבון אישי.
חיים היקר. כולנו יודעים שאולמרט מינה אותך כשר המשפטים בממשלתו על-מנת שתתייצב לימינו בעת הצורך, ככל שישקע בביצת החקירות הפליליות, ותטיל מורא על היועץ משפטי, פרקליט המדינה והפקידות הבכירה.
הנשיקה הצרפתית ערב מלחמת לבנון השנייה קלקלה לאולמרט את התוכנית והביאה דווקא אותך לספסל הנאשמים. לא רק אולמרט תמך בך באותה עת צרה. כמה מעובדות לשכתו ובראשן ראש הלשכה שולה זקן, ניסו לבחוש בקדירה מאחורי הקלעים. אחת מהן, רבקה פאלוך, בעלת קופת שרצים, טרחה להעיד למענך עדות מפוקפקת במשפטך. מעניין מי עמד מאחוריה.
עד היום אתה חי בתחושה שראשי המערכת המשפטית במדינה, בניצוחה של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ובשיתוף עם המשטרה, תפרו לך תיק שבו הורשעת בדין. אם אני מכיר אותך, אתה לא תמנע מלסלק חשבונות. כל אחד בתיקו.
בפסק הזמן שבין ההרשעה לבין גזר הדין הספיק פרופ' דניאל פרידמן, עוד בטרם מונה כיורשך בתפקיד שר המשפטים, לפרסם מאמר ב'ידיעות אחרונות', שבו תקף את שופטיו של רמון טרם מתן גזר הדין. זמן קצר לאחר מכן מונה פרידמן כשר המשפטים. אומ"ץ הגישה למזוז תלונה נגד פרידמן בחשד לזילות בית המשפט אך כצפוי, מזוז לא זז נגד השר הממונה עליו. כך נסללה הדרך בפניו של פרידמן להשתלח, לעשות את העבודה בשירות אולמרט בהשתלחות חוזרת ונשנית בבית המשפט העליון ועבורך, בהחלטתו ליזום הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבדיקת סוגיית האזנות הסתר במשפטך. דבר אחד לא ברור לי עד היום: אם אתה סבור שנגרם לך עיוות דין, מדוע לא הגשת ערעור על הרשעתך בדין?
לשבחך יאמר שיש לך חושים פוליטיים בריאים מאוד. לפני זמן קצר הערכת שהבחירות לכנסת הבאה יתקיימו בחודש נובמבר הקרוב. יתכן שבגלל הססנותו של אהוד ברק ופעילות תחמנית של אולמרט ידחה המועד, אבל אתה מבין היטב שימיו של אולמרט ספורים. הסתלקותו הבלתי נמנעת של הפוליטיקאי המושחת ביותר בתולדות המדינה עלולה לשים את הקץ לחלום של המפץ הפוליטי הגדול שרקחת.
אני לא יכול לשכוח שהיו ימים שבהם היית התקווה הגדולה של מפלגת העבודה, בעל יכולת רטורית וכושר הנהגה ומועמד פוטנציאלי לראשות הממשלה. כאשר עמדת בשעתו בוועידת מפלגת העבודה על בימת היכל התרבות בתל אביב ונשאת את נאום הלווייתנים, רבים סברו שצמח מנהיג צעיר עם חזון. ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, העריך אותך למורת רוחם של מתחריך במפלגה, אולי משום שלא הכיר את כל הצדדים שבאשיותך המורכבת. רבין התעקש למנות אותך כשר הפנים בממשלתו. עד היום אני תוהה, מדוע כאשר פרשת מתפקיד זה נמחקו במפתיע התוכנות במחשב בלשכתך. אני מאמין שלא היה לך מה להסתיר.
בספרי החדש "זעקי ארץ מושחתת" אני חושף, בין השאר, שבאותה השבת שבה נרצח רבין, התארחת בביתו יחד עם איל ההון האוסטרי מרטין שלאף, שהעמיק את שחיתותם האישית של שורת אישים פוליטיים במדינה, ביניהם אריאל שרון, אהוד אולמרט, אביגדור ליברמן, אלי לנדאו, שמעון שבס ואחרים ואתה ביניהם. מעניין מה הוא עשה שם אתכם באותה שבת גורלית, ששינתה את פניה של המדינה לבלי הכר.
במרוצת השנים בזבזת את התקווה והחזון התפוגג. לתמיכתך הבלתי מוגבלת בדרעי היה מחיר מוסרי ואבדן אמינות. מצד אחד הקמת את ההסתדרות החדשה והתחייבת להיאבק בשחיתות שאכלה כל חלקה טובה בה לאורך השנים; אבל מצד שני התחברת אל ש"ס, טיפחת אותה בהסתדרות ואפשרת לה לבצע פעילות מושחתת.
בספרי אני חושף עוד כמה עובדות תמוהות המעוררות חשד לפגיעה במינהל התקין ובטוהר המידות. בתקופת שבה כיהנת כיו"ר ההסתדרות, נמכרו במחיר מבצע חברות הבנייה ההסתדרותיות 'סולל בונה' ו'שיכון עובדים' במחיר מבצע תמוה לטד אריסון, האבא של שרי. אחר כך התעורר חשד של תן וקח. אריסון תרם למטה הבחירות שלך. אתה הכחשת זאת בשיחה עמי, אבל מה לעשות - הוא אישר.
במקביל, הייתה תחת חסותך מכירת חיסול של שורת נכסי הסתדרות. בשטח כיכבו כמה כוכבי נדל"ן, ביניהם שמעון שבס, מנהל משרד ראש הממשלה לשעבר שהורשע במשפט פלילי בגין הפרת אמונים, רוני מאנה השנוי במחלוקת, וגיסך לשעבר אפרים קונדה. עד היום אתה שומר על קשרים הדוקים עם קונדה ומרבה לבקר במשרדיו. זה מזכיר לי שבעת משפטך עצרה המשטרה לחקירה חוקר פרטי שערך חקירות נגד הקצינה שנושקה על ידך נגד רצונה. במהלך החקירה התברר שהלקוח הוא לא אחר מאשר קונדה. הזדרזת אז להכריז שהדבר נעשה ללא ידיעתך. משום מה אני מתקשה להאמין לך. כמו מאות חקירות צווארון לבן אחרות, גם חקירה זו תקועה.
בדקתי ומצאתי, שמעולם לא השמעת מילה נגד השחיתות השלטונית במדינה, ובעיקר נגד זו של חברך הטוב אהוד אולמרט. סביר להניח ששחיתות בצמרת הפוליטית הינה לגביך נורמה מקובלת.
מקורביך טענו בימים האחרונים כי אם אולמרט יפרוש מהחיים הפוליטיים, תשקול גם אתה ללכת בעקבותיו. זה בהחלט רעיון טוב שעשוי לקדם את תהליך הניקיון של המדינה מאישים פוליטיים מושחתים, המתנהל לצערי בעצלתיים. אם וכאשר חזון אחרית הימים הזה יתממש - זה יהיה בעצם המפץ הגדול.
|
 |
 |
07/06/2008 - עליזה אולמרט בארץ הפלאות

שלום עליזה,
ביממה האחרונה קראתי כמה פעמים כתבה מרגשת וסוחטת דמעות שפורסמה בידיעות אחרונות תחת הכותרת המצמררת: "עליזה אולמרט התקופה השחורה". ניסיתי לשווא להזיל דמעת אדם. בדמעות תנין שהן נחלתם של רבים איני משתמש.
לאורך כל הכתבה מצוטטים דברים שנאמרו ע"י כמה מחברותיך הטובות שעוטפות אותך, מגוננות עליך ומנגבות ללא הרף את דמעותייך.
ברשותך אצטט כמה מהם:
"בעלה נמצא במצב שקשה לתאר את הלחצים שהוא צריך להתמודד אתם וגם עליה ניסו לטפס והיא חשה עצמה קרבן";
"עליזה מרגישה שעושים לבעלה לינץ' בכיכר העיר";
"ההבדל בין עליזה של היום לעליזה שלפני פרשת טלנסקי הוא כמו ההבדל בין יום ולילה. העיניים העצובות שלה אומרות את הכל".
למען האמת, חברותיך עשו עמך חסד מסוים כאשר תיארו אותך כאישה צנועה וחסכנית שמסתפקת במועט, אינה מתעניינת במקורות המימון המשפחתיים, סולדת מחיי פאר ומסתייגת מהנהנתנות הבלתי נדלית של אהוד ומנסיעותיו הרבות לחו"ל.
אבל מה לעשות, המציאות טופחת על פניהן הדומעות. הן לא מכירות כנראה את ההיסטוריית המעללים המשותפים של אהוד ושלך. מאחר שעקבתי אחרי הפעילות העבריינית של אהוד לאורך כל שנות פעילותו הציבורית, שבחלק ממנה נטלת חלק פעיל, אני רואה לעצמי חובה ציבורית ומוסרית להרחיב עליה את הכתיבה.
אני רוצה לרענן את זיכרונך: ב-4 בנובמבר 2006 פרסמתי ב-Nfc רשימה קצרה תחת הכותרת: "עליזה אולמרט מתחסדת סדרתית", שבה הצגתי לך שורה של שאלות. ברשותך אצטט כמה מהן:
1) האם ידוע לך שבעלך הוא מיליונר? האם הוא דיווח לך על היקף האמיתי של ההון שצבר במהלך שירותו הציבורי?
2) האם את סבורה שהמחירים ששולמו במרוצת השנים עבור ציוריך היו ריאליים? האם יתכן שחלקם נמכרו במחירים מופקעים הרבה מעבר לערכם המשוער ע"י אילי הון שעמדו בקשרים עם בעלך בתקווה שישתלם להם?;
3) לדעתך, האם בצדק הוענק לבעלך בכנס שדרות התואר: "הפוליטיקאי המושחת ביותר במדינה"? האם אינך שואלת את עצמך מדוע אזרחי המדינה רואים בו אדם מושחת כל כך?
סיימתי את הרשימה בכך שהבהרתי לך שהחוק קובע שאדם שיודע על ביצוע עבירה ואינו מדווח עליה, למעשה עובר על החוק בעצמו. לא ציפיתי שתגיבי על רשימתי ותשיבי על השאלות שלי.
אהוד לימד אותך כנראה, שלא כדאי להגיב על דבריו של עיתונאי הזוי מסוגי שלא הצטרף מעולם ללהקת אנשי תקשורת שמעלו בתפקידם, בכך שהתחנפו והתרפסו בפני אהוד, גוננו עליו והסתירו את מעשיו העבריינים וניסו לגמד את החשיפות אודותיו שנעשו ע"י עמיתיהם. אנשי תקשורת אלה נושאים כיום באחריות אישית להשחתת המידות במדינה ע"י אהוד המנצח בתקופת כהונתו כראש הממשלה על הפגיעות החוזרות ונשנות בשלטון החוק ובאוכפיו.
אילו היית נוכחת בסלון ביתכם בשעה שנחקר אהוד על-ידי צוות חוקרי משטרה בכירים, היית מתרשמת באורח בלתי אמצעי כיצד הוא מנסה לשטות בהם. וזו רק דוגמא אחת. אולי לא ספרת: עד כה עבר אהוד לא פחות מ-18 חקירות משטרתיות. האם שאלת אי פעם את עצמך מדוע דווקא אלוף נעוריך הוא אלוף הנחקרים?.
מעניין לדעת כיצד יפת נפש ואמנית ליברלית כמוך מתייחסת לרמיסת שלטון החוק ע"י אהוד. אם ניסית לשכנע אותו לחדול, הרי שנכשלת בגדול.
הצוללת העבריינית
אני רוצה להבהיר לך באורח חד-משמעי: עוד לא היה בתולדות המדינה איש ציבור מושחת ורקוב כל כך כמו אהוד, שגלגל לאורך השנים כספי שוחד בסכומים ניכרים במזומנים, בקבלת טובות הנאה ישירות ובתרגילים סיבוביים מתוחכמים, ואת כמובן לא ידעת, לא שמעת, לא ראית ולא הבנת.
אני יוצא מתוך הנחה שאהוד הסתיר ממך לפי כל הסימנים קבלת כספים במזומן ועסקי פיננסיים מלוכלכים פוליטיים ואישים משולבים שנוהלו ע"י מזכירתו השתקנית שולה זקן, חברת הצוללת העבריינית הסמויה שלו, שחבריה היו אברהם הירשזון, עורך הדין אורי מסר, שלומי עוז ויורם קארשי.
פרשת טלנסקי פגעה בך גם בשל מעורבותו של בנכם שאול המתגורר בארה"ב, והיה לו כנראה מידע כלשהו על הכספים שאביו קיבל מטלנסקי ועל כך הוא אמור להיחקר. אני רוצה להאמין ששאול לא יודע דברים פיננסים נוספים שאת לא יודעת.
אני גם רוצה "לנחם" אותך. היו כמה "טלנסקים". זהותם תיחשף בהדרגה בשבועות הקרובים, וככל הנראה לא צפוי לך ולאהוד ירח דבש מחודש.
אני תוהה אם אי פעם שאלת את אהוד מאין יש לו כל כך הרבה כסף למימון הטיסות שלו ושלך במחלקות ראשונות במטוסים, להתגורר איתך בסוויטות מפוארות במלונות יקרים בחו"ל. מי מממן לו את החליפות היקרות שהוא תופר, עניבות המשי המיוחדות, שעונים ששווים נאמד ברבבות דולרים, העטים הנדירים?
אם שאלת והצקת לו בנדון, אזרחי המדינה זכאים לדעת זאת. אם שתקת, את חלק מהמשחקים המלוכלכים של אהוד. קשרת את גורלך בו לטוב שהוא העניק לך כל השנים ולרעה שבאה עלייך בימים אלה. ועוד משהו: במסגרת חקירת פרשת טלנסקי נחשף כי הסוותם נסיעה לאירוע משפחתי לחו"ל על חשבון הקופה הציבורית כאילו הייתה בתפקיד. זו לא הייתה כמובן הפעם הראשונה שנקטתם בהטעיה ורמייה.
אזרחי המדינה מימנו כמה נסיעות שלך לתערוכות בחו"ל, שבהן מכרת ציורים לגופים ואזרחי חוץ שביקשו לשחד את אהוד באמצעות כספים ששולמו לחשבון הבנק הגלוי שלכם.
גם קופת הליכוד מימנה בעבר נסיעה כזו ע"י תרגיל מסריח שנעשה ע"י שולה זקן שבחשה לאורך השנים גם בעניינים הכספיים הפרטיים שלכם ודאגה שההכנסות יעלו בהרבה על ההוצאות.
תמימה מעופפת
עליזה היקרה. מה את רוצה שנאמין, שאת כל כך תמימה מעופפת, כפי שמציגה אתך אחת מחברותך בכתבה בידיעות אחרונות? לא ידעת שהקבלן אלפרד אקירוב, שקיבל זכויות בנייה נדיבות ביותר בירושלים בתקופת כהונתו של אהוד, כראש העיר, רכש ממך כמות גדולה של ציורים במחיר לא סביר? לא אירחת בביתכם בשבת שבה נפלו חיילי צה"ל במלחמת לבנון את אקירוב יחד עם איל ההון הזר פרנק לואי, שאהוד חפץ ביקרו וטרח למען זכייתו במכרז לרכישת בנק לאומי? ולא הבנת מה קורה סביבך בבתיך המפוארים ומחוצה להם?
אם את רוצה להתעדכן, כדאי לך לעיין בספרי החדש "זעקי ארץ מושחתת" שעל שערו מופיע צילום בעלך, כדי להבין את שורשיה של העבריינות המשפחתית שלכם ולהבין מה היה חלקך בה.
ניקח, למשל, את נושא הנדל"ן. בספר אני חושף, בין השאר, כי בראשית שנות השבעים, כאשר הייתם עדיין זוג צעיר והתגוררתם בדירה קטנה שכורה, אהוד רצה לשדרג אותה לדירה בבעלותכם על חשבון הקופה הציבורית. למרות שלא הייתה לכם זכאות, אהוד הגיע לפגישה עם שר השיכון המנוח אברהם עופר וניסה לסחוט אותו בעניין זה. הוא איים על עופר שאם לא יכלול אתכם ברשימת הזכאים, הוא יפוצץ עליו חומר בתקשורת. עופר לא נכנע ואהוד מימש את איומו באמצעות חברו העיתונאי המפוקפק יגאל לביב. כעבור זמן קצר שלח השר עופר יד בנפשו. משפחת עופר הפנתה אצבע מאשימה כלפי בעלך. את ידעת את כל הסיפור הקפקאי הזה ושתקת כדרכך.
(לביב מסר בתגובה: אולמרט לא נתן לי שום חומרים על המנוח עופר ולא הייתי זקוק לו לשם כך. החומרים נגד עופר נכללו בחומר שפרסמתי נגד מי שנבחר לנגיד בנק ישראל אשר ידלין).
קראי חשיפה נוספת בספר: הבית שלכם ברחוב כ"ט בנובמבר הוא פרי מעשה שחיתות של אהוד שהצליח להערים על המדינה ולכלול את הקבלן מתתיהו ליפשיץ ברשימת הקבלנים שקיבלו סיוע ממשלתי נדיב, למרות שלא היה זכאי לכך. כתמורה לכך הוא שיפץ מבנה ישן של הקונסוליה האיטלקית ובנה לכם בית לתפארת שעבורו שילמתם מחיר מבצע נמוך במיוחד. זה היה שכר הטרחה שגבה אהוד עבור מעשה הנבלה שלו שנאמד במאות אלפי דולר. את ידעת ושתקת.
הבית שלכם נרכש לפני כשנתיים ע"י המיליונר דניאל אברהמס תמורת מחיר מופקע של 2.7 מיליון דולר. אברהמס נחשב לתורם ותיק למחנה השמאל במדינה שאת נמנית עמו ומן הסתם את מכירה אותו. לא התעניינת מדוע הוא משלם מחיר גבוה ממחיר השוק עבור הבית ומדוע הוא יאפשר לכם להתגורר בו תקופה נוספת אחרי המכירה תמרות שכר דירה מגוחך?
אנחנו כל כך תמימים כדי להאמין שכל עסקת רכישת הבית לשימור ברחוב כרמיה היא עסקה כשרה, כפי שהכרזת בעיתון באמצעות אחת מחברותיך? את שותפה פעילה לקבלת שוחד בסך מאות אלפי דולר. אין כל סיבה שתימנע מהמשטרה לחקור גם אותך.
האם לא היית שותפה לקומבינה כספית שעשה בעלך בנכס שהיה שייך לך ושישמש את צרכייך האמנותיים? האם לא ידעת שבעלך שילם מחיר מופחת מתחת למחירי השוק עבור הדירה שרכשתם ברחוב שינקין בתל אביב?
בעיתון כתבת שאהוד העדיף לרכוש דירת פאר במגדלי אקירוב בתל אביב (סמוך לביתו של אהוד ברק). אין לי ספק שעבור השירותים העבריינים שאהוד עשה למען אקירוב בירושלים הוא זכאי לקבל ממנו כתמורה דירת חינם מפוארת בתל אביב.
כל המוסיף גורע
עליזה היקרה. יכולתי לפרט מתוך ספרי שורה ארוכה נוספת של מקרים שיצביעו על דרכי התעשרותכם העקלקלה והבעייתית, אך אסתפק בנאמר לעיל. כל המוסיף גורע.
חברכם הטוב לשעבר, דן מרגלית, שערך לכבוד אהוד בביתו את מסיבת יובל ה-60 וניתק את הקשרים אתכם אחרי שהתפכח והבין במלחמת לבנון השנייה מיהו אהוד האמיתי, קרא לך באחרונה במאמר שפרסם ב"ישראל היום" לשכנע את אהוד לפרוש לאלתר מתפקידו ולחזור אתו לביתכם הקודם בכ"ט בנובמבר. לא שעית כמובן לעצתו.
במאמר בידיעות אחרונות את מצוטטת כמי שהיו לה לא פעם הרהורים ללחוץ על אהוד לפרוש ביוזמתו, כדי למנוע את המשך הפגיעות בו ובמשפחתו.
צר היה לי לקרוא, כי בסופו של דבר החלטת שבעלך המושחת חייב להמשיך ולהנהיג את המדינה כדי שיביא שלום על ישראל וכי תעניקי לו את כל הגיבוי.
צר לי עלייך, עליזה. בעבר חשבתי שאת אישה עצמאית וחושבת. מתברר שטעיתי. את בסה"כ אישה קטנה וכנועה. בתמיכה העיוורת שלך בבעלך המושחת חרצת את גורלך יחד עם גורלו, לדראון עולם. ואנו אזרחי המדינה נמשיך לשלם את פרי הבאושים ופרי ההילולים שלכם.
|
 |
 |
31/05/2008 - הערת אזהרה לאהוד ברק

אהוד שלום,
מכתב פומבי זה הינו הראשון שאני כותב אליך מאז שהתמנית לשר הביטחון בעקבות התפטרותו של קודמך בתפקיד עמיר פרץ שאינו חדל לנשוף בעורפך ומדי פעם גם נושך את אוזניך.
בשעתו הייתה לי כוונה להוקיע בפומבי את האמינות הסדוקה שלך. אחרי שוועדת וינוגרד פרסמה בחודש ינואר האחרון את הדוח המלא שלה התחמקת מלקיים התחייבות פומבית שנתת בקיבוץ שדות ים שתפרוש מן הממשלה אחרי פרסום הדוח. הדבר היחיד שאמרת כעבור כמה ימים הוא שאסור לטלטל את המדינה בבחירות חדשות ובכך הענקת את ברכת הדרך לאולמרט שסירב ליטול עצמו את האחריות על כשליו ומחדליו במלחמת לבנון השנייה.
לעתים היה נדמה לי שאתה מנסה בדרך זו לגמול לאולמרט על כך במערכת הבחירות בשנת 1999, שבה התמודדת על ראשות הממשלה מול בנימין נתניהו, התייצב לצדך אולמרט הצבוע, אז ראש עיריית ירושלים, למרות שהיה אז חבר בליכוד.
נמנעתי מכך מחשש שאני מחמיר עימך, שכן ההתנהלות שלך הינה חלק אינטגראלי של אסטרטגיה וטקטיקה שנולדו במוח האנליטי שלך ובן אנוש רגיל אינו מסוגל להבינה.
מאוחר יותר התברר לנו שטעינו באשראי המוגזם שהענקנו לך. נדרשתי עתה לכתוב את המכתב בעקבות הופעתך החפוזה והעלובה השבוע במסיבת עיתונאים דרמטית, שלוותה בציפיות מוקדמות רבות, אבל למרבה הצער הר הגעש של השחיתות הוליד בעקבותיה חתלתול רחוב.
במקום לדרוש אולטימטיבית את התפטרותו המיידית של ראש הממשלה אולמרט, שהינו איש הציבור המושחת ביותר בתולדות המדינה, התחלת לגמגם על אופציות שעומדות בפניו מבלי שנקבת בתאריך יעד. במקום להזכיר שיטת תשלום המזומנים הפסולה המשחיתה כל חלקה טובה במדינה העדפת להתמקד בצורך לנתק את אולמרט מלטפל בענייניה המדיניים והביטחוניים של המדינה מבלי שהתייחסת להתנהגותו הנלוזה.
במקום לנהוג כמנהיג לאומי המתווה לאזרחי המדינה דרך מוסרית חדשה שיש בה תקווה, העדפת להתבוסס בביצה הפוליטית ולעסוק בענייניה הפנימיים של קדימה.
לפני מסיבת העתונאים היית מעודכן היטב בעניין רמתו המוסרית המפוקפקת של אולמרט לאורך כל השנים. לפני זמן קצר רכשת את ספרי החדש "זעקי ארץ מושחתת" שעל שערו מתנוסס צילומו של אולמרט וככל הנראה התוודעת אחרי הקריאה בו לדמותו המפלצתית של ראש הממשלה שאתה אמור להבטיח יחד אתו את בטחונה של המדינה.
תמיד תהיתי לדעת מדוע מנהיג של מפלגה המבקשת לייצג כביכול ערכים, שהיה בעברו הקצין המעוטר ביותר בצה"ל, לא מגלה אומץ לב במאבק נגד השחיתות הציבורית ומחשה.
בחודשים האחרונים כאשר נחשפו בזו אחר זו פרשות שחיתות חמורות ביותר שבהן היה שקוע חברך אהוד אולמרט עד צוואר לא השמעת את קולך ונהגת כמי שהדבר אינו נוגע לו כלל.
שתקת גם נוכח ניסיונותיו החוזרים ונשנים של שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן לקעקע את יסודות בתי המשפט ולכווץ את סמכויותיו של בית המשפט העליון וזאת במסגרת השירותים הבזויים שהוא מעניק לאולמרט.
מאחר שאתה אדם מנוכר ומרוחק מטבעך וחסר רגישות ציבורית, לא הערכת שהמערכת המשפטית הינה עדיין תקוותם האחרונה של אזרחי המדינה. העובדה שמספר הולך ורב של אזרחי המדינה מסייגים את אמינותם למערכת המשפט הייתה צריכה להדיר שינה מעיניך, אבל הגעתי למסקנה שאולי יש לך מה להסתיר בתחום של טוהר המידות.
מאחר שבין אולמרט לבינך יש מאזן אימה דע כי אולמרט ידוע מאז ומתמיד כמכין "תיקים" נגד אויביו הוותיקים ונגד אלה שקמים נגדו. אני כותב לך זאת מתוך ניסיון אישי לפני שנים, כאשר הוא ניסה לשווא להשתיק אותי.
את החומרים שהוא אוסף נוהגים להפיץ עוזריו בתנועות סיבוביות מתוחכמות ובספינים מתוזמנים והם הולכים אחריו כסומים בארובה מצחינה ואינם מהססים לעבור על החוק למענו.
אחד העוזרים העיוורים, יעקב גלנטי, הממונה על ההסברה הלאומית ומשמש גם כיועץ תקשורת של ראש הממשלה, עבר לכאורה על החוק בכך שניסה לשבש את החקירות וההליכים המשפטיים הקשורים בראש הממשלה בפרשה המבישה של אולמרט שחשף מוריס טלנסקי.
תנועת אומ"ץ הגישה השבוע תלונה נגד גלנטי ליועץ המשפטי לממשלה, למבקר המדינה ולנציב שירות המדינה. הנציבות ביקשה כבר מגלנטי להגיב על הטענות שהועלו נגדו. אנו מצפים עתה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה בנדון.
את הטיפול הראשוני בך החל השבוע עוזרך לשעבר טל זילברשטיין שהיה שותף פעיל אתך ועם היועץ המשפטי של מטה הבחירות שלך, עורך הדין יצחק הרצוג (כיום שר הרווחה), בגיוס כספים לעמותות שהוקמו למענך לקראת מערכת הבחירות תוך כדי ביצוע עבירות על החוק.
אגב, אולי תסביר לי מה ההבדל בן שתיקתו של הרצוג בעת חקירתו במשטרה אז לבין שתיקתה של שולה זקן בפרשה ההיא. נחלצת אז מהעמדה לדין פלילי אולי משום שכמה עובדות מאלפות לא היו ידועות אז לאנשי הביקורת של מבקר המדינה ולחוקרי המשטרה. לא הענקת אז גיבוי לזילברשטיין והוא חש אז נטוש על ידך וניתק את הקשרים. באחרונה הוא מצא את מקומו בחיקו של אולמרט כיועץ אסטרטגי ואין ספק שהוא שמח לפרוע עכשיו את החשבון אתך בעידודו של אולמרט שלא יניח לך מכאן ולהבא ויעשה ככל שיכול כדי לפגוע בך.
כל הסימנים מעידים על כך שפגיעתו של זילברשטיין בך ובעתידך הפוליטי עלולה להיות קטלנית ואתה מודע היטב לכך. שעה קלה לפני מסיבת העיתונאים שבה ביקשת מאולמרט לפנות את מקומו שיגר לך זילברשטיין באמצעות כלי התקשורת אזהרה גלויה: "אם ברק יטיף מוסר לאחרים תהיה לו בעיה. הוא האחרון שיכול לדבר על המעטפות או מזומנים או על תרומות ועל כספים שלא הוחזרו". האם זו הייתה הסיבה שדבריך במסיבת העיתונאים היו קצרים וצמחוניים נמנעת באותו מעמד מתוקשר מלהרחיב את הדיבור על השחיתות האישית שלו?.
תנועת אומ"ץ אינה יכולה לעבור לסדר היום על דבריו של זילברשטיין. אם הוא מחזיק בסודות מפלילים נגדך ונגד אישים נוספים סביבך ואולי גם לגבי עצמו, אזרחי המדינה חייבים לדעת זאת.
בסוף השבוע פניתי בנדון אל היועץ המשפטי לממשלה כדי שיחליט אם יש מקום לפתוח בחקירת משטרה בפרשה חדשה שבה אתה תהיה מעורב.
שק של שרצים
במקביל בודקת אומ"ץ מידע חדש שהגיע אלינו השבוע ששופך חושך חדש על התנהלות מטה הבחירות שלך בתקופתו של זילברשטיין. אם יהיו בידינו עובדות בדוקות לא נהסס לפרסמן בקרוב.
רציתי להודיע לך כי באיחור רב קיבלה השבוע אומ"ץ תשובה לשאלה מדוע פנית בשעתו לנשיא ביל קלינטון ערב פרישתו בבקשה שיעניק חנינה לאיל ההון האמריקני מרק ריץ' שנמלט לשווייץ אחרי שנחשפו עבירות מס חמורות שלו.
בשעתו פניתי אליך בכתב והצגתי לך שורה של שאלות נוקבות בנושא זה אך התחמקת מלהשיב עליהן. השבוע נתגלה באקראי שריץ' נמנה עם רשימת התורמים שלך אף כי לדברי נציגו בארץ הוא עשה זאת במסגרת תרומות ל"מטרות חינוכיות".
אהוד, אין לך במה להתבייש, התנועה לאיכות השלטון בראשותו של צדיק הדור עורך הדין אליעד שרגא קיבלה אף היא בשעתו תרומה נדיבה מריץ'.
אגב, חברך אהוד אולמרט הצטרף בשעתו לבקשת החנינה לריץ'. מתוך מעקב ממושך על התנהלותו הציבורית המושחתת אין לי כמעט ספק שהוא לא עשה זאת מטעמים הומניטריים. אצל אולמרט שום דבר לא נעשה בחינם.
יש עוד כמה פרשות עלומות בפעילות הציבורית שלך שלא נחקרו ונבדקו עד תום. בתקופת כהונתך כראש ממשלה העברת ללא אישור הממשלה את שדות הגז שהחזיקה ישראל בימה של עזה לידי הרשות הפלשתינית בנסיבות מוזרות שעוררו גל של שמועות. אומ"ץ פנתה אל מבקר המדינה כדי לחקור את הנושא זה וככל הידוע לנו הנושא מצוי עתה בצנרת של משרד המבקר.
זאת ועוד: עד כה לא פרסמה למשל המשטרה את ממצאיה בחשד לזיוף במערכת הבחירות הפנימיות בעבודה בהתמודדות האחרונה שלך על ראשות המפלגה מול השר עמי אילון. "קצין המבצעים" שלך היה השר פואד בן-אליעזר שיש לו קופה של שרצים בתוך הפלגה ומחוצה לה. כאשר דבקת אליו נטלת סיכון לא מחושב.
אומ"ץ, שהתלוננה בשעתו על החשד לזיופים, שלחה באחרונה תזכורת למשטרה. כדאי אולי שתבקש את סיומן של הבדיקות והחקירות של מבקר המדינה ומשטרת ישראל על-מנת שתוכל להצטייד מחדש בתעודת יושר ציבורית.
נראה לי שאם רצונך להגיע מחדש לכס ראש הממשלה אתה חייב לדאוג לכך שלא תהיה על גבך גיבנת של חשד לעבירות על החוק. נפשם של אזרחי המדינה נקעה כבר מראשי ממשלה נחקרים ומהמשך ההסתאבות השלטונית שהגיעה לשיאה בתקופתו של אולמרט. ראש הממשלה הבא חייב להיות נקי כפיים ולא נחקר סדרתי במשטרה.
|
 |
 |
24/05/2008 - מזוז אל תחמיץ

מני היקר,
ב-21 ביולי 2007 פרסמתי ב-Nfc מכתב פומבי אליך תחת הכותרת: "מזוז, אל תפחד מאולמרט", ובו פירטתי, בין השאר, שורה של תלונות שהגישה לך עמותת אומ"ץ נגד ראש הממשלה בגין עבירות פליליות שעבר לכאורה אהוד אולמרט, חלקן במהלך תפקידו כראש הממשלה.
פירוט החשדות שביצע אולמרט צעק בעד עצמו: קבלת שוחד, גניבה, מרמה, העלמות מס, הפרת אמונים, שיבוש הליכי חקירה, עבירה על חוק המתנות, העלבת עובד ציבור ועוד.
התלונות התבססו על חשיפות בכלי התקשורת, גילויים של תנועת אומ"ץ וכן על עובדות וממצאים שסוכמו על-ידי גופי אכיפת החוק לרבות ממצאי דוחות הבדיקה של מבקר המדינה.
לצערי הרב, נמנעת מלהורות על חקירת משטרה במרבית התלונות הללו. הרושם שהתקבל אצלנו היה שאתה ירא מאולמרט שהצליח להטיל את חיתתו על רבים וטובים בשל התנהגותו המאפיונרית. ככל הנראה לחששך הייתה סיבה נוספת בעלת משקל: הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה עלולה לעורר זעזועים פוליטיים מרחיקי לכת ואתה לא טרחת להסתיר זאת.
במכתב זה הבהרתי לך בצורה חד-משמעית כי אולמרט הינו הפוליטיקאי המושחת ביותר שידענו, אדם שהפך את השירות הציבורי לקרדום לצבירת מיליוני דולרים תוך בעיטות חוזרות ונשנות בשלטון החוק ורדיפת אוכפי החוק.
בשולי מכתבי כתבתי לך: "בחירתו של אולמרט לראשות הממשלה הינה תאונה היסטורית בתולדות עם ישראל. יש לך הזדמנות חד-פעמית לתקן את ה"תאונה": חרף המשמעויות הפוליטיות הסבוכות של המהלך הזה עליך להורות לפתוח בחקירה משטרתית מקיפה בפרשות השחיתות השונות של אולמרט, ובראש וראשונה בפרשת קבלת שוחד בסך מאות אלפי דולר בעסקת רכישת הבית ברחוב כרמיה בירושלים.
הראיות שנאספו ונבדקו ע"י משרד מבקר המדינה, בעקבות חשיפת הפרשה ע"י יואב יצחק באתר זה, הן מוצקות ואינן ניתנות לערעור ולהרהור. אם בתום הפרשה תחליט, על סמך חומר הראיות המוצק, להגיש כתב אישום חמור נגד ראש הממשלה, הוא יאלץ לרדת מהבמה הפוליטית מבויש ומבוזה, כיאה לו. אל תיתן לכוחות החושך לגבור על כוחות האור. כי בנפשנו ובנפש ילדנו הדבר".
שמחתי להיווכח שהורית כעבור כמה חודשים על חקירת משטרה בפרשת כרמיה. ניסיונותיו הנואלים החוזרים ונשנים של אולמרט באמצעות שליחים לדבר עבירה לשבש את הבדיקה של מבקר המדינה ואת החקירה המשטרתית, לא צלחו.
אני רוצה להאמין ולקוות שבפרשה זו לא תמליץ המשטרה לסגור את התיק כפי שנהגה בפרשת התערבותו העבריינית של אולמרט בנסותו להטות את המכרז למכירת לאומי לטובתם של שני אילי הון זרים המקורבים לו (אחד מהם, דניאל אברהמס, האיש שרכש את ביתו של אולמרט ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים במחיר מופקע, נחקר בימים האחרונים במשטרה בחשד שהעביר לאולמרט מעטפות של מזומנים).
פרקליט המדינה החדש, משה לדור, שהוכיח בתקופת כהונתו הקצרה אומץ לב ונחישות, בוחן עתה את תיק החקירה בפרשת לאומי. הוא אינו מחויב לקבל את המלצת המשטרה לראות באולמרט אדם נקי כפיים בפרשה זו.
מי כמוך יודע שראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יוחנן דנינו, לא התלהב עד כה להמליץ להגיש כתבי אישום נגד אולמרט. ה"בוס" שלו, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב דודי כהן, העניק לו גיבוי עקיף כאשר איחל לאולמרט אריכות ימים בתפקיד.
בכלל, ההתלהבות שלי מחקירות המשטרה מוגבלת למדי. עד היום לא ברור לי מדוע לא חקרה המשטרה כראוי את מערכת הקשרים העסקיים לאורך השנים בין אולמרט לבין שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, האיש שנהג לשאת כמויות גדולות של דולרים במזוודות ולא במעטפות.
הצוללת הפיננסית
הירשזון היה בעבר חבר ותיק ב"צוללת הפיננסית" של אולמרט שעמה נמנו גם חברו הקרוב ושותפו לעסקים עורך הדין, אורי מסר, מזכירתו הנאמנה שולה זקן, אחיה יורם קרשי (מחשודי פרשת רשות המיסים) והעבריין לשעבר שלומי עוז. צוללת של נחקרים וחשודים אופיינית לקברניט אולמרט.
הירשזון נחקר, אמנם, בפרשה החדשה של העברות הכספים במזומן לאולמרט. אבל אילו היית לוחץ על המשטרה להרחיב את חקירתו הראשית של הירשזון בפרשת גניבת כספי הסתדרות העובדים הלאומית היו נחשפים ללא ספק ממצאים מאלפים אודות עבריינות משותפת לאורך שנים שלו ושל אולמרט. בעבר נצפו שניהם לא אחת באזור הבנקאי של ציריך. הילכו שני עבריינים יחדיו אם לא נועדו?
עפ"י הנחייתך חקרה המשטרה בחודשים האחרונים כמה פרשות שחיתות במשרד התמ"ת שבהן היה מעורב אולמרט: במרכז ההשקעות, ברשות לעסקים קטנים ובשירות התעסוקה, על יסוד דוחות של מבקר המדינה.
אחת התוצאות הרות הגורל מבחינתו של אולמרט הייתה החקירות שביצע משרד מבקר המדינה בפרשות כרמיה ומרכז ההשקעות, שהולידו את פרשת טלנסקי, שבמהלכה הפך עורך הדין מסר לעד תביעה פוטנציאלי במשפט הפלילי הצפוי לראש הממשלה.
אני רוצה להזכיר לך כי בשעתו פניתי אליך מטעם תנועת אומ"ץ בדרישה שתפעל למידורה של המשנה שלך, עורכת הדין דוידה לחמן מסר, רעייתו של הפרקליט החשוד, מחשש שיזלוג אליה מידע מסווג על מעלליהם המשותפים של בעלה ושל אולמרט.
מדברי התשובה שלך ניכר היה שכעסת על פנייה זו, מחשש אולי שאני חושד בכשרות. אני משוכנע שבינתיים היה לך הרהור שני בנדון והבנת שניגוד האינטרסים בלשכתך זועק לשמיים. התפטרותה של לחמן מסר מתפקידה הייתה לטעמי מאוחרת (לעומת זאת נענית לבקשתי להנחות את מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קארדי להרחיק עצמו מהחקירות של אולמרט שלשניהם היה פרקליט משותף, אלי זוהר, ואתה הערכת את הרגישות הכרוכה בכך).
לפני זמן קצר יצא לאור ספרי: "זעקי ארץ מושחתת" שעל שערו מופיע לדיראון צילומו של אולמרט ב"פוזה" שמשקפת את מצבו ואולי גם את מצבנו. הצגתי את הספר במסיבת עיתונאים בצירוף תלונה שהוגשה באותו יום לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב דנינו, נגד עורך הדין מסר.
בתלונה פירטתי את מערכת קשריו העסקיים לכאורה עם ראש הממשלה לאורך כל שירותו הציבורי של אולמרט בתפקידים שונים (מערכת קשרים בעייתית זו פורסמה רק באתר Nfc).
עוזרו של דנינו אישר את קבלת התלונה. אני תוהה האם המשטרה נועצה איתך בנדון כמתחייב מתוכן התלונה. אני מוכן להמר על כך שדנינו לא שוחח אתך בנדון.
תנועת אומ"ץ הגישה לך באחרונה במקביל תלונה על פרשת שחיתות חדשה לכאורה בעסקי נדל"ן שבה מעורבים אולמרט, הירשזון ואחרים. באמתחתנו פרשות נוספות טעונות לעניות דעתנו בדיקה וחקירה והן יועברו אליך בקרוב.
מאז שהחלה החקירה בפרשת אולמרט-טלנסקי-מסר-זקן זכית לאשראי ציבורי רחב שבא לידי ביטוי בסקרי דעת הקהל. נפשם של אזרחי ישראל נקעה באיחור מגילויי השחיתות בצמרת השלטון והם מצפים ומייחלים לכך שגופי אכיפת החוק יעשו טיפול שורש כדי לנקות את המדינה. תפקידך כתובע כללי מחייב אותך להיות הקטר וראש החץ.
לא בכדי פנה אליך לפני זמן קצר פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה ומראשי קדימה, שדחה בשעתו הצעה של אולמרט לכהן כשר המשפטים, בבקשה שתיפנה פומבית אל אזרחי המדינה בקריאה שכל מי שיודע על מעטפות מזומנים שהועברו אל אולמרט ידווח לך על כך.
אתה התעלמת אומנם מהצעתו, אבל אני מברך אותו על כך. צר היה לי להיווכח כי דווקא בתקופה זו של ההתעוררות הציבורית ניסית להוציא את הרוח מהמפרשים של המאבק בשחיתות בראיון טלוויזיוני שהענקת לאילנה דיין ובמהלכו ניסית לצנן את ההתלהבות מכך שהשינוי המיוחל כבר בשער, והבהרת שאינך משוכנע בכלל שיוגש גיליון אישום נגד אולמרט, ובכל מקרה מדובר בעניין של ודשים, לא שבועות.
אין לי ספק שהעיתוי של השמעת דבריך היה אומלל. הדיונים המשפטיים שנערכו בימים האחרונים בפרשת קבלת מעטפות מזומנים ע"י אולמרט ואנשיו לימדו אותנו שהדרך לסיום הפרשה עוד רחוקה וצפויים מהלכים ותרגילים משפטיים כהנה וכהנה.
אם הייתה לך תוכנית להכין גיליון אישום כולל נגד אולמרט שיכיל סעיפי אישום של הפרשות הקדמות שנחקרות עתה ע"י המשטרה ואולי גם את פרשת לאומי (אם פרקליט המדינה לדור יכריע בחיוב), אני מציע לך לשנות כיוון.
ש לטובת האינטרס הציבורי אני פונה אליך בבקשה להורות למשטרה לסיים את חקירותיה בהקדם ולהגיש כתבי אישום נפרדים נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט. הראשון בתור - קבלת שוחד בסך מאות אלפי דולר בעת רכישת הבית ברחוב כרמיה. אולמרט לא התחייב, אמנם, להתפטר אם יוגש גיליון אישום בעניין כרמיה, אבל תסכים אתי ששוחד גלוי חמור לא פחות ואולי יותר ממעטפות מזומנים סמויות. מה גם שסכומי השוחד, במקרה זה, מוכחים וגדולים יותר.
|
 |
 |
20/04/2008 - לשבור את החרם

אזרחי ישראל היקרים,
אני פונה אליכם באורח אישי באמצעות האינטרנט, שהינו כיום אמצעי התקשורת העצמאי והבלתי-תלוי היחיד במדינה, בבקשה להירתם להפצת ספרי החדש "זעקי ארץ מושחתת", שכלי התקשורת הכתובה והאלקטרונית בישראל מנסים להסתיר את המידע החדש הכלול בו על אודות התעשרותו המופלגת של ראש הממשלה המיליונר אהוד אולמרט, כמו גם אישים בכירים אחרים מכל הקשת הפוליטית במהלך שירותם הציבורי.
אחרי שמספר הוצאות ספרים התחמקו מלהוציא לאור את הספר "זעקי ארץ מושחתת" מחשש שיבולע להן מצד אנשי שלומו של אולמרט ומספר אילי הון ידועים, החלטתי לממן בעצמי את הוצאת הספר ולהקדיש את כל ההכנסות ממכירתו לתנועת אומ"ץ הנלחמת למען טוהר המידות ומניעת השחיתות במגזר הציבורי.
עם הופעת הספר כינסתי מסיבת עיתונאים שבה חשפתי עובדות מצמררות על התנהלותו העבריינית של אולמרט במשך השנים, על כך שבמהלך כהונתה של ממשלתו התרחשה שחיקה קיצונית בנורמות המוסריות במדינה, שלטון החוק נפגע קשות וגופי האכיפה החלו מהססים מלנקוט פעולות לביעור השחיתות.
הודעתי במקביל שהספר הועבר לראש אגף החקירות והמודיעין במטה הארצי של משטרת ישראל ניצב יוחנן דנינו, בצירוף תלונה של אומ"ץ ובה פירוט של עבירות שביצע לכאורה אולמרט בשיתוף עם שותפו לשעבר, עורך הדין אוריאל מסר, שלא נחקרו ע"י המשטרה.
לצערי, אף מלה אחת בנושא החמור הזה לא הופיעה בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, למעט באתר "מחלקה ראשונה" (Nfc), של העיתונאי הלוחם והאמיץ יואב יצחק. ממש חרם תקשורתי.
אני פונה אליכם עכשיו להצטרף אלי בקריאה: "זעקי ארץ מושחתת". כל מי שטובת המדינה יקרה לו, כל מי שאינו מוכן להשלים עם שלטון של הפחדה ואיומים, כל מי שנקעה נפשו מתקשורת מסורסת, כנועה ומשרתת את השלטון המושחת - מוזמן להטות כתף ולהירתם למשימה בשעה קריטית זו שבה עתידה המוסרי של המדינה עומד על כף המאזנים.
אני פונה אל כל אחד מכם: הפיצו את דבר צאתו לאור של הספר, העבירו את תוכנו ומהותו בקרב בני משפחותיכם, חבריכם ומכריכם, ובאמצעות הפורומים הבלוגים וכל אמצעי התקשורת באינטרנט.
כך נוכל כולנו, לשבור את החרם ומסע ההשתקה, כדי שהמדינה שלנו תהיה טובה יותר, ראויה יותר, טהורה יותר.
בכוחם של אזרחים שנקעה נפשם מההסתאבות השלטונית נמגר את השחיתות.
בתודה ובברכת חג שמח
אריה אבנרי
|
 |
 |
07/12/2007 - אהוד, אתה ארכי-מושחת

מכתב פומבי לראש הממשלה בעקבות העברת חומר החקירה בפרשת מכרז בנק לאומי מן המשטרה להחכרעת פרקליט המדינה החדש, עו"ד משה לדור.
בראשית מכתבי, אני רוצה לאחל לך רפואה שלמה. באמת ובתמים, אני מלא הערכה לאומץ הלב שהפגנת כאשר בחרת להתייצב בפני האומה ולחשוף בפומבי את העובדות בדבר מחלתך; והאומה שלנו, שכידוע רחמנית היא, גמלה לך בביטויים של אהדה.
גם אני, לאור רגישותי הרבה לסבלם של נכים וחולים, החלטתי להניח לך לזמן מה. עמותת אומ"ץ קיבלה את הצעתי והכריזה על פסק זמן בטיפול בעניינים שוטפים הקשורים בהתנהלותך. הענקנו לך ימי חסד, אך אלה תמו, מבחינתנו, כאשר התברר שאתה מתפקד כרגיל, אינך נרדם עוד בפומבי, נראה בלי עין הרע, ממשיך במעלליך הגלויים והסמויים, ואפילו מחדש את התנפלויותיך על יריביך הפוליטיים. דומה כי אינך זקוק להנחות: זו הסיבה שאני מרשה לעצמי כעת לכתוב לך בלי לעטות על עצמי לא כפפות של משי ולא מסיכה של אחות רחמנייה.
חלף זמן לא מועט מאז כתבתי לך את מכתבי הפומבי האחרון. בצער רב עלי לציין, כי במהלך התקופה הזאת לא רק שהצלחת לשקם במידה לא מבוטלת את מעמדך הציבורי, אלא אף נוספו לך בסקרי דעת הקהל כמה אחוזי פופולריות שהצלחת "לסחוב" משר הביטחון, אהוד ברק. לתהליך הזה יש כמה סיבות, שאפרט בהמשך. אך דומה כי המשותף להן היא היכולת המתוחכמת שלך לפענח את הקוד ולנטרל את האקסיומה הקובעת שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן.
אין פלא, איפוא, שנראית השבוע זחוח מאוד בעת שהכנסת חגגה באירוע מיוחד את שנת השישים להקמת המדינה. קרנת מאושר כשפצחת בזמר שירי הגבעתרון בצוותא עם הנשיא, שמעון פרס, ויו"ר הכנסת, דליה איציק, שני קנים רצוצים העושים מאמצים כבירים לשמר את שלטונך. באותו היום גם הפגנת נינוחות רבה בישיבת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, שדנה במיגון העורף.
כזכור, בעבר הלא רחוק התחמקת בשיטתיות מהשתתפות בישיבות הוועדה הזו, שלטעמך פועלת בשירות מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס; ובישיבות המעטות שבהן כן נכחת, לא היססת להשתלח במבקר ולהאשים אותו, בין היתר, כי הפך את מוסד ביקורת המדינה לקרקס. והנה, השבוע לא רק שלא השתלחת בו, אלא אף החלפת עימו לפני תחילת הישיבה כמה מילות ברכה נימוסיות מבוימות.
איך ניתן להסביר את היחס הלבבי הזה שהפגנת השבוע כלפי לינדנשטראוס, שאך לפני זמן לא רב המלצת לאשפז אותו במוסד לחולי נפש? מן הסתם, היתה זו נדיבות של מנצחים, שהרי כמה ימים קודם לכן קבעה המשטרה - באופן מוזר ביותר - כי לא נמצאה נגדך תשתית ראייתית מספקת לעבירה של הפרת אמונים, בפרשת החשד למעורבות פלילית בהטיית המכרז למכירת גרעין השליטה של בנק לאומי.
אם אתה חושב שתצליח להסיט את מבקר המדינה מדרכו בעזרת מחמאות ודברי חנופה, דומני כי אתה שוגה באשליות. הוא לא ייפול למלכודת הדבש שאתה זומם לטמון לו. סימוכין לכך ניתן היה למצוא בכך שלמחרת הופעתך בפניה, הגיע לדיוני הוועדה חושף פרשת בנק לאומי, החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, כדי להיפרד מחבריה עם סיום תפקידו - וזכה לתשבחות של ממש מצד המבקר, שממשיך לראות בו כמי שחשף מעשי שחיתות אמיתיים.
שמחה מוקדמת על המלצות המשטרה
אהוד, יש לי חדשות רעות עבורך: שמחתך על המלצת המשטרה היתה מוקדמת. עדויות ומסמכים הקשורים בפרשת בנק לאומי נבדקו היטב על-ידי אנשי משרד מבקר המדינה, והם הגיעו למסקנה חד-משמעית שביצעת עבירות פליליות המחייבות פתיחת חקירת משטרה. החשב זליכה, שהעביר למבקר חומרים יקרי-ערך על התנהלותך בפרשה זו, רחוק מלהיות קוטל קנים: בגיבויה ובתמיכתה של עמותת אומ"ץ, הוא ינהל מאבק משפטי אמיץ ובלתי מתפשר כדי להבטיח שתיתן את הדין על העבירות שביצעת. השבוע סיכמתי עימו שאם פרקליט המדינה החדש, עו"ד משה לדור, יאמץ את המלצת המשטרה ויסגור את תיק החקירה בפרשה זו, נגיש במשותף עתירה לבג"צ נגדו.
לפי שעה, לא ידוע מתי ואיך יכריע לדור בתיק הפרובלמטי הזה. במכתב ברכה ששיגרתי אליו השבוע בשם עמותת אומ"ץ, לרגל בחירתו לתפקיד פרקליט המדינה, הבעתי תקווה שיגלה זקיפות קומה, עצמאות ובעיקר אומץ לב בעת טיפול בתיקי החקירה של אישי ציבור שסרחו, ובתיקיו של ראש הממשלה בפרט.
סילוק זליכה מתפקידו, ביוזמתך ובסיוע המשת"פ שלך, שר האוצר רוני בר-און, ודאי תרם מאוד למצב רוחך המרומם, אך בטרם תהפוך את המאורע הזה לסיבה למסיבה, זכור את שאמרו חכמינו: "בנפול אויבך אל תשמח, ובהיכשלו אל ייגל לבך"; מה גם שזליכה טרם אמר את מילתו האחרונה במאבקו החשוב להשלטת נורמות של מנהל תקין; ערב פרישתו, הוא הכין תוכנית מקיפה למיגור השחיתות הציבורית, תוכנית שבעטיה הענקנו לו את אות המופת של עמותת אומ"ץ לשנת 2007. תוכנית זו אומצה כבר על-ידי השדולה הפרלמנטרית למאבק בשחיתות.
גם אנו לא נעמוד מהצד: עמותת אומ"ץ מתכוונת לבחון באופן צמוד את דרכי ההתנהלות באגף החשב הכללי באוצר, כדי למנוע ממך ומשר האוצר לבצע קומבינות לזירוז אישורם של פרויקטים שיסייעו לאילי ההון לינוק מעטיני השלטון. סנונית שחורה ראשונה כבר נצפתה על ידינו השבוע: נודע לנו כי אתה ובר-און פועלים לקידום פרויקט המכונית החשמלית של משפחת עופר, פרויקט ה"משומן" בלי הרף מכספי הקופה הציבורית. מיד כשהתקבל המידע בנושא, נקטנו בצעדים שונים לסיכול הנדיבות שהפגנתם, נדיבות על חשבון כספם של אזרחי המדינה. זליכה עמד בפרץ והתנגד נמרצות לדרישה, אך עכשיו, משסולק מתפקידו, אנו חושדים שיד נעלמה מטעמך תתערב ותסייע למשפחת עופר לקבל את מבוקשה.
זליכה סולק ויד נעלמה תסייע לאחים עופר
על סדר יומנו עומד מיזם נוסף של האחים עופר: הקמת תחנת כוח חשמלית פרטית במישור רותם שבנגב. חברת OPC שבבעלות האחים, שזכתה במכרז להפקת חשמל בייצור פרטי במישור רותם [למעשה, היתה החברה היחידה שהתמודדה בו], ביקשה לשנות את תנאי החוזה שחתמה בשעתו עם המדינה, לאחר שבין הצדדים התגלתה מחלוקת לגבי תנאי רגולציה הקשורים למחיר שתשלם המדינה עבור החשמל שיופק בתחנה. בניסיון להגדיל במיליוני דולרים את רווחיה מהמיזם, דרשה משפחת עופר להעלות את המחיר המקורי שנקבע בחוזה. המדינה, מצידה, טענה שבהליכי המכרז נפלה טעות טכנית שבגינה עשויה היתה חברת OPC לקבל 130 מיליון שקל מהקופה הציבורית. המדינה סירבה לשלם לאחים עופר את הסכום, ביטלה את זכייתה של החברה במכרז והחזירה לה דמי ערבות בסך מיליון דולר.
בינואר 2006 עתרה החברה לבג"צ בטענה שהמדינה ביטלה את זכייתה במכרז ללא טעם וללא צדק סבירים. החברה חזרה בה למעשה מכל התנאים שהציבה והודיעה שתהיה מוכנה לבצע את המכרז בתנאים שקבעה המדינה. לפני חודשים ספורים, בניסיון למצוא פשרה בסכסוך, הסכימה המדינה לפתוח במשא-ומתן מחודש עם באי-כוחה של OPC, עו"ד משה שחל [בעבר כשר האנרגיה...] ועו"ד פנחס רובין [שהסביר לאחרונה לכולנו, הדיוטיות שכמונו, כי "כאשר שר האוצר מזמן אליו אנשי עסקים בכירים בנשק, זה לא הון ושלטון"...]. באחרונה פורסם כי המשא-ומתן קרוב לסיכום וכי תאריך היעד להפעלת התחנה ייקבע לחודש דצמבר 2010.
כל עוד כיהן בתפקידו, זליכה עמד בפרץ הלחצים, התנגד נמרצות לדרישות האחים עופר ועשה כל שביכולתו להגן על קופת המדינה בפרשה זו. עכשיו, משסולק מתפקידו, אנו חושדים כי יד נעלמה מטעמך תתערב במשא-ומתן ותסייע לחברת OPC לקבל לבסוף את מבוקשה, כשם שניסית לסייע לכמה ידידים עשירים שהתמוודו במכרז לרכישת גרעין השליטה בבנק לאומי. בפרשת תחנת הכוח במישור רותם, עומד לשירותך סייען מומחה בדמותו של שר התשתיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, ידיד ותיק של בעלי הון מסוגם של האחים עופר.
כך, למשל, פואד - שאמור להגן על האינטרסים של המדינה - אינו נראה מוטרד מכך שהן הממונה על התקציבים והן החשב הכללי סבורים שבניית תחנת הכוח במתווה שהציגה OPC אינה כדאית; או מכך שבעבר הוחלט במשרדו, בעצה אחת עם משרד האוצר, כי תנאי המכרז לא ייפתחו מחדש; ואף לא מכך שבמכרז להקמת התחנה עבור OPC זכתה לא אחרת מאשר חברת החשמל, שהתחנה הפרטית אמורה להתחרות בה. לפני כמה ימים פניתי אל היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מני מזוז, בשאלה פשוטה: האם אין זה הגיוני יותר שחברת החשמל תקים את תחנת הכוח עבור עצמה, ואז מחיר החשמל שישלמו הצרכנים אולי יהיה זול יותר?
גם פואד התעשר במהלך כהונתו בכנסת ובממשלה
בדומה לך, פואד התעשר באופנים שונים במהלך שנות שירותו בכנסת ובממשלות ישראל, אם כי טרם הגיע לקרסוליך: אתה כבר מיליונר "כבד" המשתייך לתחתית האלפיון העליון, ואילו הוא רק לצמרת המאיון האמצעי. יש לו עדיין מה ללמוד ממך בכל הנוגע לעושק הקופה הציבורית.
באחרונה מתח מבקר המדינה ביקורת קשה על התנהלותו של פואר במשרד התשתיות והחשיד אותו במעשי מרמה והונאה בכל הקשור לעזרה לחברים ומינויים פוליטיים. עו"ד בועז ארד פנה השבוע אל מזוז, בשם עמותת אומ"ץ, בדרישה שיורה על פתיחת חקירת משטרה נגד פואד. כזכור, אנו עדיין ממתינים - בקוצר רוח - להכרעת המשטרה בתיק החקירה המתנהל נגדך בחשד לביצוע עבירות דומות בעת שכיהנת כשר התמ"ת, אם כי עלי להודות שציפיותי ממשטרת ישראל הולכות ופוחתות עם השנים, לנוכח המגמה הבלתי-נסבלת של סגירת תיקי החקירות בעניינך ובעניינם של בכירים אחרים.
דנינו סלחן ביחס לאישי ציבור החשודים בפלילים
בראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה עומד היום ניצב עו"ד יוחנן דנינו, עימו נפגשתי בעת שכיהן כמפקד היחידה לחקירות בינלאומיות [היחב"ל]. התרשמתי אז - חלקית, לא עמוקות, עלי להודות - מדברים שסיפר לי על כוונתו להרחיב ולפתח את מערך החקירות של המשטרה; אך כל ההצהרות הללו הן ריקות מתוכן כל עוד אינן מלוות בעשייה אמיצה, ואילו דנינו, בעיקר מאז מונה לתפקידו הנוכחי, נוקט בגישה גמישה וסלחנית כלפי אישי ציבור החשודים בפלילים, כפי שניכר, בין היתר, בלהיטותו המוזרה לסגור את תיק החקירה בפרשת האי היווני, שבה היו מעורבים ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שני בניו - וגם אתה, איך לא.
אמנם, לא היית מעורב ישירות במינוי דנינו לתפקידו, אך שאיפתך המסוכנת להחליש את זרועות המשפט [בעזרת שר המשפטים הלעומתי, פרופ' דניאל פרידמן, שחותר באופן שיטתי לערער את מעמדו של בית המשפט העליון] ואכיפת החוק מובילה אותך למעשים נכלוליים כמו הזמנת בכירי המשטרה לביתך בחג הסוכות האחרון, חרף העובדה שאתה נתון לחקירה בחשד לפלילים. כאשר צפיתי בטלוויזיה בתמונות התחככותם בך, הבנתי מה עתיד להיות גורלה של החקירה בפרשת בנק לאומי. לצערי, לא טעיתי.
נמלאתי כלימה למשמע דברי המפכ"ל, רב-ניצב דודי כהן, שאיחל לך עוד שנים רבות בתפקידך: כך לא מדבר מפקד זרוע אכיפת החוק אל הפוליטיקאי המושחת ביותר בתולדות המדינה, המסובך עד מעל לצווארו בכמה פרשות פליליות חמורות. דבריו המתרפסים אותתו לחוקרים הכפופים לו מהו הכיוון הרצוי לצמרת המשטרה. אגב, ימי החנוכה מתרגשים עלינו עכשיו: חבל שטרם מצאת לנכון להזמין את צמרת המשטרה לחגוג עימך בסופגניות ובלביבות ובהרמת כוסית את סיומה המוצלח של החקירה בפרשת בנק לאומי.
אולמרט נחקר 17 פעמים בחשד לשחיתות
אהוד, כבר מזמן הפסקת בוודאי להתרגש מחקירות משטרה הנפתחות נגדך, ובצדק: צברת ותק רב בתחום. למעשה, אתה כנראה הפוליטיקאי הנחקר ביותר בתולדות המדינה. על-פי ספירה שערכתי לאחרונה, בארבעים השנים האחרונות, מאז התחלת בפעילותך הציבורית והפוליטית, נחקרת לא פחות משבע-עשרה פעמים [!] בחשד לביצוע מעשי שחיתות שונים. אדם אחר כבר היה יושב מזמן מאחורי סורג ובריח, אך אתה הצלחת תמיד - בלי קושי מיוחד - לסובב את מיטב חוקרי המשטרה סביב האצבע הגדולה שלך ולהוליך אותם שולל באמצעות פיך המפיק מרגליות מזויפות ועורמתך הרבה. העיתונאית סילבי קשת כתבה פעם שאם נחש היה מכיש אותך - הוא היה מתפגר. אבל, יש סוג מסוים של נחשים שטרם פגשת, כאלה שאינם משרתים במשטרה, והם עוד יפתיעו אותך.
בקרוב תידרש המשטרה להגיד סופסוף את דברה בפרשת הבית שרכשת ברחוב כרמיה בירושלים, פרשה שנחשפה על-ידי יואב יצחק באתר זה. במסגרת עסקת הרכישה, קיבלת לכאורה שוחד בסך מאות-אלפי דולרים. אם יחליטו דנינו ואנשיו שאין מקום להעמידך לדין גם בפרשה החמורה הזו, יקיץ למעשה הקץ על מערך החקירות של המשטרה. אולי יהיה זה הזמן להפריט אותו לכל המרבה במחיר. מי יודע, אולי כמה מחבריך אילי ההון, המעורבים איתך בפרשות מפוקפקות שונות, יקפצו על המציאה וירכשו אותו [ולא אתפלא אם ייהנו מהנחה ומתנאים מועדפים], ואז תשקוט הארץ: תוכל לשמר את הקואליציה שלך תמורת מתן חיסיון לפוליטיקאים החשודים בביצוע עבירות פליליות. שים לב: מחצית מהשרים בממשלה שלך שייכים לקטגוריה הזאת.
דנקנר וברנע מכרכרים סביב אולמרט בהתרפסות
פרשת בנק לאומי חשפה פעם נוספת כיצד רבים מעמיתי בתקשורת מתגייסים לעזרתך ומכרכרים סביבך בהתרפסות. ראש וראשון שבהם הוא אמנון דנקנר, חסיד שוטה ותיק שלך, שבימים האלה פורש מעריכת העיתון מעריב, שם הותיר אחריו אדמה תקשורתית חרוכה.
דנקנר יצא השבוע פעם נוספת מעורו כדי לסגור חשבון עם עיתונאים שהעזו להעריך שפרשת בנק לאומי תוביל לקץ כהונתך כראש הממשלה. בין היתר, הוא הכפיש בצורה קשה את חברך [לשעבר] העיתונאי ומנחה הטלוויזיה דן מרגלית, שמאוחר מדי, ממש בזמן הפציעות, התפכח והבין שהוא תקוע בתוך ארגז של עלי תאנה תקשורתיים המגוננים על מעלליך הנלוזים.
מאז שחדל לשמש כעלה תאנה שלך, מרגלית כבר אינו מוגדר כזן מוגן. לראיה, חברכם המשותף, יוסף [טומי] לפיד, ראש להקת מעודדיך, הפקיר אותו לגידופיו של דנקנר. אגב טומי, הוא עוד ינסה לגייס מחדש למענך את בנו יאיר, המגיש החדש של חדשות ערוץ 2, שבעבר כבר התרפס בפניך. לצד אנשים מסוגם של דנקנר ולפיד, מצויים גם עיתונאים שאינם נמנים עם חבריך אבל משרתים אותך בנאמנות כמעט עיוורת. אחד הבולטים שבהם הוא בן כספית ממעריב, כתב חצר אשר מדי פעם מפריח בלוני ניסוי מטעם לשכתך. למשל, בעקבות הדברים שאמרת השבוע בישיבת הוועדה לביקורת המדינה, לפיהם לא ניתן "למגן את המדינה לדעת", התעורר אצל אנשיך החשש המוצדק מביקורת ציבורית על השקעת מיליוני שקלים במיגון לשכתך במשכן הכנסת. כספית התגייס לדגל ופרסם סקופ שלפיו ניתן ללא קושי לטווח טיל לעבר לשכתך.
הצורך שלו לרצות אותך - בתמורה להדלפות בלעדיות - פוגע בשיקול הדעת המקצועי של כספית. לראיה, לפני כמה חודשים הוא הגדיל [או הקטין] לעשות, כשבעיצומה של הסערה הציבורית סביב חרפת-עוניים של ניצולי השואה, הוא פרסם טור סוחט דמעות שבו סיפר כי בהיותך בן למשפחת ניצולי שואה, אתה דואב מאוד את מצוקתם. כשהבהירו לו כי הוכשל וכי בתקופת מלחמת העולם השנייה שהתה כל משפחתך בחרבין שבסין, הוא תירץ את החרבון המקצועי בכך שהתכוון למעשה למשפחת רעייתך, עליזה, שאליה אתה קשור מאוד, רחמנא ליצלן.
עיתונאי אחר שלצערי מזדנב אחריך, נחום ברנע מידיעות אחרונות, חתן פרס ישראל לתקשורת, פרסם בימים אלה ראיון חגיגי עימך, במלאות שנתיים לכהונתך כראש הממשלה. מרמזים שפיזרת בשיחתך עימו, ניתן להבין שיש לך כוונה להוסיף לכהן בתפקידך עוד כמה שנים טובות: אינך שולל אפילו את האפשרות שתצליח להשלים כהונה בת עשר שנים רצופות, שיא במונחים ישראלים.
אולמרט חי באשליות
אני חושש מאוד שאתה חי באשליות. לא, איני תולה תקוות רבות בדוח הסופי של ועדת וינוגרד, שבשעתו, בדוח הביניים שלה, נמנעה מלהורות לך באופן מפורש ללכת הביתה. לפי כל הסימנים, הדוח הסופי שלה יהיה צמחוני עוד יותר, ובהסכמת בג"צ לא יכלול מסקנות אישיות. את מבטחי אני תולה לא בוועדת וינוגרד, אלא בפעילות המתמדת של עמותת אומ"ץ, משרד מבקר המדינה, ירון זליכה, עיתונאים אמיצים כמו יואב יצחק, ואנשים וגופים נוספים הנחושים להבטיח שתשלם חוב על התנהלותך הפלילית.
עמותת אומ"ץ תוסיף לאסוף מידע על פרשות שחיתות הקשורות בך. השבוע, למשל, חשפנו מידע על שימוש חריג, בניגוד לחוק, שנעשה במשק החקלאי המשפחתי שלכם בבנימינה. פרשות נוספות נבדקות על ידינו בימים אלה. החומר שמצטבר יועבר לגורמי אכיפת החוק, ונעשה כל שביכולתנו כדי שהמשטרה לא תמסמס את הטיפול בו. אך גם אם המשטרה תמליץ לסגור תיק אחרי תיק, אין לנו כוונה לוותר או להרפות. בסופו של דבר, נדאג שתגורש בבושת פנים מכס ראש הממשלה. אני רק מקווה שהדבר ייעשה בטרם תצליח להשחית את יתרת החלקות הטובות שנותרו במדינה.
|
 |
 |
21/07/2007 - מזוז, אל תפחד מאולמרט

מני היקר,
השבוע ספגת סנוקרת רצינית מנשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, אשר במהלך הדיון בבג"צ בסוגיית עסקת הטיעון שסוכמה עם פרקליטיו של הנשיא היוצא, משה קצב, ניסתה לערער על מיומנותך בתחום החוק הפלילי ולא היססה לפגוע בכבודך המקצועי, שאתה כה רגיש לו, ובצדק.
קשה לדעת האם ביניש הטילה בך דופי בגלל חוסר ההערכה הבסיסי שלה כלפיך, כפי שטענו כמה פרשנים, או אולי כדי לאותת לך כי מוטב שתניח לתפוח אדמה לוהט אחר, שבעבר התחמקו בכירי הפרקליטות מטיפול בו: תיק החקירה הפלילית המתנהל נגד בעלה, עו"ד יחזקאל ביניש, פרקליט שנוי במחלוקת שעבר עבירות מס חמורות וטרם הועמד לדין. ההכרעה בעניינו מצויה כעת בידך. עד כה נהגת כמו קודמיך והתחמקת מהכרעה בעניינו. התוצאה היא ששופטים בבתי משפט ברחבי המדינה זיכו עברייני מס שונים על-פי תקדים ביניש, ולקופת המדינה נגרם נזק כספי.
אולי הגיעה השעה שתוכיח סוף-סוף לאזרחי המדינה, שאמונם במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט נמצא בשפל, כי כולם שווים בפני החוק, ובכלל זה גם משפחת ביניש. אני מאמין ומקווה שהחלטה מעין זו אינה גדולה עליך.
הדיון בבג"צ בסוגיית עסקת הטיעון של קצב הקפיץ מכיסאו את שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, שניצל את ההזדמנות להיפרע פעם נוספת מבית המשפט העליון, שדלתותיו ננעלו בפני ידידתו, פרופ' נילי כהן. פרידמן קבל על הערות השופטים, בעיקר על אלה של ביניש, וקבע: "אני חושב שהעליון צריך לשקול את השלכות התבטאויותיו על זכויות הנאשם. כיצד יכול לדון בית משפט שלום בעניין זה אחרי שהוא שומע את הערותיהם של שופטי הערכאה הגבוהה ביותר?".
התבטאות זו, גם אם יש בה קמצוץ היגיון, מעידה יותר מכל על צביעותו של פרידמן, שערב מתן גזר הדין במשפטו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, נשקן צרפתי מיומן, פרסם מאמר בעיתון ידיעות אחרונות, שבו תקף את שלושת שופטי רמון. באותה העת, יש לציין, פרידמן היה עדיין אדם פרטי, ובכל זאת, לנוכח חומרת מעשהו - ביקורת חריפה כזו מפי פרופסור מכובד למשפטים, בטרם ניתנה הכרעת הדין, עשויה להתפרש כניסיון להטות את תוצאות המשפט - פנתה עמותת אומ"ץ אל לשכתך בתלונה נגדו, בחשד שעבר לכאורה על החוק. תבענו ממך לנקוט נגדו בצעדים, אחרי שהילך אימים על השופטים, אבל עוזרך הנאמן, עו"ד רן נזרי, הזדרז לכתוב לי בשמך שאין מקום להיענות לתביעתנו.
מני, אל תשלה את עצמך שבהזדמנות לא חגיגית זו פרידמן שינה כיוון והחל לגונן עליך, כפי שאכן ראוי שיעשה כשר המשפטים. בביקורתו על התנהלות השופטים בפרשת קצב, הוא נהג כפי שנהג לא מאהבת מרדכי מזוז אלא משנאת המן - ביניש. מאבקיך הצודקים והחריפים עימו בסוגיית אופן בחירת היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה ובסוגיות אחרות טרם הסתיימו, ואולי אף ילכו ויחריפו. ראה הוזהרת: במסגרת ניסיונו הנואל של פרידמן להחליש את מערכת המשפט, כחלק מהשירותים המשפטיים הבזויים שהוא מעניק לאדונו, ראש הממשלה אהוד אולמרט, הוא יעשה הכל כדי לקצץ את כנפיך.
ואם באולמרט עסקינן, הוא ודאי ספק השבוע את ידיו בהנאה לנוכח התחושה שבג"צ, בביקורתו על עסקת הטיעון בפרשת קצב, החליש אותך וריפה את ידיך לקראת הדיון בתיקיו הפליליים של ראש הממשלה, המונחים על שולחנך. כמובן שאולמרט ופרידמן היו שמחים לו היית נענה לרמזים העבים ש"דורשי טובתך" הפנו אליך בימים האחרונים ומתפטר, מה שהיה מאפשר לראש הממשלה ולשר המשפטים לפעול למינויו של יועץ משפטי מטעם, שהיה ודאי מעניק לאולמרט תעודת יושר רטרואקטיבית.
אולמרט נמנע עד כה מלתקוף אותך חזיתית, ואפילו מקורביו עדיין לא אספו עליך "חומרים" כדי להרתיעך מלהמשיך לעסוק בפרשות השחיתות שלו. הם גם נמנעו עד כה מלכנותך "הזוי" - תואר של כבוד שהם העניקו עד עתה ללוחמי שחיתות מסוגם של מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס; החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה; העיתונאי יואב יצחק; ועבדך הנאמן.
וכי למה שאולמרט יכעס עליך? הרי זמן קצר אחרי שנכנסת לתפקידך הזדרזת לסגור את תיק האי היווני, פרשה שבה היה מעורב מעצם העובדה שבעת שכיהן כראש עיריית ירושלים, הוא אירח בלשכתו את תת-שר החוץ היווני, לבקשתו של איש העסקים דוד אפל, שנזקק לתמיכת השלטון היווני בקידום פרויקט תיירותי ענק שהקים באחד מאיי יוון. שולה זקן, מנהלת לשכתו הוותיקה של אולמרט, היתה המוציאה והמביאה בארגון הפגישה. אפל גמל לאולמרט בתרומה נדיבה למטה הבחירות שלו בעת שהאחרון התמודד מול אריאל שרון על הנהגת הליכוד. משום מה, אתה קבעת שתמיכה פוליטית מעין זו אינה נחשבת למתן שוחד.
סגרת את תיק האי היווני גם בהקשר של משפחת שרון, למרות שהפרקליטות כבר הכינה טיוטת כתב אישום נגד ראש הממשלה דאז ובנו גלעד. נימקת את החלטתך בהעדר ראיות מספיקות לקבלת שוחד. אפילו מאות-אלפי הדולרים שקיבל גלעד מאפל תמורת "איסוף מידע" עבורו - מידע גלוי שניתן למצוא בקלות באינטרנט - לא נחשב מבחינתך לשוחד. טענת אומנם כי בעיניך יש דין שווה לראש ממשלה ולאזרח מן השורה, הן בנושא מידת מוצקות הראיות והן בעניין העמדה לדין, אך משפטנים בכירים ומוערכים מסוגו של פרופ' מרדכי קרמניצר מהאוניברסיטה העברית, שבחנו את חוות דעתך, קבעו שהראיות הדרושות בעיניך לשם העמדת ראש ממשלה לדין הן מעל ומעבר למה שיכולה המשטרה לספק במקרים רבים.
פרשנים משפטיים הסבירו את עמדתך הנוקשה המוזרה בכך שיש לך יראה מפני זעזועים פוליטיים חריפים, מן הסוג שייגרם אם ראש הממשלה יפרוש מתפקידו בגלל העמדתו לדין פלילי. לטענתם, כך היה במקרה של שרון, וכך חלילה עלול להיות גם בעניינו של אולמרט.
בחודשים האחרונים הגשתי לך, בשם עמותת אומ"ץ, כמה תלונות על מעשי שחיתות חמורים שביצע אולמרט, חלקם לפני וחלקם אחרי שנבחר לראשות הממשלה. ביקשתי כי תורה למשטרה לפתוח בחקירה, שתחשוף את מלוא הממצאים המפלילים נגדו.
המדובר הוא במקרים הבאים:
- חשד לקבלת שוחד מאיל הון היהודי-אמריקני דניאל אברהמס, שרכש את בית משפחת אולמרט ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים תמורת מחיר מופקע, ובהמשך השכיר לה אותו במחיר נמוך משיוויו בשוק השכירות. אברהמס היה אחד מאילי ההון שנטלו חלק במכרז לרכישת מניות גרעין השליטה בבנק לאומי, בתקופה שבה כיהן אולמרט כשר האוצר. לפי החשד, ולמרט ניסה להטות את תוצאות המכרז לטובת אברהמס ולטובת איל הון אחר, פרנק לואי.
- חשד לקבלת שוחד בעת רכישת דירה ברחוב שינקין בתל אביב: המחיר ששילם אולמרט עבורה היה נמוך מזה שנדרש מהרוכשים האחרים באותו הבניין.
- חשד לקבלת שוחד מאילי הון וגופים כלכליים שרכשו עשרות ציורים של עליזה אולמרט, רעייתו של ראש הממשלה, במחירים גבוהים בעשות מונים משוויים הריאלי.
- חשד לקבלת שוחד בדמות עשרות עטים נובעים יקרים, מתנה מאילי הון שנזקקו לחסדיו ושירותיו.
- חקירת מערכת הקשרים המסועפת בין אולמרט לבין שותפו לשעבר במשרד הפרקליטים שלו, עו"ד אורי מסר. לפי החשד, בנוסף לפרשת מרכז ההשקעות, אולמרט סייע למסר גם בפרויקטים נוספים. בין היתר, הוא צירף אותו לעיסקה גדולה שבה שימש כמתווך: רכישת קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים על-ידי ארקדי גיידמאק.
לצערי הרב, דחית את תלונותינו, בנימוקים שונים. עתירה שהגשנו לבג"צ נגד החלטתך באחת התלונות (פרשת העטים הנובעים) נדחתה. למעשה, חקירת המשטרה הגלויה היחידה הנערכת בימים אלה נגד אולמרט היא בפרשת החשד להטיית המכרז למכירת גרעין השליטה בבנק לאומי; וגם כאן, את ההכרעה האם להורות על פתיחת חקירה משטרתית בפרשה זו לא קיבלת בעצמך, אלא העברת (בצדק) לסמכותו של פרקליט המדינה, עו"ד ערן שנדר, הואיל ואחותך, עו"ד ימימה מזוז, משמשת כיועצת המשפטית של משרד האוצר והיתה מעורבת בהליכי המכרז.
שנדר גילה אומץ לב כאשר הכריע בעד פתיחת חקירה משטרתית. אנשי אולמרט, בניצוחו האישי הסמוי, מתייחסים לחקירה זו בביטול ונוקטים סחבת ובתרגילים שונים כדי שתעלה על שרטון. מתוך היכרות אישית ממושכת עימו ועל-סמך מעקב אחר התנהלותו בהסתבכויותיו הפליליות, אני יודע שאין לאולמרט בעיה לתחמן חוקרי משטרה, לפגוע ברשויות החוק, ואפילו לטפל בעדים, כפי שעשה כשהועמד בשעתו לדין בפרשת החשבוניות הפיקטיביות בליכוד (דורית ביניש, פרקליטת המדינה דאז, נמנעה מלהגיש נגדו כתב אישום; רק לאחר שעמותת אמיתי, גלגולה הקודם של עמותת אומ"ץ, עתרה לבג"צ בעניין, הוגש נגדו כתב אישום. אולמרט זוכה אמנם, כאמור בין היתר בזכות הטיפול בעדים, אך השופט עודד מודריק העיר כמה הערות חמורות על אישיותו המפוקפקת. אני מציע שתציץ בהזדמנות בפסק-דינו.)
החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה, שחשף את פרשת בנק לאומי בתלונה שהגיש למבקר המדינה, שוחח בשעתו עם אחותך בנדון. לדבריו, היא אמרה לו שהיא חוששת מידו הארוכה של אולמרט. זליכה עצמו היה קורבן למסע איומים והפחדות מצד אנשי ראש הממשלה, על-רקע עמדתו האמיצה והנחרצת. באחד המקרים פנתה אליך עמותת אומ"ץ בתלונה נגד מטרידיו של זליכה, אך אתה הנחת לעניין.
מבקר המדינה, שבדק באופן יסודי את פרשת בנק לאומי, וגרם במישרין לפתיחת חקירת המשטרה בנושא, נחשב כיום לאויבו העיקש ביותר של ראש הממשלה. כקורבן של פיו הגדול של אולמרט, הוא זוכה ממנו לעיתים לקיתונות של שופכין. לצערי הרב, נמנעת להתייצב בפומבי לימינו של לינדנשטראוס: הפקרת אותו במאבקיו מול אולמרט, שהסתייע בשורה של מלחכי פנכה מסוגם של שר המשפטים פרידמן; שר האוצר החדש, הצדיק רוני בר-און; יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון; ח"כ עתניאל שנלר ואחרים - שתקפו את המבקר בתקשורת והחלו לפעול לקיצוץ סמכויותיו.
אדם נוסף שמתח במפתיע ביקורת חריפה על המבקר הוא לא אחר מאשר מנכ"ל משרדו לשעבר, עו"ד מרדכי בס. לאחר שבס פרש מתפקידו, הוא הפך להיות - ללא תקופת צינון ראויה וכנראה גם תוך שימוש במידע פנימי שאליו נחשף במהלך עבודתו במשרד - לנציגו וליועצו של עו"ד מסר בהתנהלותו מול מבקר המדינה. עמותת אומ"ץ פנתה ללשכתך בבקשה שתנקוט נגד בס בצעדים משפטיים, הואיל ולכאורה הוא עבר על החוק. בתשובתך אלינו טענת כי לפי הנתונים שבידך, בס לא עבר כל עבירה. צר לי להביא לידיעתך כי הוטעית, ואנו נוכיח זאת.
האולמרטים לא הסתפקו בכך והחליטו "ליירט" את ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, יועצו המיוחד של מבקר המדינה למאבק בשחיתות. מאי-שם נשלף אחד בשם סלומון קרובי, אשר הובא על-ידי אנשי ראש הממשלה אל כתבת הערוץ הראשון איילה חסון (בעלה, שי נשר, שימש בשעתו כאמרגן של עליזה אולמרט) וטען כי שימש כביכול שליח לדבר עבירה להעברת מסר מבורובסקי למשפחת שרון, לפיו אם ראש הממשלה דאז ובניו יתמכו במינויו לתפקיד מפכ"ל המשטרה, יפעל בורובסקי (לאחר שייכנס לתפקידו) לסגירת תיקי החקירה נגדם.
אני מכיר את בורובסקי שנים רבות. הוא איש ישר והתנהלותו נטולת דופי. לא היה לי ספק שניסו לתפור לו תיק. על כן, התחלתי להתעניין באותו קרובי וגיליתי כי היה בעבר עוזרו של ח"כ אלי אפללו בעת שהאחרון כיהן כסגן שר התמ"ת, בתקופה שבה עמד אולמרט בראשות המשרד. כמו כן, גיליתי קומבינה שלה היה שותף נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר: נקבע כי קרובי מכהן כביכול כעוזרו של השר אולמרט, על-מנת להגדיל את שכרו בעוד כמה אלפי שקלים. גילויים אלה היכו גלים, אך אתה, בפעם המי-יודע-כמה, לא נענית לפנייתנו לפתוח בחקירה נגד המעורבים בפרשה המצחינה הזו. בורובסקי נחקר במשטרה - ונמצא נקי כפיים. הפרשה פגעה בו על לא עוול בכפו, מה גם שמשום מה הוא אולץ שלא להיות מעורב יותר בבדיקות שעורך משרד מבקר המדינה בפרשות שחיתות נוספות של אולמרט.
אולמרט עצמו המשיך לחבוט במבקר המדינה. גרמת לנו אכזבה נוספת כשנמנעת מלטפל בפנייה נוספת שלנו: בקשה להעמיד לדין את ראש הממשלה בגין העלבת עובד ציבור, כשרמז כי המבקר זקוק כביכול לטיפול פסיכיאטרי. הנימוק שלך הפעם היה שלמבקר יש זכות תגובה פומבית. שכחת אולי שהוא אדם מאופק ומנומס, ואין לו פה גדול כמו לראש הממשלה.
פעם נוספת אכזבת אותנו, כאשר המעטת במעשה חמור שגבל בחשד לשיבוש הליכי חקירה ע"י אנשיו הקרובים של אולמרט ללא ספק בידיעתו של ראש הממשלה. היה זה כאשר צוות של משרד מבקר המדינה בא ללשכת ראש הממשלה כדי לגבות עדות מאולמרט בפרשת הבית ברחוב כרמיה. הצוות ביקש להפעיל מכשיר הקלטה כמקובל אך אני הלשכה הודיעו כי הם מעדיפים להקליט בעצמם את התחקור.
משרד מבקר המדינה ביקש את תמלילי ההקלטה ובתגובה נאמר ברוב חוצפה שסרטי ההקלטה נמחקו בטעות. רק תמימים יכולים לייחס זאת ליד המקרה. הגשנו לך תלונה נוספת וציפינו שתורה למשטרה לחקור את העניין כדי להסיק אם נעשתה כאן חלילה פעולה זדונית אבל אתה סירבת.
השבוע, כשפרסם דוח חריף על הפקרת העורף במלחמת לבנון השנייה, הוכיח לינדנשטראוס פעם נוספת כי מאמצי ראש הממשלה ואנשיו להרתיעו ולהפחידו נדונו לכישלון.
שמחתי לקרוא שיו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב, מתכנן לנצל את סמכות הוועדה שבראשותו וליזום הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדלים שעליהם מצביע המבקר בדוח שלו. שבעתיים שמחתי לקרוא בידיעות אחרונות ממצאים של סקר דעת קהל שעל פיהם רוב מכריע של הציבור מביע אמון מלא במבקר.
לעומת זאת, לראש הממשלה נגרמה השבוע קורת רוח מכיוונה של ועדת וינוגרד: תחילה הודיעה הוועדה על דחייה במועד פרסום הדוח הסופי שלה, על-רקע הצורך לשלוח מכתבי אזהרה לקציני צבא שבעניינם צפויות מסקנות אישיות (וכך תתחיל סחבת ממושכת בדיונים; ראש הממשלה יוכל ללא קושי לייצר עיכובים נוספים על-ידי הגשת עתירות לבית המשפט, כפי שעשה בעבר); ובסוף השבוע פרסם בן כספית במעריב ציטוט מפי אחד מחברי הוועדה, לפיו בדוח המסכם שלה לא צפויות להיכלל מסקנות אישיות נגד ראש הממשלה.
אודה ולא אבוש: מלכתחילה לא האמנתי בוועדה הזאת, ובעיקר לא ביו"ר שלה, ונתתי לכך ביטוי במאמרים שפרסמתי באתר Nfc. כמו רבים אחרים, לא האמנתי שוועדת בדיקה שקמה ביוזמת ראש הממשלה, על תקן של נחקר שממנה את חוקריו, יכולה באמת להרעיד את אמות הסיפים במדינה. כיום ברור שהיה זה משגה משפטי חמור של בג"צ, ושלך אישית, שלא הצלחתם בשעתו לכפות על הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, בעלת סמכויות הקבועות בחוק.
לפני כמה ימים, מקורות בוועדת וינוגרד הביעו באוזני עיתונאים פליאה על כך שאולמרט לא הבין את הרמזים שנשלחו אליו בדוח הביניים ולא נהג כמו שותפו לפשע, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, שנטל אחריות והתפטר מתפקידו (גם שותפם השלישי, עמיר פרץ, כבר אינו מכהן עוד בתפקיד שר הביטחון). לא ברור מדוע היה צורך לרמוז לראש הממשלה, שמאז ומתמיד התקשה בהבנת רמזים שלא היו נוחים לו. אם אומנם רצתה הוועדה בהתפטרותו, היה עליה לומר זאת מפורשות, אך לא עשתה כן, וחבל.
הסיכוי שוועדת וינוגרד תוביל מהלך להדחת אולמרט שואף אפוא לאפס. אם לא נתעשת כולנו, דומה שראש הממשלה הכושל ביותר בתולדות המדינה יוכל להמשיך בכהונתו עד לתום הקדנציה שלו. בינתיים, באין איש פוצה פה, אולמרט נוהג כהרגלו: השבוע מינה את עוזרו הפוליטי, עובד יחזקאל לתפקיד מזכיר הממשלה, במקום ישראל מיימון, שפרש מהשירות הציבורי לטובת עסקים פרטיים. בשלב זה, סירבת לבקשתנו לעצור את המינוי עד לקבלת החלטה האם יש מקום להורות על חקירת יחזקאל בגין מעורבותו בכמה מפרשות השחיתות של הבוס שלו.
מני היקר, הגיעה שעת האמת שלך ושלנו. בשבוע הבא יימשך הדיון בבג"צ בפרשת עסקת הטיעון של קצב. אינני יודע האם תופיע בעצמך בפני השופטים, כפי שנטען בתקשורת, או שהמשנה שלך, עו"ד שי ניצן, ישמש פעם נוספת כנציגך בפניהם. ייתכן שהשופטים ימשיכו בביקורתם החריפה על התנהלותך בתיק הזה. בכל מקרה, אני פונה אליך בבקשה למחול על כבודך - למען עתידה המוסרי של המדינה - ולא להתפטר מתפקידך, כפי שאולי ייעצו לך לעשות כמה ממקורביך, או אולי כמה מדורשי רעתך.
להזכירך, לפני זמן מה, בנאום חוצב להבות שנשאת, הגדרת את השחיתות הגואה כסכנה קיומית ממשית הניצבת לפתחנו. מוטלת עליך אפוא החובה המוסרית והציבורית להמשיך בעשייתך ולא להפקיר את הזירה המשפטית ליועץ משפטי מטעם, שיסייע לשר המשפטים (ואולי גם לפרקליט המדינה החדש, האמור להיבחר בקרוב) לטהר את השרץ האולמרטי.
השבוע, בעקבות פרסום דוח המבקר בעניין הכשלון בעורף, בזמן המלחמה, אמר אחד מחברי הכנסת הבולטים אמירה עליה אני חותם בשתי ידיים: "בחירת אולמרט לראשות הממשלה היא תאונה היסטורית בתולדות עם ישראל". ואכן, אולמרט הוא הפוליטיקאי המושחת ביותר שידענו, אדם שהפך את השירות הציבורי לקרדום לצבירת מיליוני דולרים; לפי החשד, חלק מהונו מופקד בבנקים זרים, וחלק מושקע בפרויקטים שונים. אם הוא ייענה לבקשותי החוזרות ונשנות ויתבע אותי סופסוף לדין על הוצאת לשון הרע, אני מבטיח שבבית המשפט יוצגו ממצאים אשר יכו את הציבור בתדהמה.
אדוני היועץ המשפטי לממשלה, יש לך הזדמנות חד-פעמית לתקן את ה"תאונה ההיסטורית": חרף המשמעויות הפוליטיות הסבוכות של המהלך הזה, עליך להורות מיד על פתיחת חקירה משטרתית מקיפה בפרשות השחיתות השונות של אולמרט, ובראש ובראשונה בפרשה של חשד לקבלת שוחד בעסקת רכישת הבית ברחוב כרמיה בירושלים. הראיות שנאספו ונבדקו על-ידי אנשי משרד מבקר המדינה, בעקבות חשיפת הפרשה על-ידי יואב יצחק באתר זה, הן מוצקות ואינן ניתנות לערעור ולהרהור. אם בתום החקירה תחליט, על-סמך חומר הראיות המוצק, להגיש כתב אישום חמור נגד ראש הממשלה, הוא ייאלץ לארוז את חפציו ולרדת מהבמה הפוליטית מבויש ומבוזה, כיאה לו. כך ייעשה לאיש אשר בגלל התנהלותו המושחתת, אף אחד כבר אינו חפץ ביקרו.
אל תיתן לכוחות החושך לגבור על כוחות האור, כי בנפשנו ובנפש ילדינו הדבר.
|
 |
 |
19/05/2007 - אולמרט, אתה הורס את המדינה

לפני שבועות ספורים, במכתבי הקודם אליך, הצעתי לך לעשות את הדבר היחיד העשוי להציל את שארית כבודך האבוד: להתפטר מתפקידך - הן על-רקע החקירות המתנהלות נגדך בחשד לביצוע מעשים פליליים והן בשל אחריותך למחדלי וכשלי מלחמת לבנון השנייה, שחשפו במלוא העוז את הקשר הישיר בין מידותיך המושחתות לבין התנהלותך ההזויה כמנהיג וכמצביא.
לא השליתי את עצמי שתיענה להצעתי, אף שהיא מבטאת את רחשי לבם של רוב אזרחי המדינה, התובעים - בקולות הולכים וגוברים - את התפטרותך. הקריאות שנשמעו בהפגנה ההמונית בכיכר רבין בתל אביב, זמן לא רב לאחר פרסום דוח הביניים של ועדת וינוגרד, לא זעזעו אותך. רבבות אזרחים מכל מגזרי החברה ומכל גווני הקשת הפוליטית - הורים שכולים, חיילי מילואים, פעילים חברתיים, סטודנטים, מתנחלים, אנשי רוח - עמדו זה לצד זה בכיכר ומחו, אך אתה נותרת במידה רבה אדיש לזעקתם המרה; נראה כי אינך כה "רגיש להלכי הרוח של הציבור" כפי שהספינולוגים שלך מנסים לציירך השכם והערב, או שבלא יודעין אתה פשוט הולך ומתנתק מהמציאות השוררת במדינה, כפי שטוענים כמה מומחים בלתי תלויים.
תראה לאיזו עליבות הגעת, אבל הרווחת את הכל ביושר, או שמא במקרה שלך מוטב לומר: באי-היושר הקיצוני שלך; וגם תצלומים הנוגים של עפעפיך השמוטים מרוב עייפות, שפורסמו בשבוע שעבר בכלי התקשורת, לא עשו עלי רושם רב. אין צורך לרחם עליך, מה גם שאינני הולך שבי אחר הסיסמה החדשה מבית מדרשך: "אני עובד בשבילכם". אהוד המתחסד, מוטב היה לו היית מכריז: "אני עובד עליכם". זו היתה יכולה להיות אחת הפעמים היחידות שהיית אומר אמת.
אחרי שגברו הקולות שדרשו ממך להסיק מסקנות בעקבות פרסום דוח הביניים של ועדת וינוגרד, הודעת שאין בכוונתך להתפטר, כי "התפטרות היא אקט של בריחה מאחריות", ואתה רוצה כמובן לשקם בעצמך את ההריסות שאתה היית האחראי הראשי להן. חזון "המתקן האחראי" שנטלת על כתפיך בגאון לא מנע ממך להטיל דופי, באמצעות מקורביך, בעבודת הוועדה ולהאשים את חבריה בהדלפות מוקדמות של ממצאי הדוח ובפרסום סלקטיבי של עדותך בפניהם.
חשבתי לתומי כי לצביעותך יש גבול. טעיתי. בעדותך שיבחת את עמיר פרץ, אותו אדם שבכל שני וחמישי הדליפו מקורביך לחבורה הבזויה של "עיתונאי האתרוג" כי אתה מתכוון לפטרו כדי לשקם את בטחון המדינה. אני יודע היטב מדוע עשית זאת: רצית להצדיק בפני הוועדה את הצעד החמור שעשית בשעתו, כשהעדפת להפקיר את משרד הביטחון הרה הגורל בידי מנהיג פועלים פופוליסטי רק כדי שתוכל להוסיף לשלוט בברזי משרד האוצר ולקדם את האינטרסים של אילי הון מסוימים, באמצעות חסידך השוטה אברהם הירשזון, שבינתיים השעה את עצמו מתפקידו לאחר שמעשיו הפליליים נחשפו ברבים.
אם לא די בכך, דרשת למסור עדות נוספת בפני הוועדה. פתאום נזכרת בדברים שלא סיפרת ושיש ברצונך להלעיט בהם כעת את חברי הוועדה המותשים. אני יודע איך פועל ראשך המתוחכם: אתה מבקש ליצור בציבור את הרושם שאם הוועדה לא תשמע אותך שוב, פירוש הדבר שהיא חרצה דין בעניינך באופן שטחי; ואם תיעתר לפנייתך ותזמן אותך בשנית, ודאי תיאלץ בשל כך לדחות את מועד פרסום הדוח הסופי שלה, שנועד לחודש אוגוסט, מה שיקנה לך חודשי חסד נוספים.
טקטיקה זו מזכירה את התנהלותך הנואלת מול מבקר המדינה, כשפעלת במצח נחושה כדי לסכל את הופעתו בפני חברי הוועדה לביקורת המדינה, אליה הוזמן כדי לדווח על ממצאי הביניים שלו בחקירת תפקוד העורף בימי המלחמה. בעזרת פנייה לבג"צ, כופפת את ידו של המבקר, אך למעשה זכית בנצחון פירוס: בעוד זמן קצר יתפרסם הדוח המפורט שלו, ומצפה לך בו הפתעה מאוד לא נעימה, שתקעקע עוד יותר את תדמיתך ותגביר את הספקות ביחס ליכולתך להנהיג את המדינה.
אולי אינך יודע זאת, אך השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס כבר פיתח חסינות מפני הפה הגדול שלך ומפני החיצים המורעלים של מקורביך. התנפלותך האחרונה עליו, לאחר שהעז להעביר ליועץ המשפטי לממשלה את ממצאיו בפרשת השוחד בסך מאות-אלפי דולרים שקיבלת בעסקת רכישת ביתך ברחוב כרמיה בירושלים, רק הגבירה את המבוכה בקרב אזרחי המדינה, שלא הורגלו לראש ממשלה נחקר סדרתי, מושחת מן היסוד, שמוסיף חטא על פשעיו ומשתלח בעזות מצח בנושאי משרה בשירות הציבורי - מבקר המדינה, יועצו למלחמה בשחיתות, החשב הכללי במשרד האוצר - שכל "חטאם" הוא נחישותם להגן על שלטון החוק.
פרקליטיך העזו לפנות השבוע ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה פלילית נגד מבקר המדינה על שימוש בכוח משרתו בבדיקת פרשות שונות שקשורות בך. עמותת אומ"ץ גינתה אותך על התנהגותך הנלוזה הזאת, ולמרבה הסיפוק, מני מזוז דחה את תביעתכם על הסף. מה שמעורר השתאות וחלחלה בסיפור הזה הוא שפרקליטיך, ברוב חוצפתם, דרשו מהיועץ להפעיל לגביך את "מבחן בוזגלו". מה לך ולבוזגלו? בוזגלו המרוד מתקשה לגמור את החודש, מתקיים בקושי מקצבה דלה של המוסד לביטוח לאומי או מהבטחת הכנסה. אתה, לעומת זאת, נושא תפקיד ציבורי רם מעלה, ואתה מיליונר כבד. את הונך, מיותר כמעט להזכיר, צברת בעת ששימשת בתפקידים ציבוריים.
ביום שני הקרוב תינתן לך הזדמנות חדשה להתעמת עם לינדנשטראוס בישיבה נוספת של הוועדה לביקורת המדינה, שמתכנסת כדי לדון בטענותיכם ההדדיות זה כלפי זה. גם אני אהיה בישיבה, אך אין לי ספק שאתה לא תבוא. את רוב קורי העכביש שלך אתה טווה בסתר. כשיש תסבוכת כלשהי, קטנה או גדולה, אתה תופש מרחק ומנסה לטשטש את עקבותיך. כך עשית, למשל, בזמנו בפרשת מינויו הנואל של רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וכך נהגת בפרשת החקירה ברשות המיסים, שזעזעה אזרחים רבים, ששואלים כעת את עצמם מדוע עליהם לשלם מס אמת.
אם בכל זאת מפנים כלפיך אצבע מאשימה, אתה מתנער מאחריות ומייחס את מחדליך ו/או את עבירותיך לאחרים, תהיה מידת קרבתם אליך אשר תהיה. אין לך בעיה להקריב אנשים, להתנער מהם, אך גם לשמור איתם על קשר, מחשש שמא "יזמרו" יותר מדי בחקירתם. המקרה של שולה זקן, ראש לשכתך המושעית, צועק בעד עצמו.
בתחום הזה היה לך מורה טוב: אריאל שרון, ראש הממשלה לשעבר, אשר לנעליו - הגדולות עליך בכמה מספרים - נכנסת בנסיבות טראגיות. הוא הראה לך את הדרך כאשר בלי להניד עפעף ייחס לבנו עומרי חלק מהמעשים הפליליים שביצע. אך בניגוד לשרון האסטרטג, שבמצבים כאלה ידע מתי לסגת, מתי להתחפר ולשתוק ובמי אסור לפגוע, אתה תמיד הסתערת בפזיזות, תוך הכפשת גורמי אכיפת החוק. התסריט הזה חזר על עצמו במשך השנים כמה פעמים, ונדמה כי טרם אמרת את מילותיך המזוהמות האחרונות בתחום הזה. למרבה הצער, שר המשפטים החדש, פרופ' דניאל פרידמן, שהצטייר כמטיף בשער למען עיקרון השוויון בפני החוק, נוהג בך ביראת כבוד, שלא לומר בהתבטלות, ואינו מעז לבלום אותך ולמנוע את חתירתך הנלוזה תחת שלטון החוק, המערערת את אושיות הסדר הדמוקרטי במדינה.
ובכל זאת, דומה שכבר אין לך על מי לסמוך. סיעת קדימה אומנם מתייצבת מאחוריך, אך הכל זמני, כמו החיים עצמם. אפילו המשנה שלך, שמעון פרס, הצליח להפתיע אותך כאשר טען בעדותו בפני חברי ועדת וינוגרד שלא היה מקום לצאת למלחמה האחרונה בצפון בלי לבדוק תחילה את רמת מוכנותו של צה"ל. כדרכו בקודש וחול, הוא פעל לפי הכלל של "כן ולא" בעת ובעונה אחת: התנגד ליציאה למלחמה, אך הצביע בממשלה בעד המבצע הצבאי, לטענתו מתוך חשש שהתנגדותו תוביל למרד נגדך.
מי שחשב שאחרי עשרות שנים של חתרנות פוליטית בלתי נדלית, פרס גילה לעת זקנה את תכונת הנאמנות לראש הממשלה, התבדה למקרא קטעי עדותו. אתה, שמכיר היטב את האיש ואת מניעיו האמיתיים, לא תסלח לו על כך, אבל בשלב הזה אתה נאלץ להפגין איפוק, ואני מבין את שיקוליך. כך, למשל, חרף כעסך הרב עליו, תתגייס לסייע לו (גם אם לא בכל מאודך) במסעו לנשיאות: אינך רוצה שהוא יסתובב בין רגליך כמועמד חליפי לראשות הממשלה. צדק מי שאמר השבוע שאתה אולי מדינאי גרוע ומנהיג כושל, אך בו-בזמן פוליטיקאי מעולה.
אני רוצה להזהיר אותך גם מפני דליה איציק, שלא תוותר בקלות על ההזדמנות חייה להתמודד על משרת הנשיא וכועסת מאוד על פרס, שבולם את שאיפותיה בכך שהוא שומר כהרגלו על עמימות ואינו מצהיר בגלוי האם הוא עצמו מתכוון להתמודד על המשרה. איציק, שמנסה כרגע לברוא את עצמה מחדש כאישיות ממלכתית נשואת פנים, כיאה לנשיאה בפועל, היתה ונותרה סכינאית. היא לא תסלח לך אם תוסיף לתמרן אותה ולא תקרא את פרס לסדר כדי שיחליט סופית ולא ימתין עד לדקה התשעים כדי לחסום אותה.
בלי או עם קשר לפרס ואיציק, אין לי ספק שבשום פנים אינך רוצה לראות על כס הנשיאות את רובי ריבלין, לא בגלל המחלוקות הפוליטיות והאידיאולוגיות ביניכם, אלא בעיקר משום שריבלין יודע יותר מדי על התנהלותך הפלילית. בשעתו שמעתי מפיו כמה "פנינים" עליך שהיו יכולות להכניסך לכלא, אך מאז שהכריז על מועמדותו לנשיאות, הוא מקפיד - בשם הממלכתיות - לשמור על שתיקה מוחלטת לנוכח מעשי שחיתותך ופגיעותיך הזדוניות בגורמי אכיפת החוק. רובי התמים מאמין שזה ישתלם לו. הוא רוצה אולי לשכוח עם מי יש לו עסק, אך אני מתחייב להזכיר לו.
אבל מי יודע האם תשרוד בכלל בתפקידך בתקופת כהונתו של הנשיא הבא. ימיך כראש הממשלה הולכים ואוזלים. כדי שתבין לאיזה מצב נקלעת, אזכיר לך שלפני כשנה וחצי היית אורח הכבוד בכנס לטוהר המידות של התנועה לאיכות השלטון. בכנס כיכב, בנוסף לעו"ד אליעד שרגא, המנהיג הנצחי של התנועה, גם העיתונאי דן מרגלית, חברך הטוב לשעבר. לא היה חסר הרבה ששרגא היה ממליץ להעניק לך את אות אביר איכות השלטון. עד למלחמת לבנון השנייה לא נשמע קולו נגד מעשי שחיתותך, ואילו מרגלית תמיד התגאה בחברות ביניכם, ואף ערך בביתו מסיבה לכבודך במלאות לך שישים שנים.
והנה, לפני שבועות ספורים נערך באוניברסיטת תל אביב משפט ציבורי שבו "הועמדת לדין" בגין שחיתותך. המשפט היה יוזמה של עמותת תפנית, בראשות אלוף (במיל.) עוזי דיין, ואני שימשתי כאחד משני עדי התביעה נגדך. ראה זה פלא: מרגלית הנחה את המשפט, שבסיומו הורשעת על-ידי שישה מתוך שבעת המושבעים, ושרגא נטל בו חלק פעיל. איך הגלגל מתהפך לו.
מעניין מה חושבים שניהם כיום על אותו כנס אומלל שבו גמרו עליך את ההלל. מרגלית, שלאורך השנים הגן עליך בלהט וסירב לשמוע ממני עד כמה אתה מושחת, ודאי חש מבויש. אולי זו הסיבה שבטורו במעריב ובהופעותיו הטלוויזיוניות הוא נמנע בעקביות מלהזכיר את יואב יצחק ואותי כחלוצי המאבק העיתונאי והציבורי בשחיתותו הממארת של אולמרט; והג'ינג'י? הוא מטבעו אדם סתגלן, שמתאים את עצמו לכיוון שאליו נושבת רוחו של הציבור. סביר שינסה "לתפוס טרמפ" על מאבקים שעמותת אומ"ץ ניהלה לבדה.
כשתיפול בקלון, אפילו ידידיך אילי ההון, שנהנו רבות מחסדיך, לא יוכלו לסייע לך. ברוב חוצפתך, אתה מוסיף גם היום, חרף כל הרבב שדבק בך, לשחר לפתחם. לראיה, לאחר שהירשזון השעה את עצמו, מינית את עצמך לשר אוצר זמני, כדי לעשות במשרד הזה כבתוך שלך - למען חבריך ולמען האינטרסים הגלויים והסמויים שלך - כל זאת בתקופה שבה נחקרת מעורבותך בפרשת הטיית המכרז למכירת מניות גרעין השליטה בבנק לאומי. להזכירך, אתה נחשד בניסיון להטות את המכרז לטובת שני אילי הון זרים שחפצת ביקרם: דניאל אברהמס, שבמקרה או לא במקרה קנה ממך את ביתך ברחוב כ"ט בנובמבר במחיר מופקע (ומאוחר יותר השכיר לך אותו בדמי שכירות מגוחכים), ופרנק לואי, שהוא לקוח של משרד הפרקליטים שאחד מבעליו הוא פרופ' יוסף גרוס, מחותנך.
שלא תחשוב ששכחתי כי במהלך מלחמת לבנון השנייה, בזמן שהחיילים הקיזו דם בחזית ותושבי הצפון הצטופפו במקלטים, מצאת זמן לארח את לואי בנינוחות בביתך בירושלים באחת השבתות. נכח שם גם חברכם המשותף אלפרד אקירוב, שקשריך עימו טרם נחשפו במלואם. די אם נזכיר כי אקירוב, בעל אינטרסים עסקיים רבים בירושלים, היה מנדיבי התורמים למטה הבחירות שלך כשהתמודדת על ראשות העיריה.
לואי, אגב, ביקר השבוע בארץ והתארח אצל אקירוב, כפי שאתה בטח יודע. בהזדמנות זו, הוא הודיע שאין לו עניין ברכישת בנק לאומי או בהשקעות במדינת ישראל. גם אם הפעם לא נפגשתם, אני בטוח שהוא יידע לגמול לך בעתיד על נכונותך הנדיבה לסייע לו על חשבון כספי הציבור; ואם חלילה ישכח, אני סומך עליך שבעורמתך השועלית, תדע להזכיר לו.
החלטתך להחזיק בתיק האוצר, ולו באופן זמני, כרוכה כנראה ברצון לעמוד מקרוב על התפתחות החקירות בדבר התנהלות המשרד בפרשת המכרז בבנק לאומי ובפרשת השחיתות ברשות המיסים. פניתי בעניין אל היועץ המשפטי לממשלה, שלשמחתי אסר עליך לעסוק בנושא בנק לאומי. הטלת את המשך הטיפול בעניין המכרז על השר רפי איתן, מנהיג מפלגת הגמלאים. משום מה, איני נמנה עם ציבור מוקיריו, מסיבות שלא כאן המקום לפרטן.
אשר להירשזון חברך, אני חושש שבמוקדם יותר במאוחר הוא יצטרך להתפטר מהממשלה, ונראה שגם יועמד לדין. כדאי שתתפלל שהוא ימשיך לנצור את פיו ולא יחשוף פרשות משותפות שלכם מהעבר, בין היתר בהסתדרות העובדים הלאומית על שלוחותיה. שאלת הקשרים הסמויים ביניכם מעסיקה את היחידה לחקירות כלכליות במשטרה, את משרד מבקר המדינה ואת הרשות לניירות ערך, וגם עמותת אומ"ץ אוספת מידע בנדון. יש בידינו כבר כמה ממצאים מאלפים. חשבון הבנק בשווייץ (שנקשר בשמו של הירשזון), שנחשף בימים אלה, הוא רק קצה הקרחון. לא במקרה הרבית במהלך השנים לנסוע לשוויץ, לא פעם בלי קשר ישיר לתפקידים הציבוריים שמילאת.
אתה ודאי מודע לכך שלא נניח למאבק בשחיתות. בחודשים הקרובים נחשוף פרשות שחיתות חדשות שבהן היית מעורב, פרשות אשר ישפכו חושך נוסף על דמותך, וזאת בנוסף לארבע החקירות המתנהלות כיום בעניינך, חקירות הממתינות להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה. אין לי ספק שבסופו של דבר ייאלץ מזוז להגיש כתבי אישום נגדך, ואז - כפי שמתחייב בחוק - לא תהיה לך ברירה אלא לפרוש מתפקידך. זו תהיה שירת הברבור שלך: חבריך הכנועים למפלגה, מלחכי פנכה החרדים לתדמיתם, יזקפו ראשם, יתנערו ממך ויקיאו אותך מן המערכת הפוליטית.
בסוף השבוע הזדרזת לבקר בעיר שדרות, הננטשת על-ידי תושביה מוכי הקסאמים. אנשיך סיפרו כי אחד הטילים נפל במרחק של חמש-מאות מטר ממך. (עמיר פרץ יותר נועז ממך: לפני זמן לא רב נפל טיל במרחק של שלוש-מאות מטר מביתו. יש כנראה אנשים הנושאים בכיסיהם "מטר רץ" כדי למדוד מרחקים.) הם דאגו להבליט את סכנת החיים שבה היית נתון כביכול ברגע ההוא, אך בחרו משום מה להתעלם מהעוינות הרבה שהפגינו כלפיך תושבי שדרות, שלא שוכחים שלא קיימת את התחייבויותיך בנושא מיגון העיר וכועסים על כך שבחודשים האחרונים לא טרחת להגיע אליהם ולו פעם אחת.
מי שמלבה בערמומיות את זעמם נגדך הוא ארקדי גיאדמק, המלך החדש של ישראל. בסוף השבוע, בהתייחסו למחדלי הממשלה בטיפול בתושבי שדרות, הוא אמר: "אולמרט הוא כלומניק וטיפש". שוב הגלגל מתהפך: כזכור, עד לפני זמן לא רב היה גאידמק אחד מאילי הון הרבים שניסית לקרב אליך. כך, למשל, זכור לכולנו איך חיזרת אחריו ושכנעת אותו לרכוש את בית"ר ירושלים, קבוצת הכדורגל האהודה עליך, עסקה שבה היה מעורב שותפך לשעבר, עו"ד אורי מסר, שבמשך השנים תגמל אותך ותוגמל על ידך (בין היתר, הוא זכה אצלך להטבות והעדפות עבור לקוחותיו).
ככל הנראה, גם הפעם תבחר לא להגיב, חרף הפגיעה שהסב גאידמק לכבודך. העובדה שנדבן פרטי מסוגו (ומניעיו עימו) מתכוון ליטול על עצמו את פרויקט מיגון שדרות, שבכל מדינה מתוקנת היה מבוצע על-ידי הרשויות כפרויקט לאומי, כנראה אינה מטרידה אותך דיו. אתה הרי שקוע כל כולך בעשייה מדינית-ביטחונית וירטואלית, אשר לגביה אין לך בעיה לשקר ולאחז עיניים. כך אתה נוהג בתושבי שדרות, וכך נהגת בתושבי הצפון אחרי מלחמת לבנון השנייה: התחייבת בפניהם בפומבי שהממשלה תקצה מאות מיליוני שקלים למקלוט יישוביהם. נדמה לי שנקבת בסכום: שבע-מאות מיליון שקלים; וכרגיל, לא עמדת בדיבורך. האנשים האלה, שטרם השתחררו מן הטראומה של ירי הקטיושות המאסיבי, לא יסלחו לך גם הם.
ואם חשבת שבניגוד לאחיהם בצפון ובדרום, תושבי מרכז הארץ איתך, התבדית. עשית טעות קשה כשהגעת ביום חמישי האחרון בערב למופע "מרוסיה באהבה", שנערך בפארק הירקון בתל אביב בנוכחות רבבות עולים חדשים. שריקות הבוז הרמות שליוו אותך בכניסתך הוכיחו פעם נוספת עד כמה אזרחי המדינה מתעבים אותך. נפשם נקעה ממך.
|
 |
 |
05/05/2007 - ציפי, הוציאו עלייך חוזה

ציפי היקרה,
אני משער כי כמו רבים מחבריך לקבוצת "נסיכי הליכוד" - יורשי העצר של מפקדי האצ"ל וראשי תנועת החרות, שהלכו בעקבות הוריהם והצטרפו לחיים הפוליטיים - ראית בבחירה הזו סוג של שליחות: שאפת להפגין דוגמא אישית, בניסיון ליצור פוליטיקה ערכית ונקייה יותר. למרבה הצער, כמה מכם לא יכלו לשאת את הסיאוב ונפלטו במרוצת השנים, בזה אחר זה, מן העולם הפוליטי: ד"ר בני בגין, עו"ד דן מרידור, ד"ר עוזי לנדאו ואחרים (רק "הנסיך" אהוד אולמרט נשאר בביצה המצחינה, התפורה על-פי מידותיו). את החלטת להישאר, להילחם מלחמת מאסף מבפנים. האמנת לתומך כי יעלה בידך לחסום את דרכם של מנהיגים מושחתים, שנוהגים בקופה הציבורית כבתוך שלהם, ובכך לתרום לחברה הישראלית השסועה והמפורדת.
על נחישותך עמדתי מקרוב לפני כשנתיים, במהלך טקס חלוקת אותות עמותת אומ"ץ לשנת 2005, שנערך בבית סוקולוב בתל אביב. באותה העת שימשת כשרת המשפטים בממשלתו (השנייה) של אריאל שרון, וחקירות מעשי השחיתות שלו ושל משפחתו היו בעיצומן. ועדת האותות של עמותת אומ"ץ מצאה אותך ראויה לקבל אות מופת, בזכות התנהלותך המיניסטריאלית במשרד המשפטים, שאותתה כי את נחושה לפעול לחיזוק שלטון החוק ולשדרוג מערכת אכיפת החוק.
בנאום שנשאתי בטקס המדובר, סקרתי את ממדיה המפלצתיים של השחיתות במדינה והאשמתי את שרון בהשחתת טוהר המידות במדינה. אציין בצניעות שדברי התוכחה שלי התקבלו במחיאות כפיים רמות. הבחנתי שגם את לא היית אדישה להם - ושמחתי על כך. בתום נאומי, כשהתיישבתי במקומי, בסמוך אליך, החלפנו כמה מילים. "הרווחנו זאת ביושר", אמרת לי. "דווקא באי-יושר", השבתי לך.
בהמשך הערב, כשעלית לבמה כדי לברך בשם מקבלי האותות, הבטחת לא לנוח ולא לשקוט עד שיעלה בידך להטמיע נורמות מוסריות חדשות במערכות השלטון. האמנתי בכנות כוונותיך, מה גם שידעתי שרבים מחבריך לממשלה, ובראשם אהוד אולמרט (באותה העת ממלא מקומו של שרון), ודאי נוטרים לך על נכונותך לקבל את אות אומ"ץ, ועוד מידי מי שלא יניח להם עד שישאו בעונש על מעשי השחיתות שביצעו.
למרבה הצער, הבטחתך החגיגית להיאבק באופן חסר פשרות בשחיתות התגלתה כמילים בעלמא. לא היית נחרצת דיו, לא בכל הנוגע להתנהלות הפלילית של משפחת שרון ולא בכל הנוגע למעשי השחיתות של רבים מחברי מרכז הליכוד (בדיעבד, התברר שנעמי בלומנטל היתה פיון קטן בתחום הזה). לא השמעת את קולך כשהם הגיעו בהמוניהם למשכן הכנסת כדי לגבות את ליטרת הבשר תמורת תמיכתם במועמד זה או אחר, או כדי להפעיל "אישית לוחצת" על נבחרי הציבור, ולא הקמת קול זעקה של ממש כשנציגים של ארגוני פשע התברגו במוסדות הליכוד. רצית להיות כל הזמן "גברת קלין", אך את יודעת היטב שלא ניתן לאחוז בשני קצוות המקל, זה של יושרך האישי וזה העברייני של חבריך לליכוד.
כשהחליט שרון לפרוש מהליכוד ולהקים את מפלגת קדימה, קראת נכון את המפה והיית מראשוני המצטרפים אליו, ואף תוגמלת על כך. האמנת בדרכו המדינית של שרון, שבמובנים רבים התנכרה למורשתו האידיאולוגית של אביך המנוח, איתן לבני, לשעבר קצין המבצעים הראשי של האצ"ל וחבר-כנסת מטעם הליכוד. כשהחליט שרון על יישום תוכנית ההינתקות, תמכת בו ללא סייג, בלי שתעצרי ותשאלי את עצמך שמא תוכנית זו נולדה בחטא, כדי להסיט את תשומת הלב מהעבירות הפרטיות שלו. כמו תמיד, היית ישרה, נקיית כפיים וחסרת פניות, אך גם נאיבית ופאסיבית.
מלחמתך המינורית בשחיתות התפוגגה בהדרגה עוד בתקופת שלטונו של שרון. כשאולמרט נכנס לנעליו של אריק, בנסיבות טראגיות, הלכת צעד קדימה והפכת לנזירה במנזר השתקנים, התנהלות חמורה כשלעצמה, שהרי ידעת כי אולמרט מושחת פי כמה משרון. אני תוהה האם אחרי הקמת הממשלה, ביקשת את תיק החוץ (בנוסף לתפקיד ממלאת-מקום ראש הממשלה) מתוך רצון כן לעסוק בתחום המדיני, או שמא מה שרצית באמת היה להתרחק ממשרד המשפטים, מתוך ידיעה שאולמרט יהיה "לקוח" קבוע של גורמי אכיפת החוק, מה שעלול היה להעמידך במצב לא נעים (וגם כשחזרת באופן זמני למשרד הזה, אחרי פרישתו הכפויה של השר חיים רמון, התנהלת בו כמי שקפאה שד).
בשנת כהונתה הראשונה של הממשלה, שבמהלכה נחשפו בזו אחר זו פרשות שחיתות חמורות שבהן היה מעורב אולמרט, קולך לא נשמע בשער. סכרת את פיך לנוכח התקפותיו שלוחות הרסן של אולמרט על מבקר המדינה, שאינו מרפה ממנו ואינו נבהל מאיומיו המרומזים; החרשת כאשר נעשה ניסיון לבצע "סיכול ממוקד" בניצב ((בדימ.)) יעקב בורובסקי, יועצו המיוחד של המבקר; וקולך לא נשמע כשראש הממשלה ושליחיו ניסו לצלוב את החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, שיצא נגד מעשי השחיתות שביצע אולמרט בתקופה שבה כיהן כשר האוצר.
לא ערערת על מינויים שנויים במחלוקת שביצע ראש הממשלה, לא על זה של עמיר פרץ לתפקיד שר הביטחון, של צחי הנגבי - שנגדו תלוי ועומד כתב אישום - לתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ושל רוחמה אברהם שנחקרה בחשד לקבלת שוחד - לתפקיד יו"ר ועדת הכנסת, הוועדה שחורצת גורלם של חברי כנסת שסרחו. אפילו מינויו של פרופ' דניאל פרידמן, בעל העמדות הלעומתיות, לשר משפטים מטעם לא הטריד את מנוחתך. את היית הראשונה שהפעלת את שריריך מול שופטי בית המשפט העליון; הוא החל להשתמש באגרופיו הרפים.
נמנעת מלהביע דעה גם על חשדות למעשי שחיתות של שרים אחרים, ובראשם אברהם הירשזון, ומעלת באמוננו, ובמיוחד באמון הנשים, כשלא הקמת קול זעקה ממשי בסוגיית פרשות ההטרדה המינית שביצעו-לכאורה פוליטיקאים בכירים. עד היום איננו יודעים האם תמכת בהתפטרותו של הנשיא קצב, או שמא נאחזת בהודעת הנבצרות שלו; ולא שמענו ממך מילה רעה על חיים רמון, שהורשע בדין. מהיכרות עימך, אני משוכנע שלא נהגת כך משום שנשבית בקסמיו של רמון, כפי שקרה ליו"ר הכנסת, דליה איציק, ולחברות הכנסת שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון - שמשמיעות קול ענות חלושה בדיון בשאלת חזרתו האפשרית של רמון המורשע אל שולחן הממשלה - ובכל זאת, ממך ציפינו להרבה יותר. כגודל הציפייה ממך, כך היה גודל האכזבה.
עם תחילת מלחמת לבנון השנייה, המלחמה הכושלת ורצופת המחדלים, השמעת אומנם את קולך (כפי שציינה ועדת וינוגרד בדוח הביניים שלה) והתרעת בפני ראש הממשלה אולמרט על מהלכים צבאיים ומדיניים שונים שעשה, או שאמור היה לעשות, אך ספק רב האם היית נחרצת דיו; ובתום המלחמה ירדת לבונקר: חושיך הפוליטיים המחודדים ודאי ניתבו אותך לתפוש מרחק מאולמרט, אך הענקת לעצמך זכות שתיקה גורפת מדי. כך, למשל, נאלמת דום כאשר הוא החליט להפקיד את חקירת כשלי ומחדלי המלחמה בידי ועדת בדיקה, ולא בידיה של ועדת חקירה ממלכתית. משום מה, חרף השכלתך המשפטית, לא הפריעה לך העובדה שראש הממשלה - הנחקר הראשי - הוא זה שימנה את חוקריו.
בשבועות האחרונים, שבהם הידרדר עוד יותר מעמדו הציבורי של אולמרט, לנוכח חשיפת מעלליו הפליליים (אגב, בהקשר זה צפויות בשורות: עמותת אומ"ץ עומדת לחשוף פרשות מביכות נוספות שבהן היה מעורב), סומנת כיורשת אפשרית שלו, אם ייאלץ לפרוש מתפקידו. זה היה הזמן להפגין מנהיגות, אך את, ציפי - חרף אווירת הכאוס והייאוש שהלכה והשתלטה על המדינה - לא רק שלא עלית על בריקדות בנוגע להתנהלות ראש הממשלה, אפילו לא התקרבת אליהן. פרשות השחיתות עברו לידך ללא תגובה ממשית וללא התייחסות ראויה. בראיונות שהענקת לתקשורת, לא הקדשת ולו משפט מוחץ אחד למחלה הממארת הזאת, ששלחה כבר גרורות לרוב מגזרי החברה והמשק. לא אחת שאלתי את עצמי מהי הסיבה לשתיקתך המתמשכת. חשש מראש הממשלה? חוסר-אונים פוליטי? בחירה טקטית? שתיקה שפירושה זעקה? תמיד ניתן למצוא תירוצים עונתיים.
דוח הביניים של ועדת וינוגרד, שקבע באופן מפורש כי אולמרט נכשל בניהול הימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה, העמיד אותך במצב של חוסר ברירה. הבנת שאינך יכולה להוסיף לנצור את לשונך: הציבור, שמאמין ביושרך, לא ימחל לך על כך. אף על-פי כן, ביומיים הראשונים שלאחר פרסום הדוח התעטפת בשתיקה רועמת. צוטטת כמי שאמרה בחוגים סגורים כי מסקנות הביניים של הוועדה הן חד-משמעיות, ומבחינה ערכית ומוסרית אין לראש הממשלה ברירה אלא להתפטר. אולמרט - ודאי בז לשתיקתך הפומבית - שלח את מקורביו לתקשורת כדי לרמוז לך: או שתפסיקי לחתור תחתיו, או שתתפטרי מן הממשלה.
כשנפגשת לבסוף עם אולמרט, הפגנת סופסוף אומץ לב ציבורי ויושר פוליטי כשקראת לו להתפטר לאלתר מתפקידו. איני סבור שהאמנת ולו לרגע שהוא יקבל את עצתך. אולמרט הרי אינו שייך לזן המתפטרים, ולו בשל העובדה שכל התפקידים הציבוריים שמילא, כולל זה הנוכחי, היו לו קרדום לצבירת נכסים אישיים. אולי קיווית בסתר לבך שהוא יפטר אותך ויסלול לך בכך את הדרך לבמת העצרת בכיכר רבין, אולם הוא ממולח וערמומי מכדי לגרום את התענוג הזה: הוא יעדיף להניח לך להתפתל, להתייסר ולהתפטר בעצמך. אגב, אם יום אחד הוא יאולץ בכל זאת להתפטר, את יודעת שהוא נחוש לא לאפשר לך להיות זו שתירש אותו. הוא יעשה ככל שביכולתו כדי להותיר אחריו אדמה חרוכה, העיקר ש"ציפורה", כפי שהוא מכנה אותך בלעג מאחורי גבך, לא תהיה זו שתתיישב בכיסאו במשרד ראש הממשלה.
עיתוני השבוע לעגו לך, הכתירו אותך כמועמדת ראויה לתפקיד מזכ"ל נעמת. נקלעת למצב המביך הזה משום שבניגוד לכל היגיון צרוף, ביצעת לבסוף חצי מלאכה: הסתפקת במתן העצה לאולמרט. במקום להתפטר, הסכמת להוסיף ולשרת תחת ראש ממשלה שאין לך אמון בו, ואף להיות שותפה לשיקום ההריסות שהוא אחראי להיווצרותן. בכך את נותנת את ידך לאחד האבסורדים הגדולים בתולדות המדינה: הממשלה שקלקלה היא לכאורה זו המתאימה ביותר לתקן. גדעון סאמט ניסח היטב את המופרכות הזו, במאמר שפרסם בהארץ ביום רביעי: "הגנב יהיה לשוטר מוצלח, האנס למוקדן מצטיין בקו פתוח לנאנסות, הג'ינג'י שנעלם עם מפתחות הימ"ח ייטיב להחזירם"; והוסיף בצדק: "כשלי אולמרט במלחמה ובורותו הביטחונית [...] היו כאלה עד כי אין שום סיבה להאמין ביכולת הלידה הפלאית שלו מחדש".
מצב של חשדנות הדדית וחוסר אמון בין ראש ממשלה מכהן לבין שרת החוץ וממלאת מקומו הוא בלתי נסבל. התצלום המשותף שלכם במליאת הכנסת, שבו נראיתם מפגינים עוינות הדדית, העיד יותר מאלף מילים על הבעייתית הזאת. החיבוק שעשוי אולמרט להעניק לך אם תישארי בממשלה אסור שיוליך אותך שולל: כלפי חוץ, אולמרט יחפש את קרבתך, ישלים איתך ויצהיר שהוא מצפה שתסייעי לו להחזיר את המדינה למסלולה הרגיל, אך מאחורי הקלעים תעבוד נגדך תעשיה שלמה של ספינולוגים ומשמיצים, שיעבירו אותך תהליך השפלה מבית מדרשו הנאלח של ראש הממשלה. הם יתארו אותך כמנהיגה חלשה, שאינה יודעת לקבל החלטות ואינה עומדת בלחצים, ומשום כך אסור להפקיד בידיה את גורל המדינה; יכפישו אותך, יפיצו שמועות כזב על כך שאת חותרת תחת אולמרט; ימררו את חייך הפוליטיים בכל דרך אפשרית. גם אם את סבורה שאני מגזים בנבואותי, אנא הפנימי את דברי האזהרה שלי.
ועכשיו לבשורה הטובה מבחינתם של אזרחי המדינה ומבחינתך: הכיסא מוסיף לבעור תחת ישבנו של אולמרט. בעוד זמן לא רב יפורסמו קטעים מעדותו בפני ועדת וינוגרד, העלולים לעורר סערה ציבורית, ובהמשך יפורסם הדוח הסופי של הוועדה, שכנראה יסמן לו את הדרך הביתה. במקביל, יש התקדמות בחקירות המשטרה בפרשות השחיתות שלו. הפרשה המסתמנת כחמורה מכולן היא פרשת קבלת השוחד בסך מאות-אלפי דולרים בעסקת רכישת הבית ברחוב כרמיה. ליועץ המשפטי לממשלה לא יהיה מנוס אלא להעמידו לדין פלילי בפרשה זו.
בסוף השבוע ניסית למזער נזקים כשטענת בפומבי ש"התפטרות היא סוג של מחאה, אך לא צעד מנהיגותי", אך לא שללת את האפשרות שבכל זאת תחליטי לבסוף להתפטר. ציפי, לטובת כולנו, וגם לטובתך האישית, אני מפציר בך (מתוך חזון ערכי, ולא מתוך אינטרס כלכלי או פוליטי): פרשי לאלתר מממשלת הזדון הזו, ובכך תסייעי רבות לקיצור ימיה. גם אם תאלצי לשמש כחברת כנסת מן השורה למשך תקופה מסוימת, זה לא נורא כל כך: בשורה התחתונה, את תתנצחי ותחזרי אל מרכז הבמה זקופת קומה, כמנהיגה מוכחת.
|
 |
 |
21/04/2007 - לינדנשטראוס, אולמרט נושך בעורפך

כבוד השופט (בדימ.) לינדנשטראוס,
מיד אחרי שנבחרת לשמש כמבקר המדינה, בימי כהונת אריאל שרון כראש הממשלה, הצהרת כי בדעתך להילחם, ללא פשרות, בשחיתות השלטונית הגואה במדינה. האמנתי לך כשאמרת שתעניק עדיפות עליונה לטיפול בבעיה הכאובה הזאת. ואכן, כך עשית. וכשיזמת את הקמתו של אגף חדש במשרדך, אגף מיוחד למאבק בשחיתות, והצבת בראשו את ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, הידוע ביושרו ובכישוריו המקצועיים הגבוהים, רווח עוד יותר: ידעתי שבחרת באיש הנכון, אשר יפעל בנחישות, ללא מורא וללא משוא פנים. ולא טעיתי. בורובסקי אכן שדרג את יכולות הפעולה של משרדך ויצר מסגרות חדשות לביקורת חקירתית יעילה בפרשות שבהן מעורבים אישים פוליטיים בכירים.
חידושים נוספים שהנהגת עם כניסתך לתפקיד - פרסום שוטף של דוחות ביקורת הכוללים שמות של מבוקרים, שיתוף פעולה הדוק ופורה עם מערכות אכיפת החוק, ופתיחות תקשורתית - העידו אף הם שאתה נחוש ליישם רפורמה חשובה בדרכי עבודתו של משרד מבקר המדינה, כדי להתאים אותן ליעדים שהצבת לעצמך. רשמתי לפני בסיפוק רב גם את ההערכה שחלקת בפומבי לקבוצות של אזרחים הפועלות בהתנדבות לביעור השחיתות ולהשלטת מנהל תקין ואת הצעתך שהמדינה תממן את פעילותן, על-מנת לא יזדקקו לחסדיהם של גופים מבוקרים ושל אילי הון מפוקפקים.
התנהלותם המושחתת של משפחת שרון, מקורביה ונספחיה, הטילה צל כבד על המדינה וערערה את יסודות הדמוקרטיה הישראלית. אף-על-פי-כן, לנוכח נחישותך ושאפתנותך, ייתכן כי היה עולה בידך לצלוח בראש זקוף את תקופת כהונתך הראשונה; אך מחלתו הפתאומית של שרון טרפה את הקלפים גם מבחינתך. בגלל צירוף נסיבות מקרי, לנעליו של המצביא מחוות השקמים נכנס האיש ששרון (בעיקר משום שהכיר אותו היטב) מעולם לא היה בוחר בו כיורשו: אהוד אולמרט.
וכך, בכיסא ראש הממשלה התיישב אדם מושחת מאין כמוהו, נוכל סדרתי חסר מעצורים, כוחני, ברוטאלי, גס רוח, ערמומי ונקמן, בעל ותק בשיבוש הליכי משפט ובמתן עדויות שקר, שמסוגל לנקוט בכל דרך פסולה שניתן להעלות על הדעת כדי לחלץ את עצמו מהרשעה בדין על התנהלותו המושחתת.
נדמה לי שעד שהתחלת לשמש בתפקידך הנוכחי, לא הזדמן לך להכיר באופן אישי את אהוד אולמרט האמיתי; ואולי יצאת נשכר מכך וחסכת לעצמך את עוגמת הנפש שהיא מנת חלקי יותר משלושים שנה, מאז התחלתי לעקוב מקרוב אחר התנהלותו הציבורית, ששימשה כל העת קרדום לצבירת הון אישי רב. במהלך השנים האלה, הוא נחקר לא פחות מתריסר פעמים במשטרה ובמס ההכנסה, בחשד למעורבות בפרשות שחיתות שונות. אך לצערי, הוא נחלץ מאישומים, לעיתים בעור שיניו. נראה לי לעיתים שבכל הנוגע לחקירותיו, יש לו מאגר בלתי נדלה של נשמות.
קרוב לוודאי שכמו רבים אחרים, נפלת קורבן לתדמית השקרית שאולמרט יצר לעצמו כאשר נכנס לתפקידו, עת הכריז בראש חוצות כי בדעתו להיאבק בשחיתות. לא זיהית שהוא מנסה בסך-הכל לטשטש עקבות ולהסיח את הדעת ממעשיו הנלוזים, זאת בזמן שבמקביל הוא מוסיף, כבימים ימימה, לטבול כשקופה עמוסה בשרצים בידיו, וקופה נוספת - של מיליוני דולרים - בכיסו. אולי זו הסיבה לכך שכנראה סברת לתומך כי התנהלותו אינה יוצאת דופן בחומרתה וחופפת את הנורמה המוסרית הירודה הפושה בחוגי השלטון. מן הסתם, לא העלית בדעתך שמדובר במנהיג מזן פלילי מיוחד, שמסוגל להפחיד שופטים, לאיים על אוכפי חוק ולהפעיל מערכות של סיכול ממוקד אישי ומקצועי נגד מי שמעז לצאת נגדו ולחשוף את קלונו.
אולי ארענן את זיכרונך בפרשה פלילית שחושפת את דמותו האמיתית של אולמרט, פרשה שהיה לי הכבוד המפוקפק להיות מעורב בה. במערכת בחירות לכנסת השתיים-עשרה, שהתקיימו בשנת 1988, הופקדו על גזברות הליכוד שני אנשים: אולמרט, נציג תנועת החירות, ולצידו מנחם (מנטה) עצמון, נציג הפלג הליברלי. למרבה הצער, חלק ניכר מהתרומות שזרמו לקופת המפלגה בתקופה זו נאסף בדרכים לא חוקיות, כשהגזברים מנפיקים חשבוניות פיקטיביות, מגישים דוחות כוזבים ומבצעים לכאורה עבירות נוספות.
בתום חקירה משותפת של המשטרה ורשויות המס, הוחלט להעמיד לדין פלילי את עצמון, כמו גם בעלי תפקידים נוספים במטה הכספי של הליכוד, אך לא את אולמרט, למרות שהוא ביצע עבירות דומות לאלה שביצע של עצמון.
העיוות המשפטי הזה חרה לי. עמדתי אז בראש עמותת אמיתי, גלגולה הקודם של עמותת אומ"ץ. פניתי בשם העמותה אל דורית ביניש, באותה העת פרקליטת המדינה, ושאלתי אותה מדוע לא הוגש כתב אישום נגד אולמרט. היא השיבה לי שאולמרט מתוחכם מאוד וקשה לבסס נגדו ראיות, מה גם שעצמון דחה הצעה לשמש עד מדינה נגדו תמורת אי-העמדה לדין. עצמון, כפי שהתברר לי משיחות שניהלתי עימו, לא רצה להתעמת עם אולמרט הסכינאי, שככל הנראה לחץ עליו, בדרך זו או אחרת, לנצור את לשונו. דומה שזה מה שהציל עד כה את אולמרט בכל הפרשות שבהן נחשד: יותר מדי אנשים פוחדים ממנו.
מאוחר יותר נודע לי שעצמון לא היה קורבן הלחצים היחיד בפרשה הזאת: אולמרט ניסה לסחוט את ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, ואת שר הביטחון דאז, משה ארנס (ששימש כיו"ר מטה הבחירות של הליכוד) והודיע להם כי לא ייפול לבד. האיום עשה כנראה את שלו: הם ידעו על מה הוא מדבר ולמה הוא מסוגל. שר המשפטים דאז, דן מרידור, אדם ערמומי בעל חזות תמימה, פעל מאחורי הקלעים כדי שחברו הטוב (לשעבר) לא יועמד לדין. לימים אולמרט גמל לו בבגידה כשלא מינה אותו לשר בממשלתו - התנהלות אופיינית לאיש ולדרכו הפתלתלה.
לא ויתרתי. ניהלתי מערכה ציבורית ומשפטית ארוכה למען העמדתו לדין של אולמרט, שבינתיים התקדם בסולם הפוליטי ומונה לכהן כשר הבריאות (למותר לציין שגם בתפקידו הרם הזה המשיך במעלליו המושחתים, בצבירת הונו ובהתגרותו בשלטון החוק). בין השאר, עתרה עמותת אמיתי לבג"צ, שקבע שאכן יש מקום להעמידו לדין. ואמנם, באיחור של כמה שנים הגיש היועץ המשפטי דאז, מיכאל בן-יאיר, כתב אישום נגד אולמרט, שבו יוחסו לו כמה עבירות פליליות שדינן מאסר. לנוכח חומרת החשדות, אחד מידידיו של אולמרט נשבע שבאותם הימים שמע מפיו את המילים: "הפעם אני אכנס".
גם אם בתוך-תוכו חשש לעורו, כלפי חוץ פעל אולמרט בבריונות מילולית טיפוסית. את בן-יאיר, שופט מכובד ((בדימ.)), ראש מערכת אכיפת החוק, הוא העז לכנות "איש עלוב ונקלה", ולי העניק כינוי נרדף כאשר הכריז: "יו"ר אגודת העיתונאים, אריה אבנרי, הוא אדם נתעב שרודף אותי". העיתונאי יואב יצחק סומן גם הוא על-ידו לאחר שפרסם במעריב סדרת כתבות שחשפו כשלים בהתנהלות פרקליטות המדינה (בראשותה של ביניש) בתיק אולמרט, בכל הנוגע לחקירת העדים, לרבות משה ארנס. בעקבות הפרסומים זומנה ביניש לוועדת הכנסת, ליתן הסברים על כך.
במהלך המשפט, שהתנהל בפני השופט עודד מודריק, התברר - למרבה ההפתעה - כי חלק מהעדים הופחדו או פותו, ואחרים "איבדו את זיכרונם". אולמרט זוכה מאשמה, חרף הערות חריפות מפיו של השופט על דרכי התנהלותו.
המשפט הממושך נתן באולמרט את אותותיו. נדמה שבסיומו הוא גמר אומר לא להזיע יותר בפני שופט, גם אם ייאלץ לנקוט לשם כך בכל האמצעים הפסולים. ואכן, הוא חילץ את עצמו בלא פגע מפרשות נוספות, בהן פרשת האי היווני (שבה נחשד בקבלת שוחד מהקבלן דודי אפל), וייתכן כי היה יכול להוסיף ולנוח בשלווה על זרי הדפנה שלו, המרופדים במיליוני הדולרים שצבר בשנות פעילותו הציבורית, אלמלא כמה אנשים, ועבדך הנאמן ביניהם, הוסיפו לפשפש במעשיו ולחצו על רשויות אכיפת החוק למצות עימו סופסוף את הדין.
לזכותך ייאמר שידעת להשתחרר מן הרושם הראשוני המוטעה: בתוך זמן לא רב תהית על קנקנו של אולמרט והבנת שהוא ה"לקוח" הראשי שלך, לנוכח מעורבותו האישית בכמה פרשות שחיתות חמורות שנחשפו על-ידי אנשיך במהלך ביקורות שוטפות בכמה משרדי ממשלה שבהן כיהן כשר. חומרים מחשידים נוספים הועברו למשרדך על-ידי אזרחים ועל-ידי גופים ציבוריים, ובהם עמותת אומ"ץ, שסירבו לשתוק לנוכח העבריינות הבלתי נלאית של ראש הממשלה.
ובכל זאת, כשהתחלת, בעקבות החשיפות ב-Nfc, לבחון את עיסקות הנדל"ן של אולמרט - שמאז ומתמיד נהג למכור ביוקר, מעל למחירי השוק, ולקנות בזול, מתחת למחירי השוק - נהגת בו בכפפות של משי, חרף העובדה שעלה מהן חשד לקבלת שוחד מאילי הון הקשורים אליו בזיקות גלויות וסמויות. עדות לכך היא הדוח הצמחוני שפרסמת על פרשת מכירת ביתו ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים, במחיר מופקע, למיליארדר דניאל אברהמס (שאחרי הרכישה השכיר לזוג אולמרט את הבית למשך תקופה מסוימת, במחיר מציאה). בדוח זה - בתום הבדיקה הזריזה, הלא-מספקת, שערכו אנשיך - מתחת ביקורת על התנהלותו של ראש הממשלה ועל הדיווח השקרי שמסר לך בפרשה זו, אך התעלמת מקשריו האמיתיים עם אברהמס ומהעובדה שאיל ההון היהודי-אמריקני תרם כספים למסע הבחירות של אולמרט. ואכן, בסיועם המביש של חסידיו בתקשורת, הלוליין הפוליטי לבית אולמרט ידע לנצל את הדוח שלך כדי לקבל הכשר כולל לפעילותו הנדל"נית, שעדיין לא נחשפה במלואה.
הרשה לי לנחש שה"אסימון" שלך נפל רק אחרי שמשרדך החל - על יסוד תלונה שהגיש לך החשב הכללי במשרד האוצר, ד"ר ירון זליכה - לבדוק חשד למעורבותו של אולמרט, בתקופה שבה שימש כשר האוצר, בניסיון להטיית המכרז למכירת מניות גרעין השליטה בבנק לאומי לטובת שני אילי הון שהוא חפץ ביקרם: אברהמס ופרנק לואי (במקרה או לא במקרה, לקוח של משרד הפרקליטים של פרופ' יוסף גרוס, מחותנו של אולמרט).
פרשת בנק לאומי נחקרת בימים אלה על-ידי המשטרה, על-פי הנחיית פרקליט המדינה, עו"ד ערן שנדר, המופקד על התיק מתוקף העובדה שמני מזוז הרחיק את עצמו ממעורבות בו, הואיל והליך המכרז נערך כולו בליווי היועצת המשפטית של משרד האוצר, עו”ד ימימה מזוז, אחותו של היועץ המשפטי לממשלה. כולי תקווה שהחקירה בפרשה זו לא תארך מעבר למועד פרישתו המתוכנן של שנדר, בחודש אוגוסט הקרוב.
בכל מקרה, אנשיו של אולמרט כבר הודיעו כי אם לא יוגש נגדו כתב אישום בפרשה זו, הם ידאגו לצלוב בפומבי אותך ואת החשב הכללי. הם לא ישכחו לך גם את התבטאויותיך בכנס שערך זליכה באחרונה לעובדי האגף שלו, שבהן הבעת הזדהות עימו והערכה לפועלו. לצערי, עלי להזהירך שכל ההשמצות שפורסמו נגדך בכלי התקשורת, בניצוחם ובהשראתם של האולמרטים, הן כאין וכאפס לקראת מה שצפוי לך, "חימום" לקראת המתקפה הגדולה. אני הרי מכיר היטב אותם ואת שיטות פעולתם.
לפני זמן לא רב היית עד למתקפה רבתי נגד בורובסקי, באמצעות פעיל ליכוד בשם סלומון קרובי, שטפל על יועצך האשמות שווא מגוחכות, בניסיון לנטרלו מהמשך טיפול בפרשות השחיתות של אולמרט. העיתונאית המגויסת איילה חסון סיפקה לקרובי במה בערוץ הראשון, אך עמותת אומ"ץ חשפה שהשליח הבזוי איננו עד תמים, אלא עבד בעבר כיועץ בלשכת אולמרט במשרד התמ"ת. ואמנם, בורובסקי נוקה מכל חשד, לאכזבתם של האולמרטים, שחתרו להביא להדחתו. בתקופה שבה ריחפה עננת חשד מעל לראשו, עשית מעשה אמיץ בכך שסירבת להיכנע לדרישות להשעותו והשארת אותו בתפקידו, אך הקפדת לנטרלו מטיפול בנושאים הקשורים באולמרט.
הזדמנות נוספת להתוודע לאולמרט האמיתי נקרתה בדרכך לפני כחודש וחצי, כשנענית לבקשתו של יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב, להציג בפני חבריה ממצאים מהדוח שהכנת על אי-מוכנות העורף למלחמה האחרונה בצפון, זאת עוד בטרם קיבלת את תגובת ראש הממשלה והצבא לממצאים אלה. אולמרט, שנקט סחבת במתן מענה לשאלות שהגשת לו, הפגין לעומת זאת זריזות במאמציו לסכל את הופעתך בפני הוועדה, החל ממכתב מחאה חריף ששלח לאורלב וליו"ר הכנסת, דליה איציק, שבו הגדיר את התנהלותך בסוגיה זו כ"שיא חדש של ציניות ופעילות בניגוד לנהלים מקובלים", וכלה בשליחתו של אלוף פיקוד העורף להגיש עתירה לבג"צ נגד כוונתך להציג את ממצאי הדוח בטרם ניתנה תגובת המבוקרים. למרבה הצער, היועץ המשפטי לממשלה סירב להגן עליך בעתירה, מה שאילץ אותך להשתמש בשירותיו של פרקליט פרטי.
מזוז סירב גם להיענות לפנייתי להורות על פתיחת חקירת משטרה נגד אולמרט בגין העלבת עובד ציבור, אחרי שטען בראיונות שהעניק לתקשורת לרגל חג הפסח כי התעקשותך לחקור את ענייניו היא "מחלה ממארת" ורמז שהתנהלותך ראויה לבדיקה פסיכיאטרית. נימוקי מזוז היו שבסוגיה של העלבת עובד ציבור יש לנקוט במדיניות של איפוק וריסון, במיוחד כשמדובר בעובד ציבור שמטבע תפקידו חשוף לביקורת ויכול להגיב באמצעות כלי התקשורת על הדברים שנאמרו נגדו.
לפני חודשים ספורים התפרסמה בתקשורת ידיעה שלפיה ח"כ פרופ' מנחם בן-ששון, מקורבו של אולמרט, המכהן כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, שוחח עם חברים בוועדה למינוי שופטים בניסיון לשכנעם להתנגד למינוי בתך לשופטת בבית המשפט בחיפה. אני יודע שאתה חש אי-נוחות רבה מכך שמשפחתך חשופה גם היא למסע ההשמצות המנוול שמנהלים נגדך האולמרטים. ובכל זאת, קשה ככל שתהיה ההתקפה נגדכם, אני מבקש ממך לא להתרגש ולא להיבהל ומשביע אותך להיות חזק, למען כולנו; במוקדם או במאוחר, אולמרט ואנשיו יסולקו, מבוזים ומבוישים, ממשרד ראש הממשלה, והציבור יוקיע ויקיא אותם.
יתר על כן, עליך לדעת שגם אם לבסוף לא יוגש נגד אולמרט כתב אישום בפרשת בנק לאומי, או בפרשות שחיתות אחרות שלו הנחקרות כיום במשרדך (מינויים פוליטיים ברשות לסיוע לעסקים קטנים במשרד התמ"ת; מתן העדפות במרכז ההשקעות ללקוחות של שותפו לשעבר, עו"ד אורי מסר; שחיתות במנהל מקרקעי ישראל, משרד התקשורת ורשות השידור), האשם לבטח אינו בכם: אנשיך, בראשותו של בורובסקי, ביצעו עבודה מקצועית למופת. כמה חבל שהחוק אינו מתיר לך סמכות להגיש כתבי אישום.
כבוד המבקר, הרשה לי בכל זאת לבוא אליך בטענה כבדת משקל: חלפה יותר משנה מאז התחלת לבדוק את פרשת רכישת הבית ברחוב כרמיה, שבה נחשד אולמרט בקבלת שוחד בסך מאות-אלפי דולרים. יואב יצחק, שחשף את הסיפור, העביר למשרדך מסמכים מרשיעים, המצביעים כי מדובר בפרשה שדינה אחד: כתב אישום חמור נגד ראש הממשלה; אך לצערי הרב, חרף הזמן שחלף וחרף זמינות הראיות, טרם הגשת את הדוח המסכם שלך לעיון היועץ המשפטי לממשלה.
אני מודע היטב לתרגילי הסחבת שנוקטים פרקליטי ראש הממשלה ועוזריו, המבינים מה צפוי לו אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום. בין השאר, הם גייסו עדי שקר, שהעידו כי ניסו (כביכול) לקנות את הבית במחיר נמוך מזה ששילם אולמרט, וכן שמאים שהסכימו לספק חוות דעת מפוברקות. בימים האחרונים הם הפעילו אמצעי דחייה נוסף, כשביקשו לעיין במסמכים שהועברו לך על-ידי יצחק. טוב עשית שלא נכנעת לדרישתם, אך הם ימשיכו לנסות להתיש אותך.
אני פונה אליך - בשם עמותת אומ"ץ, המלווה באהדה את פעילותך - בדרישה חד-משמעית לשים קץ לפיאסקו הזה: הגש את הדוח שלך על פרשת כרמיה מיד אחרי יום העצמאות, בלי כל קשר לדוח ועדת וינוגרד ובלי לחשוש שכתב האישום המצופה נגד אולמרט יגרום לזעזועים פוליטיים. ייקוב הדוח את הר השחיתות, בטרם ההר יכסה את כולנו.
אין לי ספק שבחדרי חדרים נרקמת תוכנית להביא לפרישתך מתפקידך, בדרך זו או אחרת. על כן, עליך לנהוג בנחישות ובאומץ. במוקדם או במאוחר, תעמוד על הפרק השאלה מי ימשיך בכהונתו - מבקר מדינה ישר-דרך או ראש ממשלה מושחת ומשחית. הגיעה שעת ההכרעה. מן הראוי שתזכור כלל חשוב במסורת היהודית: "הקם להורגך, השכם להורגו".
|
 |
 |
08/04/2007 - וינוגרד, אל תהיה משת"פ של אולמרט

שלום לך, כבוד השופט (בדימ.) וינוגרד,
נפגשנו לראשונה פנים אל פנים בשלהי שנות השמונים, כאשר ביקשתי לפרסם את "הגביר" - ספרי הביוגרפי על מעללי שחיתותו של יו"ר ועדת הכספים של הכנסת דאז, ח"כ אברהם שפירא המנוח. באותה העת כיהנת כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ונדרשת לדון בעתירה של שפירא, שפנה לבית המשפט בדרישה לאסור עלי את פרסום הספר. בקביעה שנויה במחלוקת, קיבלת את טענותיו של שפירא ופסקת שיש למנוע את פרסום הספר, אלא אם אתן לשפירא ולבאי-כוחו את הזכות לעיין בספר טרם פרסומו, כדי שיוכלו, לגישתך, להתגונן ולהגיש תביעת לשון הרע.
למרות שהבהרתי לך במהלך המשפט - באמצעות עו"ד שלמה ליבליך, פרקליטי המנוח - כי שפירא קיבל ממני רשימה של עשרות שאלות במהלך כתיבת הספר, כדי שיגיב עליהן באמצעות עו"ד רם כספי, אך במקום לענות עליהן הוא העדיף לנסות לשחד אותי, גילית אטימות לטענותי. דומה כי לא הבנת אז שאם אעשה כפי שהצעת, ייווצר תקדים מסוכן שלפיו כל סופר, עיתונאי, שדר רדיו, עורך תוכנית טלוויזיה, מחזאי, משורר, ואולי גם צייר ופסל, יאלצו לקבל אישור מוקדם לכל כתבה או יצירה שנוגעת לאישיות שאינה מוכנה לשתף עמם פעולה.
חרה לי לראות איך התרפסת בפני שפירא בשעה שניצב על דוכן העדים, בעוד שכלפי הפגנת חוסר סבלנות. הטעם לכך היה שקוף. שפירא, מתוקף מעמדו הפוליטי, יכול היה לסדר לך מינוי לכהונה בבית המשפט העליון. אני, לעומת זאת, יכולתי להציע לך רק את האמת ואת כרטיס הביקור שלי כלוחם ללא חת בשחיתות הציבורית. נראה שערכים אלה לא העסיקו אותך בפרשה זו.
למזלי, אהרן ברק, שכיהן באותה העת כמשנה לנשיא בית המשפט העליון, קיבל את ערעורי על החלטתך המוזרה והתיר את הוצאת הספר לאור. בפסק דינו הוא נזף בך, ומאוחר יותר - וזה ידוע ובדוק - אף סיכל את מועמדותך לבית המשפט העליון בגלל עמדתך הבעייתית (שנחשפה בפרשה זו) בסוגיית חופש הביטוי. אגב, ברק הציע לשפירא להגיש נגדי תביעת לשון הרע אם יחשוב כי יש בספר משום הוצאת דיבה נגדו, אך שפירא לא עשה כן. החלטתך למנוע את הפצת הספר מחשש לפגיעה בשמו הטוב של שפירא נראית מאז כל-כך עלובה.
פסיקתו של בית המשפט העליון בפרשת "הגביר" - אבנרי נגד שפירא - הפכה לסמן-דרך בתולדות המשפט הישראלי ונלמדת מאז בפקולטות למשפטים. אני בהחלט חש מסופק מכך שתרמתי משהו למען השרשת העיקרון של זכות הציבור לדעת ונגד הניסיון לסתום פיות של עיתונאים.
אדוני, אחרי מלחמת לבנון השנייה עתרה עמותת אומ"ץ לבג"צ בדרישה לחייב את ראש הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבחינת כשלי המלחמה בחזית ובעורף, ועדה בלתי תלויה שחבריה ימונו על-ידי נשיאת בית המשפט העליון, ושמסקנותיה יוכלו להביא להדחת ראש הממשלה, שר הביטחון וקציני צבא בכירים, ואפילו לחילופי שלטון. כוחה של ועדה מעין זו כרוך בין היתר בכך שמתוקף מעמדה, העדים שיופיעו בפניה מחויבים לספר את האמת, את כל האמת ורק את האמת, אם אינם רוצים לשאת בתוצאות הפליליות של מתן עדות שקר.
ראש הממשלה, רמאי סידרתי שאינו מהסס לשקר גם בעדות בפני שופטים, חשש ממסקנותיה של ועדת חקירה ממלכתית והעדיף למנות בעצמו את חוקריו, במתכונת של ועדת בדיקה ממשלתית, וכך להעמיד את חברי הממשלה ואת הציבור כולו בפני עובדה מוגמרת.
למען הסר ספק, אתה היית ברירת המחדל שלו בתפקיד יו"ר ועדת הבדיקה. קדמו לך מועמדים אחרים. חלקם התחמקו מליטול את התפקיד; אחד הסכים - נחום אדמוני, ראש המוסד לשעבר - אבל נאלץ לוותר על התענוג לנוכח הדרישה הציבורית שבראש הוועדה יכהן שופט. אתה, מצידך, לא החמצת את ההזדמנות הבלתי חוזרת הזאת לשוב אל מרכז הבמה הציבורית. בגיל שמונים, רק מעטים זוכים לכך. היו כאלה שאמרו שבגיל הזה אדם יכול כבר להרשות לעצמו להיות בלתי תלוי ואמיץ, אבל בניגוד אלי, הם לא מכירים אותך. צפויה להם אכזבה. לי אין ולא היו כל ציפיות ממך בהקשר הזה.
לצערי הרב, אהוד אולמרט זכה מן ההפקר: עתירתנו לחייב אותו להקים ועדת חקירה ממלכתית נדחתה על-ידי בית המשפט העליון ברוב של ארבעה שופטים נגד שלושה. נותרנו אפוא עם ברירת המחדל הבעייתית: ועדת הבדיקה שבראשותך, שמלכתחילה לא נהנתה מאמון הציבור. לא בכדי נאלצתם לאטום את אוזניכם בפני קולות המחאה של אלפי חיילי מילואים, שקראו לך ולחבריך לוועדה לא לקבל על עצמכם את המינוי. יש בי אמונה שלא ירחק היום שבו תתפכחו ותבינו שאתם פיון קטן בלוח השחמט של ראש הממשלה, אדם שהשחית את המדינה מן המסד עד הטפחות. כולי תקווה שתובנה זו תדרבן אתכם להתייצב מולו באומץ ולדרוש ממנו להתפטר לאלתר.
מי שהיה עדיין ספקן לגבי היקף הנוכלות שהפגין אולמרט בהקמת הוועדה שבראשותך, ודאי שינה את דעתו כשהתברר בדיעבד כי כתב המינוי שלה, שנוסח בערמומיות ובתחכום על-ידי אולמרט ואנשיו, מעקר מראש את האפשרות שהוועדה תוכל להמליץ על הדחתו ומפנה אותה לנעוץ את שיניה בדרג הצבאי, שכמה מבכיריו כבר שילמו את מחיר המלחמה. העיתונאי אמיר אורן, שחשף בסוף השבוע את הפרטים המביכים הללו בהארץ, ציין במאמרו בצדק כי לאור המשתמע מכך, "בהסכימם לכהן בוועדה, הפכו עצמם וינוגרד וארבעת חבריו למשתפי פעולה עם אולמרט. אפילו נחרדו לשמע עדותו ולמראה החומר, אין בסמכותם, עם כל הרצון הרע, להמליץ בפני ממשלת אולמרט מה לעשות בממשלת אולמרט. בצמרת צה"ל - כן. בפרץ - כן, חלקית".
מר וינוגרד הנכבד: אני מבקש להבין איך קרה ששני משפטנים בכירים, אתה וחברת הוועדה פרופ' רות גביזון, לא עמדתם על רגליכם הקדמיות כדי לשנות את נוסח כתב המינוי. בעלי לשונות רעות כבר קושרים את המחדל הזה לטענה שגביזון מצפה למינוי לבית המשפט עליון בתמיכתו של ראש הממשלה. למען כולנו, אני מקווה שהם טועים. בכל מקרה, גם אם גביזון ואתה תמצאו בסוף דרך משפטית עוקפת להפנות אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה, תנוח דעתך המלומדה שאולמרט כבר ימצא את הדרך לתחמן את הממשלה, שממילא אינה מחויבת לקבל את מסקנותיכם.
אולמרט עצמו רמז בראיונות החג שנערכו עמו, כי קרוב לוודאי שהוא ימנה ועדת שרים שתדון בדרכי יישום המלצותיכם. ועדה זו תשב על המדוכה כמה חודשים, והוא - כדרכו הנלוזה בקודש - ינווט את עבודתה מאחורי הקלעים, באמצעות אחד מנאמניו. ספק האם ועדה זו, אם אכן תקום, תסיק מסקנות על מסקנותיכם בעתיד הנראה לעין, ואולי כבר אז אולמרט לא יהיה ראש ממשלה, לא בגללך חלילה, אלא בגלל מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, שאינם סרים למרותו.
בשבועות האחרונים נרמז כי ועדת הבדיקה שבראשותך עושה בכל זאת מלאכה יסודית ונאמנה, והיא עוד תפתיע את כולנו. הפרטים שפורסמו מתוך עדויותיהם של המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, צבוע ותיק, ושל ראש אגף המודיעין לשעבר, אלוף (במיל.) עמוס מלכא, בעבר אחד המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל - עדויות שבחלקן לא החמיאו לדרג המדיני - הצטיירו לשעה קלה כסנונית שמבשרת על בוא האביב, אך עד מהרה הגיעה עונת הקומבינות: בחרתם לסייע לאולמרט בניסיונותיו הנמרצים למנוע את פרסום עדותו בפניכם ואת פרסום עדויותיהם של שר הביטחון, עמיר פרץ, ושל הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (במיל.) דן חלוץ, פרסום אשר לבטח יביך אותו ויערער עוד יותר את אמון הציבור בממשלה שבראשותו.
פרסום עדויותיהם של שלושת הבכירים - אולמרט, פרץ וחלוץ - הוא חלק מהתחייבות שנטלת על עצמך בעקבות עתירתה של ח"כ זהבה גלאון, שפנתה לבג"צ בדרישה לחייב את הוועדה לפרסם את תמלילי כל העדויות, בכפוף למגבלות הצנזורה. למרות שאתה נוהג כאיש של כבוד ושומר על החוק כעל קוצו של יו"ד, לא עמדת בהבטחתך. במקום זאת, הגשתם ברגע האחרון עתירה משלכם לבג"צ, בניסיון לפטור את הוועדה מההתחייבות, בנימוק שפרסום העדויות כרוך כביכול בפגיעה של ממש בבטחון המדינה.
השימוש הפסול במונח "בטחון המדינה" מגיע מבית מדרשו של ראש הממשלה. הוא היה הראשון שהשתמש בנימוק הכזב הזה בניסיון לחלץ את עצמו מאי-נעימות, כאשר טען - יומיים לפני הגשת עתירתכם - שאם עדותו תפורסם בערב החג, יהיה בכך משום פגיעה מהותית בבטחון המדינה. בטיעון הזה יש משום חוצפה רבה, אם נזכור שאולמרט עצמו הדליף לכתבי החצר שלו, וכן חשף בראיונות גלויים לכלי התקשורת, חלקים "נוחים" יותר מתוך עדותו בפני הוועדה.
במקביל, אולמרט ואנשיו ניסו להציג אותך כיו"ר ועדה חלש, כנוע ונגרר, ובעצם אולי צדקו בכך, שהרי נפלת בפח עמוס העקרבים שלהם וחזרת כמו תוכי על נימוקי "בטחון המדינה" (בהזדמנות זו, אזכיר לך כי לפני כמה חודשים היתה לראש הממשלה האחראי כל-כך שלנו פליטת פה אומללה בעניין יכולתה הגרעינית של מדינת ישראל. פניתי אז אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לבחון את העמדתו לדין באשמת גילוי סודות מדינה, אך הוא דחה את בקשתי); הרי היה לכם די והותר זמן לפרסם תמלילים מצונזרים בקפידה, שחשיפתם לא תהווה פגיעה בבטחון המדינה. הצנזורית הצבאית הראשית לשעבר, תת-אלוף (במיל.) רחל דולב, האמונה עלי, אמרה בפירוש שאין בעיה לעשות זאת.
אני תמה על כך ששני "הביטחוניסטים" בוועדה, האלופים (במיל.) מנחם עינן וחיים נדל, לא יצאו חוצץ נגדך בסוגייה זו ולא קראו לך לסדר. בחבר הוועדה החמישי, פרופ' יחזקאל דרור, מלכתחילה לא תליתי תקוות גדולות.
בערב החג הוציא בג"צ צו על תנאי, בו נדרשת המדינה לנמק בתוך ימים ספורים מדוע לא פורסמו תמלילי העדויות. ייתכן שהפרשה תסתיים בכך שבית המשפט יחייב אתכם לפרסמם. במקרה כזה, הפרת הצו היא מעשה פלילי שאכן מתאים לאולמרט, מורה הנבוכים שלך. עו"ד פרופ' מיכאל קורינאלדי, פרקליטה של עמותת אומ"ץ, שהגיש בשמנו את העתירה בנושא הקמת ועדת החקירה הממלכתית, חשף בסוף השבוע עובדה מאלפת: בתגובת פרקליטות המדינה לעתירתנו נטען כי הוועדה שבראשותך היא גוף עצמאי לחלוטין, ולכן הפרקליטות אינה מייצגת אותה. והנה, בעתירתה של ח"כ גלאון, שעדיין תלויה ועומדת, נתבקשה הפרקליטות לייצג את עמדתכם. נוצרה כאן תסבוכת משפטית שהמדינה תיאלץ לתת עליה את הדעת.
כבוד השופט וינוגרד: כאשר מונית לעמוד בראשות ועדת הבדיקה, ניתנה לך הזדמנות בלתי חוזרת לתרום לבטחון המדינה. תוכל לממשה אם תפעל בכל דרך להדחתו של אולמרט, ראש ממשלה מושחת שקלונו הוכח, בין היתר, במינוי שר ביטחון חסר ישע רק משום שהתאווה להוסיף לשלוט במשרד האוצר - שיקולים של שלטון המסייע להון, אשר מנחים את פעילותו בכל התחומים.
עליך להתעשת באופן מיידי: להיות עצמאי, להפגין אומץ לב ונחישות, ובעיקר להשתחרר מחיבוק הדוב ההרסני שבו עוטף אותך אולמרט, חיבוק שעלול לפגוע בכולנו. אם לא תעשה כך, הוועדה שבראשותך תיזכר לדיראון עולם כוועדה ששימשה חותמת גומי לראש ממשלה שמתעתע בכולנו וסייעה לו להמשיך בכהונתו הרת האסון.
|
 |
 |
03/03/2007 - אולמרט המושחת, נמאסת!

אהוד הלא נכבד,
איני יודע איך תסתיים "פרשת השבוע" החדשה שלך, הנוגעת לעשרות מינויים פסולים, "סידורים" בלתי-חוקיים למיניהם ו"טובות" רעות שנעשו בידיעתך המלאה במשרדים השונים שבהם שימשת כשר במרוצת השנים האחרונות.
כדרכך, הזדרזת לרחוץ את ידיך - המזוהמות מרוב עבירות - וטענת כי מינויים אלה התבצעו על-פי החוק וכי אם בכל זאת יתגלו חריגות, הן לא נעשו על דעתך. כמובן שגם המסמך שפירט בהרחבה את מעלליך לא נכתב מטעמך או באישורך, ולא דווח לך אודותיו: למעשה, לדבריך ראית אותו לראשונה כשערוץ 10 העביר לך עותק לשם קבלת תגובה.
בניגוד לרבים אחרים, ביניהם טובים והגונים, אני לא קונה את הסבריך בפרשה החדשה ולא יכול לייחס לך תום לב. אישיות ממלכתית רמת דרג הסבירה לי באחרונה כי לאורך הקריירה הציבורית שלך, לא עשית דבר וחצי דבר ללא ציפייה לקבלת תמורה גלויה או סמויה בעדו. גם מעשי החסד המדומים שלך תוגמלו; ובמנהרת השחיתות הארוכה, החשוכה והפתלתלה שחצבת עדיין לא ניתן לזהות אור של חפות וניקיון כפיים.
כבר מזמן שמתי לב לעובדה מאלפת: בדרך כלל אינך נוהג לחתום על מסמכים רשמיים בנושאים שעלולים לסבך אותך, וזאת מתוך ראיית הנולד, וכדי לטשטש עקבות בעת הצורך. בכך אתה הולך בדרכם של כמה אישי ציבור שנויים במחלוקת שנקטו בטקטיקה זו כדי לגונן על עצמם. חלק מהם מוכרים לי היטב: חבר הכנסת המנוח אברהם שפירא, שאת מעלליו פירטתי בספרי "הגביר"; איש העסקים שמואל פלאטו-שרון, שהיה לי הכבוד המפוקפק לחשוף לראשונה את עובדת הימצאותו בארץ, בתקופה שבה עדיין חי במסתור; אלי לנדאו, ראש עיריית הרצליה לשעבר, שבעקבות סדרת כתבות שפרסמתי בידיעות אחרונות הועמד לדין פלילי בפרשת הקומבינה במרינה, ולצערי זוכה מחמת הספק; ומו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס, שבמחיצתו עבדתי שנים רבות מדי.
מזה שני תריסרי שנים אני עוקב אחר התנהלותך המושחתת, ועדיין אינני מתעייף. אני עושה זאת לא בגלל אובססיה כלפיך ולא מתוך עקשנות עיוורת, אלא משום שאני מאמין באמת ובתמים כי אנשים נטולי יושר אישי ויושר ציבורי אינם ראויים לכהן כשליחי הציבור.
אם אתה סבור שתצא מהפרשה הזו ללא רבב - מה שיעודד את עדת חסידיך בתקשורת להוסיף ולטעון שרודפים אותך בלי סיבה - יש לי חדשות לא ממש מעודדות עבורך: שמחתך מוקדמת מדי. מחכות לך "פרשות שבועיות" נוספות: חלקן מצויות עתה בטיפול עמותת אומ"ץ, וחלקן מטופלות על-ידי גורמים אחרים. העננים השחורים ההולכים ומתקבצים מעל לראשך כה רבים, עד שלמעשה אינני יודע כיצד תוכל להתפנות לנהל את ענייניה הסבוכים של המדינה.
באופק הולכת וקרבה סערה עזה: בעוד זמן קצר ינועו גלגלי חקירת המשטרה בפרשות השחיתות של שר האוצר, אברהם הירשזון, קצין המבצעים שלך, חברך האישי הקרוב ושותפך לדרך ולעסקים סמויים, מניבי הון. בפרשה זו ייחשפו עבירות חמורות שביצע לכאורה הירשזון בתקופה שבה עמד בראש הסתדרות העובדים הלאומית וקופת חולים לאומית, המסונפת אליה, וגם כאלה שבהן היה מעורב מתוקף היותו ראש פרויקט מצעד החיים.
הבדיקה המקיפה שנערכת מזה זמן במשרד מבקר המדינה על-אודות מעלליו של הירשזון, כמו גם החקירה שעורכת המשטרה, העלו עד כה ממצאים שבהחלט צריכים להדאיג אותך, אהוד. הראיות נגד הירשזון חותכות, ואינני שולל את האפשרות שכאשר הוא יבין את חומרת מצבו, הוא יבחר לגרור אותך איתו אל המצולות ויחלוק עם חוקריו מידע על מעלליכם המשותפים, ובכלל זה על חשבונות בנק סמויים בחו"ל. אם ינהג כך, יהיה בכך משום צדק אירוני, שהרי אתה עצמך - בראשית שנות התשעים, כשנחשדת בפלילים בפרשת חשבוניות המס הכוזבות של הליכוד, בעת שכיהנת כגזבר המפלגה - פנית אל ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, ואל שר הביטחון דאז, משה ארנס, ואיימת שאם לא יחלצו אותך מן הבוץ, תדאג לסבך אותם בפרשה. על דאטפת אטפוך.
פרשות השחיתות של הירשזון חוזרות אליך כבומרנג, שהרי אתה התעקשת למנותו לשר האוצר בממשלתך. הפקרת את ביטחון מדינה בידיו הלא-מנוסות של עמיר פרץ, מנהיג לעומתי של ועדי עובדים, רק כדי שתוכל להמשיך ולשלוט במשרד האוצר, ובעיקר כדי שתוכל להיטיב עם אילי הון מקומיים וזרים, שחלקם היו לקוחותיך בעבר, כשכיהנת כפרקליט פרטי (גם בעת שכבר שימשת כחבר-כנסת), וחלקם יהיו מן הסתם לקוחותיך בעתיד. לשם הסוואה, אתה מסווג אותם כ"חברים אישיים" שלך, מתוך ידיעה שהחוק הישראלי נוהג בסלחנות בנוגע למתנות שניתנות לאישי ציבור על-ידי "חברים", אפילו אם הם מדומים. מאות העטים הנובעים היקרים שקיבלת כמתנות מאילי הון (שלחלקם סידרת הטבות מכספי הקופה הציבורית) הם עדות חותכת לכך.
כזכור לך, עמותת אומ"ץ פנתה בשעתו אל היועץ המשפטי לממשלה בדרישה להעמידך לדין בפרשה זו, באשמת קבלת שוחד, אבל מני מזוז החליט לא להגיש נגדך כתב אישום. דומה שמזוז עדיין ירא למצות איתך את הדין, אולי מתוך חשש שנפילת הממשלה - צעד בלתי-נמנע אם וכאשר ייפתחו נגדך הליכים פליליים - תיצור מציאות של רפיסות שלטונית; אך במוקדם או במאוחר, מזוז יבין שאין לו ברירה: אם הוא רוצה לחסל אחת ולתמיד את השחיתות השלטונית - שאתה הבאת אותה לשיאים שליליים חדשים - יהיה עליו לנקוט בקו של "ייקוב הדין את הממשלה".
במקביל, המשטרה עדיין חוקרת ממצאים חמורים שהעביר אליה מבקר המדינה על-אודות קשריך המיוחדים עם שותפך לשעבר במשרד הפרקליטים, עו"ד אורי מסר. בשלב הזה, החקירה מתמקדת בהטבות שהענקת ללקוחות של עו"ד מסר בעת שהיית ממונה, מתוקף תפקידיך המיניסטריאליים, על מרכז ההשקעות במשרד התמ"ת ועל מנהל מקרקעי ישראל.
בשעתו הגישה עמותת אומ"ץ תלונה במשטרה שבמרכזה דרישה לחקור את פרשת רכישת קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים על-ידי גאידמק, עיסקה שנערכה בחסותך: אתה שכנעת אותו לרכוש את הקבוצה, ואתה דאגת לצרף לעסקה את עו"ד מסר, שקיבל שכר טירחה גבוה על מעורבותו בה. אני יודע היטב מדוע עשית זאת, ואני מניח שגם המשטרה תחבר אחד ועוד אחד.
ואם בגאידמק עסקינן, גם מכיוונו צפויות לך צרות צרורות. השבוע הוא נחקר ארוכות במשטרה בחשד שהעניק כרטיסי מנוי למשחקי בית"ר ירושלים, כמתנת-שוחד, לשולה זקן, מנהלת לשכתך המושעית (שחסרה לך כעת לצורך עשיית קומבינות ולהפעלת חוקרים פרטיים ועיתונאים מסוגה של איילה חסון נגד אוכפי חוק מסוגו של ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי. כמו במקרה של הירשזון, גם בפרשה זו עליך לשלב אצבעותיך בתפילה שזקן לא תפתח את פיה ותפליל אותך בחקירתה. לעת עתה היא עדיין משחקת את הקדושה המעונה ונהנית לספר שאתה מצלצל אליה לעיתים מזומנות כדי לעודדה; אך מי יודע, אולי במוקדם או במאוחר היא תשנה את קו ההגנה שלה ו"תזמר" עליך. ומי יודע, אולי החקירה המתארכת-מדי בפרשת רשות המיסים תחשוף שאתה עצמך היית מעורב בה באופן זה או אחר.
גאידמק עצמו כועס עליך מאוד. ראשית, עד כה לא טרחת להגיב על המכתב הפומבי ששיגר אליך באחרונה באמצעות מודעות מאירות עיניים בעיתונות, מודעות שבהן ביקש שתתערב ותשים קץ למסע הרדיפה שכביכול מנהל נגדו ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יוחנן דינינו. שנית, גאידמק סבור ש"עבדו עליו" בעסקת רכישת מגרש האימונים של בית"ר בשכונת בית-וגן בירושלים: למיטב הבנתו והכרתו, בהסתמך על הבטחות שקיבל, המגרש (שתמורתו שילם סכום נכבד) מיועד לאכלס בעתיד בנייני מגורים. עכשיו מתברר שמנהל מקרקעי ישראל מערים עליו קשיים בנדון, והאוליגרך זועם. זה צריך להדאיג אותך, כי גאידמק - כפי שכבר הוכח - לא עושה חשבון לאף אחד. הוא אינו נמנה עם אלה שסולחים ושוכחים, בעיקר לא לאלה שמסדרים אותו או מנצלים אותו.
קרבתו של גאידמק למנהיג הליכוד, שנוא נפשך בנימין נתניהו, אינה מבשרת לך טובות, למרות שבשלב זה נתניהו נוהג כלפי ממשלתך, וכלפיך אישית, בממלכתיות מוגזמת - ועלול לשלם על כך מחיר. דומה שבימים טרופים ומטורפים אלה, היה עליו לנהוג כמנהיג אופוזיציה אמיתי: להתייצב בדוכן הנואמים בכנסת, להפנות כלפיך אצבע מאשימה ולהציגך כראש ממשלה מושחת ומשחית; אך נתניהו, מה לעשות, מעדיף להשקיע את מירב מרצו בבלוג שלו באינטרנט ובצירופו המשמח ל"שולחן החכמים" של ימי שישי במסעדת הנהנתנות התל אביבית רפאל, שבראשו יושב אליעזר ז'ורבין, הפרסומאי הוותיק. מן הסתם, הוא יתעשת - אולי מאוחר מדי - כשיתפתח העימות הבלתי נמנע בין גאידמק לבין מקורבו לשעבר של נתניהו, השר אביגדור ליברמן.
אהוד, הקומבינה שעשית בשעתו עם ליברמן - צירופו האלטרואיסטי לממשלה כדי להציל את עם ישראל מהאיום הגרעיני האירני - נחשפה השבוע במלוא ערוותה האקדמית המפוקפקת של חברת הכנסת הנכבדת אסתרינה טרטמן ("טרטרינה", בלשונו המושחזת של חבר הכנסת מיכאל איתן). בניגוד למצג השווא שרקמתם בשעתו, ליברמן לא בא לממשלה בלי דרישות לתיקים נוספים: היה לך הסכם סמוי בעל פה עימו, לפיו מפלגת ישראל ביתנו תקבל בשלב כזה או אחר שני כיסאות נוספים בממשלה, ובנוסף את ראשות ועדת הכספים. למרבה הצער, לשקרים שלך ושל ליברמן אין לא רגליים ולא ידיים.
לליברמן ולך מכנה משותף רחב: כמוך, גם הוא נקלע למבוי פוליטי סתום ונתגלה בימים אלה כלא יותר מאשר דיקטטור פוליטי עלוב, שבגד בחבריו במחנה הימין עבור תיק בממשלה; וכמוך, מצפה לו חקירה לא נעימה במשטרה, בעקבות גילויים חדשים בפרשות השחיתות המסועפות שלו. הציר המרכזי בחקירה הוא איל ההון היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, אשר "כיכב" בחקירות משפחת שרון; ואיך לא, הוא גם חבר אישי שלך.
וחשוב מכל: בהחלט עליך להיות מודאג מכך שיותר ויותר נדונה בתקשורת ובשיח ציבורי השאלה איך הפכת - במהלך שנות שירותך הציבורי כחבר-כנסת, ראש-עיריה, שר וראש הממשלה - מעורך-דין דלפון למיליונר כבד שנכסיו הפיננסיים הגלויים והסמויים מוערכים במיליוני דולרים. לרשויות אכיפת החוק אומנם אין מידע מוצק בנושא, אך אני מתכוון לסייע להם לפתור את התעלומה הזו. משום מה, אני אופטימי: כפי שסוף גנב לתלייה, כך סוף ראש ממשלה מושחת להדחה. על כן, אני חוזר ומציע לך את שהצעתי לך בעבר הלא-רחוק: פרוש מיד מתפקידך ומהחיים הציבוריים; בדרך זו, אולי תיחלץ בעונש קל יותר אם וכאשר יבשילו החקירות הנוכחיות ואלה שבדרך לכדי כתבי אישום נגדך.
התחכום, העורמה, המניפולציות, השקרים והדחות העדים לא יועילו לך הפעם. נפשם של אזרחי ישראל נקעה ממך. הודות לקומץ אנשים, ואני ביניהם, המתריעים מזה שנים בשער, חדרה להכרת הציבור התובנה שאתה מושחת ללא תקנה. התפטר מיד: למענך - ובעיקר למעננו.
|
 |
 |
20/01/2007 - אולמרט, לך הביתה

שלום אהוד,
לפני שבועות ספורים פניתי אליך באמצעות "חדשות מחלקה ראשונה" (Nfc) וקראתי לך להתפטר באופן מיידי מתפקידך ולפרוש מן החיים הפוליטיים. נכון, מדובר בצעד קשה, לא נעים, שהרי טרם מלאה אפילו חצי שנה לכהונתך; ודאי קשה הדבר שבעתיים לאדם מסוגך, שמעולם לא נטל אחריות אישית ותמיד הטיל אותה על אחרים, חפים מפשע ומעוון. ובכל זאת, אם היית נוהג כך, אולי היה עולה בידך להציל מעט מכבודך האבוד, שהרי בחודשים האחרונים הפכת לאיש המאוס במדינה, אדם שנתפס בתודעת הציבור כמי שעומד בראש ממשלת זדון; ובדרך אולי גם היית נחלץ מכמה חקירות שינהלו נגדך זרועות אכיפת החוק, חקירות שעתידות לחשוף אותך כאיש הפוליטי המושחת ביותר בתולדות המדינה.
אהוד, אתה נתון עתה במערבולת של ממש. מהביצה הטובענית הזאת לא תצליח להיחלץ, גם אם תפעיל את כל תרגיליך הידועים לשמצה, שחלקם כרוכים בעבירות נוספות על החוק: תחמונים, מניפולציות, פתיחת תיבות פנדורה על יריביך האמיתיים והמדומים. אני חושש שהעידן שבו גייסת עדים לטובתך הגיע לסיומו. קומץ אנשים נחושים וישרים - מסוגם של מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס; יועצו המיוחד למאבק בשחיתות, ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי; החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה; ושני עיתונאים שמטעמי אתיקה וצניעות לא אזכיר את שמם - התייצבו נגדך באומץ, חשפו את דמותך האמיתית בפני הציבור וימשיכו להיאבק עד להדחתך או לפרישתך מראשות הממשלה.
מדוע הפכת דווקא אתה לסמן המובהק ביותר של הזיקה בין הון ושלטון? יש לי השערה מוצקה: בגלל רצונך האובססיבי להתעשר. פגשתי לאחרונה אדם שלמד איתך באוניברסיטה. הוא סיפר לי שכבר אז, צעיר ככל שהיית, אמרת לו שכסף הוא הדבר הכי חשוב בחיים, ובכלל זה חשוב יותר מעשייה ציבורית. אולי זאת הסיבה שבחרת להפקיר את בטחון המדינה בידיו של עמיר פרץ, אדם נטול ניסיון בעל אגו מנופח, ובלבד שתוכל להמשיך לרצות את עשירי העולם באמצעות שר אוצר דמה, אברהם הירשזון, שאתה מנווט את מהלכיו ושולט בפועל במשרדו. חלק מהם נעזרו בעבר בשירותיך המשפטיים, ואולי יהיו לקוחותיך גם בעתיד, לאחר שתסולק בחודשים הקרובים בבושת פנים מהמערכת הפוליטית.
בעוד שבועיים תידרש להתייצב בפני ועדת וינוגרד, שבודקת את מחדליך וכשליך בניהול המלחמה בצפון, תקופה שבה נתגלית כעסקן פוליטי נטול כריזמה וכושר מנהיגות, שמאבד את עשתונותיו, מפקיר מאות-אלפי אזרחים בעורף הצפוני של המדינה ושולח - במהלך ציני עד להחריד - עשרות רבות של חיילים לקרב מיותר בשלהי המלחמה, בנימוק סרק של תועלת מדינית מדומה.
בתום המלחמה עתרה עמותת אומ"ץ לבג"צ בדרישה לחייב את ממשלתך להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי המלחמה והמהלכים שהובילו אליה. לצערי, העתירה נדחתה, ברוב של ארבעה שופטים נגד שלושה. עוד קודם לכן, בניסיון לסכל את האפשרות שהרכב השופטים ייענה לבסוף לדרישתנו, כפית על ממשלת הבובות שלך את ההחלטה להקים ועדת בדיקה בראשותו של השופט (בדימ.) אליהו וינוגרד. הערכת כי ועדת בדיקה מעין זו, שתמונה על ידך, לא תפנה כלפיך אצבע מאשימה, ובחשבון אחרון תהיה נוחה עבורך יותר מוועדת חקירה שתמונה על-ידי נשיאת בית המשפט העליון.
אם בכוונתך לשקר בעדותך בפני חברי הוועדה, כפי שעשית פעמים רבות בחייך, אני מציע לך לא להקל ראש בחבריה. האנשים שמינית ביוזמתך עשויים להתגלות כתלייניך הפוליטיים. את וינוגרד אני מכיר היטב מהתקופה שבה ניסה למנוע, בשבתו בדין, את הוצאת ספרי "הגביר" (העוסק בחבר הכנסת המנוח אברהם שפירא). הוא עקשן, נחוש ובלתי צפוי, ובגיל שמונים יכול להרשות לעצמו גם להיות סופסוף אמיץ; המשפטנית פרופ' רות גביזון, חברה בוועדה, ודאי תנשוף בעורפו, מתוך אמונה שהדבר יסייע לה בסלילת דרכה לבית המשפט העליון; האלוף במילואים מנחם עינן, חבר נוסף, מוכר לי כאדם חסר פניות; יתר חברי הוועדה ודאי יתיישרו לפי הקו הנוקשה.
בסוף השבוע פלטת - כביכול באקראי - ספין חדש: "הורגים אותי", מלמלת באוזנו של העיתונאי בן כספית ממעריב והעמדת פני אדם נרדף, נבגד ונעלב. ואולי אתה באמת חש לאחרונה בדידות: התקשורת, שתמיד פחדה ממך ופינקה אותך, מפסיקה בהדרגה לראות בך אתרוג (בנוסח אריאל שרון) ומבינה שאתה תפוח רקוב, פרי באושים. אפילו המנהיג הנצחי של התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, שילוב של אדם צבוע וכדאיניק - שהזמין אותך לפני כשנה להיות אורח הכבוד בכנס לטוהר המידות שארגנה תנועתו ושמר מאז על דממה בענייני פרשות השחיתות שלך, לאחר שהבין את גודל הקלון שהמיט על עצמו - החל באחרונה "לצייץ" נגדך, בניסיון נואל לזקוף לזכותו מאבק של אחרים. הזרזיר הלך להתנתק מהעורב.
אבל אינך ראוי לרחמים, אהוד: כל חייך דרסת את מי שעמד בדרכך, מעלת באמונם של מנהיגים שהעלו אותך על גבם לצמרת. הגיעה העת שתשלם על כך. חז"ל הרי אמרו כבר: "על דאטפת אטפוך וסוף מטיפך יטופון".
מתוך היכרותי עימך, אני יודע היטב שיהירותך, שחצנותך ואמונתך ביכולתך לכופף ולתמרן את כל המערכות, לרבות את מערכת אכיפת החוק, יסכלו כל אפשרות שתפרוש מתפקידך מרצונך הטוב. אני מודע גם לכך שכדי להציל את עורך, אתה מסוגל לנקוט בצעד לא אחראי קיצוני, למשל לעורר פאניקה בציבור ביחס לאיום הגרעיני האירני, הכל כדי להקנות את התחושה שעזיבתך את כיסא ראש הממשלה תהיה סכנה קיומית למדינה. תמיד היית טוב ביצירת מצגי שווא, בפיזור מסכי עשן ובהמצאת ספינים.
נסיעותיך האחרונות לחו"ל נועדו, בין היתר, להזין את הרושם הפיקטיבי שבשיחותיך עם מנהיגי העולם בוושינגטון, מוסקבה ובייג'ינג הצלחת להניע מהלכים בינלאומיים שיסייעו למדינת ישראל. לא הופתעתי מגל הנסיעות האחרון: מאז ומתמיד היית ראוי לתואר "הנוסע המתמיד"; נסעת יותר מכל נבחר ציבור אחר במדינה. בחלק לא מבוטל מנסיעותיך, כך נודע לי, ביצעת בדרך עצירת ביניים בשווייץ. מעניין למה. נותרה לי נחמה פורתא: מאז שנבחרת לראשות הממשלה, מאבטחים רבים ועיתונאים רבים מלווים אותך בנסיעותיך לחו"ל, מה שכמובן מקשה עליך לקיים במהלכן פגישות עסקיות. לבי איתך.
אגב עיתונאים, להקת נוסעי החינם שמלווים אותך בקביעות במסעותיך השמיעה לאחרונה מול המצלמות והמיקרופונים ובאמצעות המקלדת דברי הלל על הישגיך. הם לא שכחו לצטט את מה שאנשיך הכתיבו להם: החקירות שמתחילות עתה והפרסומים הנבזיים בארץ על מעשיך הפליליים מסבים נזק לאינטרסים החיוניים של המדינה ומסיחים את דעתך מהם. לשבחך ייאמר שאתה יודע היטב לעבוד על עיתונאים ולנווטם כחפצך. כמה מהם הפכו לחברים שלך, מבלי שהבינו שבתמורה אתה מצפה מהם לנקות אותך מכל חשד. במקומך, לא הייתי סומך עליהם לאורך זמן. גם להם כבר יש ספקות לגבי אולמרט האמיתי.
במשך שנים ניסיתי להסביר לדן מרגלית, חברך הקרוב לשעבר, עד כמה אתה אדם מושחת. רק לאחרונה, בעקבות המלחמה בצפון, מרגלית הפנים סופסוף הפנים את העובדה הזאת והעז לצאת נגדך. אמנם, הוא סולק בשל כך מחצרך המזוהמת, אך בסופו של דבר שמר על כבודו המקצועי. מודה ועוזב ירוחם.
רבות מנסיעותיך הקודמות לחו"ל כשר בממשלה, כראש עיריית ירושלים וכמרצה מטעם הבונדס נוצלו לצורך פגישות עם אילי הון הנמנים היום עם ידידיך הקרובים. אחד מהם, דניאל אברהמס, רכש ממך את דירתך ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים במחיר מופקע (2.7 מיליון דולר) והשכיר לך אותה לאחר מכן במחיר מציאה (2250 דולר לחודש); ידיד אחר, איל ההון האוסטרלי פרנק לואי, ביקר אצלך בעיצומה של המלחמה בצפון. ניסית לסייע לו במכרז לרכישת מניות גרעין השליטה בבנק לאומי. אולי לא במקרה הוא מיוצג על-ידי עו"ד דוד חודק ממשרדו של מחותנך, עו"ד פרופ' יוסף גרוס. גרוס, אדם חיובי ביסודו, יזומן קרוב לוודאי בגללך לחקירת משטרה בנוגע לפרשת לאומי, ואולי ידבק בו רבב. בעצם, אין לו על מה להלין, שהרי הכל נשאר במשפחה.
החקירה בנוגע למעורבותך שלך בפרשה אינה מבשרת טובות עבורך, אף כי דורשי טובתך מנסים להמעיט באחריותך הפלילית להטיית המכרז. בניסיון לשבש את החקירה, פעלו אנשיך "ליירט" את ניצב (בדימ.) בורובסקי באמצעות סלמון קרובי, שגויס על ידם לספר כי ידוע לו שבורובסקי פנה בשעתו אל משפחת שרון והציע לפעול לסגירת תיקי החקירה נגדה בתמורה לתמיכה במינויו לתפקיד מפכ"ל המשטרה, מינוי שהוענק לבסוף למשה קראדי. שמחתי לסייע לבורובסקי לחשוף את הקשרים הסמויים בין העד המפוקפק לבינך: בתקופה שבה שימשת כשר התמ"ת, קרובי שימש כעוזרו של סגנך במשרד, ח"כ אלי אפללו, אך קיבל תקן פיקטיבי שלפיו שימש כביכול כעוזר שלך, כדי לזכותו בתוספת שכר. נציב שירות המדינה, עו"ד שמואל הולנדר, סיפק לי תירוץ דחוק לגיבוי המוזר שהעניק למהלך הזה. נושא זה נותר עדיין פתוח.
שמחתי לשמוע השבוע על החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להורות למפכ"ל המשטרה לא להיות מדווח על מהלך החקירה בפרשה הזו, הואיל ופרקליטך וחברך, עו"ד אלי זהר (שבשעתו, בטרם מונה מזוז, היה מועמד לתפקיד היועץ משפטי לממשלה, בתמיכתך הנלהבת ובהמלצתו של חבר אחר שלך, שר המשפטים לשעבר יוסף לפיד, אך ויתר על המשרה), שעתיד לייצגך בחקירותיך השונות, מייצג את רב-ניצב קראדי בהתנהלותו מול ועדת זיילר.
כשנודעה ברבים החלטת פרקליט המדינה, עו"ד ערן שנדר, להורות למשטרה לפתוח נגדך בחקירה בפרשת בנק לאומי, ניסית לעשות תרגיל נוסף. לשכתך פרסמה הודעה שלפיה היועצת המשפטית של משרד האוצר, עו"ד ימימה מזוז, סיפקה הכשר למהלכיך במכירת מניות גרעין השליטה בבנק. (עמותת אומ"ץ החליטה לפנות השבוע אל מבקר המדינה בדרישה שימנע את מינויה של עו"ד מזוז לתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת רכבת ישראל, מינוי שהוצע לה על-ידי שר האוצר. ראינו בכך צעד לפגם בתקופה שבה עליה להעיד במשטרה על התנהלות המשרד בפרשת הבנק.) אני חושד שכוונה זדונית עמדה מאחורי ההודעה הזאת: אולי ניסית לרמוז בכך ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אחיה של עו"ד ימימה מזוז, כי הוא המטרה הבאה בכוונת רובה הצלפים שלך. היועץ פסל את עצמו מלעסוק בפרשה, בגלל הקרבה המשפחתית, והעביר את ההכרעה לידי פרקליט המדינה, אך ממשיך לכהן בתפקידו, ובהמשך יידרש להכרעה בנוגע לחקירות אחרות שבהן אתה מעורב.
צר לי לבשר לך, כי בקרוב ייפתחו נגדך לפחות שתי חקירות משטרה נוספות. החמורה שבהן היא בפרשת רכישת דירת הגן היוקרתית בבניין לשימור ברחוב כרמיה בירושלים, פרשה שנחשפה על-ידי יואב יצחק. בדיקת מבקר המדינה תוכיח שאכן קיבלת טובות הנאה בהיקף של מאות אלפי דולרים, וזאת בתמורה לפעילותך - באמצעות מקורביך בהנהלת עיריית ירושלים - להשגת אישורים לקידום הפרויקט. תמיד ידעת איך כיצד לקנות בתים בזול ולמכור ביוקר. בשני המקרים, שם המשחק הוא קבלת שוחד.
ממתינה לך חקירה גם בפרשת ההטבות הכספיות הנדיבות שהעניק משרד התמ"ת, בעת שכיהנת בראשו, לכמה מלקוחותיו של עו"ד אורי מסר, שותפך לשעבר במשרד הפרקליטים הירושלמי שלך, וזאת בניגוד להמלצות הדרג המקצועי במשרד. עם חברך מסר, בעלה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן-מסר, שמרת על קשרים סמויים, מניבי הון, מאז נאלצת לעזוב, בגלל תפקידך הציבוריים, את משרדכם המשותף. אתה זה ששידכת אותו, למשל - ולא בכדי - ללקוח "שמן" מסוגו של ארקדי גידאמק בעסקת רכישת מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים. קרוב משפחה של מסר גילה לי לאחרונה שהוא היה סטודנט מצטיין וישר עד שהכיר אותך. הפתגם העממי אומר שמי ששוכב ליד כלב, שלא יתפלא שיש לו קרציות.
אם לא די בכך, מנהלת לשכתך הנאמנה, שולה זקן, הסתבכה באחרונה בחקירה שמנהלת המשטרה בימים אלה בחשד למעשי שוחד ושחיתות ברשות המיסים. בשיחה עם עיתונאים במהלך ביקורך בסין, הבעת תמיכה בה ואמון לא מסויג בחפותה. לא היתה לך ברירה אחרת. זקן מלווה אותך מזה שנים רבות, עוד מאז משרד הפרקליטים. כמי שעבדה לצידך בכל תפקידך הציבוריים, היא נחשפה למרבית סודותיך הכמוסים, ובכלל זה לעבירות שעברת במהלך השנים. היא עצמה היתה מעורבת, בין היתר, בפרשת האי היווני: כמנהלת לשכת בעיריית ירושלים, היא זו שהזמינה, בשמך, את שר החוץ היווני לסעודה חגיגית בעיר, לבקשת איש העסקים דוד אפל, שחפץ לזכות בתמיכת צמרת השלטון ביוון בתוכניתו להקמת פרויקט נופש באחד מאיי המדינה. לא יכול לסרב לאפל, שתרם כספים למערכת הבחירות שלך כשהתמודדת מול אריאל שרון על הנהגת הליכוד. תמיד ידעת כיצד לגמול, על חשבוננו, לאילי הון שתמכו בך. הקופה הציבורית תמיד היתה עדיפה בעיניך על הקופה הפרטית שלך, שהתמלאה עד מאוד במשך השנים בזכות חבריך שועי העולם.
אך טבעי שהדבר האחרון שאתה רוצה הוא שזקן תפתח את פיה בחקירת המשטרה, שהרי מי יודע, עדותה עלולה להוביל לנושאים הקשורים לעבודתה איתך, מה גם שאני מוכן להמר על כך שהיית מודע לחלק ניכר ממהלכיה הסמויים ברשות המיסים. אתה עצמך הקפדת מאז ומתמיד לשמור על קשרים אישיים עם העומדים בראש מערכת המסים, ומסיבה טובה: רצית שרשויות המס לא יציקו לך יתר על המידה ולא יחטטו בחשבונות הבנק שלך ובנכסיך הפיננסיים הגלויים והחבויים. אין טעם להרחיב, אהוד: אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר.
ההכרה הציבורית באופייך המושחת הולכת וגדלה. בסקר שנערך ערב הבחירות האחרונות, עשרים ואחד אחוזים מהנשאלים טענו שהשחיתות היא נושא שמעסיק אותם. והנה, בסקר שערכה ד"ר מינה צמח בימים אלה, בעבור תוכנית בערוץ הכנסת שבה הוזמנתי להשתתף לצידה, התברר כי כיום סבורים כבר שמונים ושבעה אחוזים (!) מהאזרחים שישראל היא מדינה מושחתת. לא למותר לציין שרבים מהם סבורים שאתה פוליטיקאי מושחת. אין לי ספק שגורלך נחרץ להיכנס לדפי ההיסטוריה של המדינה, לדיראון עולם, כאיש שהשחית אותה עד היסוד, וזאת בלי שאיש משרידי נאמניך וחסידיך באקדמיה ובתקשורת יצליחו לשכתב או לתלוש את הדפים.
אהוד, אני קורא לך לעשות את הצעד הנכון, לטובת כולנו: הודע מיד על התפטרותך. אולי בכך תתרום משהו חיובי לבלימת תהליך ההרס המוסרי של המדינה שלו אתה אחראי. זה ייזקף לזכותך. והרי תמיד התגאית בכך שטובת המדינה עומדת לנגד עיניך.
|
 |
 |
16/09/2006 - אולמרט, אתה נופל

אהוד היקר,
אני מודע היטב לכך שנפילה מהפסגה אל התהום כואבת ויכולה להביא לריסוק איברים חיצוניים ופנימיים בגוף. היא קשה שבעתיים לאנשים יהירים, מתנשאים וגאוותנים מסוגך, החיים בתחושה שהם מוגנים ובלתי פגיעים.
צפיתי בך השבוע בטקס השבעת נשיאתו החדשה של בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. ביניש ישבה לצידך במהלך הטקס, אך הקפידה לשמור על ריחוק ממך, ולאו דווקא מטעמי הפרדת רשויות. אתה, מצידך, הקפדת לא להביט היישר אל שופטי בית המשפט העליון, שישבו מולך, אולי משום שאתה יודע שבמוקדם או במאוחר, הם אלה שייאלצו לחרוץ את דינך, לשבט או לחסד.
אהוד, בקיעים נפערים בחומת קור הרוח שלך, קור רוח שעורר עד לא מזמן התפעלות רבה בקרב חסידיך השוטים, ההולכים ומתמעטים. בתקשורת דווח כי בערב שלפני הטקס יצאת מכליך בגלל התנהגותו של יו"ר מפלגת העבודה, שר הביטחון עמיר פרץ, שהסתלק מהדיון בממשלה על הצעת התקציב לשנת 2007. פלטת צרחות בלשכתך, בנוכחות השרים יצחק הרצוג ושלום שמחון. וכך גם בטקס עצמו: פניך היו נפולות, ועיניך הקרינו עצבות. נפשך אולי הקרינה עוצמה מדומה, אך שפת גופך שידרה מצוקה אמיתית. הבחנתי כי לראשונה מזה שנים, אתה שרוי במבוכה. לרגעים ניסיתי לרחם עליך, אך ידוע ידעתי את הכלל הבדוק: מי שמרחם על אכזרים, סופו שמתאכזר לרחמנים.
טקס ההשבעה היה רגע עלוב למדי בהיסטוריה של מערכת המשפט הישראלית. לא יכולתי שלא להתפלץ כאשר שלפת מהכיס הפנימי של מקטורנך עט מהודר - אולי אחד העטים שקיבלת מאילי הון כמתנת שוחד - והגשת אותו לממלאת-מקום נשיא המדינה, דליה איציק, שחתמה בו על כתב המינוי של ביניש.
דליה איציק, מכהנת כממלאת-מקום נשיא המדינה. כבר אינני יודע האם לבכות או לצחוק. הנאום המליצי שהיא קראה בטקס ברוב פאתוס יכול היה לעשות רושם רק על מי שלא מכיר את הצדיקה הקטנה הזאת מקרוב. מי שמתפתה לחשוב שלנגד עינינו הולכת וצומחת גולדה מאיר חדשה, ראוי שיבין שדברי החנופה שלה לבית המשפט העליון נאמרים בתקופה שהיא עצמה חשודה בפרשות השחיתות.
אני מכיר את איציק היטב, עוד מהימים שבהם כיהנתי בראש עמותת אמיתי - גלגולה הקודם של עמותת אומ"ץ - שנאבקה למען מנהל תקין וטוהר המידות. בראשית שנות התשעים העבירה אלינו קבוצת מורות מירושלים מסמכים שלפיהם איציק - באותה העת מורה ירושלמית, פעילה מרכזית במפלגת העבודה, חברת-כנסת לעתיד - הגישה למשרד החינוך דוחות כוזבים על תשלומים המגיעים לה.
במתק שפתיה, איציק ניסתה להבהיר לי שמדובר בילקוט כזבים של נשים המקנאות בה על שורת הצלחותיה בתחום הפוליטי. העדפנו להעביר את ההכרעה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן-יאיר, שבהתנהלותו ההססנית חילץ אותה מהבוץ הפלילי, כפי שחילץ בכירים אחרים במפלגתה שסרחו, ביניהם בנימין (פואד) בן-אליעזר.
אני מודה ומתוודה: במשך שנים רבות, האפשרות שאיציק תיבחר לכהן בתפקיש יושב-ראש הכנסת ותשמש כממלאת-מקום נשיא המדינה כלל לא עלתה בדעתי, אפילו לא במחוזות הפרועים של דמיוני. ערב בחירתה לראשות הכנסת, הבעתי כאן, באתר חדשות מחלקה ראשונה (Nfc), חרדה מכך שהיא זו שתישא את הנאום הממלכתי בערב יום העצמאות. עכשיו הגדילה לעשות והשביעה את נשיאתו החדשה של בית המשפט העליון.
אהוד, תרשה לי לספר לך שבשיחה טלפונית שניהלתי איתה לפני כחודש, לקראת פגישה רשמית בינה לבין נציגי עמותת אומ"ץ, לצורך דיון בכמה פרשות טעונות בירור שבהן היא מעורבת, זיהיתי אצלה שמחה לא מובנת לאידו של משה קצב. נדמה היה כאילו התופרת שלה כבר החלה להכין לה את החליפה שתלבש בעת מילוי מקומו.
בפגישה הרשמית, שהתקיימה בלשכת יו"ר הכנסת, נוכחתי לדעת שהמתק עדיין שרוי על שפתיה. איציק הכחישה - במצח נחושה - את טענתנו כי במהלך כהונתה כשרת התקשורת, רקמה "סידור" מיוחד לאיל ההון חיים סבן, שיאפשר לו להמשיך ולהחזיק בחבילת מניות בערוץ שתיים גם אחרי שרכש את השליטה בבזק. היא טענה כי ההחלטה גובתה על-ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורכת-הדין דוידה לחמן-מסר, המטפלת בנושא הרגולציה. תרומה בסך 120 אלף דולר שהעניק סבן לחבר הקרוב של איציק, שמעון פרס, בעת שאיציק עמדה בראש הקמפיין שלו בפריימריז הפנימיים במפלגת העבודה, לא היתה קשורה כלל ל"סידור".
כשנאלצה איציק לקטוע את הפגישה, כדי לקבל ממך הנחיות לקראת דיון בכנסת למחרת, חשבתי לרגע שאולי אתה כועס עליה על כך ש"סחבה" ממך את אחד מאילי ההון הרבים המקורבים אליך. אתה עצמך לא הספקת לסייע לסבן בהקשר זה, כי נאלצת לנטוש את משרד התקשורת לטובת משרד התמ"ת. אבל המשרד החדש שימש עבורך כר נרחב יותר לחיבור בין הון לשלטון.
אהוד, אני משוכנע שאתה לא היית מסכים לקבל מחיים סבן תרומה למטה הבחירות של מפלגת קדימה. אצלך, עידן התרומות למטה המפלגה כבר הסתיים מזמן. מה הפלא, הרי מצאת ערוץ טוב יותר, ישיר, לקבלת תגמולי שוחד מאילי ההון: באמצעות שכר טירחה המשולם לעורך-הדין אורי מסר, בעלה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ושותפך לשעבר למשרד הפרקליטים הירושלמי. במשך השנים הקפדת לשמור איתו על קשרים הדוקים מאוד. שנינו יודעים מדוע נהגת כך, ומדוע נהנה מסר מגישה חופשית אל לשכת ראש הממשלה. עניין זה טעון אף הוא חקירה.
הואיל והסבריה הדחוקים של איציק לא שכנעו אותנו, עמותת אומ"ץ פנתה לאחרונה אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה להורות על פתיחת חקירה משטרתית נגדה, בחשד לקבלת שוחד מסבן. אם לשפוט לפי אופי תגובתה, ספק האם היא ראויה בכלל לשמש כממלאת-מקום נשיא המדינה: איציק צלצלה בהיסטריה למערכות העיתונים ואיימה בהגשת תביעת דיבה נגד כל כלי תקשורת שיעז לפרסם את דבר הגשת התלונה.
האמן לי, אהוד, אתה יכול ללמוד ממנה רבות בתחום הזה, מה גם שהפה הגדול שלה מפיק לא רק מרגליות, אלא גם איומים. כך עשתה כשטלפנה אלי ודרשה שאתנצל תוך שעתיים, אם איני רוצה להיתבע על ידה בגין הוצאת לשון הרע. הודעתי לה שמספיקה לי דקה אחת כדי לסרב לה.
ובכל זאת, כעבור כמה ימים הופתעתי לשמוע מהיועץ, במכתב שהופץ גם לכלי התקשורת, שאין הוא מוצא לנכון להורות על פתיחת חקירה בנושא, כיוון ש"הסידור" המדובר נתקבל על דעתה של המשנה לו, עורכת-הדין לחמן-מסר. ההחלטה הזאת נראתה לי מוזרה, בעיקר לאור העובדה שטרם נסתיימה חקירת המשטרה בחשד שפרס קיבל תרומות אסורות, חקירה שהחלה בעקבות דוח של מבקר המדינה בנושא. ואם במבקר עסקינן, עיתונאית מערוץ שבע ועיתון "הצופה", שראיינה אותי על פרשת סבן, פנתה אליו השבוע בתלונה רשמית נגד היועץ המשפטי לממשלה, בטענה שהכשרת "הסידור" עם סבן בוצעה על-ידי עורכת-הדין לחמן-מסר, שבעלה הפרקליט מקיים קשורים הדוקים עם אילי הון למיניהם.
טועה איציק אם היא חושבת שמותר לה לברך על המוגמר, ואני במקומה גם לא הייתי רץ להודות לבורא העולם על שנחלצה בשלום מהפרשה הזאת. מאגרי המידע של עמותת אומ"ץ בעניינה טרם התרוקנו. זכור את הכלל: כל הנוכלים זורמים לים, והים אינו מלא, חרף ריבויים.
בכל מקרה, אהוד, נדמה שאתה סומך עליה יותר מדי. דליה איציק היא שילוב הרסני של חנפנית אובססיבית ותככנית מדופלמת. כשתיחלש, היא תינעץ בך את ציפורניה, ובהזדמנות הראשונה גם את סכינה. הזהרתי אותך, ועוד בהתנדבות. אתה רואה, לפעמים אני רוצה בטובתך.
בקצהו השני של שולחן הנשיאות בטקס שבו הוסמכה השופטת ביניש כנשיאתו החדשה של בית משפט העליון ישב שר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית, המשמש כממלא-מקום שר המשפטים מאז שחיים רמון, חברך הקרוב ובן-בריתך לתרגילים מסריחים, גלגל על-פי החשד את לשונו לתוך הפה הלא נכון. דע לך, שטרית הוא נחש לא קטן. החיוך המבויש שלו מטעה. מאחוריו מסתתר סכינאי לא קטן. האמן לי, לא הייתי קונה ממנו אפילו מכונית חדשה עם מסמכים מקוריים. הוא פשוט לא אמין, ואתה - בחושיך הערמומיים והמחודדים - מן הסתם יודע זאת.
אם זה מנחם אותך, יש לכם קו אופי משותף: גם שטרית אינו נאמן לממניו. כך עשה בשעתו לדוד לוי בליכוד, אחרי שהפציר בו בנוכחותי שיסייע לו להיבחר לכנסת, וכך עשה לבנימין נתניהו, שפעל למינויו של שטרית כשר שני במשרד האוצר, זאת אחרי שאריק שרון הואיל אך בקושי לצרף אותו כשר בלי תיק בממשלתו הראשונה, וגם זאת רק בגלל נימוקים הקשורים למוצאו העדתי.
אני מכיר היטב את שטרית, וגם שוחחתי עימו לאחרונה כמה פעמים. דע לך: הוא לא יסלח לך על שהפרת את הבטחתך למנותו לתפקיד שר האוצר. עשית זאת רק בשל רצונך שאברהם הירשזון, נושא כליך, יכהן במשרה הזאת וייטיב עם אילי הון שאתה חפץ ביקרם. באותה הזדמנות, הפקרת את בטחון המדינה בידיו חסרות הניסיון של עמיר פרץ, כדי להרחיק גם אותו ממשרד האוצר.
אהוד, ממשלתך כבר אינה ממשלה של הון ושלטון, אלא של הון בתוך השלטון. למאיר שטרית יש רשימה של אילי הון משלו, שלא בהכרח תואמת את שלך, והוא מחויב להם. יתר על כן, הוא רוצה לרשת אותך. הוא אחד מאלה הסבורים שנולדו להיות ראשי ממשלה ושניתן להפקיד את המדינה בידיהם. לא בכדי תמך בגלוי, כשהיה עדיין רק שר הבינוי והשיכון, בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שהרכבה ייקבע על-ידי נשיא בית המשפט העליון, אך לאחר שהפקדת בידיו באורח זמני את משרד המשפטים, שינה את עמדתו ודיבר בזכות הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט בדימוס, בתנאי שהוא ינסח את כתב המינוי שלה.
גורלך אינו שונה מזה של זאב העומד בראש להקה: כל עוד הוא מתפקד, כל חברי הלהקה ניצבים מאחוריו וסרים למרותו, אך אם חלילה ייפצע, למשל על-ידי צייד, יתנפלו עליו. עכשיו תחשוב על דליה איציק ועל מאיר שטרית: כמו חברי להקת הזאבים, הם סרים למרותך כל עוד אינם מריחים דם. כשתיפול, לא יושיטו לך יד. הם יטרפו אותך.
ספק רב האם שטרית יזיל דמעה אם היועץ המשפטי לממשלה יקדים את ועדת הבדיקה ויחליט להגיש נגדך כתב אישום באחת מפרשות השחיתות הרבות שבהן אתה טובל ושרץ בידך. כדי לדרבן את היועץ, הגשתי לו השבוע תלונה נוספת נגדך מטעם אומ"ץ, בחשד שקיבלת שוחד בשתי עסקות נדל"ן שדבר קיומן נחשף השבוע ברבים: מכירת בית בשכונת נחלאות בירושלים (1995), ששימש את רעייתך עליזה כגלריה, במחיר מופקע לאיל הון זר; ורכישת דירה יוקרתית ברחוב שינקין בתל אביב (2004) במחיר צנוע בהשוואה למחירים ששילמו הדיירים האחרים בבניין.
לקראת סוף השבוע פקדה אותי קורת רוח, כשקראתי במעריב את טורו של דן מרגלית, חברך לשעבר, טור המטיל דופי בשופט בדימוס אליהו וינוגרד, יו"ר ועדת הבדיקה שאת הקמתה יזמת, ועדה שהרכבה וסמכויותיה יאושרו על-ידי הממשלה ביום ראשון. בין היתר, מרגלית ציין כי בזמנו ניסה וינוגרד, בעת שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, למנוע את פרסום "הגביר", ספר שכתבתי על מעלליו העבריינים הרבים של היו"ר המיתולוגי של ועדת הכספים, אברהם שפירא, שבמקביל לחברותו בכנסת היה איש עסקים גדול, שהתמחה לא רק במכירת שטיחים, אלא גם בנבכי הזיקה שבין הון לשלטון.
מרגלית מציין שבעשותו כן, וינוגרד הוכיח שחופש הביטוי אינו עיקרון מקודש בעיניו. אני, מצידי, אוסיף שבמהלך המשפט התרפס השופט בפני שפירא. כשמחיתי בפני וינוגרד על היחס השונה שהעניק לשפירא, בהשוואה ליחס שגילה כלפי, ניסה להסות אותי.
למרבה האירוניה, היה זה דווקא הנשיא הפורש של בית המשפט העליון, פרופסור אהרן ברק, אז המשנה לנשיא בית המשפט, שהפך על פיו את פסק דינו של וינוגרד והתיר להפיץ את הספר. פסק דינו התקדימי של ברק מילא תפקיד חשוב בחסימת דרכו של וינגורד אל בית המשפט העליון. אין לי ספק שלו ברק היה עומד בראש ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה, מסקנותיה והמלצותיה היו חד-משמעיות בעניינך.
לעומת זאת, העמדת וינוגרד בראש ועדת בדיקה ממשלתית מעוררת בי ספקות, לא רק בשל אופי הוועדה, אלא גם בשל העובדה שכבר אז, בפרשת פרסומו של "הגביר", חיזק וינוגרד בפסיקתו את הקשר שבין הון לשלטון. אולי זו הסיבה שאתה חפץ ביקרו.
אבל גם הוא לא יציל אותך. שעון החול שלך הולך ואוזל.
|
 |
 |
09/09/2006 - אולמרט, עבריין מועד

שלום אהוד,
כשהושלם השבוע תהליך בחירתה של דורית ביניש לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון, הערכאה השיפוטית העליונה ביותר במדינה, קראתי והאזנתי בסיפוק לדבריהם של הפרשנים המשפטיים, שציינו לשבח את הרקורד שלה בתחום המאבק בשחיתות ואת העימותים שניהלה עם כמה אישי ציבור שסרחו.
צר לי לקלקל את החגיגה, אך לו הייתי מתבקש לחוות דעה לגבי התנהלותה של ביניש בענייניך, ספק גדול אם הייתי משבח את מידת האומץ שהפגינה בארבע מתוך שלל פרשות השחיתות שבהן היית מעורב. בפרשות אלה היא טיפלה מתוקף תפקידה כפרקליטת המדינה, תפקיד שבו כיהנה עד למינויה כשופטת בבית המשפט העליון.
הפרשה הראשונה התרחשה במחצית הראשונה של שנות השמונים. במהלך החקירה בפרשת בנק צפון-אמריקה, שהתמוטט בשל מעילה כספית בגובה מאות מיליוני דולרים בכספיו, נחשף שקיבלת מהבנק הלוואה ללא ריבית בסך חמישים אלף דולר, הלוואה תמוהה בתקופה של אינפלציה גואה. סכום זה, שספק גדול האם עמדת בכלל להחזירו, ניתן לך בנוסף לשכר טירחה נאה שקיבלת בעבור ייצוג הבנק בעיסקה של מכירת קרקעות בבית-שמש. בתקופה המדוברת כבר היית חבר כנסת, אך במקביל עדיין שימשת עורך-דין פרטי. במקום להשקיע את זמנך ומרצך בייצוג בוחריך, ניצלת את נגישותך למערכות השלטון כדי לקדם את ענייני לקוחותיך, שמהם גבית שכר טירחה נאה. כדרכך, כשנדרשת לנמק את קבלת ההלוואה, מסרת דיווח כוזב למשרד האוצר, ומאוחר יותר שיקרת גם בחקירה המשטרתית, שהיתה משולבת בחקירת שלטונות המס.
יו"ר דירקטוריון הבנק, יהושע הלפרין, החשוד העיקרי מעילה, מסר לי אז שתי גירסאות הפוכות בעניין ההלוואה האטרקטיבית שניתנה לך. בתחילה טען שהיא ניתנה לך מתוך ידידות. על גירסה זו חזר מאוחר יותר בבית המשפט, אולי בתיאום איתך. בסוגריים, אבהיר לך שאינני מוכן להשלים עם כך שבתי המשפט שלנו נוהגים בסלחנות ובאיפוק במקרים שבהם נבחרי ציבור מקבלים מתנות שוחד ומציגים את נותני השוחד כ"חבריהם" או כ"ידידיהם". כך, למשל, חברך הקרוב, שר המשפטים קצר המועד חיים רמון, שעומד עתה לדין פלילי בגין הטרדה מינית, סירב לפני כשנה לשלם מכיסו החזר על נסיעת שוחד ואירוח מלכותי במונקו, בנימוק שהמממן, איל הון זר, הוא "חבר ותיק" שלו. תיק החקירה המשטרתי בתלונה שהגישה אומ"ץ בעניין עדיין תלוי ועומד. פרקליטות המדינה החליטה שמדובר במתנה מחבר. הערעור שהוגש ליועץ המשפטי לממשלה עדיין לא הוכרע.
גם אתה נהגת כך, למשל כשקיבלת עטים נובעים יקרים מאילי הון ומאנשים אחרים שסייעת להם בתפקידיך הציבוריים: טענת שחברים נותנים לך מתנות. לאחר חשיפת הפרשה ב- Nfc הגשתי תלונה בעניין זה ליועץ המשפטי לממשלה, בשם עמותת אומ"ץ, אבל היועץ טרם החליט האם לפתוח נגדך חקירה מקיפה.
לא שכחתי את מיטיבך הלפרין. נחזור אליו: בהזדמנות אחרת, אולי ברגע של חולשה, הוא גילה לי שההלוואה ניתנה לך כאות הוקרה על הסיוע הרב שהושטת לו במהלך החקירה המשטרתית. בין היתר, הגעת איתו במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בתקווה שנוכחותך תעזור לכווץ את החקירה ככל שניתן. פנייתך אל ראש היחידה דאז, תת ניצב יורם גונן, היתה מתוקף תפקידך כחבר כנסת או בכובעך השני כפרקליט ממולח? מתוך היכרותי איתך ועם התנהלותך העבריינית, ברור לי כשמש כי לו היתה המשטרה סוגרת את תיק החקירה בפרשה כולה - צעד שהיה מערער עוד יותר את התקינות השלטונית במדינה, תקינות שכנבחר ציבור, היית אמור להיאבק למענה - היית רחוק מלהצטער על כך. הרי בכל מקרה היית גובה שכר טירחה שמן.
בחקירת המשטרה נבדק חשד שההלוואה היתה בעצם שוחד. השופטת המחוזית שניהלה את משפטו של הלפרין ושלחה אותו לכמה שנות מאסר, דליה דורנר, לימים שופטת בבית המשפט העליון, לא קיבלה את הגירסה השקרית שמסרת בפניה בעדות בשבועה וקבעה שלא היו בינך לבין הלפרין "יחסי ידידות". מה שעמד על הכף בהקשר הזה, קבעה, היו אינטרסים כספיים מובהקים שלך. בכיר במשטרה צוטט באותם הימים בעיתון "חדשות" כאומר: "זה עצוב ומזעזע לראות כיצד נבחר ציבור מנצל את תפקידו בצורה כל כך מבזה לצורך צבירת נכסים אישיים. אולמרט חייב לעמוד לדין פלילי בגין ביזוי בית המחוקקים שבו הוא חבר".
בסופו של דבר, לא הועמדת לדין. היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, קבע - בהסכמתה של דורית ביניש, פרקליטת המדינה דאז - שאין מקום להגיש גיליון אישום נגדך בפרשה זו. בנימוקיו לסגירת התיק טען, בין השאר, כי קשה להצביע על קשר ישיר בין קבלת ההלוואה לבין כהונתך הציבורית. משפטנים לא מעטים חלקו על קביעתו המוזרה. לימים זיהיתי אצל חריש יראה מוגזמת מפניך. ידעת זאת, ולא פעם צלצלת אליו בניסיון להנחותו בענייניך. האמן לי, אהוד, אני יודע יותר ממה שאני כותב כאן.
לפרשה הזאת היה ספיח מאלף, שעד היום אני מתקשה לעכלו. כששאלתי את חריש על הכרעתו השנויה במחלוקת שלא להעמידך לדין, אמר לי, ביותר מהזדמנות אחת: "זאת לא היתה החלטה בלעדית שלי. פרקליטת המדינה, גברת ביניש, היתה שותפת מלאה בקבלתה". כששאלתי את ביניש האם היתה אכן שותפה להחלטה, השיבה בנחרצות: "לא. בתקופה שבה החליט היועץ בנושא זה, הייתי בחופשה. ההחלטה לא התקבלה על דעתי". כשחזרתי ושאלתי אותה האם, אחרי שעיינה בחומר המשטרתי בשובה מחופשתה, היתה פוסקת בדומה לחריש, סירבה להגיב. אם אכן חלקה על החלטת היועץ, מדוע לא יצאה נגדו בפומבי?
הפעם השנייה שבה "כיכבה" ביניש בהקשר שלך היתה בשלהי שנות השמונים, בפרשת השימוש בחשבוניות מס פיקטיביות במטה הבחירות של הליכוד. אתה שימשת באותה העת כאחד משני גזברי המטה - הגזבר השני היה מנחם עצמון - ולא היתה פעולה שלא ידעת עליה או נייר עבודה שלא עבר דרכך. בין היתר, הגשתם בחתימתכם דוחות כוזבים למבקר המדינה, ובכך עברתם פעם נוספת על החוק.
באופן מפתיע, נגד עצמון הוגש גיליון אישום, אך נגדך לא. במהלך החקירה המשטרתית היתממת וטענת, בין היתר, ששהית בחו"ל ולא היית מודע לעבירות שבוצעו. כבר אז הרבית לנסוע לחו"ל: ניסית לגייס תורמים לקופת ליכוד, אך במקביל גייסת תורמים לקופתך שלך. כבר אז קשרת קשרי ידידות אמיצים עם אילי הון. חלקם הפכו ללקוחותיך, וחלקם סייעו לך באופנים שונים במסעך אל האלפיון העליון.
לא קניתי את הסבריך. פניתי אל ביניש ושאלתי אותה מדוע לא הוגש גם נגדך גיליון אישום, אף-על-פי שעצמון ואתה ביצעתם את אותן עבירות. היא ענתה: "אולמרט פיקח ומתחכם, ויש לנו בעיה עם הראיות נגדו". אולי היא לא ידעה אז שאתה גם שקרן סידרתי, שמוכן למכור את חבריך הטובים ביותר כדי להיחלץ מביצות השחיתות שאליהן נקלעת.
מאוחר יותר נודע לי שניסית לסחוט את ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, ואת שר הביטחון דאז, משה ארנס, שכיהן כראש מטה הבחירות. בשיחה שהכחשת את דבר קיומה, אמרת להם שלא תיפול לבדך, אלא תפיל עימך גם אחרים. לא היתה לך בעיה להפקיר את עצמון, חברך. בשיחות בארבע עיניים, הוא סיפר לי רבות על העבירות שביצעת, אבל קבל עם ועדה הוא סירב לשמש עד מדינה נגדך, גם לא תמורת אי-העמדה לדין פלילי.
אתה צברת ותק בניסיונות סחיטה ובסילוק אנשי מפתח ובעלי תפקידים שאינם ממלאים את בקשותיך או שאינם מסייעים לך לצאת מתסבוכות. כך עשית כשדרשת מאברהם עופר, שר השיכון המנוח, לכלול אותך ואת רעייתך עליזה ברשימת הזוגות הצעירים הזכאים לדיור (אגב, עד היום אני תוהה האם עליזה מכירה אותך באמת ובתמים ומודעת לפעילותך העבריינית.) כך נהגת גם כשניסית להדיח מתפקידם שני מפכ"לים מכהנים, רבי-הניצבים חיים תבורי ויעקב טרנר, שלא הסכימו לקבל ממך תכתיבים. מפכ"ל ששיתף איתך פעולה, רב-ניצב דוד קראוס, מונה במפתיע, ביוזמתך, לתפקיד של שגריר ישראל בהונגריה.
שתי פרשות השחיתות הנוספות אירעו כשכיהנת כשר הבריאות, בראשית שנות התשעים, תפקיד שהעניק לך כר פעולה נרחב לסייע לאילי הון, כדרכך בקודש, וכך לדאוג גם לאינטרסים הפרטיים שלך. אחת מהן קשורה להנחיה שהועברה ביוזמתך, באמצעות מנכ"ל משרדך, למנהלי בתי החולים הממשלתיים: הורית להם לרכוש מכשור רפואי מתוצרת חברת מיקרושב. המניע שלך בהנחיה הזאת לא היה רצון לשפר את איכות מערכות הרפואה, אלא רצון לסייע לעסקיו של חברך, שר האוצר לשעבר יגאל כהן-אורגד, ששימש יו"ר דירקטוריון החברה. הוא מן הסתם סייע ללקוחותיך כשהיה שר האוצר, ולכן היית חייב לו. למרות שנחקרת באזהרה, הצלחת - כמנהגך בקודש - לתמרן את חוקריך. בסופו של דבר, היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להעמידך לדין. דורית ביניש העניקה הכשר להחלטת היועץ.
מה שצורם הוא שפרופ' צבי אדר [1], בעלה של הפרקליטה שאמורה היתה להגיש גיליון אישום נגדך (עו"ד אמירה אדר) ונמנעה מלעשות כן, שימש בשעתו יועץ למשרד הבריאות. תפקידו שודרג, ומשכורתו גדלה באופן משמעותי. התפארת על כך באוזני מנחם עצמון. תלונה בעניין הוגשה למשטרה על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' יורם לס, ועמותת אמיתי (גלגולה הקודם של עמותת אומ"ץ, שהיה לי הכבוד הרב להימנות עם מייסדיה ולעמוד בראשה), אך התיק נסגר.
לבטח זכור לך שעמותת אמיתי עתרה לבג"צ בדרישה להעמידך לדין בפרשה זו ובפרשות אחרות שבהן היית מעורב. חרף כל התרגילים שעשית - לפני ומאחורי הקלעים - הורה בג"צ להגיש נגדך גיליון אישום בגין העבירות שביצעת כגזבר הליכוד. אמנם, בית המשפט זיכה אותך, אבל תוצאה זו היא תולדה של העובדה שעדים מסוימים לא סיפרו בעדותם בבית המשפט את כל הידוע להם על פעילותך העבריינית בהקשר זה. מה הפלא, קנית אותם על-ידי חלוקת טובות הנאה כאלה ואחרות. הסתדרות העובדים הלאומית, שבראשה עמד אז אברהם הירשזון, כיום שר האוצר, סיפקה לך את הסיוע הדרוש. יש לנו ראיות מוצקות בעניין.
אחרי זיכוייך, הגשנו נגדך תלונה במשטרה בחשד לקניית עדים, אבל חקירת המשטרה עלתה על שרטון. גורלה לא היה שונה מגורלן של חקירות נוספות בעניינך. בינתיים פרשה ביניש מתפקידה, לטובת כהונה בבית המשפט העליון, ונפתח העידן של עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין (המכהנים גם הם כיום כשופטים עליונים), שבו היית מעורב בפרשות אחרות, שחלקן יפורט בהמשך.
כך או כך, אהוד, כדאי שתזכור שעשוי להיות הבדל משמעותי בין ביניש הפרקליטה לבין ביניש נשיאת בית משפט העליון. בתפקיד הזה, כשתעמוד בראש מערכת המשפט במדינה, כבר לא תהיה חייבת דבר לאיש, אפילו לא לך. אל תבנה על כך שהיא תעניק לך הנחות בפרשות החדשות שלך, שחלקן יובילו - לפי כל הסימנים - לכתבי אישום.
כידוע לך, מזה כשנה אני מנהל, באמצעות האתר Nfc ועמותת אומ"ץ, מערכה משולבת לחשיפת מעלליך. כשהתחלת לכהן כראש הממשלה (בפועל), במקום אריק שרון, ואחר כך כשנבחרת לראשות הממשלה, פנו אלי כמה מידידי הטובים - חלקם הם גם ידידיך - וביקשו שאעניק לך כמה חודשי חסד. "אין לנו ספק שאהוד ישתנה", אמרו לי, "הוא כבר עשה מעל ומעבר למען ביתו". לא למותר לציין שסירבתי בנימוס. הבהרתי להם כי לפי מיטב שיפוטי, החברבורות הרבות שעל גבך אינן ניתנות להסרה בניקוי יבש, מה גם שכל הזמן נוספות להן אחיות חדשות.
תזכורת לחלק מחברבורותיך, בעבר ובהווה:
- ב- 1985 אירע שוד כספות גדול בסניף של בנק הפועלים בירושלים, שוד שבמהלכו נגנבו עשרות מיליוני דולרים, תכשיטים וזהב. אחת הכספות שנשדדו היתה בבעלותך. בעדותך במשטרה, טענת שהיו בה רק רשימות, מסמכים, קלטות וחומר סודי. בניסיון להרשים את אזרחי המדינה, טענת שאם יחשפו שמותיהם של אלה המוזכרים במסמכים, חייהם יהיו בסכנה. מפכ"ל המשטרה דאז, רב-ניצב יעקב טרנר, אמר לי שבכספת היו גם סכומי כסף לא ידועים ותכשיטים. כשנתפשת בקלקלתך, טענת שאלה שייכים ללקוחה אלמונית שלך.
- ב"תרגיל מסריח" שעשית עם חבר-הכנסת המנוח אברהם שפירא, בעת שכיהן כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, שובץ שמה של חברת בנייה בבעלות חברך, הקבלן מתתיהו ליפשיץ, ברשימת חברות הבנייה במצוקה הזכאיות לסיוע מקופת המדינה. בתמורה לששת מיליוני השקלים שקיבל ליפשיץ, סיוע שהוא לא היה זכאי לו, קיבלת אתה שכר טירחה נאה, וגם הנחה גדולה בבית שרכשת ממנו ושהוא שיפץ עבורך. אחזור שוב, אם טרם הבנת: שאבת בתחבולה כספי ציבור בתמורה לטובת הנאה. בפרשה זו סייעה לך חסינותך הפרלמנטרית.
- היית ונשארת חבר קרוב של אריה דרעי. ניסית לסייע לו בכל מיני דרכים גלויות וסמויות. עד היום לא ברור לי כיצד עלה בידך לחמוק מפרשת מינויו האומלל של רוני בר-און - כיום שר הפנים - לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מינוי שנרקח על-ידי חבר אחר שלך, דודי אפל, כדי לסייע לדרעי: בראון, לו היה היועץ המשפטי, אמור היה להגיע איתו לעסקת טיעון נוחה. היית אז ראש עיריית ירושלים, ויש עדויות שבראון היה בלשכתך כמה ימים לפני שהתרגיל יצא לדרך. אפל הסתייע בך גם בפרשת האי היווני. תמורת תרומה נכבדה מכיסו למטה הבחירות שלך, כשהתמודדת על ראשות הליכוד מול אריאל שרון, אירחת בלשכתך בעיריית ירושלים את שר החוץ היווני, ובכך סייעת לאפל לקדם את האינטרסים העסקיים שלו. היועץ המשפטי לממשלה הנוכחי, מני מזוז, קבע בתום חקירתך באזהרה במשטרה כי אין מקום העמידך לדין.
- מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לידרשטראוס, פנה השבוע אל היועץ המשפטי לממשלה בתביעה לפתוח בחקירה פלילית נגדך בפרשת המינויים ברשות לעסקים קטנים. התקדים של צחי הנגבי צריך להדאיג אותך.
- מחכות לך כמה פרשות נוספות: הבית ברחוב כרמיה שרכשת במחיר מפוקפק, המעלה חשד לקבלת שוחד בסך מאות אלפי דולרים, וטיב קשריך עם עורך-הדין אורי מסר, בעבר שותפך למשרד הפרקליטים. אתה מוסיף לדאוג לקידום עסקיו, מסיבות שאני לא מתקשה לנחשן.
וזה עוד לא הכל.
לצערי הרב, המציאות העגומה מלמדת שלא השתנית. אתה עדיין אותו אהוד הישן, זה שחולב את כספי המדינה ומזרים אותם לכיסך ולכיסי אחרים. אמנם, בחלק מהפרשות שבהן היית מעורב, נחלצת ללא כתב אישום, למשל: פרשת מכירת ביתך - במחיר המעורר חשד לקבלת שוחד - לאיל ההון דניאל אברהמס. אבל, אין זה אומר שפעילותך העבריינית פסקה, או אפילו התמתנה: היא נמשכה בתפקידיך כשר התקשורת, כשר התמ"ת, כשר האוצר, ובשלוחות שעליהן חלשת - מרכז ההשקעות ומנהל מקרקעי ישראל. אתה מגלם באישיותך שילוב הרסני של הון ושלטון.
בערב יום הכיפורים נוהג החזן, אחרי תפילת כל נדרי, לפנות אל הקדוש ברוך הוא ולבקש ממנו רשות להתפלל בחברת עבריינים המצויים בקהל. תורת ישראל מאפשרת חזרה בתשובה. ספק אם תהיה השנה בבית כנסת, בערב יום הכיפורים, ולו מסיבות פורמאליות: סביר ששירות הביטחון לא ירצה ליטול את הסיכון הכרוך בכך. אך אם בכל זאת תגיע, דאג מראש לעדכן את החזן. מוטלת עליו משימה לא פשוטה: להדגיש בקול רועם שהוא נאלץ התפלל בחברת עבריין עם קבלות.
|
 |
 |
02/09/2006 - אולמרט, אתה פחדן סדרתי

אהוד שלום,
בסדרת המאמרים שפרסמתי בחודשים האחרונים באתר החדשות העצמאי והבלתי תלוי Nfc, דנתי בתכונותיך השליליות הרבות, בניסיון להתריע שאינך כשיר למלא תפקיד כה הרה גורל כמו תפקידו של ראש ממשלת ישראל, שביכולתו לחרוץ את גורל המדינה ואזרחיה. על יסוד היכרותנו הממושכת ועל יסוד מעקב צמוד אחר פעילותך הציבורית - שתמיד השכלת, בעקלקלות, לשלב בינה לבין עסקים פרטיים - קבעתי שאתה מושחת, עבריין, שקרן, שרלטן, יהיר, פוחז, נצלן, ערמומי, נהנתן, מאחז עיניים, כפוי טובה, גונב דעת, מניפולאטור ובעל פה גדול. תכונות אלה ותכונות שליליות נוספות מקרינות על אורחות חייך והתנהגותך.
קוראים לא מעטים חלקו עלי וכעסו עלי, סברו שאני מגזים בתיאורים אלה וטענו שלא ייתכן שכל התכונות המגונות הללו מתקיימות באדם אחד. מן הסתם, חלקם אולי הצביעו עבורך מתוך הנחה שאני רודף אותך על לא עוול בכפך. מספר התמימים במדינה רב מדי.
שליחים אלמוניים שלך לדבר עבירה, נעדרי אומץ להזדהות בשמם האמיתי, חירפו וגידפו אותי עד כדי רצח אופי, ומן הסתם יעשו זאת - אולי תמורת תשלום - גם בתגובה למכתב זה. אתה הרי לא רגיל לעיתונאים השוחים נגד הזרם העכור שלך ומבכר מלחכי פנכה וחנפנים. מי ששוחה נגד הזרם העכור שלך, דינו הכפשה או נידוי, כפי שאפרט בהמשך.
המלחמה האחרונה טפחה על פנינו והפכה את ישראל תוך חודש ימים למדינה שונה. אין לי עניין לטפוח לעצמי על השכם ולומר: "הזהרתי אתכם מפני אהוד". עידן האזהרות תם. כעת חובתי היא לעשות הכל כדי שתסתלק בהקדם ובבושת פנים מן הבימה הפוליטית ותשחרר אותנו מעולך.
מלחמה זו דירדרה אותנו שנים אחורה, הורידה את מפלס מצב הרוח הלאומי ועוררה ספקות לגבי כוח ההרתעה של צה"ל ומוכנות העורף. תנוח דעתך, אהוד: זיכרונו הקצר של הציבור, שעזר בעבר לאישי ציבור להיחלץ ממצבים לא נעימים, לא יסייע לך הפעם. השבר גדול מדי, והוא ילך ויתעצם עד שתפנה את כיסאך ותשחרר אותנו מהתנהלותך המתועבת. אל תתבשם מכך שלא קמה תנועת מחאה של רבבות אזרחים, ואל תתפתה לחשוב שבעזרת ספינים, יועצי אחיתופל והשקרים שאתה מפזר על ימין ועל שמאל תצליח לשרוד.
המשנה שלך, שמעון פרס - שקרן ותיק, בעל פנקס קבלות בתחום הזה - סייע לך בימים האחרונים לתחמן את תושבי הצפון, כשסיפר שהצליח לגייס מאות מיליוני דולר לצרכי שיקום. אתה עצמך התרוצצת השבוע בגליל, תעתעת בתושבים ובראשי המועצות, פיזרת - כדרכך - הבטחות סרק ולא שכחת לשבח את פרס על הביצה שטרם נולדה, וספק אם תיוולד. מי כמוך יודע שלא עולה כסף לפזר הבטחות. אתה בטח זוכר שלפני כמה שנים גייס פרס מאה מיליון דולר להקמת אוניברסיטה בגליל. עד היום לא נפתחו שעריה, ולא הונחה לה אפילו אבן פינה.
פרס מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ולא בכדי: הוא חפץ, כפי שהוא מצהיר חדשות לבקרים, שהממשלה בראשותך תכהן עד לתום הקדנציה שלה. אני, במקומך, לא הייתי סומך עליו עד הסוף. אם הוא ירגיש שאתה נחלש, הוא ינטוש אותך. דליה איציק תדבר בפומבי על ממשלת חירום לאומית, אבל מאחורי גבך תנסה בהזדמנות ראשונה להקים ממשלה חליפית בראשותו של פרס. היא שולטת בו, ומבחינתה הוא יכול לשמש לה מקפצה לתפקיד מנהיגותי בכיר. היא חולמת להפוך לגולדה שנייה. בשלב הזה, היא תסתפק אולי בתפקיד של נשיאת המדינה בפועל, במקרה שקצב יושעה. יו"ר ועדת הכנסת, רוחמה אברהם, כבר מנסה לסלול לה את הדרך למינוי הזה.
המלחמה האחרונה חשפה תכונה נוספת שלך, שהצלחת להסוות במשך כל השנים: אתה פחדן מועד. חשדתי בכך מאז שנמנעת להגיש נגדי תביעות דיבה לאחר שחשפתי את מעלליך הגלויים והסמויים וכיניתי אותך, שחור על גבי מסך, "הפוליטיקאי המושחת ביותר בתולדות המדינה". אבל כיום, בתום המלחמה, התגלית כפחדן מסוג בזוי הרבה יותר. הורים ששכלו את בניהם ביקשו כמה פעמים להיפגש איתך כקבוצה, אבל התחמקת מכך בשיטתיות. עוזריך הודיעו לאנשים האומללים האלה, שעולמם חרב עליהם, שאתה מוכן להיפגש רק עם כל זוג הורים בנפרד. תתבייש לך, פחדן שכמוך. אתה סבור שאני לא מכיר את השטיקים שלך? אתה פוחד להתעמת עימם כקבוצה, שמא יצליחו לחשוף את התחסדותך וצביעותך, ומעדיף לנסות ל"סבן" בתורו כל זוג הורים שיישב מולך.
התנגדותך האובססיבית להקמת ועדת חקירה ממלכתית מקדשת בעיניך את כל האמצעים הלא-כשרים ומעידה כאלף עדים על פחדנותך. אתה פוחד שהאמת שתיחשף תגלה את קלונך ברבים ותביא להדחתך ולקטיעת הקריירה הפוליטית המפוקפקת שלך, שהפכה אותך למיליונר.
אל חשש, גורלך לא יהיה כגורלו של אריק שרון בתום מלחמת לבנון הראשונה. הוא הודח מתפקיד שר הביטחון, אך חזר בגדול; אתה תודח בתום מלחמת לבנון השנייה ולא תחזור, אפילו לא בקטן.
במסיבת עיתונאים שכינסה השבוע עמותת אומ"ץ, הסבירו עורכי-הדין פרופ' מיכאל קורינלדי ושמואל שנהר - שעתרו בשמה לבג"צ בדרישה שיורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית - כי ועדת הבדיקה הממשלתית שהקמת ואיישת איננה חוקית, הן משום שהממשלה לא אישרה מראש את הקמתה ואת הרכב חבריה, והן משום שבראשה לא מונה שופט (מכהן, או בדימוס). אבל כדרכך מימים ימימה, אתה מתעלם מסעיפי החוק ועוקף כללים של מנהל תקין.
אגב, באותה מסיבת עיתונאים קבלתי על כך שבאחד מסיוריך האחרונים דיברת בגנות תושבי תל אביב, שישבו בבתי קפה בזמן שמאות אלפי תושבי הצפון שהו במקלטים מאימת מטחי קטיושות. נראה שעשית זאת בעצת היועץ אחיתופל ספין, בשיטה המקייאוולית של "הפרד ומשול". אבל אנו כבר יודעים - בזכות עמיתי יואב יצחק [אולמרט עסוק, 24.07.06] - היכן היית אתה באחת השבתות בעיצומה של המלחמה, כאשר מתינו היו מונחים לפנינו, ומספר חללינו הלך וגדל משעה לשעה. בליל אותה השבת נכחת באירוע חברתי בתל אביב. למחרת בבוקר אירחת במעונך בירושלים, בזה אחר זה, שני אילי הון, מקומי וזר, שהיו מחוברים אליך בעבר, ואולי יהיו מחוברים אליך בעתיד. מדוע שהמלחמה תפסיק את התחככותך באילי ההון?
בשל יחסי הגומלין שלך עם אילי ההון התעקשת שאברהם הירשון יכהן כשר האוצר ומנעת מעמיר פרץ את התפקיד, מתוך חשש שהוא ישמור על קופת המדינה ויפריע לך להמשיך במעלליך. העדפת להפקיד בידיו חסרות הניסיון את משרד הביטחון. התוצאות ניכרו במלחמה. בהזדמנות הראשונה תהפוך אותו לאחד משעירי העזאזל שלה, יחד עם הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ. שניהם כבר חשים שאתה נושף בעורפם. בגלל פחדנותך, אתה עושה זאת באמצעות "מקורביך". אין לך אומץ לצאת בגלוי נגד שר הביטחון, על-רקע תמיכתו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. במקום זאת אתה שולח אנשים מטעמך להודיע שהצעתו דבילית ומעידה על חוסר ביטחון עצמי.
מעל בימת הכנסת, בנאום לאומה, אמרת במפורש שאתה נוטל אחריות בלעדית על כשלי ומחדלי המלחמה בחזית ובעורף. אני שואל אותך: מה הפירוש המעשי של הצהרתך החגיגית? אם כוונותיך אכן כנות - ואני לא חושד שהפכת לדובר אמת אחרי שנים כה רבות של אמירת שקרים - חובתך לעשות אחת מן השתיים: או להתפטר מיד, כפי שתובעים חיילי המילואים וההורים השכולים, או להסכים להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אבל המציאות מלמדת שתמיד נהגת בחוסר אחריות. זו היתה אמירה של מס שפתיים מפיו של מי שלא תמיד שילם מס אמת. לא התכוונת למה שאמרת.
מה לך ולאחריות? תמיד הכחשת מעורבות בכל המעללים והעבירות שיוחסו לך. בעבר היו מקרים לא מעטים שבהם לא הבחנת בין אחריותך כאיש ציבור לבין התנהלותך האישית והעסקית. אך מה כבר ניתן לצפות מאדם שהוא גם שקרן וגם פחדן - שילוב קטלני שעליו חל ללא ספק הכלל הבדוק "שומר נפשו ירחק". אבל אתה יודע שאני לא אתרחק ממך.
פחדנותך נוסקת באחרונה גם אל החקירות שבהן אתה נחשד לכאורה בביצוע מעשים פליליים אשר דינם כמה שנות מאסר. פרשת השוחד בסך חצי מיליון הדולר שקיבלת במהלך רכישת ביתך החדש עומדת להתפוצץ בקרוב, ונראה לי שלא תצליח לצאת ממנה יבש.
התנפלותך האחרונה על מבקר המדינה לא היתה מקרית. עשית זאת בעקבות פרסום דוח המבקר, בראשית השבוע, על מעורבותך במינויים פוליטיים ברשות לעסקים קטנים בתקופת כהונתך כשר התמ"ת. חרה לך שהמבקר העביר את הדוח שלו ליועץ המשפטי לממשלה, כדי לבחון האם עברת עבירה פלילית. פניתי אל היועץ בדרישה שלא תהיה איפה ואיפה בינך לבין השר לשעבר צחי הנגבי (כיום יו"ר ועדת החוץ והביטחון), שנגדו הוגש כבר כתב אישום בגין מינויים פוליטיים שביצע בתקופת כהונתו כשר לאיכות הסביבה.
לא רק בגלל פחדנותך נמנעת מלקחת אחריות גם במקרה הזה וטענת שלא היית מעורב במינויים. כעורך-דין ממולח, אתה יודע היטב כי בניגוד לקבלת אחריות מדומה במישור המדיני והביטחוני, קבלת אחריות כאן משמעותה הודאה באשמה, על כל המשתמע מכך.
תקפת את המבקר גם בגלל תגובתו הנמרצת ל"מינוי" שהענקת לו: לבחון את תפקודו של העורף במלחמה. ראשית, המבקר החל בביקורתו על מהלכי המלחמה בחזית ובעורף שבועיים קודם לכן; שנית, לא שמורה לך הסמכות להורות לו לחקור נושא זה או אחר. הממשלה רשאית לפנות אליו בבקשה ליתן חוות דעת, אך אין בסמכותה להורות לו לערוך בדיקה ולהגיש דין וחשבון. המבקר פועל באופן עצמאי ומדווח על ממצאיו לכנסת.
כל הסימנים מעידים שהתנפלותך על המבקר נועדה להרתיע אותו ואת אנשי צוותו לקראת זימונך הממשמש ובא לחקירה בפרשת השוחד הכרוכה ברכישת הבית ברחוב כרמיה. אל חשש, הוא לא נבהל ממך. פחדן אינו יכול להפחיד אחרים - אפילו אם יש לו פה גדול.
בסוף השבוע פרסם עיתון הארץ תחקיר על פעילותו השנויה במחלוקת של עורך-הדין אורי מסר, שותפך לשעבר במשרד הפרקליטים, שבמשך השנים ינק בהנאה מעטיני משרדי הממשלה והגופים הממלכתיים, המוניציפאליים והציבוריים שבראשם עמדת. מבקר המדינה עורך בחודשים האחרונים חקירה יסודית נוספת בדיוק בעניינים אלה. עמותת אומ"ץ העבירה בשעתו למבקר מידע חיוני בנושא. כשיפורסמו הממצאים, תחוויר מולם כתבת התחקיר של הארץ.
נהניתי מאוד לקרוא את הכחשותיך החוזרות ונשנות לגילויים שנחשפו בעיתון. איך לא? הבנתי היטב מדוע אינך לוקח אחריות גם במקרה הזה: אתה חושש להפליל את עצמך.
לסיום, הערה קטנה: העיתונאי דן מרגלית, אחד החסידים החכמים שלך וחברך הקרוב מזה שנים, חש באחרונה על בשרו עד כמה אינטרסנטי אתה. אחרי שמתח עליך ביקורת - לגיטימית, למרבה ההפתעה - נידית והחרמת אותו, בסיוע חסידיך התקשורתיים האחרים. לאורך השנים היו לי ויכוחים רבים עם מרגלית, שקבל על כך שאני נוהג בך כאדם רקוב מן היסוד. הוא שב וטען שמעולם לא הורשעת. זו טענה דחוקה מצד מי שיודע כיצד פועלים אנשים מסוגך מאחורי הקלעים. הוא הרי יודע, למשל, שאינך בוחל לקנות עדים, כפי שעשית בפרשת משפטך על החשבוניות הפיקטיביות של הליכוד. לא האמנתי למקרא דבריו. לרגע חשבתי לתומי שהוא חזר בתשובה והחל להיות עיתונאי עצמאי, עד שקראתי את טורו האחרון בעיתון מעריב, בו חבר אליך מחדש וניסה להטיף מוסר למבקר המדינה ולהנחותו כיצד לסכם את החקירה בפרשת ביתך החדש.
אהוד, עשה עמדי חסד אחד: הענק למרגלית חנינה, לנוכח מעשהו האמיץ. עוד תזדקק לו בקרוב, בשבועות הבאים, ככל שכיסא ראש הממשלה ילך ויתנדדנד תחת גופך, עד שיקרוס.
|
 |
 |
26/08/2006 - מושחת, נמאסת!

לאהוד שלום,
לפני כשבוע ימים פניתי אליך באמצעות האתר "חדשות מחלקה ראשונה" [אולמרט, לך מיד הביתה!] בדרישה שתפרוש לאלתר מתפקידך, הן בגלל המחדלים והכשלים שנחשפו במלחמה והן בגלל כמה חקירות פליליות שמתנהלות נגדך. ייעצתי לך לפרוש מיוזמתך, בטרם תנחת עליך פורענות ציבורית ופוליטית בלתי הפיכה, שתביא לסילוקך בבושת פנים.
הזכרתי לך שאתה שקוע עד לצווארך בשתי ביצות טובעניות: ביצת המלחמה הכי כושלת שניהלה מדינת ישראל מאז הקמתה וביצת השחיתות הגואה, שאתה הפכת לסמל הנקלה שלה. ביצות אלה מתמזגות לכדי ימה אחת, שכל הנוכלים זורמים אליה, והיא עדיין אינה מלאה.
האמת, לא היה לי ולו שמץ של אשליה שתיענה לבקשתי, תלך הביתה ותסתלק לצמיתות מהחיים הפוליטיים, שהרי אלה היטיבו איתך לאורך השנים ושימשו לך כמקפצה לצבירת מיליוני דולרים, הון שהופך אותך לחבר של כבוד באלפיון העליון במדינה.
עשית כבר לביתך מקופת המדינה מעל ומעבר. הגעת לא רק למנוחה, אלא גם לנחלה, נחלה יקרה מאוד. שתי פרשיות השחיתות שנחשפו לאחרונה - מכירת ביתך הישן ביוקר ורכישת ביתך החדש בזול - הן ביטוי מוחשי לכך. עכשיו אתה יכול לחזור ולעשן את הסיגרים האיכותיים שלך ולכתוב את זיכרונותיך באחד מעשרות העטים הנובעים היקרים שקיבלת כשוחד במהלך שנות פעילותך במישור הממלכתי והמוניציפאלי.
לא ציפיתי שתטה אוזן קשבת גם לזעקותיהם של הורים שכולים וחיילים משוחררים, שקראו לך, לשר הביטחון עמיר פרץ ולרמטכ"ל רב-אלוף דן חלוץ להתפטר לאלתר מתפקידכם.
אני יודע שאינך נמנה עם זן המתפטרים ושתעשה הכל כדי לשרוד. יהירותך, שהולידה כמה אסונות במלחמה האחרונה, תכתיב לך מהלכים שנועדו לאחז את עיני האזרחים, שרובם שרויים במרה שחורה מאז שהחלה המלחמה, תוהים ובוהים ומתקשים לעכל את כל מה שעבר עלינו בשבועות האחרונים, תחת הנהגתך כקברניט המדינה.
חשבת לעצמך שאם תעמוד על דוכן הנואמים בכנסת ותודיע בנאום מרגש, מלא פאתוס, מול פני האומה, שאתה נוטל אחריות על מה שאירע במלחמה, האזרחים יעריכו את אבירותך המדומה. אך לציון בא הגועל. נראה שלא הבנת שמי שלוקח על עצמו את האחריות, חייב לשאת בתוצאות של מעשיו ולרדת מיד מן הבמה.
במקום זאת, התחלת להפעיל ספינים מכוונים ותרגילים מסריחים, בניסיון לבלבל את הציבור ולהעניק לו את התחושה שפעלת כראוי בנסיבות הקיימות. אנשיך הפיצו רשימה שמית של אישים האשמים, לדעתך, במה שאירע בצפון, בחזית ובעורף. נכללו בה שמות של אישים שכיהנו בשנים האחרונות בתפקידים ממלכתיים בכירים: אהוד ברק, בנימין נתניהו, שאול מופז, בוגי יעלון. כעת נוסף לה גם שמותיהם של בעלי תפקיד מכהנים: עמיר פרץ, דן חלוץ, מפקד פיקוד צפון אודי אדם, ואחרים. ייתכן שכולם נושאים באשמה, אך האמת היא שהאשמה הזאת מוטלת בראש ובראשונה עליך.
הדבר החמור מכל הוא ניסיונך הציני להכפיש את אריאל שרון, ראש הממשלה לשעבר, פטרונך הפוליטי בממשלה הקודמת, שמזה כמה חודשים שוכב מחוסר הכרה בבית חולים ואינו יכול להגיב על ההאשמות שמוטחות בו. אינך היחיד: רוב מקורביו בגדו בו גם הם. האדלרים התייצבו לימינך, על חשבון משלם המיסים, כדי לסייע לך בפעולות ההסחה שאתה מתכנן. פרשני החצר שלך הפכו לפסיכולוגים בשקל וטרחו להסביר ששרון נמנע מעימותים חזיתיים עם החיזבאללה משום שסבל מ"תסביך לבנון" מאז מלחמת שלום הגליל ב-1982.
אגב, אין זו הפעם הראשונה שאתה בוגד בשרון. מיד אחרי שנכנסת לתפקידך כראש ממשלה, התנתקת ממשפחת שרון. דן מרגלית, החסיד החכם שלך, יעץ לך בטורו במעריב לא להתקרב ל"משפחה המושחתת", מחשש שחלילה ידבק בך הרבב. וכדי להעניק לך לגיטימציה בתחום ניקיון הכפיים, הציע לך מרגלית למנות כשר בממשלתך את עורך הדין אליעד שרגא, המנהיג הנצחי של התנועה לאיכות השלטון, שמתפרנס יפה מהשחיתות. מרגלית הרבה לראיין את שרגא בתוכניותיו בטלוויזיה. שרגא, מצידו, ניסה לספק תו תקן ליושר המדומה שלך והזמין אותך להיות אורח כבוד בכנס לטוהר מידות שארגנה תנועתו. הבושה של הג'ינג'י אבדה מזמן.
הגיע הזמן שאומר לך, למרגלית ולשרגא: בהשוואה אליך, שחיתותו של שרון מחווירה. הוא לכל הפחות לחם במלחמות ישראל וסיכן את חייו פעמים רבות. אתה, לעומת זאת, מעולם לא לחמת בשדה הקרב, ואינך ניחן לא בתבונה ולא ברגישות ביחסך ללוחמים. לראיה, בעיצומם של הקרבות דאגת להכריז - אולי בהשפעת רעייתך עליזה, שעשתה אתנחתא קצרה ממכירת ציוריה במחירים מופרזים לאילי הון שחפצים ביקרך - שההתכנסות עדיין חיה ונושמת. עשית זאת במצח נחושה ובחוסר רגישות, בעת שמאות חיילים תושבי התנחלויות בגדה לחמו בחזית הצפון. חלקם, למרבה הצער, נהרגו במלחמה זו.
בשבועיים האחרונים עשית מאמצים בלתי נלאים להרוויח זמן ולמנוע את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את כל היבטי המלחמה הארורה הזו. מאחורי גבו דאגת להשמיץ את שר הביטחון, אך בפומבי התחבקת איתו, כדי להפגין חזית אחידה. הבנת היטב שאתם תלויים זה בזה, ואם תיפרדו, אתם עלולים להיתלות לחוד. זו הסיבה שאפשרת לו, בהסכמה שבשתיקה, להקים ועדת בדיקה בראשות אחד מיועציו, רב-אלוף במילואים אמנון ליפקין-שחק, ועדה שאמורה היתה להימנע מלחקור את הדרג המדיני. והרי בכך אתה מעוניין יותר מכל, בניסיונך להיחלץ יבש וללא רבב מן הביצה שלתוכה שקענו.
אנשים מטעמך פעלו בשיטות סמויות כדי לתקוע טריז בין קבוצות החיילים המשוחררים וההורים השכולים שהתייצבו מול משרדך בקריית הממשלה בירושלים. במקביל, מליצי יושר מפוקפקים התראיינו בשליחותך בכלי התקשורת ויצאו נגד הקמת ועדה חקירה ממלכתית, בנימוק ש"צפויה סחבת ממושכת". ראשי המדינה, נטען, לא יוכלו למלא כראוי את תפקידם תחת עננה של חקירות מלוות בפרקליטים. לכן, קבעו צדקנים אלה, לכל היותר יש להקים ועדה בדיקה נוספת לצד ועדת ליפקין-שחק. חלילה, לא ועדת חקירה נשכנית בראשות שופט, אלא ועדה שתמונה על ידך ותבחן כמה נושאים הקשורים לתפקוד הדרג המדיני, נושאים שינוסחו על ידך ועל-ידי חבריך לממשלה, רובם בוגרי מנזר השתקנים. הצדקנים רק שכחו לציין האם אתה אמור להיות מעורב גם בניסוח מסקנות הוועדה הזאת.
עמותת אומ"ץ, שקראה את המפה, הקדימה את גלי המחאות הנוכחיים וביקשה ממך כבר לפני כשבועיים להקים ועדת חקירה ממלכתית. צעד זה הוא על-פי החוק בסמכותך ובסמכות הממשלה. לא טרחת אפילו להשיב על פנייתנו זו. אופייני לך. לכן, החלטנו להגיש עתירה לבג"צ, באמצעות עורכי הדין פרופסור מיכאל קורינלדי ושמואל שנהר, בעבר מנכ"ל התנועה לאיכות השלטון, כדי לכפות זאת עליך.
בעתירתנו, ביקשנו מבית המשפט העליון להוציא צו ביניים להשעיית פעילותה של ועדת ליפקין-שחק, זאת במקביל לבקשתנו להקים ועדת חקירה ממלכתית. העתירה היתה אמורה לידון ביום ראשון הקרוב, בשעה שהממשלה בראשותך מתכוונת לקבל החלטה סופית בעניין אופי הוועדה. בין לבין, ולאחר הגשת העתירה, נאלצה ועדת שחק להשעות את עבודתה ואתה נאלצת לבחון הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
דובריך החרוצים מדי הפיצו בימים האחרונים "הדלפה" שלפיה אתה תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. מתוך היכרותי איתך, אני מתקשה לקנות זאת. בעצם, ממך לא הייתי קונה גם מכונית חדשה. אני ממתין בקוצר רוח לראות האם בכוונתך לשלוף ברגע האחרון שפן כלשהו, או בעל חיים אחר.
בימים האחרונים ניסית לשדר עסקים כרגיל. אמנם, נמנעת מלפגוש הורים שכולים, בעיקר אלה שילדיהם נפלו ביממה האחרונה למלחמה, אחרי שכבר הוחלט על מועד הפסקת האש, אבל הרבית לבקר בצפון, התחבקת עם ראשי ערים ועם חברי המועצות האזוריות והמקומיות, לחצת את ידי הפצועים בבתי החולים ושוחחת עם תושבים. לא שכחת לשחרר "בלון": סיפרת כי מימים ימימה, אתה נוהג לבלות את חופשותיך בצפון המדינה. מוזר. לי דווקא ידוע שעד לבחירתך לראשות הממשלה, הרבית בחופשות לחו"ל.
בעיצומה של המלחמה קראת בפומבי, בגאווה בלתי מוסתרת, מכתב ששלח אליך אב שכול שחיזק את ידיך. עכשיו מפגינים הורים שכולים ודורשים ממך להתפטר. כדי לאותת לך על מהות כוונתם, הם עלו לקברה של גולדה מאיר, בדרכם להפגין מול משרדך. גולדה פרשה, באיחור, אחרי מלחמת יום הכיפורים. לך יש מלחמה אחרת שתוביל לפרישתך הבלתי נמנעת - "מלחמת יום הסיפורים".
ייתכן שלא תאולץ לפרוש כל עוד ועדת החקירה או ועדת בדיקה כלשהי ימשיכו בעבודתן. ברור לי שבמקרה כזה, תנסה לפעול בדרכים שונות כדי למחוק מזיכרוננו את הדי המלחמה. למען המטרה של הישרדותך האישית, אתה מסוגל לנקוט באמצעים הפסולים ביותר, בלי לעשות חשבון לאיש. אך אל תשלה את עצמך שתשרוד לאורך זמן. ביצת השחיתות תטביע אותך מוקדם מכפי שאתה משער.
בימים האחרונים הבנת מה עומד לקרות. אתה תוזמן לחקירה יסודית אצל מבקר המדינה, שישאל אותך על הבית שקנית, עסקה שיש בה חשד לכאורה של קבלת שוחד בשווי חצי מיליון דולר. אין ספק שפרשת השחיתות הזאת שנחשפה ב- Nfc תגיע לבסוף לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר יורה על פתיחת חקירה משטרתית. כדי ליצור את התשתית לכך, עמותת אומ"ץ כבר הגישה תלונה רשמית בנידון ליועץ המשפטי לממשלה ולראש אגף החקירות של המשטרה.
מצפה לך חקירה גם בנושא המינויים הפוליטיים שביצעת ברשות לעסקים קטנים, ביניהם תפקיד שהענקת לחברתו לחיים של שר האוצר, אברהם הירשזון, מלכך הפנכה הקבוע שלך ושותפך לדברי עבירה. להזכירך, בגין מינויים דומים הוגש כתב אישום נגד השר לביטחון פנים לשעבר, צחי הנגבי, שמסייע לך בתוקף תפקידו כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. לא לזמן רב. השבוע, עורך הדין בעז ארד, פרקליט אומ"ץ, דרש מיושבת-ראש ועדת הכנסת, רוחמה אברהם, לפעול להשעיית הנגבי. אתה מסובך בפרשות שחיתות נוספות הקשורות לאחריותך על מנהל מקרקעי ישראל ומרכז ההשקעות. פרשות אלה מצויות בשלבי טיפול. וזה עוד לא סוף הפסוק. בארסנל של אומ"ץ נאגר חומר על פרשות אקטואליות נוספות, שטרם נחשפו.
לסיום, אני רוצה להציע לך לא לסמוך על נאמנותו של שר המשפטים החדש, מאיר שיטרית. השר הקודם, חיים רמון, חברך הקרוב ובן-בריתך הפוליטי, היה אמור לשמור על האינטרסים שלך, אבל מעד, נאלץ לפרוש מתפקידו ועומד עתה לדין. שיטרית, לעומת זאת, נפגע מאוד, כפי שהתרשמתי משיחות עימו, מכך שבשעתו העדפת על פניו את הירשזון בתפקיד שר האוצר.
כפיצוי על העוול שגרמת לו, העברת לתחום אחריותו את מנהל מקרקעי ישראל. צחוק הגורל הוא שהחלטה זו דווקא עלולה להיות לך לרועץ, לנוכח החקירות שנערכות בימים אלה במנהל על-ידי גורמי אכיפת החוק.
בחרת בשטרית לתפקיד שר המשפטים אולי משום שרצית למנוע דיון מחודש בפרשת רוני בר-און, כיום שר הפנים, שבעבר כיהן יומיים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, כחלק מתרגיל מסריח שהסעיר בשעתו את המדינה, תרגיל שלך היה חלק סמוי בו. ואולי העדפת את שיטרית כדי לחסל אופוזיציה פנימית, שהרי הוא תבע להקים ועדת חקירה ממלכתית, ואחר כך גמגם וחזר בו.
שיטרית יעשה הכל, לרבות ריצוי בית המשפט העליון, כדי לקצר את תקופת כהונתך. הוא חותר לרשת אותך. זכור את האימרה: "על דאטפתא אטפוך וסוף מטיפיך יטופון": שטרית יזנח אותך כפי שאתה בגדת באחרים.
מציק לי רק דבר אחד: למי תגיש את מכתב התפטרותך אם וכאשר יגיע היום המיוחל? מה יהיה אם קצב ייאלץ לפרוש מתפקידו ולעמוד לדין בגין הטרדות מיניות? האם תיאלץ להתבזות בפני יושבת-ראש הכנסת, דליה איציק, שלכאורה אמורה למלא את מקומו של קצב?
אתה מכיר אותה היטב ויודע כמוני שהיא אינה טלית שכולה תכלת, אלא זיקית צבועה מסוג נדיר אפילו בארצנו הקטנטונת. כלפי חוץ ולצרכי צבירת פופולאריות, היא דרבנה אותך באחרונה לכונן ממשלת חירום. מאחורי הקלעים, לעומת זאת, היא פעלה להקים ממשלה חליפית בראשותו של שמעון פרס, המועמד הנצחי.
קיימת גם האופציה שפרס יהיה הנשיא, והיא תהיה הנשיאה בפועל. מצד שני, ייתכן שגם היא לא תאריך ימים בתפקידה: אולי ייערכו בחירות חדשות לכנסת, או שאולי גם היא תיאלץ לפרוש בגלל עניין של טוהר מידות.
כך ייסגר המעגל: מפלגת קדימה תוסיף לצעוד במהירות אחורה, לעבר המדרון, ואתה - כמי שנוטל אחריות על הכל - תהיה הראשון בשורה. חוסנה הביטחוני והמוסרי של המדינה, שנפגע אנושות בשנים האחרונות, רק ירוויח מכך.
|
 |
 |
18/08/2006 - אולמרט, לך מיד הביתה!

אהוד שלום.
מזה שנים רבות שלא החלפנו בינינו מילה. מאז שנכחת לדעת שאיני סוגד לך ואיני נמנה על להקת העיתונאים המעודדים שלך, אלא להיפך: חדשות לבקרים חשפתי את מעלליך בכלי התקשורת ופעלתי באמצעות עמותות למען טוהר מידות למיצוי הדין איתך בגלל עבירות על החוק חוזרות ונשנות שלך (ועדיין איני חדל מכך), הגעת למסקנה ששנינו לא נשדר לעולם על אותו הגל.
תחילת היכרותנו הייתה בראשית שנות ה- 70', כאשר אתה ביצעת התמחות במשרד הפרקליטים של עורך הדין שמואל תמיר, שהיה גם מנהיג מוערך, ואני הגעתי למשרד כעיתונאי לשיחות עם תמיר. נתגלית לי כבר אז כצעיר נבון, מהיר תפיסה, פיקח ובעל כושר ארגוני, אבל גם שקרן, יהיר, מניפולאטור, תחמן ובעל יכולת של מתחזה. עדיין לא הערכתי אז שאתה נוכל סידרתי ולא הערכתי די הצורך לאיזו רמה של שחיתות אישית אתה מסוגל לנסוק. אחרי שתהיתי היטב על קנקנך ועמדתי מקרוב על תכונותיך הבסיסיות - החיוביות והשליליות, אמרתי לך באחת ההזדמנויות: "אתה תגיע רחוק. יש לך יכולות רבות, אבל עם זאת, יש לי ספקות לגבי רמתך המוסרית".
כעבור שנים, כאשר התקדמת כמטאור בחיים הפוליטיים - תחילה כעוזרו הפרלמנטארי של חבר הכנסת תמיר, ואחר-כך כחבר כנסת בזכות עצמך, נהגת לצטט את "דברי הנבואה" שלי כפי שסופר לי, אבל טרחת להשמיט את הקטע הבעייתי.
כבר אז חשתי שאתה פוליטיקאי חסר מעצורים, כאשר הצעת לתמיר, לתדהמתי, לוותר על שירותיו הפרלמנטאריים של אביך המנוח - חבר הכנסת מרדכי אולמרט, ש"הפריע" לו, ואולי גם לך, במהלכיו הפוליטיים. מאוחר יותר בגדת בתמיר עצמו והפנית לו עורף, כפי שעשית למיטיב פוליטי אחר שלך, ה"בוס" של הסתדרות העובדים הלאומית, אליעזר שוסטק.
תמיד השארת בשדות המוקשים הפוליטיים "פצועים" ונפגעים מקרב אלה שלא היו מוכנים להשלים עם הנורמות הפסולות שלך. לעומת זאת, טיפחת כאלה שסרו למרותך והתבטלו בפניך מסוגו של אברהם הירשזון. עם הצוות הקבוע של מלחכי פנכתך המוכרים והנסתרים, עלה בידיך, במרוצת השנים, לגנוב סוסים, גמלים, חמורים ולא רק בעלי חיים.
אין בכוונתי למחזר במסגרת זו את כל מעשיך הנלוזים והבעיטות החוזרות ונשנות שלך בשלטון החוק. בשבועות האחרונים חשפתי אותם, אחד לאחד, בסדרת מאמרי באתר "חדשות מחלקה ראשונה" (Nfc) ונפשם של רבים מהקוראים נקעה מהם.
הפרסומים הללו הביאו אלי קטעי מידע חדשים שהחשיכו את דמותך עוד יותר גם כאשם שפל. כך, למשל, גילה לי אחד מעובדי משרד השיכון לשעבר כיצד הגעת למשרדו של השר המנוח, אברהם עופר, כמה ימים לפני שהלה שלח בנפשו, ואיימת עליו בהפצת "פרשות " אודותיו באם לא יכלול אותך ברשימת הזכאים לסיוע של המשרד לזוגות צעירים, למרות שאתה ורעייתך עליזה לא הייתם זכאים לכך.
פרקליט מסוים סיפר לי, כי שוחח איתך בתקופת ההסתבכות שלך בפרשת חשבוניות המס הפיקטיביות של הליכוד בשנות ה-80', ואמרת לו:" הפעם אני הולך לשבת בכלא". אבל נחלצת מפרשה זו כמו מפרשות אחרות, אחרי שעדים מסויימים שינו לפתע את עדותם. לשבחך יאמר שמעולם לא הגשת נגדי תביעת לשון הרע ואף לא איימת בהגשת תביעה מעין זו. נמנעת מלעשות זאת גם כאשר כיניתי אותך כאן כמה פעמים: "האיש הכי מושחת במדינה", כפי שאני עושה זאת עכשיו פעם נוספת.
אני מייחס זאת לחשש שלך להתעמת, בבית משפט, עם המציאות העגומה. ואולי אתה מעריך שאני מחזיק באמתחתי קטעי מידע נוספים אודותיך. מכל מקום, אני סבור אתה נוהג בחכמה. מאז ומתמיד סמכת על שתי קבוצות שהקיפו אותך ונצמדו אליך וניסו לסוכך עליך ולשמש לך חומת מגן.
החבורה הראשונה כוללת קבוצת עיתונאים בכירים המסווגים כחבריך האישיים. רובם בוגרי התוכנית פופולטיקה, אלה שמוכנים להתבזות מקצועית, לטהר את שרציך ולשמש כמשתפי"ם בניסיון להטות ולכוון את דעת הקהל לטובתך, תוך הסתרה וטיוח עובדות שליליות שקשורות אליך. אחד מהם, דן מרגלית, הרחיק לכת כאשר גייס למענך תמורת כתבות פרגון בלתי פוסקות את עורך הדין שרגא אליעד, היו"ר הנצחי של התנועה לאיכות השלטון, האיש שמתפרנס יפה מהשחיתות - שהפך אותך לאורח כבוד בכנס לטוהר המידות. הקבוצה השנייה כוללת אילי הון כבדים מהקהילה העסקית הישראלית, ומשקיעים זרים, שנהנו מחסדיך כאשר היית עורך דין פעיל בצד היותך חבר כנסת. בעזרתם הפכת למיליונר כבד שיכול לסחור בבתים בשווי של מיליוני דולרים.
גם כאשר כיהנת כשר במשרדים שונים לא זנחת ולא שכחת את אלה שצ'יפרו אותך בנדיבות רבה. כאשר הקים אריאל שרון את ממשלתו הראשונה ולא מינה אותך לשר האוצר, תפקיד שהיה מאז ומתמיד משאת נפשך מסיבות שקופות, חשת עצמך פגוע ושקלת לפרוש מהחיים הפוליטיים ולעבור לעולם העסקים כדי לעשות לביתך. כאילו לא עשית מספיק.
היו אילי הון שהמתינו לקלוט אותך בזרועות פתוחות. בדיעבד, חבל שלא עשית זאת. אילו מימשת את תוכניתך, קרוב לוודאי שפני הדברים במדינה היו שונים. אבל שרון, שהכיר אותך היטב, ידע כיצד לפצות אותך במשרדי ממשלה שהיה בהם יכולת להתמיד ביחסי הגומלים עם אילי ההון וברוני התקשורת. כפיצוי העניק לך את מינהל מקרקעי ישראל ואת האחריות על רשות השידור. ואתה המשכת לחגוג בדרכים רבות ולשדרג את חשבונות הבנק שלך באמצעות עסקות מפוקפקות. מכרת בית מפואר במחיר מופקע לאיל שנזקק לחסדיך. שכרת אותו במחיר מבצע, ורכשת במקביל בית בבניין בשימור, במחיר מציאה, מחברה קבלנית שמצפה לתגמולים שלך. בשני המקרים נודף ריח של קבלת שוחד, לכאורה. למרבה ההפתעה, הצלחת להיחלץ מעסקת המכירה. אבל אני משוכנע שבעסקה השנייה תיפול, ולא יעזרו לך כל התרגילים והתחמונים.
מחלתו של שרון נפלה על כולנו כרעם ביום בהיר, אבל אתה זכית בפרס הגדול של מפעל הפיס הפוליטי. נבחרת כממלא-מקום ראש הממשלה.
בבחירות האחרונות הפכת כבר לראש ממשלה לכל דבר, מבלי שהיית ראוי לכך. תפקיד של ראש ממשלת ישראל הוא יחיד במינו בעולם. על כתפיו מונחות בעיות כבדות משקל, ובעיקר גורלה של מדינה. כאשר הכרזת על תוכנית ההתכנסות, הרהרתי בכך שאולי ניתן למצוא הקבלה לתוכנית ההינתקות של שרון שיצאה אל הפועל. רבים הם אלה שסבורים שתוכניתך נועדה להרוויח זמן ולהסיט את דעת הקהל ורשויות החוק לנושאים ביטחוניים, במטרה למסמס את חשדות הכבדים נגדך בחשד שביצעת עבירות פליליות.
האמת לא תיוודע כנראה לעולם, כי בינתיים פרצה מלחמת לבנון עמוסת המחדלים והכשלים, שגם ממנה לא תוכל לצאת יבש. לא יסלח לך על כל מה שקרה למדינה בחודש האחרון, שחזרה הרבה שנית אחורנית.
קיבלת משרון מדינה על מגש של כסף. תרתי משמע. משפחת שרון קידשה את הערך הון ושלטון, ורק בזכות יעוץ משפטי הססן ומחלתו של שרון נתקעו חקירות. ידעתי ששרון לא יכול היה כבר להשתנות בגילו, באורחות חייו הראוותנים, ובקשריו הבעייתיים עם אילי הון - בעיקר זרים. אבל אתה צעיר ממנו ב- 26 שנים, ולרגעים האמנתי שתשתנה ויתגלה אולמרט בדמות חדשה של מנהיג. אבל תוך זמן קצר התאכזבתי.
נקודת השבר הייתה החלטתך למנות את עמיר פרץ כשר הביטחון, חרף חוסר ניסונו הבסיסי בנושאי ביטחון. אבל, העדפת להפקיר את הבטחון המדינה, ובלבד שנושא כליך, הירשזון, יכהן כשר האוצר ויבטיח את האינטרסים של לקוחות שלך בעבר ואולי גם בעתיד. בתקופה הקצרה שאתה מכהן כראש ממשלה, הוכחת שאינך מנהיג. אין לך כישורים לכהן כראש ממשלה. המשכת להשחית את המדינה, ושחיתות אישית זו היוותה חממה להתנהלות הכושלת והפוחזת שלך בעת המלחמה והפכה להיות חלק בלתי נפרד ממנה. אדם מושחת מסוגך אינו יכול לקבל החלטות מתוך שיקול דעת. אתה אינך איש חזון ואינך יכול להוביל אחריך עם ולהנהיג צבא. הפופולאריות המדומה שצברת בראשית המלחמה נבעה מההתלכדות של העם ומהעדר מידע על מה שאירע בדרגים הקובעים במדינה. עתה, כאשר האמת פורצת החוצה, דמותך נשחקה לחלוטין ושארית האמון בך אבדה.
בראשית השבוע נפגשתי, יחד עם נציגי עמותת אומ"ץ, עם יו"ר ר הכנסת, דליה איציק, כדי לדון עמה בדרישתנו לכנס דיון דחוף של הכנסת במה שאירע בעורף בצפון, שבו נחשפו מאות אלפים לירי מאסיבי של טילים. גיליתי מחדש תכונות משותפות בינה לבינך. גם איציק היא שקרנית, מניפולטיבית, מתחסדת ומפרסמת הבטחות סרק. יומיים לאחר מכן שיגר אליך פרקליטה של אומ"ץ, עו"ד פרופ' מיכאל קורינאלדי, בקשה שתפעל להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת תפקודם של הדרג המדיני והפיקוד הצבאי במלחמה שצה"ל לא ניצח בה. לא טרחת להשיב על הפניה. באותו ערב נחסמה במפתיע, ברגע האחרון, השתתפותי בתוכנית פופוליטיקה בערוץ הראשון. אני מקווה שאנשי לשכתך לא היו מעורבים בכך.
בסוף השבוע הגישה אומ"ץ נגדך עתירה לבג"צ, בדרישה שיורה לך להקים ועדת חקירה ממלכתית. הדיון בעתירה יתקיים בשבוע הבא.
לסיום, הרשה לי להציע לך הצעה שלא כדאי לך להתעלם ממנה: אל תמתין לסיום החקירה בפרשת השחיתות האחרונה שבה אתה מעורב, ואל תסמוך על כך שיעלה בידך לחמוק מהקמת ועדת חקירה. לך מיד הביתה. אתה סיימת את תפקידך כראש הממשלה.
אם תשתהה, ייקרה אחת מן השתיים: או שיוגש נגדך גיליון אישום פלילי, ותאלץ להתפטר לאלתר מתפקידך, או שהפגנות המוניות וזעם גובר והולך של הציבור יאלצו אותך לפרוש בבושת פנים. אין דרך שלישית.
|
 |
 |
20/05/2006 - החוק מת מצחוק

הערה אישית: היום אני עושה פסק זמן בפרסום סדרת מאמרי השבועיים: "ימי אולמרט", שבה אני עוקב מקרוב אחר התנהלותו של המנהיג הפוליטי המושחת ביותר בתולדות המדינה, ולפנות אליו כאן, במכתב גלוי, באמצעות אתר זה הנחשב לטעמי לכלי התקשורת העצמאי הקיים במדינה.
אני עושה זאת רק משום שהשבוע הפך אולמרט את החוק הישראלי לצחוק, ונהג כלפי אזרחי המדינה כאילו היו עדר של שוטים, בעצם זאת שהופיע, שומו שמים, כאורח הכבוד בכנס של התנועה לאיכות השלטון שדן בנושא טוהר המידות. אולמרט נאם על תקן של מתריע בשער נגד הפשע המאורגן במדינה, וכמי שהציב המאבק בשחיתות בראש סולם העדיפויות שלו.
זה כבר היה יותר מדי אפילו לגבי דידי, כמי שהתייחס מאז ומתמיד בכבוד כלפי ראשי ממשלות ישראל - עד לעלייתו לשלטון של אולמרט. לכן החלטתי לפנות כאן אליו.
כבוד ראש הממשלה [כמה קשה לי אישית לכתוב תואר זה בצמוד לאולמרט]
כידוע לך, מזה שנים רבות אין בינינו כל שיח ושיג, מאז שהגעת למסקנה שניצב מולך עיתונאי חסר פניות שאינו ניתן לקניה, אינו נכנע, ומעולם לא נמנה עם להקת אנשי התקשורת המעודדים שלך.
במשך השנים כתבו עליך עיתונאים לא מעטים דברי ביקורת וחשפו פרשות שונות שלך. אתה לא היססת להגיש נגד חלק מהם תביעות לשון הרע, ואלה החלו להרתיע עיתונאים אחרים מלהתעמת איתך. הם גילו, לחרדתך, שאתה אדם חסר מעצורים, נוקם ונוטר ומסוכן. אתה פעלת להשתיקם.
אבל מה לעשות: אני לא נרתעתי והמשכתי ללוות בעקביות ובנחישות את פעילותך הציבורית המושחתת, ולתת לה ביטוי בחשיפות בעיתונות הכתובה (כל עוד שלא התקרנפה מולך): בספרים, בפעילות באמצעות עמותות למען טוהר המידות שבהן פעלתי, בהופעות פומביות ועוד. מאז שנתמנית כראש ממשלה אני ממשיך לעשות זאת ביתר-שאת.
בחושים המחודדים שלך ובתכונותיך השליליות החבויות זיהית אותי כאויב התקשורת מספר 1 שלך. לכן פעלת לא אחת כדי להוריד אותי מהבמה התקשורתית.
שימוש בעיתונאים בכירים
בהזדמנות מסוימת בעבר הרחוק הגיע אלי, בשליחות מבוזה, העיתונאי והשדרן גדעון רייכר, שנימנה אז עם להקת העיתונאים המחוברים אליך. רייכר העביר אלי מסר מאיים שעל-פיו אם אמשיך ל"עסוק" בך, תדאג ש"יטפלו" בי בתקשורת. לא פחות. לא ראיתי בשליחות מוזרה זו דבר יוצא דופן. תמיד הקפת ועדיין אתה מקיף את עצמך בחסידי תקשורת המסווגים כ"חבריך האישים" והם אינן מבינים כיצד אתה משתמש בהם.
שלחתי את רייכר אליך בידיים ריקות, ואז פעלת מאחורי הקלעים, ללא הצלחה, כדי לגרום להפסקת עבודתי כעיתונאי חוקר ב"ידיעות אחרונות". כך נסית לפגוע בפרנסתם של עיתונאים נוספים שלא הלכו בתלם שחרשת להם, ולא נמנו עם עדת לקקני התקשורת שלך - שלמרבה הצער הגיעה לממדים מפלצתיים מאז שהפכת לראש ממשלה.
הפגיעה החמורה ביותר שפגעתי בך, לטעמך, היתה בחשיפה שלי בשעתו, שמאבקך המתוקשר בפשע המאורגן היה מבוסס בחלקו הארי על מידע שגוי. בכתבת תחקיר שפרסמתי בשעתו במוסף "7 ימים " של "ידיעות אחרונות" ראיינתי את קצין מודיעין של משטרת מחוז תל אביב בשם: יוסי ענבר, שהכין אז את "מסמך ה- 11" שהדולף לך ושימש "נייר עבודה" שלך במאבקך בפשע המאורגן ששימש בסיס לזינוק הפוליטי שלך. ענבר, שפרש בינתיים מהמשטרה, טען בראיון פומבי מצוטט כי "מסמך ה- 11" שבו השתמשת כדי להוכיח שהאנשים שמופיעים ברשימה הם, כביכול, ראשי הפשע המאורגן במדינה, היה תוצאה של עבודת מודיעין חובבנית. הוא טען שהמסמך היה למעשה בחזקת הערכה בלבד ולא הכיל עובדות מממשיות. המקור העיקרי של המודיעין המשטרתי היה אדם שנפטר בינתיים, שהיה מאושפז בין השאר לסירוגין בבית חולים פסיכיאטרי ולא מן הנמנע שעסק גם ב"חיסול חשבונות" אישיים.
לצורכי אימות המידע פניתי בזמנו אל מפקד מחוז תל אביב, דאז ניצב (בדימ.) משה טיומקין, והוא אישר את דבריו של ענבר ואמר לי במפורש, כי מכל רשימת ה- 11 - רק שניים הם עבריינים כבדים, חלק מאנשי הרשימה נחשדו בעבירות שונות, וליתר נגרם עוול משווע. שמם של אנשים מסוגו של המסעדן רפי שאולי שהופיע ברשימה, נרמס, אבל לך לא היה איכפת. הקריירה שלך הייתה חשובה בעיניך יותר.
הדברים שפרסמתי אז, וצוטטו בתקשורת, עוררו סערה ציבורית. בועת הפשע המאורגן התנפצה לך מול עיני האומה. לא יכולת לסלוח לי על כך שפגעתי בתשתית שלך, למרות שלא ביקשתי ממך סליחה. תקפת אותי אישית בתקשורת. ואני המשכתי: לפני תריסר שנים פרסמתי את ספרי "התבוסה" בהוצאת "מידות", כשעל כריכת השער הופיעה הכרזה: "מושחתים נמאסתם". אתה היית כוכב הספר. בחרתי בך אז לסמל השחיתות הגואה במדינה - בגלל מעלליך הרבים ומעשי השחיתות הגלויים והסמויים, שהפכו לחלק בלתי נפרד ממך.
הרחבתי את הדיבור כאן בנושא שלעיל, בעקבות ההופעה המבישה המתוקשרת שלך השבוע בכנס לטוהר המידות, שבו השתתפו גם מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, שופטים מבית המשפט העליון (בדימ.), אנשי אקדמיה ומשפט בכירים ומשפיעים.
עבריינים מתערבבים עם שופטים
במדינת ישראל מתערבבים לצערי, לעיתים, עבריינים ואוכפי חוק. לעיתים ניתן אפילו לחזות באירוע חגיגי שבו משתתפים יחד: השופט, התובע והנאשם. הבושה נעלמה מזמן. החוצפה חוגגת. כך היה גם בכנס שאירגנה השבוע התנועה לאיכות השלטון.
למען האמת, לא הבנתי מה אתה עושה בכנס למען טוהר המידות. אלה שתי מילים שלא מתחברות אליך, מכיוון שלא שמרת על טוהר ולא על מידות טובות. דבר זה לא הדיר שינה מעורך הדין שרגא. האם אין גבול לחוצפה?
ימים ספורים לפני הכנס הוכחת מחדש, מול פני האומה, את החיבור האובססיבי שלך לאילי הון. ניהלת שיחה טלפונית בינלאומית מתוקשרת עם איתן ורטהימר, מבעלי "ישקר", בעקבות חתימת עסקת ענק למכירת החברה למיליארדר אמריקני, וורן באפט. ביקשת שיאפשר לך לדבר עם האיש העשיר בעולם, ביל גייטס, שנכח בסביבה. גם אליו אתה רוצה להגיע. גייטס כבר החל להשקיע בארץ. מי יודע, אולי בהשקעות הבאות שלו ייצג אותו עורך הדין, שותפך הוותיק לשעבר למשרד הפרקליטים, כפי שהסדרת לו לטפל בעסקת מכירת בית"ר ירושלים לאוליגרך גאידמק - אחד מידידיך מחבר המדינות. עורך הדין אורי מסר, שתושאל באחרונה ע"י מבקר המדינה בכמה נושאים עסקיים שקשורים לשניכם, נימנה כבר עם צוות היועצים המדיניים שלך. כך, יש לו דלת פתוחה להשתתף גם בפגישות מסוג אחר. אתה והוא ואני יודעים בדיוק למה אני מתכוון.
עוד לפני ההצגה שעשית לעם היושב בציון, כדי להבהיר שההשקעה בסך 4 מיליארד דולר ב"ישקר" לא הייתה יכולה לצאת אל הפועל בלעדיך, פניתי אל מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, על-מנת שיבדוק הטבות, הנחות ומענקים שניתנו לחברת "ישקר" כאשר כיהנת כשר האוצר ושר התמ"ס. מבקר המדינה נעתר והודיע על בדיקה. מי יודע: אולי גם אתה תידרש ליתן הסברים.
רפיסותו של עו"ד שרגא
יו"ר התנועה למען איכות השלטון, עורך הדין אליעד שרגא, המתפרנס היטב מהמלחמה בשחיתות ומלקוחות שזורמים למשרדו - בעקבות הופעותיו הרבות בכלי התקשורת מטעם התנועה, העניק לך "טיהור" מוקדם עוד מלפני הבחירות לכנסת ה- 17, כאשר הזדרז להכריז שמבקר המדינה לא מצא, כביכול, כל פסול בעסקת מכירת ביתך אחד מאילי ההון הזרים שמחוברים אליך, ממנו שכרת את הבית במחיר נמוך. לאחר פרסום הדוח לא טרח לתקן את דבריו.
עורך הדין שרגא שוגה כנראה בהבנת דוח מבקר המדינה. כאשר הצבעתי אז על רפיסותו כלפיך, דאג לשגר אלי, באמצעו דובר תנועתו, דרישה שאתנצל. מר אולמרט: אולי תסביר לחסיד השוטה החדש שלך שהפעם הוא טעה בכתובת. לשבחך אומר שאתה הבנת זאת מזמן.
המארח שלך, עורך הדין שרגא, כרכר סביבך בכנס כמו טווס אדום, בדרך מעוררת בחילה. אבל מעת שהבנתי את סדרי העדיפויות שלו, אין לי יותר ציפיות ממנו.
מר אולמרט הנכבד. אולי, כדי לייצור מסך עשן, חזרת בכנס לדבר על הפשע המאורגן ועל האלימות שפגעה בכל חלקה טובה במדינה. אולי ניסית בדרך צינית להעלות את הנושא מחדש על-סדר היום הציבורי, ולמחוק שנים רבות של שחיתות שדבקו בך. אבל לא יכולת להתעלם לגמרי מנושא המאבק בשחיתות. פנית אל הציבור הרחב ואמרת, בין השאר: "יש תחושה חזקה מאוד שהמערכות הציבוריות אינן נהנות מניקיון כפיים ומניקיון דעת. אין להשלים עם סטיות מהנורמות של החוק". על כך אוכל לומר רק: ראו מי שמדבר - הטובל הראשי המחזיק בידיו הרבה שרצים.
ציפיתי בעניין רב לקרוא את דברי הסיכום של חברך הוותיק, העיתונאי דן מרגלית, שכיכב גם הוא בכנס של התנועה למען איכות השלטון. מרגלית הציע לך כבר בשעתו, בפומבי, לדאוג לכך שנושא השחיתות ילמד בבתי הספר. מעניין לדעת מדוע לא שמעת בקולו. מרגלית מאמין, כידוע לך, שאתה אדם מוסרי. לכן הוא מעניק לך רוח גבית. כל הכבוד שהצלחת ל"עבוד" גם עליו ועל חבורת חבריך העיתונאים האחרים.
מרגלית המשיך לפעול למענך גם לאחר הכנס. בסוף השבוע הוא כתב שהכנס של התנועה לאיכות השלטון היה "חגיגה לעיניים", מאחר שכל ראשי המדינה עברו על בימתו והמלחמה בשחיתות לא תהיה כבר יתומה. אין ספק שבכך הוא תרם לאגו שלך. מרגלית הוסיף שהיו"ר, עורך הדין שרגא, שהסתובב בכנס כחתן בחופתו, הבין שהגזים בהתחככות עם השלטון, והבטיח להחזיר לה בהקדם את שיניה החדות. אל תחשש, כבוד ראש הממשלה: השיניים האלה לא ינעצו בך. מרגלית ידאג לכך.
מר אולמרט היקר. בסוף השבוע אולי הייתה לך נחת, כאשר פורסם שמחירי הציורים של רעייתך עליזה זינקו פי ארבעה ויותר. שנינו צחקנו בליבנו, מאחר שאנחנו יודעים היטב שבמרוצת השנים רכשו גופים כלכליים ואילי הון, בארץ ובחו"ל, במחירים גבוהים, הרבה ממחירי השוק את ציוריה של עליזה כדי לרצת אותך ולהתקרב אליך.
ולסיום, אדוני ראש הממשלה: אני רוצה לבשר לך שיש כבר אור בקצה המנהרה. מסתבר שלא כל אזרחי המדינה שוטים ואדישים. מאות אלפי אזרחים, שמספרם הולך וגדל מבינים, מי פחות ומי יותר, שבראש המדינה עומד היום אדם מושחת עד היסוד, בעל רקב מוסרי, חסר מעצורים בכל הנוגע לשמירה על החוק. לא אתה האיש שתטיף לנו מוסר לשמור על שלטון החוק.
|
 |
|
|
|
|
|
|